מאת משה הלוי
החיים קשים. במיוחד לכרטיסים
שלבעליהם הרבה כסף לבזבוז. זה מתחיל בחלון ראווה וזה נגמר בדף שמפרט מה
עשיתי לאותו החודש. מן דף כזה עם כל הפעולות שביצעתי. מסלול ייסורים
קשה מנשוא. ככה קבעה לנו חברת האשראי - האמא שלנו. בדיקות מקיפות.
אני והבעלים שלי נכנסים לחנות. הבעלים שלי ראה משהו נחמד שיגרום לו
להוציא אותי מן הכיס שלו, ולעבור מסלול ייסורים נוסף בדרך אל המוצר
הנכסף. לו זה לא אכפת. אני כבר התרגלתי. מול מסוף עצבני או קופה רושמת
מעצבנת יותר, אני בדרך לעוד עסקה חשובה.
זה מתחיל מזה שבודקים לי את המספר. פענוח ראשוני קוראים לזה. חוקרים
אותי האם אני מהברנז'ה. האם אני ישראכרט? האם אני ויזה כלשהי? אולי אני
שייך למועדון דיינרס? אולי בכלל אני אמריקני אקספרס? כמובן שהבדיקה
כוללת את "מי הוא ישראלי" ואם אינני כזה, מייד אני מסווג ככרטיס תייר -
וההגבלות בהתאם.
לחברי מודעדון בלבד
אחרי שמוודאים
שאני אחד מהח'ברה הטובים, אני נכנס לבדיקות צבע מקיפות. בבדיקה זו
קובעים האם אני פלטינה, זהב, ירוק, כחול או סתם כרטיס רגיל. בדיקת הצבע
חשובה מאוד. לפי זה יקבעו לי את התקרה הכספית ותנאים אחרים. בחלק מן
המקומות אף יבדקו האם אני שייך למועדון הלקוחות המקומי, ואם לא, יעיפו
אותי בבושת פנים מן הקופה. זה נורא. לח'ברה מישראכרט למשל יש תיאורטית
99 מועדונים שונים.
בדיקה חשובה שלא מפספסים אצלי היא מספר הספרות וספרת הביקורת. כרטיס
אשראי שאינו ישראכרט מוגדר ככרטיס בעל 11 עד 19 ספרות. לכרטיסים
ישראלים יותר קל: כרטיסי ויזה הם בעלי 16 ספרות, כרטיסי דיינרס הם בעלי
14 ספרות וכרטיס אמריקן אקספרס הוא בעל 15 ספרות.
לכרטיסי ישראכרט מקומיים יש 8 או 9 ספרות. לחברים שלהם מחו"ל
שנקראים גם מאסטרקרד ויורוקרד יש 16 ספרות. ספרת הביקורת מחושבת אף היא
ונבדקת מול סיפרת הביקורת שלי.
עבר פלילי
אחרי
שבוחרים את סוג העיסקה - חובה או זכות, כאשר חובה היא עסקה בה הלקוח
משלם לבעל העסק וזכות היא זיכוי הלקוח על החזרת סחורה, עושים לי בדיקה
קפדנית האם אני קיים ברשימת הפושעים המקומית. קוראים לזה בדיקת חסומים.
כרטיס יכול להיות חסום בגלל שלבעליו אין כסף להחזיק אותו, או בגלל
שהוא נגנב, או שהוא סתם כרטיס מזויף. לפעמים הבדיקה תהיה און ליין, מול
מחשב של חברת האשראי. טרטור רציני. ביקור קצר אצל אמא קשוחה. אבל מה לא
עושים בשביל שהבעלים שלי לא יסבול.
אחרי שאני עובר בדיקה משפילה זו, בודקים את התוקף שלי. בדרך כלל
התוקף שלי הוא עד שנתיים מיום הנפקתי, אבל אני מכיר חברים אחרים שתפוגת
התוקף שלהם יכולה להיות גם בעוד 5 שנים. אלה כרישים רציניים. תיאורטית,
כרטיס אשראי יכול להיות להחזיק בתוקף של עד 20 שנה.
בשלב הבא, כל כרטיס מכל חברה עובד בדיקות ייחודיות שלו. לאן הוא
שייך. לאיזה מועדון. האם מותר לו לקנות בדולרים או רק בשקלים חדשים.
האם מגיעות לו הנחות בכוכבים או בנקודות או סתם במיילים. כל כרטיס
והשיגעונות של חברת האשראי שבה הוא עובד.
אחרי שבחנו אותי, נתנו לי לעבור בסוג המטבע הרצוי - שקלים או
דולרים, נותנים לי לבחור את סוג האשראי: רגיל? קרדיט? 30 פלוס? אולי
תשלום מועדון? אולי תשלומים כמו שכל ישראלי אוהב?
שונא
תשלומים יחיה
אני אישית שונא תשלומים. זה גורם לי עבודה לכל
החודשים הבאים מבלי שיוציאו אותי לטייל בקניון. לא רק זה. תשלומים
צמודים למדד או לדולר הן בכלל בעיה חדשה בשבילי. אבל ככה רוצה חברת
האשראי. האמא היצירתית שלי.
בדיקה כמעט אחרונה היא בדיקת תקרות. זו בדיקה מתישה ממש. בהתאם
לפעולות הקודמות שבוצעו בי, נבדקת יכולתי לעמוד בתשלום על פי קביעתה
הבלעדית של חברת האשראי.
פרמטרים רבים נבחנים: סוג המטבע, סוג הכרטיס, סוג האשראי ואפילו
ספרות שונות במספר הכרטיס שלי. קיימת גם בדיקה של קוד שירות שנמצא אצלי
בפס המגנטי. זהו קוד בן 3 ספרות שיש לו משמעות חשובה לחברת האשראי.
אחרי שעברתי בשלום את כל מסלול ההתשה הנורא הזה, מודפסת קבלה לבעלים
שלי, שלפני כן היא ניתנת לו לחתימה. הקופאית או מפעיל מסוף האשראי חייב
לבדוק האם המספר המודפס על הנייר שווה למספר המוטבע שעל פניי. בכרטיסים
מזויפים לא תמיד המספר שעל הפס המגנטי תואם את המספר המוטבע על
הכרטיס.
גמרנו עוד קנייה טובה. הבעלים שלי מרוצה. אני מרוצה. עברתי עוד
בדיקה בשלום. תארו לכם מה היה קורה אם היו מגלים שאני גנוב או שחסר לי
כסף? היו קורעים אותי !
משה הלוי הינו מהנדס תוכנה במקצועו ופיתח בעבר מערכות לטיפול בכרטיסי
אשראי. ידוע בעיקר בכינויו האינטרנטי halemo.
קישורים נוספים
איך לכתוב ל- TheMarker.com
דואר קוראים כותבים
