מאת משה הלוי
תמיד רציתי לעבוד בחברה גדולה
בהיי-טק. אבל זה לא כל כך יצא. כל דמיון בין הסיפור למציאות מקרי
בהחלט.
תמיד היה לי חלום להפוך למהנדס תוכנה. לא סתם מהנדס תוכנה, אלא אחד
כזה שעובד בהיי-טק. ולא סתם היי-טק, אלא באחד מחברות התוכנה הגדולות
בישראל. חברת איציק ובניו טכנולוגיות.
חברה שהתחילה מאיזה איציק אחד שפיתח מוצר דבילי משהו, מצא משקיעים
תמימים ולקוחות תמימים יותר שהתלהבו מאותו מוצר. מוצר לא מוגמר, מלא
באגים, שהפך להיט לאחר שנה אחת בלבד.
כדי להגיע למעמד הרם הזה של אפשרות לכתוב תוכנה ולעבוד בהיי-טק,
לקחתי קורסים יקרים באוניברסיטה הסגורה. קורסים קשים. מקצועות מתמטיים
מסובכים כמו חשבון אינפנטילי ומתימטיקה דיסלקטית. חרשתי על שפות תכנות
ארכאיות כמו פסקל, אסמבלר ופרולוג. למדתי לבנות עצים, לעמוד בתורים,
לירות מחסניות ולצייר קוביות ותרשימי זרימה.
במקביל קניתי ספרים שיצאו לשוק בכל יומיים על שפות תכנות אופנתיות
וטכנולוגיות מהממות. קראתי ספרים על פיתוח דפי אינטרנט. תירגלתי
סקריפטים מעניינים. פיתחתי בלילות תוכנות. לא פספסתי אף ספר. עבדתי
במקביל בחברת תוכנה קטנה עם בוס שמן ומעצבן. אבל תמיד חלמתי על חברת
איציק.
בימי שבת פתחתי עיתונים וחיפשתי מודעות של חברת איציק ובניו
טכנולוגיות. כאשר מצאתי מודעה כזו, מייד הכנתי קורות חיים ושלחתי אותן
בפקס, באי-מייל ובמכתב בדואר ישראל כדי שלא יפספסו אותי.
תמיד רציתי לעבוד אצל איציק ובניו טכנולוגיות. אני לא אתן להזדמנות
הזו לברוח ממני בגלל שהצבי של הדואר עייף, או בגלל שהדיו בפקס נגמר או
בגלל שמסתובב וירוס בתוכנת האי-מייל של איציק ומוחק
מכתבים.
האכזבה
משום מה, חברת איציק ובניו טכנולוגיות
התעלמה מקורות החיים הרבים ששלחתי לה. חששתי שזה בגלל שהם מחפשים רק
בוגרי טכניון או איזו יחידה צבאית סודית שכולם מכירים אותה. הייתי בטוח
בכך לאור השמועות שאם כבר חברת איציק ובניו משלמים בוחטות לתכנתים, אז
לפחות שכולם יחשבו שהם כלים אחד אחד.
כך, לאורך תקופה מסוימת, חברת איציק ובניו טכנולוגיות פרסמו מודעות
ענקיות בעיתונים שקוראות לכל מי שיודע לדבר בצורה מונחת עצמים, לשלוח
את קורות החיים שלו ולזכות בבית חם עם חדר כושר משוכלל, ארוחות צהרים
מפוארות ועבודת פרך בשכר גלובלי אטרקטיווי.
ואני, כאמור, שלחתי להם קורות חיים ולא קיבלתי תשובה. לכל פרסום
שלהם הגבתי - באתרי חיפוש עובדים באינטרנט, במודעות של חברות כוח אדם.
במודעות של חברות השמה. בביקושים לעובדי אאוטסורסינג. בלוח הבטוח. בלוח
הפתוח. בלוח המוכר ובלוח הסוחר. אפילו ראיתי את הפרסומת שלהם בערוץ 2
ושמעתי את הקטע המוסיקלי הקליל שלהם ברדיו הפיראטי.
תוכנית
א'
ברוב ייאושי, החלטתי להרים טלפון לחברת איציק ובניו
טכנולוגיות. ענתה לי בחורה מנומסת שהפנתה אותי למחלקת כוח אדם. מאוחר
יותר גיליתי שאותה בחורה, היתה בעצם המשיבון הקולי של החברה.
במחלקת כוח אדם דיברתי עם ציפי וסיפרתי לה שאני מהנדס תוכנה בעל
ניסיון ושלא מזמן סיימתי את התואר הראשון במדעי המחשב. סיפרתי לה גם
שיש לי ניסיון של מספר שנים של עבודה בתעשיית ההיי-טק המקומית.
ציפי, שכבר זיהתה אותי לפי קורות החיים שהיו מוכנים לגריסה על
שולחנה, הורתה לי לשלוח לה את גיליון הציונים שלי ואף רמזה לי שאם
ממוצע הציונים שלי לא עובר את 95, אז לא לפתח יותר מדי ציפיות.
למרות שהציון שלי היה מעל 80 וזה נחשב אצל ציפי נמוך שלחתי לה את
גיליון הציונים שלי. צירפתי מלל קצר בגיליון הציונים שמסביר שכדאי להם
להזמין אותי לראיון עבודה, ואני מתכנת מגיל 3, ואני מקליד מהר מאוד,
ואני מסוגל לעבוד בצוות וגם לבד, גם באור יום וגם באור
לילה.
תוכנית ב'
לאחר כחודש שלא קיבלתי תשובה כלשהי
מציפי, החלטתי לבצע תרגיל מעניין. הרמתי טלפון לציפי וכשהיא ענתה
שיקרתי לה ואמרתי לה שהיום שהם קבעו לי לראיון עם מנהל הפיתוח. אמרתי
שלא נוח לי ורצוי שתשנה את יום הפגישה ושתזכיר לי את שמו שוב.
ציפי, כנראה המומה ולא מבינה מי קבע לי ראיון, אך עדיין מנומסת,
קבעה לי ראיון עם מנהל הפיתוח לשבוע הבא, בשעה נוחה אחר הצהרים.
בפגישה עם מנהל הפיתוח וצוות של שני יורמים שבאו עמו, התחילו לשאול
אותי שאלות תיאורטיות על עצים בינאריים ואיך למיין אותם ולכתוב תוכנית
קצרה של 1000 שורות קוד בעזרת נייר ועט של מיון עצים.
ניסיתי להסביר להם שזה ייקח קצת זמן, כי אני לא זוכר את האלגוריתם
של טיורינג, אבל אם הם רוצים, אני יכול לצייר לכתוב פונקציה פשוטה
רקורסיבית שמדפיסה עץ בינארי.
לאחר הראיון הקצר בן שלוש השעות, שבו יותר דיברו אליי מאשר אני
אליהם, נפרדנו לשלום והם הבטיחו להתקשר אליי, וכמובן אני מתאים להם,
אבל רק חבל שאין לי ממליצים כי הבוס שלי יכעס עליי אם אני אעזוב את
מקום העבודה ואגרום לו לחפש מתכנת אחר.
ההפתעה
היום
בבוקר, חודש לאחר אותו ראיון, אני פותח את דה מרקר וקורא שחברת איציק
ובניו טכנולוגיות עומדת להסגר כי לא הצליחה להוציא מוצר בגלל מחסור
בכוח אדם מתאים, ומחסור כרוני בכסף שהושקע בחדרי כושר.
החלום שלי לעבוד אצל חברת איציק ובניו טכנולוגיות נגוז, אבל אני
ממשיך לתכנת את העתיד. אולי מחר יקום עוד איזה איציק אחד, יעשה פוזות
של חברת היי-טק, יסנן עובדים שעשויים להועיל לו, ישכנע משקיעים תמימים
להשקיע בו כדי שבעוד מספר שנים הוא יספר לכולם שהחברה לא הצליחה להוציא
מוצר בגלל שלא מצאו אנשים מתאימים.
השוק עדיין לא בשל למשחקי איציק.
משה הלוי הוא מהנדס תוכנה במקצועו ומפוטר היי-טק
טרי[email protected]
קישורים נוספים
איך לכתוב ל- TheMarker.com
דואר קוראים כותבים
