הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

 

 

 

 

 

עבריינות פלילית באינטרנט בראי חוק העונשין הישראלי

 

משה הלוי | דואר חשמלי | גליון מספר 4

halemo@actcom.co.il

20/03/2003

 

חוק העונשין הישראלי, הוא אחד החוקים הגדולים, המפורטים והארוכים של החקיקה הישראלית. החוק מכיל יותר מ 500 סעיפים המפרטים סוגי עבירות פליליות ואת עונשן המקסימלי. בתי המשפט בישראל פוסקים פסקי דין וגזרי דין בכתבי אישום פליליים לרוב על פי חוק זה. בין העבירות הרבות המפורטות בחוק העונשין הישראלי המעודכן מדיי שנה בעבירות חדשות: רצח, אונס, גניבה, השחתה, איומים, מרידה ועוד.

 

כדי לבצע מעשה פלילי, נדרשת על פי החוק מחשבה פלילית או רשלנות פושעת. כך, אם אדם עשה מעשה הנחשב פלילי, בלא שהתכוון לכך, הוא עלול למצוא את עצמו נחקר במטה המשטרה הקרוב. כנחקר, הוא עלול למצוא עצמו נעצר ל 24 שעות על פי החוק, ומובא למחרת לשופט לשם הארכת המעצר, לפעמים לתקופה די ארוכה.

 

אם ימצאו כנגד אותו אדם חשדות מבוססות על ידי ראיות, יוגש נגדו כתב אישום ע"י פרקליטות המדינה במחוז מגוריו ואם לא יצליח להוכיח בבית המשפט כי לא התכוון למעשה, הוא יכול לקבל עונש החל מקנס, דרך עבודות שירות ועד למאסר בפועל למספר חודשים או שנים.

 

כדי לשאת באחריות פלילית, חייבים להיות מעל גיל 12 (על פי סעיף 34ו בחוק). קטין על פי החוק, נחשב כאדם מתחת לגיל 18, וככזה, אסור לפרסם את שמו ברבים, גם אם עשה עבירה פלילית והוא עומד על כך לדין (סעיף 70ג בחוק בתי המשפט (נוסח משולב)).

 

העבירות הפליליות על פי חוק העונשין הישראלי נחלקות לשלושה סוגים: פשע, עוון וחטא. סעיף 24 בחוק העונשין מגדיר את העבירות הללו:

 

"פשע": עבירה שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים.

 

"עוון": עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ושאינה עולה על שלוש שנים. אם העונש הוא קנס בלבד, אז קנס העולה על שיעור הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום.

 

"חטא": עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואם העונש הוא קנס בלבד - קנס שאינו עולה על שיעור הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום.

 

 

גולשים באינטרנט, בלא מודע, יכולים למצוא עצמם בסיטואציות של עבריינות פלילית על פי הגדרת חוק העונשין הישראלי, מבלי שהתכוונו לכך. בנוסף לחוק העונשין הישראלי, קיימים חוקים אחרים שכל מי שעובר עליהם באינטרנט, יכול להיחשב עבריין פלילי. כך הוא בראש ובראשונה חוק המחשבים משנת 1995, וכן חוק איסור לשון הרע, חוק הבזק, וחוק ניירות ערך.

 

ברשימה זו אסקור מספר סעיפים בחוק העונשין, שברשת האינטרנט ניתן למצוא להן דוגמאות רבות, ובחלק מסעיפים אילו כבר נעשה שימוש בחקירות גולשים במשטרת ישראל ובהגשת כתבי אישום בעניינם. 

 

הדוגמאות בסעיפים שיוצגו אינם מייצגים דעה כלשהי שלי ואין לייחס לנכתב משמעויות אחרות. (כל הסעיפים שנסקרים מתייחסים לאזרחים שאינם עובדי מדינה או בשירות צבאי, מכיוון שלאלו קיימים סעיפים מתאימים אחרים בחוק העונשין הישראלי).

 

מכיוון שאני עצמי, כגולש באינטרנט, הייתי מעורב בסעיפים כאילו ואחרים של חוק העונשין ע"י משטרת ישראל, אדבר על עצמי בגוף שלישי על מנת שניתן יהיה אפשר לצטט חלקים ממאמר זה. אציין שנכון לזמן כתיבת שורות אילו, אף פעם לא הועמדתי לדין על האשמות המשטרה, ואף התיקים הללו נסגרו מחוסר ראיות ומחוסר אשם פלילי.

 

הקטעים שכתבתי ושולבו בין סעיפי החוק הקיים, יסומנו בתחילת כל מקטע בסימון של ארבע סולמיות (####), ובסיום כל קטע בסימון של ארבע סימני דולר ($$$$). כך יוכל הקורא להבדיל בין לשון החוק לבין הדברים שכתבתי. אם אתם קוראים את הטקסט בצבע, אז הדברים שכתבתי הן בצבע כחול, וסעיפי לשון החוק בצבע שחור וממוספרים.

 

המדריך נכתב עבור גולשים שאינם משפטנים, וחסרי השכלה משפטית.

 

 

סיוע לאויב ותעמולה תבוסתנית

 

99. סיוע לאויב במלחמה

(א) מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייע לכך, דינו - מיתה או מאסר עולם.

(ב) לעניין סעיף זה, "סיוע" - לרבות מסירת ידיעה בכוונה שתגיע לידי האויב או ביודעין שהיא עשויה להגיע לידי האויב, ואין נפקא מינה (אין זה משנה, מ.ה) שבעת מסירתה לא התנהלה מלחמה.

 

####

 

גולש אשר כותב בקבוצות הדיון ברשת הודעות שיכולות לעזור לאויב, יכול למצוא עצמו עובר על סעיף 99 של חוק העונשין, ולהיחשב כמסייע לאויב בזמן מלחמה או בזמן פעילות שוטפת כאשר אין מלחמה .

 

כך למשל, דיווח חי בקבוצות הדיון והפורומים על מטוסים או מסוקים בשמיים, כולל הכיוון שהם טסים בו, למשל ללבנון או לשטחי יהודה שומרון ועזה, כדי להפציץ מטרות אויב, יכול בקלות להיקרא ע"י גורמים עוינים אחרים שיסיקו את המסקנות, יברחו, ובעצם ישבשו את פעולות צה"ל וכוחות הביטחון.

 

בשנתיים האחרונות, בעיקר בשל מלחמת הטרור המתקיימת בין ישראל לפלסטינים, קיימת מן אופנה כזו, שגולשים באתרי החדשות (למשל בפורומי החדשות של פראש ורוטר נט), מדווחים על טיסות בשמיים, על מקומות ונפילות של פצצות מרגמה בשטח ישראל ועל פיצוצים ופעולות שצה"ל ביצע ומתכוון לבצע, ללא כל צנזורה רגילה שכלי התקשורת הממוסדים למשל, טורחים לבצע.

 

הגולשים לא תמיד מתכוונים ליידע את האויב, אלא לדווח חדשות בזמן אמת. למרות זאת, המחוקק והגופים האחראים על אכיפת החוק עלולים לחשוב אחרת.

 

ברשות הפלסטינית, למשל, עוקבים בדריכות אחרי הודעות בפורומים הישראלים השונים, ומתנהגים בהתאם. גם ארגון החיזבאללה בלבנון ידוע כארגון שמשתמש באינטרנט להפקת מידע על ישראל. כך למשל, פרסום מפות, מקומות, מצב רוח ודעות משמשות לעיתים את ארגון החיזבאללה בקביעת מדיניות כלפי ישראל.

 

$$$$

 

 

103. תעמולה תבוסתנית

מי שהפיץ בשעת לחימה, ובכוונה לגרום בהלה בציבור, ידיעות שיש בהן כדי לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם בפני האויב, דינו - מאסר חמש שנים; התכוון לפגוע בביטחון המדינה, דינו - מאסר עשר שנים.

 

####

 

רבים אתרי האינטרנט  הפרטיים של גופים קיצוניים, מהימין ומהשמאל הפוליטי כאחד, שאינם תומכים ומסכימים למדיניות הממשלה, בעיקר למדיניותה הצבאית והמלחמתית בשטחי יהודה שומרון ועזה. משום כך, אותם אתרים טורחים לפעמים לכתוב עצות אשר קוראות לחיילי צה"ל לסרב פקודה, לסרב לשרת ולהסביר להם שאם הם לא יסרבו, הם עלולים להישפט כפושעי מלחמה בבתי הדין הבינלאומיים שהוקמו לשם כך בבלגיה ובהאג שבהולנד.

 

אתר כזה למשל, הוא אתר "גוש שלום", תנועת שמאל קיצונית שיוסדה ע"י העיתונאי וחבר הכנסת לשעבר אורי אבנרי. "גוש שלום" הוא אתר ותיק ברשת הישראלית. מלבד ביקורת על מדיניות הממשלה, מדיי פעם עולים מאמרים שבעיני רבים יחשבו כתעמולה תבוסתנית ונועדו לערער את רוח חיילי ישראל, כך על פי החוק.

 

אתר גוש שלום

http://www.gush-shalom.org

 

 

אתר אחר הנחשב אצל רבים כאתר בעל תעמולה תבוסתנית הוא אתר אינדימדיה הישראלי, אתר של קבוצה עולמית היוצאת נגד הממסד באשר הוא, ומפיצה את רעיונותיה באמצעות אתר האינטרנט שלה בכל אזור בעולם.

 

אתר אינדימדיה ישראל

http://www.indymedia.org.il

 

 

בינתיים, לא הועמד אף גורם לדין על אתר שכזה, וחופש הביטוי בישראל קיים גם בעתות מלחמה. יש התולים את "האשם" בחוסר מעש של המדינה בהעמדה לדין של אותם אתרי אינטרנט, בכך שהם נחשבים קבוצה שולית שאינה בעלת השפעה רבה.

 

$$$$

 

 

פגיעה בכוחות מזויינים

 

106. מרידה

המעורר מרידה או משתתף בה, דינו - מאסר חמש-עשרה שנים.

 

107. מרידה בכוונת פגיעה בביטחון המדינה

מי שעשה אחד המעשים האמורים בסעיף 106 בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, דינו - מאסר עולם.

 

####

 

האם כשיגיע הזמן שבו הממשלה בישראל תקבל החלטה לפרק התנחלויות כדי לחתום על הסכם שלום, נראה אתרי אינטרנט ימניים קיצוניים הקוראים לחיילי צה"ל לסרב פקודה ? האם אתרי שמאל קיצוני בישראל כמו אתר "גוש שלום" ו"אינדימדיה" נחשבים כאתרי המרדה ?

 

אתר גוש שלום

http://www.gush-shalom.org

 

אתר אינדימדיה ישראל

http://www.indymedia.org.il

 

 

$$$$

 

 

109. הסתה להשתמטות

(א) מי שהסית או שידל אדם החייב בשירות בכוח מזוין שלא ישרת בו או שלא יתייצב לפעולה צבאית, דינו - מאסר חמש שנים.

(ב) מי שהסית או שידל אדם המשרת בכוח מזויין לערוק משירותו או מפעולה צבאית, או סייע לו בעריקה, דינו - מאסר שבע שנים.

(ג) מי שנתן לאדם החייב בשירות כאמור בסעיף קטן (א) מקלט או סייע להחביאו, כשהיה לו יסוד להניח שהוא עריק, דינו - מאסר שלוש שנים.

(ד) מי שעבר עבירה לפי סעיף זה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו - מאסר חמש-עשרה שנים.

(ה) בסעיף זה, "עריקה"- העדר מן השירות בכוח מזויין מתוך כוונה שלא לחזור.

 

110. הסתה לאי-ציות

מי שהסית או שידל אדם המשרת בכוח מזוין לאי-ציות לפקודה חוקית, דינו מאסר שנה; התכוון בכך לפגוע בביטחון המדינה, דינו - מאסר חמש שנים; נעברה העבירה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו - מאסר שבע שנים.

 

####

 

אתר הסרבנים, הוא אתר אינטרנט שקיים זה יותר משנה ברשת האינטרנט. האתר מרכז שמות של סרבני מילואים ושירות צבאי סדיר, המתנגדים לשירות בשטחים. חלקם של הסרבנים הרשומים ברשימות המופצות באתר, הם סרבני שירות בצה"ל בכלל, מכיוון שלדעתם, צה"ל הוא צבא כובש, או שהם בעלי דעה פוליטית שלא מאפשרת להם לשרת בצבא שכזה.

 

באתר הסרבנים ניתן למצוא חדשות טריות של סרבנים שנשלחו לכלא הצבאי לרצות עונש על סירוב לשרת במילואים או בסדיר. בדף הראשי ניתן למצוא גילויי דעת בעד הסרבנות ואי הציות לפקודות, קריאה לתמיכה פומבית לסירוב וכן טופס הצטרפות לארגון. נכון לזמן כתיבת שורות אילו, רשומים 525 סרבנים באתר.

 

אתר הסרבנים

http://www.seruv.org

 

 

עד כה, אף גורם הרשום באתר, לא נשפט על פי סעיף זה בחוק העונשין, אבל חלק מהרשומים באתר נשפטו על סרבנות ועל השתמטות משירות צבאי. העונש על סירוב: 35 יום בפנים. תהליך השפיטה היה צבאי, אצל מפקדי הגדודים. לאחר מספר סירובים, נשפטו הסרבנים המתמידים בבית דין צבאי.

 

פורום אחר שבו נמצאות קריאות דמיי פעם קריאת למרד מילואימניקים, הוא פורום "צו קריאה" ב אתר החדשות של ynet.

http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-870-5418,00.html

 

 

$$$$

 

 

ריגול

 

111. מסירת ידיעה לאויב

מי שביודעין מסר ידיעה לאויב או בשבילו, דינו - מאסר עשר שנים; היתה הידיעה עלולה להיות לתועלת האויב, דינו - מאסר חמש-עשרה שנה; התכוון בכך לפגוע בביטחון המדינה, דינו - מאסר עולם; גרם ברשלנות שתימסר לאויב או בשבילו ידיעה העלולה להיות לתועלתו, דינו - מאסר שלוש שנים.

 

112. ריגול

(א) מי שמסר ידיעה והתכוון לפגוע בביטחון המדינה, דינו - מאסר חמש-עשרה שנים.

(ב) מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה והתכוון לפגוע בביטחון המדינה, דינו - מאסר עשר שנים.

 

113. ריגול חמור

(א) מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו - מאסר חמש-עשרה שנים.

(ב) מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך והתכוון לפגוע בביטחון המדינה, דינו - מאסר עולם.

(ג) מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו - מאסר שבע שנים; התכוון בכך לפגוע בביטחון המדינה, דינו - מאסר חמש-עשרה שנים.

(ד) בסעיף זה, "ידיעה סודית" - ידיעה אשר תכנה, צורתה או סדרי החזקתה מעידים עליה כי בטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, או ידיעה הנוגעת לסוג עניינים שהממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, הכריזה, בצו שפורסם ברשומות, כי הם עניינים סודיים.

(ה) תהא זו הגנה טובה לאדם הנאשם בעבירה על פי סעיף קטן (ג) שלא עשה דבר שלא כדין להשיג ידיעה באשר היא ידיעה סודית, ושהשיגה, אספה, הכינה, רשמה או החזיקה בתום לב ולמטרה סבירה.

 

####

 

אחד האתרים שנחשדו ע"י כוחות הביטחון בעבירה של מסירת ידיעה לאויב, הוא אתר הסיירות. אתר הסיירות הוא אתר שהקים ישראלי. האתר כתוב באנגלית, ושרת המחשב בו נמצאים קבצי האתר, נמצא מחוץ לגבולות ישראל.

 

אתר הסיירות אסף במשך מספר שנים כל חומר על יחידות סודיות בצה"ל, החל מפרסומים זרים מחוץ לישראל, צילומים, סיפורים של גולשים ישראלים ששירתו בצה"ל וביחידות אילו. אתר האינטרנט הצליח ליצור אהדה בקרב ישראלים רבים, אך חשש כבד בקרב כוחות הביטחון הישראלים, שראו בו כלי משחית שחושף אותם ואת סודותיהם לאויבי מדינת ישראל.

 

בשנת 2002 נשפט חייל בשרות סדיר בשם מאור פריאל, על מסירת ידיעות לאתר הסיירות. החייל נשפט בבית דין צבאי, ובעסקת טיעון שבה הודה במעשיו והביע חרטה, הוא נשלח לארבעה עשר חודשי מאסר בפועל. כמו כן נגזר עליו מאסר שנה על תנאי למשך שנתיים. פריאל הורד מדרגת סמל לדרגת טוראי.

 

סמל מאור פריאל נשפט על פי חוק השיפוט הצבאי ולא על פי חוק העונשין הישראלי, אשר לו סעיפים מקבילים לסעיפים בחוק העונשין הישראלי.

 

בהמשך אותה שנה, נעצר מפעיל האתר ע"י משטרת ישראל וכוחות הביטחון ונחקר על האתר שאותו תפעל. האתר, בזמן כתיבת שורות אילו, עדיין באוויר, אך אינו מתעדכן בחומר חדש. אם יוגש נגד מפעיל האתר כתב אישום, סביר להניח שסעיף 111 בחוק העונשין, ימצא את מקומו בכתב האישום.

 

סעיפי הריגול בחוק העונשין, סעיף 112 ו 113, גם כן יכולים למצוא עצמם מככבים בכתב האישום, אך על המדינה להוכיח שמפעיל האתר התכוון לפגוע בביטחון המדינה ביודעין.

 

אתר הסיירות

http://www.isayeret.com

 

 

$$$$

 

 

114. מגע עם סוכן חוץ

(א) מי שקיים ביודעין מגע עם סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו מאסר חמש-עשרה שנים.

(ב) ניסה אדם ליצור מגע עם סוכן חוץ, או שביקר במקום מגוריו או במקום עבודתו של סוכן חוץ או נמצא בחברתו, או שנמצא ברשותו שמו או מענו של סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו כדין המקיים מגע עם סוכן חוץ.

(ג) בסעיף זה, "סוכן חוץ" - לרבות מי שיש יסוד סביר לחשוד בו כי עסק, או נשלח לעסוק, מטעם מדינת חוץ או ארגון מחבלים או למענם, באיסוף ידיעות סודיות או במעשים אחרים העשויים לפגוע בביטחון מדינת ישראל וכן מי שיש יסוד סביר לחשוד בו שהוא חבר בארגון מחבלים או קשור בו או פועל בשליחותו.

(ד) לא יורשע אדם לפי סעיף זה אם הוכח לבית-המשפט שלא עשה ולא התכוון לעשות דבר שיש בו כדי להביא לידי פגיעה בביטחון המדינה.

 

####

 

האינטרנט פתח עולם חדש בקשרים שיכולים ישראלים ליצור עם גולשי אינטרנט מחוץ לישראל. האופי של צורת התקשורת בין שני אנשים ברשת האינטרנט, באמצעות דואר אלקטרוני, צ'אטים וקבוצות דיון סגורות, מאפשר ליצור קשרים ומגע עם אנשים מחו"ל, אשר מחפשים את המגע עם תושב ישראלי כלשהו.

 

הגולש אינו יכול להתרשם מתווי פניו של עמיתו, לא מקולו, לא מהמבטא שלו ולא מחזותו, מה שמאפשר מצד אחד פתיחות, ומצד שני מאפשר לשוחח על נושאים "חמים" בנושאי צבא וביטחון מבלי לקבל אינדיקציה על הצד השני. גולש מחו"ל המחפש מידע מודיעיני, תמיד יכול להתחזות לישראלי החי בחו"ל או לחובב ישראל, ולדלות מידע מסווג מגולשים ישראלים ששירתו ומשרתים כחיילי מילואים בצה"ל.

 

כאשר גולש מעביר מידע כלשהו על ישראל לגולש אחר שהוא לא אימת את זהותו המלאה, הוא מסתכן בעבירה של מגע עם סוכן חוץ, סעיף 114 בחוק העונשין, גם אם לא התכוון לכך.

 

$$$$

 

 

המרדה

 

133. מעשי המרדה

העושה מעשה לשם המרדה, או מנסה, מכין עצמו או קושר קשר עם חברו לעשות מעשה כאמור, דינו - מאסר חמש שנים.

 

134. פרסומי המרדה

(א) המפרסם, מדפיס, או משעתק פרסום ויש בו כדי להמריד, דינו - מאסר חמש שנים והפרסום יחולט.

(ב) המייבא פרסום שיש בו כדי להמריד, דינו - מאסר חמש שנים והפרסום יחולט, זולת אם לא היה לו יסוד להניח בפרסום כדי להמריד.

(ג) המחזיק, ללא הצדק כדין, פרסום שיש בו כדי להמריד, דינו-מאסר שנה אחת והפרסום יחולט.

 

####

 

באינטרנט קל נורא לפרסם קריאות למעשי מרד כאשר לא מסכימים עם מדיניות הממשלה. האנונימיות המזויפת והרגשת חופש הביטוי, מאפשרים לכל גולש לפרסם קריאה לסרב פקודה ולהתארגן לשם כך.

 

פרסומים כאלו יכולים לבוא מכל שכבות הקשת הפוליטית, בהתאם לאג'נדה באותו יום. כך למשל, יכול גולש ימני קיצוני לפרסם קריאה לחיילי צה"ל לסרב פקודה ולא לפנות התנחלויות ביום פקודה. מנגד, יכול גולש שמאלני קיצוני, לפרסם קריאות לחיילי צה"ל לסרב פקודה, ולא לבצע פשעי מלחמה על פי השקפתו.

 

אתר "גוש שלום" הוא אתר שמאל הקורא מדיי פעם לחיילי צה"ל לסרב לביצוע של פקודות. אנשי "גוש שלום" לא הועמדו לדין על כך.

 

קריאה למרד אינה חייבת להיות קריאה למרד צבאי או מדיני. קריאה למרד יכולה להתבצע ע"י קריאה למרד מסים, למשל, הקוראת לאזרחי ישראל לא לשלם את מסיהם, על מנת למוטט ולהפיל את הממשלה, בגלל בזבוזיה.

 

דוגמה לכך היא הפרסומים הרבים ברשת הקוראים לאזרחי ישראל לא לשלם את אגרת הטלוויזיה, שנחשב כמס. כאשר המדינה עלולה להרגיש שיש תוצאות מעשיות לקריאות הללו ואזרחים לא משלמים, היא עלולה לנקוט ביד קשה נגד מפרסמי קריאות אלו.

 

בינתיים, המדינה מסתדרת עם הסנקציות הקשות שהיא יכולה להפעיל כנגד אזרחים ללא משפט, על פי פקודת המסים המנדטורית משנת 1929, שבינה לבין דמוקרטיה אין דבר משותף.

 

$$$$

 

 

הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור

 

144א. הגדרות

בסימן זה -

"גזענות" - רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני;

"פרסם" - כהגדרתו בסעיף 2, לרבות בשידורי רדיו או טלוויזיה.

 

144ב. איסור פרסום הסתה לגזענות

(א) המפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות, דינו - מאסר חמש שנים.

(ב) לעניין סעיף זה, אין נפקא מינה אם הפרסום הביא לגזענות או לא ואם היה בו

אמת או לא.

 

144ג. פרסום מותר

(א) פרסום דין וחשבון נכון והוגן על מעשה כאמור בסעיף 144ב, לא יראוהו כעבירה על אותו סעיף, ובלבד שלא נעשה תוך מטרה להביא לגזענות.

(ב) פרסום ציטוט מתוך כתבי דת וספרי תפילה, או שמירה על פולחן של דת, לא יראו אותם כעבירה לפי סעיף 144ב, ובלבד שלא נעשה מתוך מטרה להסית לגזענות.

 

144ד. החזקת פרסום גזעני

המחזיק לשם הפצה פרסום האסור לפי סעיף 144ב כדי להביא לגזענות, דינו מאסר שנה, והפרסום יחולט.

 

144ד1. מעשה גזענות

(א) העובר עבירה מתוך מניע של גזענות, דינו - כפל העונש שנקבע לאותה עבירה או מאסר עשר שנים, הכל לפי העונש הקל יותר.

(ב) בסעיף זה, "עבירה" - עבירה נגד הגוף, החירות, או הרכוש, עבירה של איומים או סחיטה; עבירות של בריונות ותקלות לציבור ושל מטרדים הכלולות בסימנים ט' וי"א בפרק זה, ועבירה בשירות הציבור וכלפיו הכלולה בפרק ט' סימן ד', הכל למעט עבירה שהעונש שנקבע לה הוא מאסר עשר שנים ומעלה.

 

####

 

אחד מהאתרי האינטרנט שהואשמו ע"י היועץ המשפטי לממשלה ובחקירה במשטרת ישראל של מפעיל האתר, הוא אתר "עבודה עברית". האתר קרא למעסיקים להעדיף עובדים יהודיים על פני עובדים אחרים. אתר עבודה עברית החזיק רשימה של בתי עסק שהצהירו שהם מעסיקים יהודים והם מעדיפים קבלת יהודים לעבודה אצלם.

 

אחד הארגונים הישראלים שהעניין לא מצא חן בעיניו, היה "מרכז מוסאוא" לזכויות האזרחים הערבים בישראל. הארגון פנה במכתבים לבעלי העסק שהופיעו באתר והתריע בפניהם על אפליה בהעסקת עובדים ערבים.

 

בשנת 2002, היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, התבקש להתייחס לסוגיה של אתר האינטרנט, והבהיר שמדובר בגזענות מצד האתר. מפעיל האתר הוזמן למשטרה ונחקר על כך. נכון לזמן כתיבת שורות אילו, לא ידוע לי האם הוגש כתב אישום.

 

אתר עבודה עברית

http://www.avodaivrit.org.il

 

 

מקרה אחר שבו נעשתה עבירה פלילית של "גזענות", היתה הפצתו של סטיקר שבו נכתב "אין ערבים אין פיגועים". הסיסמה שנהגתה ע"י פעיל הימין הקיצוני איתמר בן גביר, מצאה עצמה מככבת על סטיקרים, על חולצות וכן בפורומים השונים כחתימתם של גולשים שביקשו להביע את מחאתם כנגד הפיגועים הרבים שהתחוללו באותה תקופה.

 

גם לסוגיה זו התבקש היועץ המשפטי לממשלה להתייחס, וקבע עי מדובר בפרסום גזעני על פי סעיפי 144 לחוק העונשין.

 

ביום 18/08/2002, בית המשפט המחוזי בירושלים דחה ערר של פרקליטות המדינה על סירובו של בית המשפט השלום לעצור עד תום ההליכים את אהרון ירמיהו, פעיל תנועת כ"ך, שעמד לדין על מספר האשמות בתוכן הסתה. הנאשם לבש חולצה עליה כתובת "אין ערבים, אין פיגועים".

 

בניגוד לתביעה שראתה בכך הסתה לגזענות כתב השופט משה דרורי כי ספק אם לבישת החולצה עם כיתוב כזה היא בכלל עבירה. בכך התיר השופט לעשות שימוש בסיסמה ברחבי האינטרנט ובהודעות השונות בפורומים ובתגובות לכתבות (טוקבקים).

 

גולשים רבים אינם מודעים לסעיפים אילו של חוק העונשין הישראלי, וכותבים מהמיית ליבם ועל פי רגשותיהם. חופש הביטוי הוא אחד מהיסודות של הדמוקרטיה הישראלית, אך זו נשללת כאשר חופש הביטוי נחשב לגזעני כלפי עדה, עם או קבוצה כלשהי באוכלוסייה.

 

סטיקרים שונים המופצים בדואר אלקטרוני ומתפרסמים בקבוצות הדיון השונות ברשת, יכולים גם כן להכיל מרכיבים הנחשבים גזעניים על פי החקיקה הישראלית. הפצה חוזרת של סטיקרים כאלו ע"י גולש אחר שלא יצר אותם, יכולה לגרום לו לבצע מעשה של "החזקת פרסום גזעני" על פי סעיף 144ד לחוק העונשין. פרסום היצירה יוסיף לו גם את סעיף 144ב האוסר על פרסום הסתה לגזענות.

 

$$$$

 

 

144ד2. הסתה לאלימות או לטרור

א. המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות או טרור, או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות או טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו (בסעיף זה - פרסום מסית), ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשית מעשה אלימות או טרור, דינו - מאסר חמש שנים.

ב. בסעיף זה, "מעשה אלימות או טרור" - עבירה הפוגעת בגופו של אדם או המעמידה אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה.

ג. פרסום דין וחשבון נכון והוגן על פרסום האסור על פי הוראות סעיפים קטנים (א) ו - (ב), אינו עבירה לפי סעיף זה.

 

144ד3. החזקת פרסום המסית לאלימות או לטרור

המחזיק, לשם הפצה, פרסום האסור לפי סעיף 144ד2, דינו - מאסר שנה, והפרסום יחולט.

 

144ה. הגשת אישום (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ד)

לא יוגש כתב אישום לפי סימן זה אלא בהסכמה בכתב של היועץ המשפטי לממשלה.

 

####

 

מקצת הפורומים וקבוצות דיון שונות ברשת הואשמו עד אמצע שנת 2001 כמקומות מהם מתפרסמים דברי הסתה, עידוד לאלימות ולמעשים קיצוניים. אחד הפורומים היה פורום רוטר נט, שבמאבק בינו לבין אתר החדשות של יואב יצחק, "מחלקה ראשונה", נכתב עליו ע"י העיתונאי יואב יצחק שהוא משמש כמוקם אכסניה לגולשים כהניסטים, ימניים קיצוניים, סהרורים ועבריינים.

 

הדברים יוחסו לכלל הגולשים, והיתה מן סברה מוטעית שאם מספר גולשים מנצל את חופש הביטוי וכותבים דברים שלאחר יראו הסתה, אז הוא פורום המסית לאלימות. למעשה, כאשר האתרים הממוסדים כמו ynet, מעריב, וואלה, נענע, תפוז ואחרים החלו לשים מערכות פורומים ומערכת תגובות לכתבות (טוקבקים), הם קיבלו את אותה מנת הסתה מגולשים שמצאו בית חם להתבטא בו כנגד מגזרים באוכלוסיה, כמו ערבים, חרדים, שמאלנים ומתנחלים.

 

קריאה לרצוח ערבים ("מוות לערבית"), חרדים ("דרוס כל דוס"), שמאלנים ("פושעי אוסלו") או מתנחלים ("מתנחל טוב זה מתנחל מת"), נחשב בגדר הסתה. לרוב, קריאות כאלו מצונזרות לאחר שמנהלי הפורומים שמים לב לכך או שמישהו הפנה את תשומת ליבם. חקירות משטרה נפתחות לעיתים נדירות על דברי הסתה שנכתבו ברשת האינטרנט. לפעמים אין די בתלונות של גולשים פרטיים אחרים בכדי לפתוח בחקירה פלילית.

 

בחודש פברואר 2002, נעצר ע"י המשטרה גולש בשם בן נפתלי, לאחר שהוחשד שכתב ופרסם ברשת האינטרנט דברי נאצה נגד ראש הממשלה אריאל שרון, ואף פרסם תמונה שלו בכאפייה ערבית.

 

מאז רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל ב 4 נובמבר 1995, המונח "הסתה" מיוחס לכל מי שנחשד ע"י מישהו אחר כאומר אמירה פוגענית. אחת הסיבות לרציחתו של רבין המנוח (על פי אנשי שמאל), היא ההסתה הקשה בתקופה לפני רציחתו. כך למשל, טיעון זה נותן כיום לגיטימציה לעצור גולשים הנחשדים בהעלבת שרים, ראשי ממשלה ושופטים, כאשר בצד שמנגד עומד חופש הביטוי של כל הגולש, שנרמס בתחילת תהליך החקירה.

 

לא בכדי, ניתן להעמיד לדין על סעיף של הסתה לאלימות, רק לאחר קבלת אישור של היועץ המשפטי לממשלה, כך על פי סעיף 144ה לחוק העונשין הישראלי.

 

ביום 26/5/2002 נתקבל תיקון 66 לחוק העונשין ונוסף לחלק של ההסתה בחוק העונשין, גם סעיף 144ד2 וסעיף 144ד3. התיקון לחוק נועד ליצור את האפשרות להעמיד לדין אזרחים ערבים תושבי ישראל, המביעים תמיכה בארגוני טרור, כמו החיזבאללה, החמאס ואחרים, הן ברחוב והן באתרי אינטרנט ובקבוצות הדיון השונות ברשת.

 

$$$$

 

 

התאגדות אסורה

 

145. התאגדות אסורה

התאגדות אסורה, לענין סימן זה, היא -

(1) חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, שבחוקתו או בתעמולתו או בדרך אחרת הוא מטיף, מסית או מעודד לאחת מפעולות אסורות אלה:

(א) למוטט את סדרי השלטון בישראל במהפכה או במעשי חבלה;

(ב) להפיל בכוח או באלימות את הממשלה החוקית של ישראל או של מדינה אחרת, או כל ממש מאורגן;

(ג) להרוס נכס של המדינה או נכס המשמש למסחר בפנים המדינה או עם ארצות אחרות, או לפגוע בנכסים כאמור;

(2) חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, שבחוקתו או בתעמולתו או בדרך אחרת הוא מטיף או מעודד לעשות מעשה שמטרתו המפורשת או המשתמעת היא המרדה כמשמעותה בסימן א';

(3) חבר בני אדם שלא הודיע את תקנותיו כפי שהוא מחוייב על פי הדין או שהוא מוסיף להתכנס לאחר שפורק לפי הדין;

(4) חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, המסונף, או נחזה כמסונף, לארגון המטיף או מעודד לאחת התורות או המעשים האמורים בסעיף זה;

(5) סניף, מרכז, ועד, קבוצה או סיעה של התאגדות אסורה וכל מוסד או בית-ספר שבהנהלתה או שבפיקוחה.

 

146. מטיף להתאגדות אסורה

המטיף או מעודד, בדיבור, בכתב או בדרך אחרת, לעשיית אחת הפעולות האסורות לפי סעיף 145, דינו - מאסר שלוש שנים.

 

147. חבר להתאגדות אסורה

מי שמלאו לו שש-עשרה שנים והוא חבר להתאגדות אסורה, ומי שתופש או פועל במשרה או בעמדה בה, או פועל כנציג שלה, או משמש מורה במוסד או בבית-ספר המתנהלים או נחזים כמתנהלים בהנהלתה או בפיקוחה של התאגדות אסורה, דינו - מאסר שנה אחת.

 

148. תרומות להתאגדות אסורה

המשלם דמי חבר או תורם להתאגדות אסורה, או לחשבונה, והמשדל לאחת מאלה, דינם - מאסר ששה חדשים.

 

149. פרסומי התאגדות אסורה

העושה, המדפיס, המפרסם או המעביר בדואר פרסום של התאגדות אסורה, או בשבילה או לטובתה, דינו - מאסר ששה חדשים.

 

####

 

פורומים וקבוצות דיון יכולים להיחשב כהתאגדות אסורה, אם הנושא המרכזי בו נתנגש עם חוקים אחרים במדינת ישראל. כך למשל, אם פתחתם קבוצת דיון, פורום או ניוזלטר הנשלח ומתקבל בדואר אלקטרוני, והנושא המרכזי בו הפלת השלטון בישראל, המרדה, גרימת חבלה ופיגועים, וכיוצא באלה על פי סעיף 145 בחוק העונשין, אתם למעשה חברים בהתאגדות אסורה.

 

כתבי אישום שונים הוגשו כבר כנגד ערבים ישראלים שחוק העונשין חל עליהם, על חברות בהתאגדות אסורה בארגונים כמו החמאס והג'יהאד האסלאמי, ונהגו להתכתב גם ברשת האינטרנט.

 

$$$$

 

 

הפרעות לשלום הציבור

 

159. פרסום ידיעות כוזבות הגורמות פחד ובהלה

(א) המפרסם או משעתק אמרה, שמועה או ידיעה העלולות לעורר פחד ובהלה בציבור או להפריע את שלומו, והוא יודע, או יש לו יסוד להניח, שהן כוזבות, דינו - מאסר שלוש שנים.

(ב) באישום לפי סעיף קטן (א) תהא לנאשם הגנה טובה בטענה שלא ידע, או שלא היה לו יסוד להניח, שהאמרה, השמועה או הידיעה הן כוזבות, ובלבד שהוכיח שנקט אמצעים סבירים כדי לאמת את דיוקן לפני פרסומן.

 

####

 

ביום 09/08/2001 בשעת צהרים, נכנס גולש בן 20 תושב יפו בשם טוני אסדי, והחל לפרסם הודעות בצ'אטים של פורטל תפוז ופורטל נענע שכביכול היה פיגוע בירושלים. מזה תקופה ארוכה, על פי עדותו בכתבה במעריב, הוא היה נכנס לצ'אטים והיה מתחיל לפרסם הודעות על פיגועים שלא היו. אסדי פרסם שמות מקומות וכן מספרי הרוגים, דבר שלא היה ולא נברא.

 

לרוע מזלו, ביום 09/08/2001, בשעה 14:00, התרחש פיגוע במסעדת סברו בעיר ירושלים. אסדי חזר לצ'אט והחל מקנטר וכותב "אמרתי לכם".

 

פורטל תפוז התלונן עליו במשטרה, ואילו איתרו אותו ועצרו אותו. לאחר מספר חודשים הוגש נגדו כתב אישום לבית משפט השלום ביפו. אחד הסעיפים בהם הואשם היה סעיף 159 לחוק העונשין פרסום ידיעות כוזבות הגורמות פחד ובהלה.

 

פרסום ידיעות כוזבות בפורומים, בקבוצות דיון ובצ'אטים יכול להוביל לכתב אישום בסעיף 159, גם אם הן לא גרמו לפחד, אך נועדו לשם כך.

 

$$$$

 

 

פגיעה במדינת חוץ

 

165. אלימות נגד מדינת חוץ

העושה בתחומי המדינה ניסיון לארגן, להכין, לסייע או להקל כל ניסיון הנעשה במדינת חוץ להרוס במעשי אלימות את סדרי השלטון של אותה מדינה, דינו מאסר עשר שנים.

 

166. הסתה לאיבה כלפי מדינה ידידותית

המבקש להסית למעשי איבה נגד ממשלתה של מדינה ידידותית, על-ידי נאום במקום ציבורי או התקהלות פומבית או על-ידי פרסום, דינו - מאסר שלוש שנים.

 

167. פגיעה בדגל או בסמל של מדינה ידידותית

המוריד או הורס, בפומבי, דגל או סמל של מדינה ידידותית, או עושה מעשה אחר לפגוע בהם, והכל בכוונה להביע איבה או בוז לאותה מדינה, דינו - מאסר שלוש שנים.

 

168. חילול כבודם של גדולי מדינת חוץ

המפרסם ללא צידוק או הצדק שהיו מתקבלים במשפט בשל לשון הרע על אדם פרטי, פרסום העלול להשפיל, לחרף או לחשוף לשנאה או לבוז מלך, נשיא, שליט, שגריר או אחד מרמי המעלה האחרים של מדינת חוץ, דינו - קנס; ואם הפרסום עלול או מכוון להפריע את השלום והידידות בין ישראל למדינה אחרת - דינו מאסר שלוש שנים.

 

####

 

רוצים לפתוח אתר אינטרנט ישראלי שיורד על נשיא ארה"ב ועל ארצות הברית של אמריקה, ידידת ישראל הגדולה ביותר ? אולי כדאי שתחשבו פעמיים. אם האתר שלכם יצליח להרגיז את השגריר, אתם עלולים להיות מואשמים בחילול כבודם של גדולי חוץ על פי סעיף 168 בחוק העונשין.

 

רמסתם את דגל ארה"ב בצורה גרפית ופרסמתם באתר ? עברתם על סעיף 167 לחוק העונשין. ואם תסיתו כנגד מדיניות ארה"ב בנושא כלשהו, ותקראו למשל לחרם על מוצרי אותה מדינה, אתם עלולים למצוא עצמכם עוברים על סעיף 166 בחוק העונשין.

 

שווה לכם ?

 

$$$$$

 

 

פגיעות ברגשי דת ומסורת

 

173. פגיעה ברגשי דת

העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה אחת:

(1) מפרסם פרסום שיש בו לפגוע פגיעה גסה באמונתם או ברגשותיהם הדתיים של אחרים;

(2) משמיע במקום ציבורי ובתחום שמיעתו של פלוני מלה או קול שיש בהם כדי לפגוע פגיעה גסה באמונתו או ברגשותיו הדתיים.

 

174א. מתן הטבות כפיתוי להמרת דת

הנותן או מבטיח לאדם כסף, שווה כסף או טובת הנאה חומרית אחרת כדי לפתות אותו להמיר דתו או כדי שיפתה אדם אחר להמיר דתו, דינו - מאסר חמש שנים או קנס 50,000 לירות.

 

####

 

כתיבה בפורום ובקבוצת דיון, או הקמת אתר אינטרנט שנחשב כפוגע ברגשות דת כלשהי, יכולה להיות צרה צרורה. אם למשל תפרסמו ברשת קריקטורה ליום כיפור בה נראה יהודי דתי מבצע את מנהג הכפרות עם תרנגולת ומניף סכין באוויר, ולצדו קריקטורה של אדם עם כובע קסקט שמניף חתול באוויר ומאיים לשחוט אותו בסכין וגם כתוב שהוא מכת השטן, אתם יכולים למצוא עצמכם מסובכים עם החוק, כמו שקרה ליוצר ולעיתונאי עידו אמין שצייר קריקטורה כזו לעיתון "העיר".

 

פרסום באינטרנט של ציור של חזיר שעליו כתוב "מוחמד" כשהוא קורא ספר שכתוב עליו "קוראן", יכול לסבך אתכם לא רק עם המוסלמים, אלא גם עם המשטרה, ואתם עלולים ללקבל פסק דין שישלח אתכם לכלא, כמו שקרה לטטיאנה סוסקין שתלתה כרזה כזו בעיר חברון, על מנת להתסיס את התושבים המוסלמים של העיר.

 

אתר חופש

http://www.hofesh.org.il

 

תערוכת "אסור" של יצירות אסורות

http://www.reshet.co.il/asur

 

 

גם מסיונריות היא פעולה האסורה ברשת האינטרנט. פרסום חומר הקורא לגולשים להמיר את דתם בתמורה להטבה כלשהי, הוא אסור על פי סעיף 174א לחוק העונשין. הודעות כאלו תוכלו למצוא בדרך כלל בקבוצות דיון על דת.

 

$$$$

 

 

בריונות ותקלות לציבור

 

192. איומים

המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו - מאסר שלוש שנים.

 

####

 

על גולש אינטרנט בשם אייזק דורון, נגזר ביום 13/02/2002,בגזר דין של בית המשפט השלום בתל אביב (תיק פ 4833/99 ) ע"י השופט חנן אפרתי, 24 חודשי מאסר, 12 חודשים מהן בפועל ו 12 חודשים על תנאי. כמו כן, נגזר עליו לפצות גולש אינטרנט אחר שעליו איים סך 5,000 ש"ח. חברו שהואשם אף הוא וברח לחו"ל, היה זה שדקר את הגולש שהתלונן במשטרה. דורון, כאמור, הואשם בסעיף של איומים, בנוסף לסעיפים אחרים מחוק העונשין, שיכולים להתקיים רק בצורה פיזית ולא במרחב הוירטואלי של רשת האינטרנט.

 

מאוחר יותר, הגיש פרקליטו של דורון ערעור לבית המשפט המחוזי של תל אביב יפו (תיק ע"פ 70277/02), וביום 09/01/2003 נפסק בהסכמה כי הוא יבלה במעצר "רק" ששה חודשים, ובתמורה יגדיל את הפיצוי לגולש המתלונן ל 35,000 ש"ח. ביום 26/02/2003, הומר המאסר בעבודות שירות, אותן מבצע הנאשם בפנימיית הכפר הירוק ברמת השרון. פסק הדין בערעור נפסק ע"י צוות השופטים ברלינר (אב"ד), המר, ואחיטוב.

 

איומים יכולים להתפרש באיום על גולש אחר בצ'אט, בדואר אלקטרוני, בפרסום בפורום ובכל פרסום אחר שניתן להעבירו ולפרסמו ברשת האינטרנט.

 

גולש אחר בשם משה הלוי (הלמו) הואשם ע"י גולשת בכינוי נינה, בהטרדה ובאיומים בתוכנת צ'אט בשם איסיקיו. תלונה זו נסגרה ולא נמצאו ראיות לכך. למרות זאת, בגלל סעיף האיומים של חוק העונשין, הוא זכה לשבת במעצר של יותר מ 24 שעות.

 

גולשים רבים מקבלים איומים בדואר אלקטרוני או בפורום, לפעמים על דברים של מה בכך. כל עוד האיום אינו חלק ממשא ומתן לגיטימי או איום משפטי שניתן כדין, הוא נחשב למעשה פלילי. לרוב, לא מעמידים לדין על עבירות של איומים, מכיוון שאם היו מעמידים לדין את כל המאיימים, אז מערכת המשפט היתה קורסת. כנראה שאיומים הם חלק מהתרבות הישראלית, כך גם ברשת.

 

$$$$

 

 

194. מהומה ועלבון במקום ציבורי

(א) המקים שאון או מהומה במקום ציבורי, בלי סיבה סבירה ובאופן העלול להפריע לתושבים או להביא להפרת השלום, דינו - מאסר שלושה חדשים.

(ב) המעליב אדם במקום ציבורי באופן העלול לעורר אדם הנוכח אותה שעה להפר את השלום, דינו - מאסר שלושה חדשים.

 

####

 

ברשת האינטרנט קיימים גולשים שנוהגים לשלהב את האווירה, לסכסך בין גולשים, ליצור מהומות וסתם בשביל ההנאה האישית שלהם הם עושים זאת. הם נוהגים להעליב גולשים, מציגים תמיד את הגרסה הנגדית ומקווים למריבה טובה. גולשים כאלו נקראים גם "טרולים".

 

האם יום אחד יעמידו גולשים כאלו לדין על פי סעיף 194 לחוק העונשין ?

 

$$$$

 

 

197. הפרעה לבחירות

המנסה למנוע, לחבל או להפריע בחירות ציבוריות - בכוח, באלימות, באיומים או בכל מעשה שהוא עבירה לפי חוק זה, דינו - מאסר שלוש שנים.

 

####

 

כשמערכת הבחירות תתנהל דרך רשת האינטרנט, סעיף 197 לחוק העונשין יהיה אולי רלוונטי.

 

$$$$

 

 

198. תקלה ציבורית

העושה מעשה העלול להביא לתקלה ציבורית, דינו - מאסר שלוש שנים.

 

 

זנות ותועבה

 

205א. איסור פרסום ומסירת מידע בדבר זנות של קטין

המוסר מידע או המפרסם פרסום על מתן שירות של מעשה זנות, כשנותן השירות הוא קטין, דינו - מאסר חמש שנים; לענין עבירה לפי סעיף זה, אחת היא אם שירות הזנות ניתן בישראל או מחוץ לישראל, אם המידע מתייחס לקטין מסוים אם לאו, או אם הפרום מציין שנותן השירות הוא קטין אם לאו.

 

205ב. איסור ציון קטינות בפרסום שירותי זנות

המפרסם פרסום המציין שנותן שירותי זנות הוא קטין, כשנותן השירות אינו קטין, דינו - מאסר שישה חודשים.

 

205ג. איסור פרסום בדבר שירותי זנות של בגיר

(א) המפרסם פרסום בדבר מתן שירותי זנות, כשנותן השירות אינו קטין, דינו - מאסר שישה חודשים.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על פרסום בדבר מתן שירותי זנות, אם התקיימו בו כל אלה:

(1) ענינו אך ורק מתן שירותי זנות;

(2) הוא התפרסם בנפרד מדברי פרסום אחרים;

(3) הוא נמסר לאדם רק לפי בקשתו;

(4) סומן בו, בצורה בולטת, כי מטרתו היא לפרסם שירותי זנות.

(ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה.

 

214. פרסום והצגת תועבה

(א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:

(1) מפרסם פרסום תועבה או מכינו לצורכי פרסום;

(2) מציג, מארגן או מפיק הצגת תועבה -

(א) במקום ציבורי;

(ב) במקום שאינו ציבורי - אלא אם כן הוא מקום המשמש למגורים או המשמש חבר בני אדם שהחברות בו היא למי שמלאו לו שמונה עשרה שנים ולתקופה רצופה.

(ב) המפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין, דינו - מאסר חמש שנים.

(ב1) המשתמש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או המשתמש בקטין בהצגת תועבה, דינו - מאסר שבע שנים.

(ב2) נעברה העבירה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1) בידי האחראי על הקטין כהגדרתו בסעיף 368א, או בהסכמתו של אחראי כאמור, דינו של האחראי - מאסר עשר שנים.

(ב3) המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, דינו - מאסר שנה; לענין סעיף קטן זה, "מחזיק" - למעט המחזיק באקראי ובתום לב.

(ג) בית המשפט הדן בעבירה לפי סעיף זה שנעברה בידי בעל עסק במהלך עסקיו, רשאי להפעיל גם את הסמכויות לפי סעיפים 16 ו-17 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח - 1968, ובלבד שלא ישתמש בית המשפט בסמכותו לפי סעיף 17 אלא אם כן השתכנע שיש ראיות לכאורה לביצוע העבירה ושהפעלת סמכותו דרושה לטובת הציבור.

(ד) לא יוגש כתב אישום לפי סעיף זה אלא תוך שנתיים מיום ביצוע העבירה, ובידי פרקליט מחוז או בהסכמתו בכתב.

 

####

 

האינטרנט נחשב בצדק לגן עדן של חומר תועבה. מספיק להקיש במנוע חיפוש את המילה "סקס" כדי למצוא אתרים רבים המציגים חומר פורנוגרפי לכל דורש. ביניהם גם אתרי אינטרנט ישראלים המציגים בצורה מסודרת ובעברית את חומר התועבה.

 

למרות שהאינטרנט נחשב כבר כמקום ציבורי, ואף הוכר ככזה במספר כתבי אישום שהוגשו כנגד גולשים, אף אדם ואף אתר לא הועמד לדין על הצגת חומר פורנוגרפי, אלא אם כן היה מדובר בפדופיליה ובהצגת קטינים למטרות סקס. המשטרה והפרקליטות כבר הגישו כתבי אישום כנגד שלושת המו"לים הגדולים של העיתונות הכתובה, על הצגת פרסומי תועבה במודעות בתשלום בחלקים בעיתון (מנייר).

 

אתר חפוז

http://www.hafuz.co.il

 

חנות הסקס של ענת

http://www.sex4free.co.il

 

$$$$

 

 

משחקים אסורים, הגרלות והימורים

 

225. איסור הגרלות והימורים

המארגן או עורך משחק אסור, הגרלה או הימור, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס עשרים וחמישה אלפים לירות.

 

226. איסור משחקים

המשחק משחק אסור, דינו - מאסר שנה אחת או קנס חמשת אלפים לירות.

 

227. השתתפות בעריכת הגרלות והימורים

המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו קנס אלפיים לירות.

 

228. איסור החזקה או הנהלה

המחזיק או מנהל מקום משחקים אסורים, או מקום לעריכת הגרלות או הימורים, או מקום שלא קויים לגביו צו לפי סעיף 229, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס עשרים וחמישה אלפים לירות; המשכיר חצרים או מרשה את השימוש בהם בידיעה שישמשו מקום למשחקים אסורים או לעריכת הגרלות או הימורים, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס חמשת אלפים לירות.

 

####

 

"קפה אינטרנט" כבר הפך מזמן למושג המציין שבמקום המציג עצמו כמקום לגלישה ציבורית באינטרנט, שבו אפשר גם לשחק משחקי הימורים באמצעות מחשב. חלקם של משחקי ההימורים נמצא ברשת האינטרנט. הרבה אתרים הם אתרי הימורים ישראלים, כתובים בעברית. רובם נמצאים מחוץ לשטח ישראל, וכך החוק הישראלי אינו חל עליהם, אבל יכול לחול על הגולשים הגרים בישראל המשתתפים במשחק.

 

בשנת 2000, התרעם מפעל הפיס על כך שקיים אתר הימורים עברי ברשת האינטרנט בשם "קזינו המלך שלמה". באתר זה, ניתן היה להמר ולהשתתף תמורה כסף במשחקי הימור מקוונים. שרתי המחשב של "קניזו המלך שלמה" שכנו בבריטניה, ולא ניתן היה לחייבם להוריד את האתר, רק בשל העובדה שהאתר נכתב בעברית ויועד לאוכלוסייה הישראלית.

 

כיום קיימים מספר אתרי אינטרנט עבריים שניתן להמר בהם. המשטרה, אגב, חסרת אונים.

 

אתר הימורים שירד מהרשת, כנראה בגלל שמו המפתיע

http://www.police.co.il

 

קזינו המלך שלמה

http://www.kings.co.il

 

קזינו הדילר

http://www.hadealer.cc

 

הקזינו

http://www.thecasino.co.il

 

$$$$

 

 

שיבוש עשיית משפט

 

242. השמדת ראיה

היודע כי ספר, תעודה או דבר פלוני דרושים, או עשויים להיות דרושים, לראיה בהליך שיפוטי והוא, במזיד, משמידם או עושה אותם בלתי ניתנים לקריאה, לפענוח או לזיהוי, והכל בכוונה למנוע את השימוש בהם לראיה, דינו מאסר חמש שנים.

 

####

 

כאשר כתב אישום הוגש ביום 06/08/2002 בבית משפט השלום לנוער בחיפה, נגד חמישה קטינים באשמת הפצת וירוס המחשבים "גונר", הואשמו שלושה מהקטינים בהשמדת ראייה. חברם, שהואשם בעבירת מחשב של הפצת נגיף מחשב, ביקש מהם על פי כתב האישום, למחוק קבצים בדיסק המחשב שלהם.

 

בחקירת המשטרה גילו קבצים מחוקים, דבר שמייד הוביל בהאשמתם בהשמדת ראיה, על פי סעיף 242 בחוק העונשין.

 

כך בעצם, יכול למצוא את עצמו כל גולש, מואשם בהשמדת ראייה, אם מחק קובץ כלשהו במחשב. גם מחיקת הודעה בפורום או מחיקת תכתובת דואר אלקטרוני, יכולה להיחשב כהשמדת ראייה, גם אם המחיקה נעשתה בתום לב. מחיקת קובץ בצורה תמימה, הופכת לאישום של השמדת ראייה, ברגע שיש חשד לביצוע עבירה מצד המוחק או אדם שהיה עמו בקשר כלשהו..

 

גולש אחר שהואשם והודה בהשמדת ראייה על פי סעיף 242 לחוק העונשין היה האנלייזר, אהוד טננבאום, צעיר בסוף שנות העשרה לחייו, גולש שניסה לפרוץ לאתרי אינטרנט בארה"ב ובישראל. עונשו של האנלייזר נגזר ע"י השופטת קלרה רג'יניאנו בבית משפט השלום בכפר סבא (תיק פ 3709/00), ובנוסף לסעיף 242 לחוק העונשין, הוא הודה בסעיפים אחרים לחוק העונשין, וכן בסעיף 4 לחוק המחשבים (חדירה לחומר מחשב שלא כדין).

 

טננבאום נידון ל 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, לקנס בך 75,000 ש"ח (או 6 חודשי מאסר תמורתו), ושנתיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.

 

בערעור של המדינה על פסק הדין בבית משפט המחוזי בתל אביב יפו (תיק עפ 71227/01), עונשו הוחמר, והוא נדון למאסר בפועל של 18 חודשים.

 

$$$$

 

 

243. ידיעות כוזבות

המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, דינו - מאסר שלוש שנים, ואם העבירה היא פשע - מאסר חמש שנים; ואין נפקא מינה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה ואם לאו.

 

244. שיבוש מהלכי משפט

העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו מאסר שלוש שנים; לענין זה, "הליך שיפוטי" - לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית-משפט.

 

####

 

שיבוש מהלכי משפט יכול להיעשות גם ע"י התכתבות ברשת האינטרנט. לרוב, כאשר משטרת ישראל עוצרת גולש על חשד לעבירה כלשהי שביצע ברשת האינטרנט, לפני שהיא משחררת אותו, היא מחתימה אותו על ערבות שלא ייצור קשר עם מספר אנשים.

 

כך למשל, על גולש בשם משה הלוי (הלמו), שעוכב לחקירה ב 13 מרץ 2001 בחשד ל"העלבת עובדת ציבור" בשל פרסום ידיעה בפורום סקופים של אתר רוטר נט. נאסר עליו ליצור קשר עם נעם וישעיהו רוטר שאצלם באתר התפרסמה הידיעה. הרעיון מאחורי האיסור הזה, היה כדי להשלים את החקירה וכדי שלא יתאמו עדויות. איסור נוסף של המשטרה היה איסור על הלמו לכתוב בפורומים של רוטר נט.

 

כאשר נעשה ניסיון ליצור קשר בניגוד לערבות שנחתמה, יכולה המשטרה לבקש להאשים את החשוד גם בסעיף 244 של שיבוש מהלכי משפט.

 

$$$$

 

 

245. הדחה בחקירה

(א) המניע אדם, או מנסה להניעו, שבחקירה על פי דין לא ימסור הודעה או ימסור הודעת שקר, או יחזור בו מהודעה שמסר, דינו - מאסר חמש שנים.

(ב) המניע או מנסה להניע כאמור בסעיף קטן (א) בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו - מאסר שבע שנים.

 

246. הדחה בעדות

(א) המניע אדם, או מנסה להניעו, שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר, דינו - מאסר שבע שנים.

(ב) המניע או מנסה להניע כאמור בסעיף קטן (א) בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו - מאסר תשע שנים.

 

249. הטרדת עד

המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו - מאסר שלוש שנים.

 

####

 

אל תטרידו עדים בדואר אלקטרוני. אל תטרידו עדים בכלל בשום צורה שהיא. אם תטרידו עדים, בין השאר ע"י משלוח דואר אלקטרוני אליהם, אתם עוברים על סעיף 249 לחוק העונשין.

 

$$$$

 

 

 

250. השפעה לא הוגנת

המבקש להשפיע שלא כהוגן על תוצאותיו של הליך שיפוטי, בדברי שידול או בקשה הנשלחים אל שופט או אל פקיד בית-המשפט, דינו - מאסר שנה אחת.

 

####

 

ביום שלכל שופט בבית המשפט תהיה כתובת דואר אלקטרונית, סעיף 250 לחוק העונשין יהיה רלוונטי. בינתיים, אנשים ששולחים מכתבים לשופטים על מנת להשפיע על הליך שיפוטי, מוצאים עצמם לעיתים קרובות עומדים לדין על כך.

 

$$$$

 

 

 

251. פרסום מסולף של דיון משפטי

המפרסם שלא בתום לב, בכל דרך של פרסום, דין וחשבון לא מדויק על דיון בבית-משפט או בוועדת חקירה על פי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט 1968, דינו - מאסר ששה חדשים.

 

####

 

פרסום לא נכון של דיון משפטי שהתקיים בבית המשפט באתר אינטרנט, מהווה עבירה פלילית על פי סעיף 251 לחוק העונשין. דוגמה לפרסומים כאלו אפשר למצוא כאשר עורכי דין מפרסמים תוצאות דיון משפטי או הסכם משפטי שהיו מעורבים בו, בצורה מסולפת, על מנת להציג את עניינם בצורה הנראית להם. גם עיתונאים הכותבים באתרי חדשות באינטרנט חוטאים בכך לפעמים, אך אינם נותנים את הדין על כך.

 

$$$$

 

 

252. התרמה למען תשלום קנס

הפותח, בכל דרך של פרסום, פעולת התרמה למען תשלומם של קנס, הוצאות או פיצוי שפסק בית-משפט בפלילים, או נותן פרסום להתרמה כזאת, דינו - מאסר ששה חדשים.

 

252א. תשלום קנס שהוטל על הזולת

(א) לא ישלם תאגיד, במישרין או בעקיפין, קנס שהוטל על זולתו, ולא ישלם מעביד קנס שהוטל על עובדו; העובר על הוראה מהוראות סעיף קטן זה, דינו - מאסר שנה אחת.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי תאגיד, יואשם בה גם כל אדם אשר בעת ביצוע העבירה היה בו מנהל פעיל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד מינהל בכיר האחראי לתשלום הקנס, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:

(1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;

(2) שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.

(ג) לענין סעיף זה, "תאגיד" - לרבות חבר בני אדם שאינו מואגד ולמעט תאגיד שחבריו חייבים להעמיד לרשותו את מלוא כוח עבודתם ולהעביר לו את נכסיהם.

 

####

 

ביום 04/07/2003, הוטחה עוגת קצפת בפניו של שר התקשורת ראובן ריבלין במסדרון הכנסת, בצאתו מוועדת הכלכלה של הכנסת לאחר דיון על שינוי חוק הבזק, לטובת הכבלים. זורקת העוגה, היתה בחורה בשם גל ארבל. מספר חודשים לאחר מכן, נפטרה גל ארבל במהלך משפטה.

 

שני חבריה של גל ארבל ז"ל למעשה השלכת עוגת הקצפת לפרצופו של השר, ליאת ויותם, נשפטו וקיבלו עונש של קנס כספי בסך 10,000 ש"ח וכן חמישה חודשי מאסר שהומרו בעבודות שירות, ומאסר על תנאי למשך שלוש שנים.

 

קנס הנגזר על אדם בבית המשפט, נחשב עונש. על פי סעיף 252 בחוק העונשין, אסור לפתוח במסע התרמה למען תשלום הקנס, וכן אסור לשלם קנס של מישהו אחר, על פי סעיף 252א.

 

למרות סעיף 252 וסעיף 252א לחוק העונשין, פתחו ליאת ויותם במסע התרמה לתשלום הקנס, ולשם כך פתחו אתר אינטרנט שנקרא "הקצפת", בו קראו לגולשים לתרום להם כספים על מנת לשלם את הקנס שהוטל עליהם.

 

אתר הקצפת

http://www.dive.to/cream

 

 

$$$$

 

 

254. פרסומים על נכס גנוב

העושה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:

(1) מציע בפומבי פרס בעד השבת נכס שנגנב או שאבד, ובהצעתו זו משתמש במלים הבאות לומר כי מביא הנכס לא יישאל שאלות, או כי לא ייעצר ולא יוטרד;

(2) מציע בפומבי לכל מי שקנה נכס גנוב או אבוד או הלווה כסף עליו, להחזיר לו את הסכום ששילם או שהלווה או לתת סכום כסף או פרס אם יושב הנכס;

(3) מדפיס או מפרסם הצעה כאמור בפיסקאות (1) ו-(2).

 

####

 

מספר פעמים פנתה המשטרה למפעילי אתר רוטר נט ולאתרים אחרים בחשד לכך שהודעה שהתפרסמה בפורום צרכנות באתר, והכילה הודעה על מכירה של ציוד מחשבים, מקורה במכירה של ציוד גנוב.

 

לא ידוע לי האם הוגשו כתבי אישום בעניין הפרסום.

 

$$$$

 

 

255. זילות בית-המשפט

האומר או כותב דבר על שופט או דיין לעניין כהונתו בכוונה לפגוע במעמדו, או מפרסם דברי גידוף נגד שופט או דיין כדי להחשיד או לבזות את דרכי השפיטה,דינו - מאסר שלוש שנים, אולם ביקורת כנה ואדיבה לטיב החלטתו של שופט או דיין בדבר שיש בו עניין לציבור לא תהא עבירה לפי סעיף זה.

 

####

 

מדיי פעם מתפרסמות החלטות ופסקי דין של שופטים, ואת התגובות על אותם פסקי דין אפשר לקרוא באינטרנט, אם בתגובות לכתבה עיתונאית על כך (טוקבקים), בפורומים ובקבוצות דיון.

 

כך למשל, אם שופט יטיל עונש קל על אנס, ייכתבו כנגד אותו שופט דברים קשים מצד נאנסות או משפחות וקרובים של נאנסות. אם שופט יאשר עסקת טיעון שבה הנאשם ייצא בעונש קל יחסית, הוא יזכה למנת גידופים.

 

שופטים שמרבים להיות מבוקרים ע"י ציבור הגולשים, הן מימין והן משמאל, הכל בהתאם להחלטות ופסיקות שנתנו, הם שופטי בית המשפט העליון. בכל החלטה המתקבלת ע"י בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ (בית דין גבוה לצדק), יש תמיד צד אחד שאינו מרוצה.

 

סעיף 255 לחוק העונשין מתיר ביקורת אדיבה וכנה כלפי שופטים, אך בשיח הציבורי הישראלי המשתקף באתרי האינטרנט, אדיבות וכנות הם דבר שחלף זמנם. המצב כיום הוא שמי שכותב ביקורת חריפה יותר ומבזה יותר כנגד החלטת שופט, זוכה למרב תשומת הלב של ציבור גולשי האינטרנט. הוא מצוטט, מתפרסמים במקומות אחרים ברשת קישורים למה שכתב, והוא הופך לסמל ישראלי הנלחם כנגד מוסדות השפיטה הקלוקלים.

 

בינתיים, חופש הביטוי נשמר לרוב, אולי בשל הטעם שציבור הגולשים והשוטרים אינו גולש ברשת האינטרנט, עדיין.

 

$$$$

 

 

 

262. אי-מניעת פשע

מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו, דינו - מאסר שנתיים.

 

 

עבירות בשירות הציבור וכלפיו

 

283. התחזות כעובד הציבור

העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:

(1) מתחזה כעובד הציבור, כשאותו עובד נדרש מכוח תפקידו לעשות פעולה או להיות נוכח;

(2) מתייצג בכזב כעובד הציבור ומתיימר מכוח תפקידו זה לעשות פעולה או להיות נוכח במקום לשם עשיית פעולה.

 

287. הפרת הוראה חוקית

א. המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית-משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו עניין, דינו - מאסר שנתיים.

ב. המפר הוראה מהוראות צו שניתן מאת בית משפט לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם אחר מפני המפר, דינו - מאסר ארבע שנים.

 

####

 

מדיי פעם מתפרסמים ברשת האינטרנט החלטות של בית המשפט הקובעות צו איסור פרסום על פרטים או על מעשה. הגולשים אינם מודעים תמיד למצב שקיים צו איסור פרסום על המקרה. כך למשל, פורסמה בשנת 2002, ידיעה על דבר מעצרו של אביגדור מקסימוב ברומניה.

 

ידיעה זו לא מצאה את עצמה בעיתונות הממסדית בשל צו איסור הפרסום. למרות זאת, פורסם הדבר ברשת האינטרנט ע"י גולשים שקרא על כך באתר אחר ברשת, בעיקר באתרים רומניים, וכך מצאה הידיעה על דבר מעצרו של מקסימוב מככבת באתרי חדשות עצמאיים ופרטיים ברשת, בניגוד לצו בית משפט.

 

פרסום ידיעות כאלו שעליהן קיימת החלטה של בית משפט, יכול להיחשב כהפרת חובה חוקית על פי סעיף 287 לחוק העונשין.  מקרים אחרים הן פרסום שמות חשודים שלא הותר דבר פרסומם, פרסום שמות קורבנות פשע, וכל החלטה אחרת של בית משפט האוסרת לפרסם.

 

ידועים מקרים נוספים של פרסום ידיעות שניתן עליהם צו איסור פרסום מבית המשפט, כמו פרסום דבר מעצרו של יעקב נימרודי בדצמבר 2000, פרסום שמו של השר הבכיר שנחקר בחשד להטרדה מינית (איציק מרדכי) וכן פרסום שמה של נאנסת בפורומים של רוטר נט, נענע וואלה..

 

דוגמה נוספת היא החלטת בית המשפט האוסרת על אזרח לגלוש ברשת האינטרנט לתקופה מסוימת. אם אותו גולש מפר את החלטת בית המשפט בעניינו, הוא מפר את סעיף 287 לחוק העונשין.

 

$$$$

 

 

288. העלבת עובד הציבור

המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית-דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט 1968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו - מאסר ששה חדשים.

 

####

 

כאשר גולש אינטרנט כותב את דעתו על מעשיו של עובד ציבור, שופט, שוטר ואפילו פקיד דואר, הוא מסתכן בהעלבתו של אותו עובד ציבור. גם אם הדברים שכתב הגולש נכונים הם, ההגנה של "אמת דיברתי" אינה עומדת לכותב, מכיוון שאין מדובר פה בעבירה של לשון הרע שבה קיימת ההגנה הזו, אלא העבירה מתקיימת כשאר עובד הציבור נעלב, גם אם הדברים היו אמת לאמיתה.

 

רוב עובדי הציבור הנעלבים הם בעיקר שוטרים הרגישים מאוד לכבודם. כך למשל מצא עצמו גולש בשם משה הלוי (הידוע בכינוי "הלמו"), מואשם ע"י משטרת עכו בסעיף 288 לחוק העונשין בחשד שהעליב עובדי ציבור את שוטריה המסורים של תחנת עכו.

 

הלמו פרסם את סיפורו באתר החדשות של ynet, בתאריך 01/01/2002, לאחר שנעצר ע"י משטרת עכו בחשד להטרדה ואיומים של גולשת שהתלוננה כנגדו. הוא נעצר ביום 26/12/2001, ולאחר יום וחצי במעצר, הוא שוחרר ב 27/12/2001, ובחר לפרסם את סיפור המעצר שלו במספר פורומים ברשת, ביניהם נענע, תפוז, רוטר נט, פראש והייד פארק, ביום שלמחרת.

 

הסיפור שנכתב בציניות, לא מצא חן בעיני שוטרי משטרת עכו, וביום 01/01/2002, כשהגיע לתחנת משטרת עכו לתת טביעות אצבעות ולהצטלם לתמונת פוטו רצח לאלבום המשטרתי, הוא עוכב שוב לחקירה בגלל המאמר שכתב והפיץ ברשת האינטרנט, בחשד להעלבת עובדי ציבור. את סיפור החקירה על העלבת עובדי ציבור הוא פרסם שוב באתר ynet, ולמרות שעולה החשש שהוא העליב שוב את השוטרים, הללו לא נקטו יותר בצעד נוסף כנגדו, אולי כדי לא למצוא עצמם מככבים שוב בסיפוריו.

 

סיפור המעצר באתר ynet

http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1479368,FF.html

 

סיפור העלבת עובדי הציבור ב ynet

http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1487508,00.html

 

 

זה אינו הסיפור היחיד של הלמו. כבר ביום 13 מרץ 2001, הוא נעצר ע"י ארבעה שוטרים ממפלג עבירות מחשב בבת ים בשל חשד של העלבת עובדת ציבור. בהודעה שנכתבה בפורום סקופים באתר רוטר נט, הוא פרסם ידיעה סאטירית ובה ייחס את הכיתוב "הזונה חוזרת" מתחת לתמונתה של שופטת. בחקירת המשטרה התברר שלא כך הם פני הדברים, ולא נעשתה פעולה של העלבת עובדת ציבור. תיק החקירה נסגר בסעיף של "נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדתך לדין".

 

גולשים השולחים דואר אלקטרוני לחברי כנסת, שרים, אנשי ציבור, שופטים ושוטרים, צריכים להיזהר בכבודם. כך גם בפרסום בפורומים ובקבוצות הדיון ברשת האינטרנט. קל נורא להאשים גולש בהעלבת עובד ציבור. זה סעיף שאינו צריך להיות בספר החוקים של מדינת ישראל, אבל הוא קיים שם, והוא מאפשר להעמיד אנשים לדין פלילי על פליטת פה או פליטת הקלדה.  

 

גולש אינטרנט אחר בשם אלעד ברוך שלח ביום 10/04/1999 שתי מכתבי נאצה לטומי לפיד, ח"כ לעתיד לבוא, דרך מערכת הדואר האלקטרוני של מפלגת שינוי. ברוך הועמד לדין, אך לא נשפט בסעיף של העלבת עובד ציבור, אלא על פי סעיף 30 לחוק הבזק, הקובע שכל הטרדה באמצעות מתקן בזק, היא עבירה שעונשה הוא שלוש שנות מאסר.

 

אלעד ברוך נשפט בבית משפט השלום בנתניה ביחד עם חברו שהקליד את שני המכתבים (תיק פ 2979/99), אך זוכה בערעור שהגיש בבית המשפט המחוזי של תל אביב (עפ 070868/00). בית המשפט קבע שהוא לא ביצע הטרדה כפי שהתכוון המחוקק בחוק הבזק.

 

 

289. הסתה להימנע מתשלומי חובה

המסית אדם, או קבוצת בני אדם, שלא לשלם, או לעכב, תשלום חובה שהודיעה עליו הממשלה ברשומות, בין שההסתה היא מפורשת ובין שהיא משתמעת, בין במלים שבעל פה או שבכתב ובין בסימנים או במוצגים חזותיים, ובין בדרכים אחרות, דינו - מאסר ששה חדשים; והוא הדין במי שעושה מעשה, בכוונה להביא, או ביודעין שהוא עלול להביא, את אמצעי ההסתה האמורים, במישרין או בעקיפין בכל צורה שהיא, לידיעתם של אדם או של קבוצת בני אדם.

 

####

 

בשל המצב הכלכלי הקשה והשחיתות והבזבוז הציבוריים , רבות הקריאות להימנע מתשלומי ארנונה, מסי הכנסה, מע"מ ואגרת הטלוויזיה. תשלומים אילו הם תשלומי חובה על פי החוק. פתיחת אתר אינטרנט הקורא לא לשלם את אחד או יותר התשלומים הללו, בעצם טומן בחובו עבירה פלילית על פי סעיף 289 לחוק העונשין.

 

גם כתיבה בפורומים ובקבוצות דיון שממנה משתמעת הקריאה להימנע מתשלומי חובה, יכולה להוביל לחקירת משטרה וכתב אישום פלילי. למרות זאת, בינתיים לא הועמדו רבים, אם בכלל, בסעיף זה, אולי בגלל שרוב הציבור כן משלם את מסיו, ולמדינה אין עדיין בעיה לגבות את מיסיה.

 

רוב הקריאות בפורומים כיום, להימנע מתשלום חובה, מתרכזות בעיקר בתשלום אגרת הטלוויזיה השנתי. התשלום השנתי שעומד כיום על 525 ש"ח, ויכול לגדול עד ל 800 ש"ח לשנה אם לא משלמים בזמן, הוא מס בעייתי שנועד לגבות מהציבור כסף על החזקת מקלט טלוויזיה.

 

בציבור קיימת התמרמרות רבה על תשלום החובה הזה, ורבים אינם משלמים תשלום זה בצורה עקרונית, ואף קוראים לאחרים לא לשלם מס זה. קשה מאוד להתחמק ממס זה, וגם הידיעות המופצות שניתן להתחמק ממס זה ע"י הוצאת הטיונר ממקלט הטלוויזיה, אינן מדויקות. בית המשפט העליון כבר פסק בעניין. גם אם תוציאו את הטיונר (רכיב הקליטה) של הטלוויזיה, תשלמו.

 

העלאת מסים ע"י המדינה יכולה גם כן לגרום לתסיסה בקרב ציבור הגולשים ברשת האינטרנט, דבר שעלול למצוא עצמו מככב בהודעותיהם של הגולשים נגד המסים החדשים ונגד התשלום שלהם.

 

$$$$

 

 

גרימת מוות

 

302. שידול או סיוע להתאבדות

המביא אדם לידי התאבדות, בשידול או בעצה, או מסייע אדם להתאבד, דינו - מאסר עשרים שנה.

 

####

 

מצוקה של גולש יכולה להוביל למצב שבשיחה בצ'אט או בפורומים, הוא מפרסם את דבר כוונתו להתאבד. גולשים לא אחראים יעודדו אותו לעשות את המעשה ולהתאבד. לא מזמן התפרסם סיפור כזה על גולש מחו"ל, שעמיתיו לצ'אט עודדו אותו לקחת כדורים ולסיים את חייו. עידוד של גולשים כלפי גולש אחר המבקש להתאבד, יכול להוביל את המשטרה לחפש אחריהם, ולחקור אותם ולהגשת כתב אישום בעניינם.

 

מאוחר יותר, יכולים אותם גולשים גם למצוא עצמם מסובכים בתביעות אזרחיות על נזיקין ורשלנות מצד קרוביו של המנוח.

 

משטרת ישראל כבר הוכיחה במספר מקרים שכאשר מדובר בגולשים שמאיימים להתאבד ומשתפים את חבריהם בפורום או בצ'אט, היא מאתרת אותם באמצעות ספקי השירות באינטרנט, מגיע לבתיהם ומונעת את המעשה.

 

חשוב לזכור שהאינטרנט מתועד. שיחות צ'אט מתועדות, גם אם זה לא נראה כך. תמיד ניתן למצוא גולש שכתב ועודד גולש אחר לעשות מעשה ולהתאבד.

 

$$$$

 

 

307. איום בכתב לרצוח

הגורם, במישרין או בעקיפין, שאדם פלוני יקבל כתב איום ברצח, והגורם יודע תכנו של הכתב, דינו - מאסר שבע שנים.

 

####

 

מה שמובן בחיים האמיתיים, צריך להיות מובן גם באינטרנט. כל איום ברצח, במיוחד בכתב ובפרסום בטוקבק, בקבוצת דיון, בצ'אט ובתכתובת דואר אלקטרוני, מתועד, וניתן לאתר את המאיים. איום ברצח היא עבירה נפוצה יחסית בחיים האזרחיים, אבל מקומה לא נפקד גם ברשת האינטרנט.

 

לפעמים תכתובת באינטרנט, אינה מסגירה רגשות ותחושות של המפרסם. כך למשל, אם אדם יכול לומר בצחוק לחברו "אני ארצח אותך" ולחייך ולצחוק, התיעוד בכתב של משפט כזה, יכול להוביל לחקירה לא נעימה במטה המשטרה. אם יש סמיילי קרוב, תוסיפו אותו למשפט "אני ארצח אותך", אבל רצוי שלא להסתכן בכתיבת משפט כזה, גם אם הציקו לכם נורא בצ'אט או בפורום.

 

מקרה ידוע של גולש שאיים ברצח, היה גולש באתר רוטר נט בכינוי "ערפל" שבסוף חודש דצמבר 2000, קרא לרצוח את ראש הממשלה אהוד ברק. מקרה אחר היה של גולש באתר "חדשות מחלקה ראשונה" שבתגובה לכתבה שפורסמה באתר ביום 11/03/2003, איים לרצוח את שר המשפטים יוסף טומי לפיד, בשל סגירתן של תחנות רדיו חרדיות פיראטיות ע"י המשטרה.

 

האיומים החמורים הללו נמחקו ע"י מנהלי האתרים לאחר שנודע להם על כך.

 

$$$$

 

 

מרמה, סחיטה ועושק

 

415. קבלת דבר במרמה

המקבל דבר במרמה, דינו - מאסר שלשו שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים.

 

416. תחבולה

המקבל דבר בתחבולה או בניצול מכוון של טעות הזולת שאין בהם מרמה, דינו - מאסר שנתיים.

 

####

 

כאשר כתב אישום הוגש ביום 06/08/2002, נגד חמישה קטינים באשמת הפצת וירוס המחשבים "גונר", הואשמו כולם בסעיף זה של קבלת דבר במרמה. בכתב האישום פורטו מעשיהם וכיצד רימו גולשים אחרים ע"י הפצת "שומר מסך" חדש שלמעשה היה תוכנת וירוס בשם "גונר".

 

ניסיון של גולשים לקבל דברים מגולשים אחרים בדרכי מרמה, ע"י הצגה לא נכונה, התחזות, שידול וכדומה, תגרור אישום בסעיף 415 של חוק העונשין, אם ייתפסו. ניסיון לשדל גולשים לתת פרטים, כסף או כל תמורה אחרת בדרך השקר, נכנסת להגדרת סעיף זה.

 

גם ניצול טעויות תמימות של גולשים, אם בהקלדת סיסמאות, אם בחשיפת פרטים ואם בחוסר ידע, מאפשרת האשמה בסעיף 416 לחוק העונשין.

 

ביום 09/08/2001 בשעת צהרים, נכנס גולש בן 20 תושב יפו בשם טוני אסדי, והחל לפרסם הודעות בצ'אטים של פורטל תפוז ופורטל נענע שכביכול היה פיגוע בירושלים. ביום 09/08/2001 או לאחר מכן, הוא נעצר ונחקר. חקירתו העלתה שהוא גם עסק בהאקינג ובפריצות למחשבים. בכתב האישום בחלקו השני, מפורט אישום שטוני אסדי השתמש בסיסמאות שאינן שלו, ששייכים לגולשים אחרים של חברת אינטרנט זהב.

 

האישום השני ייחס לאסדי קבלת דבר במרמה, מלבד אישומים אחרים על פי חוק המחשבים, בהן שיבוש והפרעה למחשב, חדירה שלא כדין למחשב והעברת נגיף מחשב.

 

גולש אחר שהואשם והודה בקבלת דבר במרמה על פי סעיף 415 לחוק העונשין היה האנלייזר, אהוד טננבאום, צעיר בסוף שנות העשרה לחייו, גולש שניסה לפרוץ לאתרי אינטרנט בארה"ב ובישראל. עונשו של האנלייזר נגזר ע"י השופטת קלרה רג'יניאנו בבית משפט השלום בכפר סבא (תיק פ 3709/00), ובנוסף לסעיף 415 לחוק העונשין, הוא הודה בסעיפים אחרים לחוק העונשין, וכן בסעיף 4 לחוק המחשבים (חדירה לחומר מחשב שלא כדין).

 

טננבאום נידון ל 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, לקנס בך 75,000 ש"ח (או 6 חודשי מאסר תמורתו), ושנתיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.

 

בערעור של המדינה על פסק הדין בבית משפט המחוזי בתל אביב יפו (תיק עפ 71227/01), עונשו הוחמר, והוא נדון למאסר בפועל של 18 חודשים.

 

$$$$

 

 

418. זיוף

המזייף מסמך, דינו - מאסר שנה; זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו - מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים.

 

419. זיוף המשפיע על עסקאות

המזייף מסמך שיש בו ידיעה על אדם או על תאגיד בכוונה לרמות, דינו מאסר שלוש שנים; אין נפקא מינה, לעניין זה, אם האדם או התאגיד היו קיימים או לא ואם התאגיד עמד להיווסד אך לא נוסד.

 

420. שימוש במסמך מזוייף

המגיש או מנפק מסמך מזויף או משתמש בו בדרך אחרת, ביודעו שהוא מזויף, דינו כדין מזייף המסמך.

 

####

 

מאז חקיקתו של חוק המחשבים בשנת 1995, לא נעשה שימוש בסעיף 418 לחוק העונשין, ואת סעיף זה מחליף סעיף 2 בחוק המחשבים (שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב) וסעיף 3 בחוק המחשבים (מידע כוזב או פלט כוזב).

 

לשון סעיפים 2 ו 3 בחוק המחשבים:

2. שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב

העושה שלא כדין אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:

(1) משבש את פעולתו התקינה של מחשב או מפריע לשימוש בו;

(2) מוחק חומר מחשב, גורם לשינוי בו, משבשו בכל דרך אחרת או מפריע לשימוש בו.

 

3. מידע כוזב או פלט כוזב

(א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר חמש שנים:

(1) מעביר לאחר או מאחסן במחשב מידע כוזב או עושה פעולה לגבי מידע כדי שתוצאתה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב;

(2) כותב תוכנה, מעביר תוכנה לאחר או מאחסן תוכנה במחשב, כדי שתוצאת השימוש בה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב, או מפעיל מחשב תוך כדי שימוש בתוכנה כאמור.

(ב) בסעיף זה, "מידע כוזב" ו"פלט כוזב" - מידע או פלט שיש בהם כדי להטעות, בהתאם למטרות השימוש בהם.

 

$$$$

 

 

428. סחיטה באיומים

המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו - מאסר תשע שנים.

 

####

 

סחיטת באיומים אפשר לבצע גם ברשת האינטרנט. בעזרת תוכנות מסרים מיידים, צ'אטים, דואר אלקטרוני וגם כתיבה בפורומים ובקבוצות הדיון, ניתן לסחוט אדם.

 

לפעמים, יש לגולשים הרגשה שאיום בצ'אט אינו מתועד כמו בדואר אלקטרוני, מכיוון שעותק האיום אינו קיים פיזית על המחשב שלהם. אין זה כך. רובם של הצ'אטים מתועד באתר שבו נמצא מחשב השרת המפעיל את תוכנת הצ'אט , וניתן להגיע לכותב האיום, כי גם פרטיו נשמרים (כתובת ה IP של המחשב).

 

$$$$

 

 

הונאה

 

440. קשר להונות

הקושר קשר עם זולתו להשפיע במרמה או בהונאה על מחיר השוק של דבר הנמכר בפומבי או להונות את הציבור או כל אדם, או לסחוט נכס מאדם, דינו מאסר שלוש שנים.

 

441. התחזות כאדם אחר

המתייצג בכזב כאדם אחר, חי או מת, בכוונה להונות, דינו - מאסר שלוש שנים; התייצג כאדם הזכאי על פי צוואה או על פי דין לנכס פלוני והוא עושה זאת כדי להשיג את הנכס או את החזקתו, דינו - מאסר חמש שנים.

 

####

 

ברשת האינטרנט קל מאוד להתחזות. אפשר לבחור כל שם שבעולם ולכתוב בשם זה בפורומים ובקבוצות דיון, אפשר לדבר בצ'אט בכינוי כלשהו ואפילו להתכתב בדואר אלקטרוני בכל שם שנבחר.

 

מקרים חמורים יותר הם התחזויות של גולשים לגולשים אחרים אשר ידועים בכינויים ובשמם, כשגולשים אחרים יודעים שהם כותבים באינטרנט. כך למשל, בריב בין גולשים, יכול גולש אלמוני לפגוע בגולש פלוני ע"י כתיבה בשמו, לפעמים בדברי נאצה, וכך לגרום לאחרים לחשוב שזה אכן הוא פלוני שכותב דברים אילו.

 

אם גולש כלשהו מתחזה לגולש אחר על מנת להשיג דבר במרמה, זה נכנס לסעיף 441 של חוק העונשין הישראלי: "התחזות כאדם אחר".

 

מקרה ידוע של גולש שהתחזה לגולש אחר וכתב בשמו, ובכך גרם לאחרים להאמין שאכן הדברים הקשים שנכתבו הם אכן שלו, היה מקרה שנדון בתביעה אזרחית על לשון הרע. בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בכפר סבא, ע"י השופט רמי אמיר (תיק א 7830/00).

 

פסק הדין תיאר כיצד הודה הנתבע, אלישי פורן, בחקירה נגדית, כי רשם דברים בשמו של התובע, ארנון בורוכוב, ובכך גרם לגולשים אחרים להאמין שהדברים נכתבו ע"י התובע. השופט אמיר פסק לטובת התובע סכום של 90,000 ש"ח על הוצאת לשון הרע.

 

מכיוון שמדובר על הליך אזרחי, סעיף 441 וחוק העונשין אינם רלוונטיים לפסק הדין המתואר, למרות שמקרה ההתחזות משותף לפסק הדין ולסעיף 441.

 

$$$$

 

 

הסגת גבול

 

447. הסגת גבול כדי לעבור עבירה

(א) העושה אחת מאלה כדי להפחיד מחזיק בנכס, להעליבו, להקניטו או לעבור עבירה, דינו - מאסר שנתיים:

(1) נכנס לנכס או על פניו;

(2) לאחר שנכנס כדין לנכס נשאר שם שלא כדין.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף זה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו מאסר ארבע שנים.

 

####

 

פריצה לא חוקית לאתרי אינטרנט יכולה להיחשב כהסגת גבול. מאז חקיקתו של חוק המחשבים בשנת 1995, מואשמים ומורשעים פורצי מחשבים ישראלים על פי חוק המחשבים ולא על פי סעיף 447 בחוק העונשין.

 

$$$$

 

 

עבירות הכנה וקשר

 

498. מתן אמצעים לביצוע פשע

(א) הנותן לאדם כלים, חומרים, כסף, מידע או כל אמצעי אחר כשהוא יודע שהדבר עלול לשמש, במישרין או בעקיפין, לביצוע פשע או להקלת ביצועו, דינו מאסר שלוש שנים.

(ב) לענין סעיף זה אין נפקא מינה אם הדבר ניתן לצמיתות או לשעה, בתמורה או שלא בתמורה, ואם בוצע פשע ואם לאו.

(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות יתר סעיפי פרק זה ומהוראות פרקים ד' ו-ה' וסעיפים 260 עד 262, אלא להוסיף עליהן.

 

499. קשר לפשע או לעוון

(א) הקושר קשר עם אדם לעשות פשע או עוון, או לעשות במקום שמחוץ לישראל מעשה שהיה בגדר פשע או עוון אילו נעשה בישראל והוא עבירה גם לפי דיני אותו מקום, דינו -

(1) אם העבירה היא פשע - מאסר שבע שנים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר;

(2) אם העבירה היא עוון - מאסר שנתיים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר.

(ב) הקושר קשר יישא באחריות פלילית גם על עבירה שלשמה נקשר הקשר או שנעברה לשם קידום מטרתו, רק אם היה צד לעשייתה לפי סימן ב' לפרק ה'.

 

 

####

 

גולש אינטרנט שהואשם והודה בקשר לפשע ולעוון על פי סעיף 499 לחוק העונשין היה האנלייזר, אהוד טננבאום, צעיר בסוף שנות העשרה לחייו, גולש שניסה לפרוץ לאתרי אינטרנט בארה"ב ובישראל. עונשו של האנלייזר נגזר ע"י השופטת קלרה רג'יניאנו בבית משפט השלום בכפר סבא (תיק פ 3709/00), ובנוסף לסעיף 499 לחוק העונשין, הוא הודה בסעיפים אחרים לחוק העונשין, וכן בסעיף 4 לחוק המחשבים (חדירה לחומר מחשב שלא כדין).

 

טננבאום נידון ל 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, לקנס בך 75,000 ש"ח (או 6 חודשי מאסר תמורתו), ושנתיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.

 

בערעור של המדינה על פסק הדין בבית משפט המחוזי בתל אביב יפו (תיק עפ 71227/01), עונשו הוחמר, והוא נדון למאסר בפועל של 18 חודשים.

 

$$$$

 

 

500. קשר למעשים אחרים

הקושר קשר עם חברו לאחת המטרות האלה, דינו - מאסר שנתיים:

(1) למנוע או להכשיל ביצועו של דין או אכיפתו;

(2) לגרום נזק לגופו של אדם או לשמו הטוב;

(3) להביא לירידה בערך נכסו של אדם;

(4) למנוע או להפריע אדם מהעביר באופן חפשי וכדין נכס שלו בערכו הראוי;

(5) להזיק לאדם במשלח ידו או במקצועו;

(6) למנוע או להפריע אדם מעיסקו באופן חפשי וכדין במשלח-ידו, במקצועו או בעבודתו, ובלבד שהיה במעשה משום עבירה אילו עשהו יחיד;

(7) להשיג מטרה אסורה;

(8) להשיג מטרה כשרה באמצעים אסורים.