הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

 

 

 

 

 

ועדת האינטרנט של משרד המשפטים ממליצה


משה הלוי
|  דואר חשמלי | גליון מספר 10

[email protected]

01/05/2003

 

 

ביום 3 אפריל 2003, פרסמה "הוועדה הבינמשרדית לבדיקת סוגיות משפטיות במסחר האלקטרוני" של משרד המשפטים בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי), גברת טנה שפניץ, טיוטת דו"ח ביניים להערות הציבור, המסכם את עבודתה של הוועדה עד כה.

 

במסמך טיוטה בין כ 160 עמודים, המתפרסם באתר משרד המשפטים של ממשלת ישראל, מפורטת טיוטת דו"ח ביניים ארוכה ופרטנית הכוללת התייחסות לנושאים משפטיים בהקשר לשימוש ברשת אינטרנט.

 

דו"ח הביניים באתר משרד המשפטים

http://www.justice.gov.il/yeoz+vhakika/news/mishar_electroni.asp

 

 

הוועדה הוקמה ביום 25 פברואר 2001 ע"י שר המשפטים דאז יוסי ביילין, ונתבקשה לבחון סוגיות משפטיות עכשוויות והאם הן יכולות לעמוד בהתפתחות הטכנולוגית המהירה של רשת האינטרנט. בין הסוגיות המשפטיות שהתבקשה הוועדה לבחון: דיני חוזים, נזיקין, קניין רוחני, משפט בינלאומי ופרטי, הגנת הצרכן ושימוש באמצעי תשלום.

 

הוועדה בחנה מספר חוקים בספר החוקים הישראלי שעתידים לשנות את צורתם ולכלול בבוא היום גם התייחסות לרשת האינטרנט כמקום בו מבוצעים עבירות וכמקום שבית המשפט יוכל לראות בו מקום שבו נעברה העבירה.

 

טיוטת דו"ח הביניים כוללת דיון בחוזים אלקטרוניים ובחוזים צרכניים אלקטרוניים, בבעיות הנוגעות לפגיעה בפרטיות ובשאלת האחריות של ספקי אינטרנט בנושא זכויות יוצרים, לשון הרע, התחקות אחר גולשים וכדומה.

 

במהלך עבודתה, בחנה הוועדה את ההיבטים המשפטיים הקשורים במסחר האלקטרוני ובנושאים משפטיים שבשנים האחרונות מצאו עצמם מככבים בבתי המשפט בתביעות אזרחיות ופליליות טנה שפניץ פרסמה את הטיוטה על מנת לקבל מהציבור משוב והערות לגבי הנושאים שהוועדה בחנה.

 

בעבודתה של הוועדה, נבחנו מקרים משפטיים מקבילים באירופה, בארה"ב, בבריטניה ובקנדה, על פיהם ניסתה הוועדה ללמוד מקרים שהיו ואם ניתן ליישמם בישראל.

 

טיוטת הוועדה לבדיקת סוגיות משפטיות במסחר האלקטרוני, נחלקת לשבעה פרקים עיקריים:

פרק ראשון: חוזים אלקטרוניים

פרק שני: חוזים אלקטרוניים צרכניים

פרק שלישי: אחריות ספקי אינטרנט לתוכן שחיבר צד שלישי

פרק רביעי: הגנת הפרטיות ברשת האינטרנט

פרק חמישי: הגנה על פרטיות קטינים ברשת האינטרנט

פרק שישי: חתימה אלקטרונית

פרק שביעי: המלצות הוועדה

 

בכל פרק נסקר המצב הקיים כיום בארץ ביחס לרשת האינטרנט, בוצעה השוואה למקרים ולחקיקה במקומות אחרים כמו אירופה, ארה"ב, בריטניה וקנדה, וכן נסקרו מקרים משפטיים שבתי המשפט הישראלים כבר דנו בהן וקבעו פסיקה בעניינם.

 

 

המקרים המשפטיים בישראל שנסקרו בדו"ח הביניים

 

בדו"ח הביניים של הוועדה נסקרו מקרים משפטיים. חלקם של המקרים המשפטיים התחיל ממקרים שקרו ברשת האינטרנט. להלן הרשימה של המקרים הללו:

 

פרק שלישי: אחריות ספקי אינטרנט לתוכן שחיבר צד שלישי

בית משפט מחוזי תל אביב יפו

בפני כבוד השופט יהודה זפט

תיק: א (אזרחי) 1627/01 מ.ש. מגנטיקס בע"מ נגד דיסקופי (ישראל) בע"מ

 

בית משפט שלום תל אביב יפו

בפני כבוד השופטת דורית רייך שפירא

תיק: ק"פ (קובלנה פלילית) 145/00 (השמאי) שאול ויסמן נגד חגי גולן (עורך גלובס) ואחרים.

 

בית משפט שלום כפר סבא

בפני השופט רמי אמיר

תיק: א (אזרחי) 7830/00 בורוכוב ארנון נגד פורן אלישי

 

וועדת הבחירות המרכזית (2001)

בפני כבוד השופט מישאל חשין

תיק: בתב"מ 16/01 מפלגת ש"ס ואחרים נגד אופיר פינס ואחרים.

 

 

פרק רביעי: הגנת הפרטיות ברשת האינטרנט

בית משפט מחוזי תל אביב יפו

בפני הרכב השופטים ברלינר, המר, בינימיני

תיק: ע"פ (ערעור פלילי) 70868/00 מדינת ישראל נגד אלעד בן יוסף ברוך

 

בית משפט מחוזי תל אביב יפו

בפני כבוד השופט אריה אבן ארי

תיק: ב"ש (בקשה של פלילי) 90868/00 חברת נטוויז'ן נגד צבא ההגנה לישראל

(ערעור על פסיקת בית משפט השלום תל אביב יפו בתיק ב"ש 6703/00)

 

 

המלצות הוועדה בדו"ח הביניים

 

בדו"ח הביניים של הוועדה נסקרו סוגיות רבות בנושא משפט האינטרנט. הוועדה המליצה בחלק מהמקרים לא לשנות את החקיקה הקיימת על מנת להתאימה במיוחד לרשת האינטרנט, אלא להפעיל הגיון ושיקול דעת משפטי בבחינת המקרה לגופו, ובחלק מהמקרים כן לשנות את החקיקה ולכלול את רשת האינטרנט בחוק.

 

להלן המלצות הוועדה על פי הפרקים והסעיפים באותם פרקים:

 

 

פרק ראשון: חוזים אלקטרוניים

 

1.2 תוקפם של חוזים אלקטרוניים שקיימת לגביהם דרישת כתב

1.2.4 המלצות הוועדה

הוועדה ממליצה לאמץ את גישת השקילות הפונקציונלית, שמשמעותה היא שכלל, במקרים בהם מדובר בדרישות כתב ראייתית, אין מניעה עקרונית שמסמך אלקטרוני יחליף את "מסמך הנייר".

 

לאור זאת, הוועדה הגיעה למסקנה, כי יש מקום לקבוע, כי מקום שבחיקוק מסוים נדרש במפורש כי מידע יימסר או יועבר בכתב ניתן לקיים את דרישת החיקוק גם באמצעות מסמך אלקטרוני, שתוכנו נגיש לעיון ולשימוש נוסף, והוא ניתן לאחזור ושמירה ע"י מקבל המסמך.

 

ההסדר המוצע לעניין הדרישות שמסמך אלקטרוני צריך למלא על מנת שייחשב כשקול, מבחינת הצורה, ל"מסמך נייר" הוא כדלקמן:

 

א) לא יישלל תוקפו המשפטי של חוזה ולא תיפגע היכולת לאכוף חוזה רק משום שהוא נכרת בצורה אלקטרונית.

 

ב) דרישה בחיקוק כי מידע יהיה בכתב ניתן למלא גם באמצעות מסמך אלקטרוני, אם המידע שהוא מכיל נגיש לשימוש נוסף.

 

ג) דרישה בחיקוק כי אדם יספק לאדם אחר מידע בכתב ניתנת למילוי באמצעות מסמך אלקטרוני, אם המידע שנכלל במסמך האלקטרוני נגיש לאדם אחר והוא ניתן לאחזור על ידו כך שהוא יהיה זמין לשימוש נוסף.

 

ד) דרישה בחיקוק שמידע יימסר בצורה מסוימת לאדם אחר, ניתנת למילוי על ידי אספקת המידע במסמך אלקטרוני אם המידע נמסר באותה צורה או בצורה באופן מהותי, והמסמך האלקטרוני נגיש לאדם השני וניתן לאחזור על ידו לשם שימוש נוסף.

 

ה) מקום שקיימת דרישה בחיקוק בדבר שמירתו או אחזורו של מסמך מסוים, דרישה זו ניתנת למילוי על ידי אחזורו של מסמך אלקטרוני בהתקיים כל התנאים הבאים:

 

1) המסך האלקטרוני נשמר בפורמט בו הוא נוצר, נשלח או התקבל, או בפורמט שאינו משנה באופן מהותי את המידע שכלול במסמך המקורי;

 

2) המידע שבמסמך האלקטרוני צריך להיות נגיש כך שהוא יהיה ניתן לשימוש נוסף על ידי כל אדם שזכאי לעיין בו או לבקש את הפקתו;

 

3) מידע שמזהה את המקור והיעד של המסמך האלקטרוני, והשעה והתאריך בה המשמך נשלח או התקבל, צריך שיישמר אף הוא.

 

הוראות אלה לא יחולו על חוזים או פעולות משפטיות, שלגביהם ייקבע במפורש כי לא ניתן יהיה לכרות אותם או לבצע אותן באופן אלקטרוני.

 

 

1.3 חוזים ופעולות משפטיות שלא ניתן לבצע באמצעות מסמך אלקטרוני

1.3.8 המלצות הוועדה

מוצע לקבוע, כי לא ניתן יהיה לבצע פעולות משפטיות או לכרות חוזים באמצעות מסמך אלקטרוני בנושאים הבאים:

 

א) מקרקעין:

הוועדה הגיעה למסקנה כי אין לאפשר יצירת התחייבויות לעסקה במקרקעין, הטעונות כתב לפי חיקוק, באמצעות מסמך אלקטרוני. עם זאת התחייבות ביחס למקרקעין, שאינן טעונות כתב כאמור, אין מניעה שייכרתו באמצעות מסמך אלקטרוני, אך משנתבקש רישומן, לא ניתן יהיה לכרות אותן באופן אלקטרוני.

 

ב) נאמנות:

באשר לחוזה נאמנות, נראה שאין מניעה כי הכריתה תיעשה באמצעות מסמך אלקטרוני. כתב הקדש, נראה כי אין מקום להתיר יצירת הקדש באמצעות מסמך אלקטרוני.

 

ג) דיני ירושה:

אין להתיר עריכת צוואות באמצעות מסמך אלקטרוני. כך גם ביחס להסכמי שעבוד עיזבון.

 

ד) שליחות וייפוי כוח:

אין להתיר עשיית חוזה שליחות או ייפוי כוח לעו"ד באמצעות מסמך אלקטרוני.

 

ה) ערבות:

אין מקום להתיר כריתת חוזה ערבות עם ערב יחיד במסמך אלקטרוני.

 

ו) חריגים בצו חתימה אלקטרונית:

יש להתיר גם את המסמכים, אשר לא ניתן לחתום עליהם בחתימה אלקטרונית, כאמור בצו חתימה אלקטרונית.

 

 

2.1 גילוי בכתב של פרטי מידע לפני כריתת החוזה

2.1.2 המלצות הוועדה

הוועדה הגיעה למסקנה, כי יש לקבוע, כי מקום שנדרש גילוי של פרטים מסוימים בחקיקה (בין לפני כריתת החוזה ובין לאחריה), אך אין דרישה כי הגילוי ייעשה בצורה מסוימת, ניתן למלא דרישה זו גם באמצעות מסמך אלקטרוני.

 

מקום שנדרש, בעסקה שאינה צרכנית, כי הגילוי ייעשה בכתב, יש לקבוע, כי ניתן למסור את פרטי המידע שיש לגלותם באמצעות מסמך אלקטרוני, בכפוף לכך שיימסרו למקבל המסמך פרטים גם על כך שההתקשרות נעשית בדרך אלקטרונית, ובכלל זה:

 

הצעדים הטכניים הנדרשים לשם כריתת החוזה האלקטרוני; האם החוזה יימסר לו ב"מסמך נייר" על ידי ספק השירות; נגישות למסמך האלקטרוני; האמצעים הטכניים לזיהוי ולתיקון טעויות הקלדה לפני ביצוע ההזמנה.

 

 

2.2 מתן הזדמנות לעיין בתנאי החוזה בטרם הכריתה

2.2.2 המלצות הוועדה

הוועדה ממליצה, כי בכל עסקה אלקטרונית, שתנאיה נוסחו על ידי צד אחד, חייב הצד המנסח לאפשר לצד השני לעיין בפרטי החוזה בטרם הכריתה, מבלי לגרוע מהוראות הדין הכללי בנוגע לחוזים אחידים.

 

 

3.1 כריתת חוזה באמצעות סוכן אלקטרוני (מחשב ללא התערבות גורם אנושי)

3.1.1 המלצות הוועדה

המלצת הוועדה היא שיש לקבוע, כי יש תוקף לחוזה שנכרת באמצעות סוכן אלקטרוני, וכי לעניין זה יראו את פעולות הסוכן האלקטרוני כפעולותיו של מי שיש לו שליטה על פעולות הסוכן האלקטרוני.

 

 

3.2 הסכמת הצדדים לכריתת החוזה באמצעים אלקטרוניים

3.2.2 המלצת הוועדה

הוועדה הגיעה למסקנה, שאין מקום להתנות באופן כללי כריתת חוזה באמצעים אלקטרוניים בהסכמת הצדדים (או באי הבעת התנגדותם) לכריתה בדרך זו שכן התניה שכזו משנה את דיני החוזים הכלליים, ויש לייחד דרישה זו לחוזים בהם צד אחד מנסח את תנאי החוזה.

 

לגבי חוזים בהם צד אחד מנסח את החוזה, הוועדה טרם הכריעה האם יש לדרוש הסכמה מפורשת או שניתן להסתפק באי הבעת התנגדות (opt in או opt out(, כתנאי לכריתת חוזה בדרך זו.

 

 

4.1 מועד ומקום משלוח וקבלת המסמך האלקטרוני

4.1.2 המלצת הוועדה

בנושא מועד משלוח וקבלת המסמך, ומקום המשלוח ומקום קבלת המסמך, מציעה הוועדה את ההסדר הבא:

 

א) חזקה שמסמך אלקטרוני נשלח כאשר הוא נכנס למערכת מידע שמחוץ לשליטת השולח, אם השולח והנמען משתמשים באותה מערכת, כאשר המסר הופך לניתן לאחזור ולשימוש על ידי הנמען;

 

ב) חזקה שמסמך נתקבל על ידי הנמען כאשר הוא נכנס למערכת המידע שנמצאת בשימוש הנמען לשם קבלת מסמכים מהסוג שנשלח, ושהמסמך ניתן לאחזור ולשימוש;

 

ג) חזקה שמקום עסקו של השולח הוא המקום ממנו נשלח המסמך ומקום עסקו של הנמען הוא המקום בו התקבל המסמך.

 

 

4.2 אישור ביצוע פעולות

4.2.2 המלצת הוועדה

הוועדה הגיעה למסקנה, כי הדרישה לאשר את ביצוע הפעולה האלקטרונית במטרה לוודא שהיא אמנם הגיעה ליעדה, מסרבלת ומסבכת את דיני החוזים, ולפיכך החליטה לא לקבוע דרישה לאישור ביצוע הפעולה.

 

 

4.3 פגמים בכריתה הייחודיים לסביבה האלקטרונית

4.2.2 המלצת הוועדה

הוועדה הגיעה למסקנה בנושא הפגמים בכריתה הייחודיים למסחר אלקטרוני, לעניין חוזים שאינם צרכניים, כי מן הראוי לאמץ את ההסדר להלן.

 

חוזה אלקטרוני שנכרת בין אדם לבין הסוכן האלקטרוני של אדם אחר הוא חסר תוקף ואינו ניתן לאכיפה אם מתקיימים התנאים המצטברים הבאים:

 

א) נפלה בחוזה טעות מהותית והסוכן האלקטרוני לא סיפק הזדמנות למנוע או לתקן את הטעות;

 

ב) המתקשר הודיע לצד השני על הטעות בהקדם האפשרי לאחר שנודע לו עליה;

 

ג) התקשר נקט בצעדים סבירים למלא אחר הוראותיו של הצד השני בדבר החזרת התמורה, אם ניתנה, או בדבר השמדת התמורה;

 

ד) המתקשר לא השתמש או הפיק תועלת של ממש מן התמורה.

 

 

4.4 ייחוס הפעולה בהיעדר חתימה אלקטרונית

4.4.2 המלצת הוועדה

הוועדה ממליצה שאין מקום לקבוע הוראה בעניין זה, ויש להשאיר את ההכרעה בסגויה זו לדיני הראיות הרגילים.

 

 

 

פרק שני: חוזים אלקטרוניים צרכניים

 

1.1 חוק חוזים אחידים

1.1.1 המלצת הוועדה

הוועדה לא מצאה אפוא צורך בתיקון חוק החוזים האחידים.

 

 

1.2 דרישת הכתב בחוזים צרכניים

1.2.1 המלצת הוועדה

הוועדה ממליצה, ככלל, כי אין לאפשר, לפחות בשלב זה, עריכתן של עסקאות צרכניות, שלגביהן נדרשת דרישת כתב בחיקוק, באופן אלקטרוני.

 

 

2. הזדמנות לעיין בחוזה

הוועדה מציעה להבהיר מהי אותה "הזדמנות סבירה" שניתן לצרכן לעיין בתנאי החוזה, ולהגדיר אותה בסעיף 5 לחוק הגנת הצרכן כך: "הצגה גלויה של תנאי החוזה, שכל אדם סביר היה מזהה".

 

 

3. הרחבת חובת הגילוי הנדרשת במסגרת מכר מרחוק

3.2 המלצות הוועדה

הוועדה ממליצה לתקן את סעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן, ע"י הוספת פרטים נוספים לרשימת הפרטים שיש לגלותם בכל אחת מקטגוריות המשנה, כך שיתאימו גם למכר מרחוק באמצעים אלקטרוניים.

 

מוצע לחייב את העוסק לציין גם את הפרטים הבאים:

א) מספרי טלפון ופקס;

ב) כתובת דואר אלקטרוני;

ג) שם העסק באמצעותו העוסק משווק את מרכולתו ואם מדובר בחברה - מקום ההתאגדות, מספר ההתאגדות וכתובת החברה.

ד) מיקום אספקת הנכס, מועד אספקתו ואופן האספקה;

ה) מרכיבי המחיר לצרכן;

ו) פרטים בדבר מנגנון הגשת תלונה: כתובת, מספרי טלפון, פקס, כתובת דואר אלקטרוני, וכתובת להחזרת המוצר במקרה של ביטול;

ז) חברות העוסק בארגונים בלתי פורמליים ליישוב סכסוכים ליישוב סכסוכים והאם הוא מחויב להביא את הסכסוך בפניהם.

 

 

4. מתן זכות ביטול מיוחדת בשל טעות לעסקאות צרכניות אלקטרוניות

4.1 המלצות הוועדה

הוועדה ממליצה לתקן את חוק הגנת הצרכן, ולקבוע זכות ביטול מיוחדת לעסקאות צרכניות אלקטרוניות, בדומה להסדר הביטול המיוחד, שהומלץ על ידי הוועדה ביחס לחוזים בדין הכללי.

 

מוצע אפוא כי הצרכן יוכל לבטל עסקה אלקטרונית אם ביצע טעות סופר, ובלבד שהתקיימו מספר תנאים מצטברים:

 

1) העוסק לא נתן לו הזדמנות מספקת לזהות ולתקן את טעותו לפני כריתת החוזה;

2) הצרכן הודיע לעוסק על הטעות מיד משנודעה לו טעותו;

3) הצרכן לא השתמש במוצר, לא נהנה מטעותו ופעל על פי הוראות העוסק להשבת המוצר.

 

 

 

פרק שלישי: אחריות ספקי אינטרנט לתוכן שחיבר צד שלישי

 

1.1 אחריות בנזיקין על ביצוע עוולה באמצעות רשת האינטרנט

1.1.1.1 המלצות הוועדה (לשון הרע)

הוועדה הגיעה למסקנה, כי ניתן להחיל את עוולת לשון הרע ברשת האינטרנט. הגדרת המונח "פרסום" בחוק איסור לשון הרע ניתנת להחלה גם על פרסום לשון הרע ברשת האינטרנט, וכן שאר היסודות האחרים של העוולה, בדרך של פרשנות, ללא צורך בתיקון החוק.

 

1.1.2.5 המלצות הוועדה (עוולות מסחריות)

הוועדה סבורה, כי ניתן להחיל את העוולות המנויות בחוק עוולות מסחריות על ביצוען באינטרנט ללא צורך בתיקון החוק, וזאת משום שהעוולות מנוסחות ברובן באופן "פתוח", היינו, מבלי לנקוב בדרך המדויקת ובאמצעי המדויק בהם הן מתבצעות, אלא תוך שימוש במונחי שסתום כגון: "לגרום", "שימוש", "מניעת גישה", וכו', דבר המקל על שימוש בפרשנות תכליתית. כך הדבר ביחס לגניבת עין, לתיאור כוזב, וביחס להתערבות בלתי הוגנת.

 

ביחס לגזל סוד מסחרי, הוועדה סבורה, בדומה לגישתו של פרופ' מיגל דויטש, שאין מניעה לגזול סוד מסחרי באמצעות שימוש בו באינטרנט, משום שסוד משחרי מוגדר כמידע, וניתן להפיץ מידע באמצעות הרשת. כמו כן, גם בעוולה זו החוק אינו קובע מסמרות לגבי אופן גזל הסוד המסחרי, ולכן נראה שגם הפצת מידע שהוא בגדר סוד מסחרי באמצעות האינטרנט היא שימוש.

 

לפיכך, ביחס לחוק עוולות מסחריות, הוועדה סבורה שאין צורך בתיקון החוק או בחקיקה מיוחדת נפרדת.

 

1.1.3 המלצת הוועדה (הגנת פרטיות)

ביחס לחוק הגנת הפרטיות, הוועדה סבורה שאין צורך בתיקון ההוראות החלות על הפצת תוכן הפוגע בפרטיות ברשת האינטרנט או בחקיקה מיוחדת נפרדת.

 

 

1.1.4 המלצת הוועדה (עוולת הרשלנות)

הוועדה סבורה אפוא כי אין צורך בתיקון עוולת הרשלנות, או בקביעת הסדר מיוחד בחקיקה למסירת תוכן רשלני באמצעות רשת האינטרנט.

 

 

1.1.5 המלצת הוועדה (עוולה לפי חוק הגנת הצרכן)

מטעמים אלה הוועדה סבורה כי העוולות המנויות בחוק הגנת הצרכן חלות כפי שהן על תכנים מטעים ברשת האינטרנט, ללא צורך בשינוי חקיקה.

 

 

1.2 אחריות ספקי שירותי אינטרנט בגין תוכן שחובר על ידי צד שלישי

1.2.3 המלצות הוועדה

מן האמור לעיל עולה, כי ניתן למצוא בחקיקה הקיימת מקור להטלת אחריות על ספקי שירותי אינטרנט לתכנים פוגעניים שחוברו על ידי צד שלישי, בדרך של פרשנות. אולם, מכיוון שהוועדה סבורה, שיש מקום לפטור ספקי שירותי אינטרנט מאחריות בנזיקין בגין תוכן שחובר על ידי צד שלישי, מוטב לעשות כן באופן מפורש, בחקיקה. (הנימוקים לפטור, החריגים והתנאים יידונו במפורט בהמשך הפרק).

 

 

2.2 אחריות ספק שירותי האינטרנט להצבת חומר מפר ברשת האינטרנט

2.2.1 המלצת הוועדה

הוועדה סבורה שיש לבחון מתן פטור לספקים מפני תביעות אלה, במקביל לפטור מאחריות בנזיקין.

 

 

3.1 הגדרת ספק שירותי אינטרנט

3.1.2 המלצת הוועדה

הוועדה סבורה, כי יש מקום להגדיר את הספקים על פי השירות שהם נותנים. ביחס לפרטי ההגדרות, הוועדה מציעה להכיר, בדומה לצו האירופי, בשלושה סוגי ספקים: ספק שירותי גישה (ISP), ספק שירותי אחסון זמני (caching), וספק שירותי אירוח (hosting).

(למרות שבפרק 3.1 דובר גם על ספק קישורים, הוא לא נכלל בהמלצות הוועדה).

 

 

3.2 פטור מאחריות בנזיקין וזכות יוצרים מבצעים ומשדרים לספקי שירותי אינטרנט

3.2.2 המלצות הוועדה

הוועדה הגיעה למסקנה, כי שקלול הגורמים בעד ונגד מתן פטור לספקי שירותי אינטרנט מפני אחריות לתוכן פוגע שחובר על ידי צד שלישי מטה את הכף לכיוון מתן פטור. עם זאת, הוועדה סבורה כי יש להתנות את הפטור בתנאים, ולהתאים את תנאיו לכל סוג ספק שירות אינטרנט, בשל ההבדלים הטכניים באופי השירותים, כפי שיפורט בהמשך.

 

 

3.3 הסדר אחיד או נפרד לפטור בנזיקין ובזכות יוצרים מבצעים ומשדרים

3.3.2 המלצת הוועדה

הוועדה סבורה, כי יש לקבוע תנאים דומים לפטור מאחריות בנזיקין ובזכות יוצרים, מבצעים ומשדרים, על מנת להגביר את הוודאות, ומשום שנראה כי האיזון בין האינטרסים השונים בכל אחד מן הדינים מובילים לכללים דומים.

 

 

3.4 התנאים לפטור מאחריות

3.4.1 המלצות הוועדה

הוועדה סבורה, כי יש לאמץ את העקרונות המשותפים למשפט האירופי ולמשפט האמריקאי בסוגיית תנאי הפטור לספקי שירותי האינטרנט בשל תוכן שחובר על ידי צד שלישי, כלומר, הספקים יזכו לפטור מאחריות אם ימלאו אחר הדרישות הבאות:

 

א) אי ייזום העברת התוכן, והעברתו לכל דורש;

ב) אי ידיעה מראש אודות היות התוכן פוגע בזכויות;

ג) אי התערבות בתוכן;

ד) אי הפרעה לעדכון או לבדיקת השימוש בו, תוך שמירה על הכללים המקובלים בתחום פעילות זה.

 

הוועדה מציעה לקבוע תנאי פטור מותאמים לכל סוג של ספק שירותי אינטרנט, בהתאם לסיווג המוצע בצו המסחר האלקטרוני האירופי, כמפורט לעיל בטבלה.

 

כמו כן, ממליצה הוועדה לקבוע הסדר להסרת החומר על ידי ספק שירותי האירוח משעה שנודע לו על היות התוכן פוגע בזכויות, בהליך המקיים תנאים מסויימים, כפי שיפורט להלן.

 

 

3.5 התנית הפטור לספק שירותי אירוח בהסרת או הגבלת הגישה אל החומר

3.5.1.1 המלצת הוועדה

לפיכך, ממליצה הוועדה על אימוץ נוהל של "הודעה והסרה", ביחס לספק שירותי אירוח, אשר יחול על כל סוגי התכנים, ללא התייחסות מיוחדת לדיני זכות יוצרים.

 

 

3.5.2 חיוב ספק שירותי אירוח למסור פרטים מזהים אודות מחבר התוכן

3.5.2.1 המלצת הוועדה

הוועדה סבורה, כי ראוי לקבוע הליך שיאפשר חיוב הספק למסור את פרטי מחבר התוכן הפוגע. החיוב צריך שייעשה על ידי בית המשפט, תוך מתן משקל לטיב התוכן הפוגע, מידת הנזק שנגרם, הקשר בין הפגיעה לבין הנזק, וכן היחס בין הנזק שייגרם מחשיפת שמו של מחבר התוכן, לבין הנזק שעלול להיגרם מאי חשיפת השם.

 

3.6 סייג לפטור לספקי שירותי אינטרנט מאחריות ללשון הרע שחוברה על ידי אחר

על מנת שניתן יהיה להגיע למסקנה בעניין סיוג הפטור מאחריות לספקי שירותי אינטרנט ביחס ללשון הרע, יש לתת את הדעת לשאלות הבאות:

 

א) האם יש מקום להחריג מראש מגדר תחולת הפטור המוצע אתרי אינטרנט של אמצעי תקשורת, הקיימים בעולם המוחשי; במקרה זה, דין אחריות עורך אתרי אינטרנט אלה יהיה כדין אחריות עורך אמצעי התקשורת המוחשי.

 

ב) האם יש להחריג מראש מגדר תחולת הפטור המוצע אתרי אינטרנט שהם מן הבחינה המהותית עיתון, ואתרי אינטרנט של תחנות טלביזיה, או רדיו, שמשדרות רק באינטרנט;

 

ג) האם יש להחריג מראש מגדר תחולת הפטור המוצע אתרי אינטרנט שאינם בעלי אופי חדשותי או עיתונאי.

 

ד) מי שסבור שיש מקום להחריג אתר אינטרנט שהוא "עיתון" במובנו המהותי, צריך לתת את דעתו על כך, שנדרש תיקון מפורש של החוק. תיקון החוק הדרש רק לגבי עיתון, בעוד שלגבי אמצעי תקשורת אחרים ניתן להגיע לתוצאה זו בדרך של פרשנות. התיקון לחוק יכול שייעשה על ידי הפנייה להגדרת המונח "עיתון" בפקודת העיתונות, ובלבד שלשון "דפוס" על הטיותיה תתפרש כחלה גם על רשת האינטרנט. אפשרות אחרת היא להגדיר "עיתון" בהגדרה שתהיה ייחודית לסעיף 11 לחוק איסור לשון הרע, מבלי להיזקק לפקודת העיתונות.

 

 

 

פרק רביעי: הגנת הפרטיות ברשת האינטרנט

 

1.1.1 חוק הגנת הפרטיות

1.1.1.3 המלצת הוועדה

הוועדה הגיעה למסקנה, כי חוק הגנת הפרטיות יכול לספק מסגרת חקיקתית להגנה מפני איסוף מידע ברשת האינטרנט ללא הסכמה לעצם האיסוף, ולא נראה שיש, לפחות בשלב זה, צורך בתיקוני חקיקה.

 

לעניין מאגרי מידע, הוועדה סבורה, כי אף שניתן לראות באתרי האינטרנט מאגרי מידע לצורך חוק הגנת הפרטיות, הרי שאין מקום לייחד להם הוראות מיוחדות, ויש להשאיר את הדין הכללי בעניין רישום מאגרי מידע על כנו בעניין זה, ולדון בכל אתר אינטרנט לגופו.

 

 

1.1.2 החוק למניעת הטרדה מאיימת

1.1.2.1 המלצת הוועדה

הוועדה הגיעה למסקנה, כי החוק למניעת הטרדה מאיימת יכול לספק מסגרת חקיקתית להגנה מפני איסוף מידע ברשת האינטרנט ללא הסכמה לעצם האיסוף, ולא נראה שיש, לפחות בשלב זה, צורך בתיקוני חקיקה.

 

 

1.1.3 חוק האזנת סתר

1.1.3.1 המלצת הוועדה

הוועדה הגיעה למסקנה, כי ניתן להחיל את ההוראות שבחוק האזנת סתר על איסוף מידע ברשת האינטרנט ללא הסכמת נשוא המידע, ככל שהדבר מתאים למצבים המוגדרים בחוק. נראה כי אין צורך, בשלב זה, לתקן את החוק.

 

1.1.4 חוק המחשבים

הוועדה סבורה, כי ניתן להותיר את המענה על השאלות הפרשניות האמורות לבתי המשפט, ואין צורך בשלב זה בהתערבות בחקיקה.

 

 

1.2.1.1 פגיעה בפרטיות באמצעות שימוש בידיעות על עניינו של אדם

הוועדה סבורה, כי ניתן להחיל את ההוראות שבחוק הגנת הפרטיות גם על מעשים ברשת האינטרנט, ככל שהם מתאימים למצבים המוגדרים בחוק. נראה כי אין צורך בתיקון החוק.

 

 

1.2.1.2 דיוור ישיר

הוועדה סבורה, למרות הקשיים שביישום הוראות הדיוור הישיר, כי אין צורך בהסדרים מיוחדים לעניין דיוור ישיר באמצעות רשת האינטרנט, וניתן להחיל עליו את ההסדר הכללי.

 

יצוין, עם זאת, כי ההסדר הכללי טעון שיפור כשלעצמו, משום שכיום אין בחוק דרישה, כי פניה לאדם בדיוור ישיר תצוין באופן בולט ככזו, וכי תינתן לו הודעה על זכותו שלא לקבל עוד את הדיוור הישיר. הצעה ברוח זו כלולה בתזכיר לתיקון חוק הגנת הפרטיות, ויש בה כדי לפתור גם את בעיית הדיוור הישיר ברשת האינטרנט.

 

 

1.2.2 חוק עשיית עושר ולא במשפט

הוועדה סבורה, שניתן להסתייע בחוק עשיית עושר ולא במשפט בדרך של פרשנות, ואין צורך בתיקון החוק על מנת להחילו גם על איסוף מידע על הגולש ברשת האינטרנט ללא הסכמה לעיבודו או למסירתו לאחר.

 

 

1.3 איסוף מידע בהסכמה לאיסוף ולשימוש במידע

הוועדה סבורה, כי כדי לעמוד בדרישת ההסכמה שבחוק הגנת הפרטיות נדרשת, בנוסף על הסכמה מדעת, גם מודעות לקיום חוזה השימוש באתר, שבו לרוב נמצאת הדרישה לקבלת הסכמת הגולש באתר לאיסוף המידע, עיבודו ומסירתו. ניתן להגביר מודעות זו על ידי מיקום התקנון או תנאי השימוש כך שהגולשים יהיו מחויבים לעבור בהם על מנת להשתמש באתר.

 

 

1.3.2 חוק החוזים האחידים

הוועדה סבורה, כי נושא זה ייבדק בכל מקרה לפי נסיבותיו של כל חוזה וחוזה, ואין צורך בתיקון החוק.

 

 

2. איסוף מידע ברשת האינטרנט ומסירתו לצד שלישי

 

2.1 איסוף מידע ללא הסכמת הגולש לעצם האיסוף

הוועדה מצאה, שקיימים מספר חוקים רלבנטיים בנושא זה, חוק הגנת הפרטיות, חוק האזנת סתר, חוק המחשבים.

 

מבין כל אלה נמצא, שרצוי לתקן בשני נושאים את חוק הגנת הפרטיות, תיקונים אשר כבר נכללים בתזכיר לתיקון החוק, שהכין משרד המשפטים. התיקונים הם הוספת בגדרה של המונח "הסכמה מדעת" - הסכמה אשר לשם קבלתה, נמסר המידע הדרוש באורח סביר על מנת להחליט האם להסכים לפגיעה בפרטיות או לא, והוא נמסר באופן המאפשר לאדם להבינו. כמו כן, מוצע בתזכיר כי איסוף מידע על אדם ברשת האינטרנט שלא בדרך של פניה אליו ילווה בהודעה שיצוין בה, בנוסף על האמור בחוק הקיים, גם עצם איסוף המידע ודרך איסופו.

 

 

2.2 איסוף מידע בהסכמת הגולש לעצם האיסוף אך לא לשימוש במידע

הוועדה מצאה, כי קיים מצב בו הגולש מסכים לעצם איסוף המידע אך לא לשימוש בו מכוסה על ידי חוק הגנת הפרטיות, בעיקר בסעיפים העוסקים ביצירת מאגרי מידע, דיוור ישיר, והפקת רווחים מפגיעה בפרטיות, וכן בחוק עשיית עושר ולא במשפט.

 

ביחס לחוק הגנת הפרטיות, הוועדה אינה סבורה שיש צורך בתיקון המתייחס באופן מיוחד לרשת האינטרנט. עם זאת, ההסדר הכללי הקיים כיום בחוק הגנת הפרטיות ביחס לדיוור ישיר טעון תיקון, אשר יש לו חשיבות גם ביחס לפעילויות ברשת האינטרנט. בתזכיר מוצע להוסיף, כי פניה לאדם בדיוור ישיר תצוין באופן בולט ככזו, וכי תינתן לו הודעה על זכותו שלא לקבל עוד את הדיוור הישיר.

 

הוועדה אינה סבורה, שיש צורך בתיקון חקיקה ביחס לחוק עשיית עושר ולא במשפט.

 

 

2.3 איסוף בהסכמה

הוועדה סבורה שאין צורך בתיקון חוק הגנת הפרטיות בשאלת ההסכמה, מעבר לתיקונים שהוצגו לעיל. עם זאת, מומלץ להגביר את המודעות לקיום חוזה השימוש באתר, בו מצויות הוראות בקשר לפרטיות, על ידי מיקום התקנון או תנאי השימוש כך שהגולשים יהיו מחויבים לעבור בו על מנת להשתמש באתר.

 

ביחס לחוק החוזים האחידים, הרלבנטי אף הוא, הוועדה סבורה שאין צורך בתיקון החוק.

 

 

 

פרק חמישי: הגנה על פרטיות קטינים ברשת האינטרנט

 

5. המלצות הוועדה בנוגע להגנה על פרטיות קטינים ברשת האינטרנט

הוועדה סבורה, שלפחות בשלב זה, אין מקום לקביעת הוראות בחוק מיוחד, ויש למצות את ההגנות הקיימות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ובחוק הגנת הפרטיות.

 

הוועדה סבורה, עם זאת, כי יש לעודד את בעלי אתרי האינטרנט המקומיים לקבוע כללים בדבר הגנה על פרטיות הגולשים בכלל, ועל פרטיות קטינים בפרט. כך למשל, ראוי שהאתרים יכללו בדף הבית שלהם קישור להודעה על מדיניות ההגנה על הפרטיות שנהוגה באתר. כמו כן, ככל שמדובר באתרים המיועדים לקטינים, הוועדה סבורה כי על הכללים לכלול חיוב האתרים להציג את המידע שהם מבקשים לאסוף אודות הקטין, האם בכוונתם להעבירו לצדדים שלישיים, את זכות ההורה לתת או להימנע מלתת את הסכמתו לאיסוף המידע, ואת הדרכים בהן ניתן למסור את ההסכמה.

 

כמו כן, ממליצה הוועדה על ביצוע פעולות הסברה בקרב ההורים, על מנת להגביר את מודעותם לסכנות הכרוכות בשימוש ילדיהם ברשת האינטרנט.

 

 

 

עדכון 23/02/2004

 

(1)

משרד המשפטים שינה את כתובת הדף בה הוא מחזיק את טיוטת המסמך המתואר במאמר. זה הקישור הנוכחי המתאר את המסמך ומכיל את המסמך עצמו להורדה (למטה בדף)

http://www.justice.gov.il/MOJHeb/YeozVhakika/News/mishar_electroni.htm

 

(2)

ואם שוב מיקום המסמך ישתנה באתר משרד המשפטים, אז הנה המסמך שעליו מתבססת הכתבה: טיוטת דו"ח ביניים של "הוועדה הבינמשרדית לבדיקת סוגיות משפטיות במסחר האלקטרוני" במשרד המשפטים.

ecommercedraft.pdf