הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי
|
|
|
|
|
היום אין לי חשק לכתוב19/06/2003 |
גיליון מספר 16 מי
שכותב הרבה, מכיר את ההרגשה: אתה חייב לכתוב משהו, אבל אין לך ראש לעשות את זה.
ודווקא יש כמה נושאים שחשבת עליהם ואתה חייב לכתוב עליהם, אבל קשה לך להתחיל
לכתוב אותם. ככה קרה לי השבוע. מצוקת תוכן
יש לפעמים
מצבים שאתה צריך לעשות משהו יצירתי, אבל אין לך את המוזה לעשות את זה. כבר הכנת
מראש את עיקרי הדברים, וכבר חשבת בראש על מה תכתוב ואיך תציג את העניין, אבל
כשאתה מתיישב ליד המחשב ופותח את מעבד התמלילים, זה לא יוצא לך. במקום זה,
אתה נכנס לאתרי אינטרנט ואתרי תוכן אחרים ומתחיל לקרוא דברים שאחרים כתבו. אתה
קצת מגיב בטוקבקים (בשם בדוי), כותב משהו בפורום, עובר לאתר אחר, קורא. אבל זהו.
החשק לא לכתוב נשאר לך. כשאתה עוזב
לרגע את המחשב, אתה עובר לטלוויזיה ומחפש משהו מעניין לצפות בו, כדי לנקות קצת את
הראש. אחרים ייקחו לידיהם עיתון, מגזין או ספר ויתחילו לקרוא. אנשים קצת פחות
ביתיים, ייצאו מהבית, יעשו טיול, ייצאו לחברים או לקניון הקרוב. יש כותבים
ויוצרים ש"שותים חשיש" (© "אסקימו
לימון", אמא של בנצי, שם). לאחר שהם גומרים לעשן או אפילו באמצע, המוזה נכנסת
להם לראש, הם מתעוררים מתרדמת הריק שלהם, ומתחילים לכתוב במרץ. הם משחררים מאמר
או כתבה בלי להתאמץ כל כך. החומר עושה להם את זה. אנשים
אחרים (כמוני) מעדיפים נס קפה עם חלב (כפית סוכר) עם קוראסון צרפתי בצד או עוגת
שמרים אחרת, וזה מה שמתדלק אותם. הטירוף נכנס להם לראש, האצבעות נוקשות על
המקלדת, המסך מתחיל לרצד ומעבד התמלילים הפתוח של מיקרוסופט מקפיץ להם את
"קליפי", האטב המזמר, שממליץ להם לשמור את מה שכתבו, כי הם כבר הקלידו
יותר מ 500 מילים מבלי לשמור על הדיסק. אבל יש
מצבים שגם נס קפה משובח עם חלב וכפית סוכר כבר לא עוזר. גם לא עוגיה מבצק שמרים
טרי ואפילו לא פיצה טובה עם גבינה צהובה על זה. אפילו אם יוסיפו מלפפון ירוק על
יד עם קצת זיתים שחורים, זה לא מה שיגרום להם לזרום. מיותר לדבר על בורקס גבינה
בולגרית, או ממולא עם תרד פטריות ובצל, כי גם זה לא עוזר. כשאין מוזה,
אין פרוזה! הקטע של
לכתוב משהו כל שבוע לקהל המנויים שלך, זה קטע מחייב. בעיתון כבר פרסמו את רשימת
התפוצה שלך או הבלוג שלך או את האתר האישי שלך, ואם לא תכתוב, אתה מתחיל להרגיש
כאילו אתה לא עומד בציפיות של כולם. את דבר
העורך סיימתי לכתוב כבר אתמול. היו לי עוד שני נושאים חשובים לכתוב עליהם, אחד
מהם הוא נושא טכני חשוב שקשור לאינטרנט. כדי לכתוב אותו, אתה חייב לשמור לעצמך
פרק זמן של כמה שעות טובות המפוזרות על יומיים שלושה. יש טכניקות
שונות כיצד לגרום לעצמך לכתוב מאמר בלי שיהיה לך חשק. אפשר למשל לכתוב על דמות
בדויה, נניח בשם "איציק", ואז לזרום איתה, לצחוק עליה ולהוסיף לה
דברים אמיתיים שרצית לכתוב עליהם. יש נושאים
ש"איציק (שם בדוי)" פשוט לא יכול להשתלב בהם, כי הנושא הוא קצת יותר
רציני, וסגנון לא הומוריסטי חשוב יותר, כדי לשוות למאמר נופך של רצינות. מי עוד כתבה על דואר חשמלי לאחר
שסיימתי אתמול (יום שלישי, 17 יוני 2003) את דבר העורך, נודע לי היום שעוד מישהי
כתבה על הניוזלטר "דואר חשמלי" (פורסם ע"י חנן כהן ברשימת התפוצה
דואר זבל). שירלי
צ'לצ'ינסקי פרסמה ביום שלישי, 17 יוני 2003, מאמר על הניוזלטרים הישראליים, אותם
רשימות של אנשים וגופים, הנשלחים לתיבות הדואר של המנויים שנרשמו מראש. הדבר
התפרסם באתר האינטרנט של גלובס רק עבור המנויים בתשלום, ומנויים שלא בתשלום
(כמוני), לא שמו לב לזה ולא קראו את זה עד שלא הופנו עם קישור עמוק למאמר
המדובר. הצלחתי
איכשהו לשמור את זה, והנה קישור למטמון של המאמר השלם http://halemo.net/press/cache/20030617aglobes.html וכך שירלי
כותבת על הניוזלטר של דואר חשמלי: [ציטוט] שם
הניוזלטר: "הלמו" קהל
יעד: מובטלי היי-טק שלא נסעו להודו "מה, זהו? אפילו לא נתת לי הזדמנות
להשמיץ אותך. חתיכת שמן. יא פדופיל. חכה-חכה. אני ממתין לן בטוקבק של הכתבה שלך.
תלמד לכתוב. דואר חשמלי, אלק. כל אפס פותח היום ניוזלטר. מי יקרא אותך, יא
דיבה?" מתוך
ראיון עם רפי רפש הלמו, האיש והפרובוקציה, נחשף לראשונה לציבור לפני שנתיים כאשר
נחשד בהעלבת שופטת בית המשפט העליון דורית בייניש. כיאה לשאר מעלליו ברשת, פיברק
הלמו תמונת מסך שפורסמה באתרו של יואב יצחק והביאה את העיתונאי הבכיר להגיש נגדו
תלונה במשטרה. וזה
עוד לא הכול. משה הלוי, מהנדס תוכנה בן 32 מעכו, ממשיך לעשות לנו שמח. הוא מפרסם
סטיקרים סטיריים ועוקצניים, מעצבן אנשי ציבור ומתגרה במשטרת ישראל. מחשבו הוחרם
פעמיים, מה שלא מנע ממנו להמשיך לעצבן את מי שהוא רק יכול. אם טרם נחשפתם
למעלליו, זה בהחלט הזמן והמקום. ב"דואר חשמלי" של הלמו אפשר למצוא
מאמרים ביקורתיים, "חדר הסטירה" עם סטיקרים מאוד-מאוד מצחיקים,
ראיונות פיקטיביים, הערות והארות. סמטוכה אינטרנטית במיטבה. הכתובת:
[email protected] [סוף
ציטוט] רק הערה
קצרה לשירלי: סמטוכה כותבים עם ח'. ככה: "סמטוחה".
עד כאן
שידורינו להיום. שידורינו
יתחדשו בשבוע הבא באותו יום ובאותה שעה (אינשאללה). |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|