הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

רמי יצהר ישלם פיצוי בגין פרסום לשון הרע באתר אינטרנט

23/07/2003 | גיליון מספר 20

halemo

רמי יצהר, עורך אתר החדשות העצמאי "עניין מרכזי", נתבע על לשון הרע וישלם 50,000 ש"ח לעורכת מקומון של עיתון מעריב בגין הוצאת לשון הרע שהתפרסם באתר האינטרנט שלו. זו פסיקה ראשונה ומנומקת בישראל על הוצאת לשון הרע כנגד אתר אינטרנט עצמאי שבחר להגיב בצורה סאטירית על השמצות כנגדו שפורסמו במקומון של מעריב. האם חופש הביטוי והסאטירה ברשת האינטרנט בסכנה?

אתר האינטרנט "עניין מרכזי"

http://www.news-israel.net

כתבת תגובה סאטירית באתר "עניין מרכזי"

ביום 3 ספטמבר 2001, הופיעה בעמוד הפותח של האתר "עניין מרכזי" בעריכת רמי יצהר , בין שאר הכותרות, גם הכותרת "נעמי רייכמן היא (לא) שמנה מכוערת ורעה" וכשמתחת לכותרת זו צילום או איור של דמות אישה גדולת ממדים האוכלת ושוב מתחתיו "זו (לא) רייכמן" ובהמשך "מה שבטוח שמקומה לא יכירנה בקרב עיתונאי ישראל. קרא תגובות הקוראים. למקומון "מעריב" בדרום גוש דן יש עורכת. קוראים לה נעמי רייכמן, תסכוליה האישיים...".

כותרתה של הכתבה עצמה "עניין מרכזי - "בקורת תקשורת" ושוב "נעמי רייכמן היא (לא) שמנה מכוערת ורעה. מה שבטוח שמקומה לא יכירנה בקרב עיתונאי ישראל".

בכתבה עצמה מצוין, בין השאר: "למקומון "מעריב" בדרום גוש דן יש עורכת קוראים לה נעמי רייכמן. תיסכוליה האישיים והאומללות הפרטית שלה, מתפרצים מעת לעת מנבכי נשמתה האפילה אל דפי העיתון. לרשת שוקן לקח זמן להבין את זה ועכשיו היא במעריב. התוצרת השבועית שהיא מפיקה מביישת בדרך כלל את האכסניה שבמסגרתה מחולק המקומון הזה חינם ביום שישי". בהמשך, מופיע איור נוסף של נחש וכשאף מתחת לאיור זה מצוין "זאת (לא) נ. רייכמן".

בהמשך הכתבה מצוין כי "העניינים היחידים שבזכותם שווה להציץ ב"זמן מקומי" הם אלה המתפרסמים בסינדיקציה ואשר מקורם בראש, ביוזמה, בכתיבה ובעריכה של אנשים שמחוץ למקומון החוב"תי".

בהמשך עוברת הכתבה להסביר כי סינדיקציה הינה פרסום בכמה עיתונים במקביל, שיטה שהומצאה בארה"ב וכשהכלל הבסיסי וכלשון הכתבה "או שאתה לוקח את הכתבה ומפרסם אותה כמו שהיא, או שלא", ובהמשך "אין שום אפשרות אחרת שאינה כרוכה בנוכלות, ברמאות ובפגיעה מהותית קודם כל במוצר של הכותב".

בהמשך מצויין כי "מה שברור לכל עיתונאי ועורך זוטר בארץ ובעולם נסתר לחלוטין מהעורכת השרלטנית של "זמן מקומי" "

מיד לאחר מכן מופיע אותו איור שבפתיח ומתחתיו "זאת (לא) נעמי רייכמן עורכת מקומון במעריב".

בהמשך עוברת הכתבה להתייחס לכתבת סינדיקציה שפורסמה במקומון, תוך שצויין "לנו יש בעיה עם הרייכמן הזאת, שנטלה השבוע כתבת סינדיקציה והשמיטה ממנה את אותו חלק בכתבה, שפורסם בכל העיתונים האחרים ברשת שפרסמו את הכתבה, שבו נאמר..." כשההשמטה מתייחסת למחמאות שהורעפו על האתר, וכי על כן, כל מה שנותר במקומון "הוא לכלוך, שניתן להשוותו גם באופן הבא: נעמי רייכמן היא (לא) פרה שמנה מכוערת ומגעילה. ההשמטה הרי משנה לחלוטין את המשמעות. זה מה שעשתה רייכמן".

בהמשך, מופיעה תמונתו של עופר נמרודי ומתחת "נמרודי לטיפולך". כן הוסף, כי העורך הראשי של המקומונים "כשנודע לו על מעשה הנבלה של רייכמן הוא נדהם וזעם...". אולם, יש לבחון את התוצאות בשטח "ונקיטת צעדים מתחייבים", תוך הערה לנמרודי "כי הגם שהוא עסוק... מן הראוי שתדע כי בכל עיתון בעולם שמכבד עצמו מפטרים מיד על פשע תקשורתי שכזה. לטיפולך".

בתגובות הקוראים שבאתר מופיעות בין השאר תגובות כמו "אני מכיר אותה אישית. היא יותר רעה" וכן שהמגיב זורק את עניין מקומי או תגובה כי האתר "הוא לא היחיד שסובל מהסטנדרטים הנמוכים של הרייכמן הזאת. הגיע הזמן להעיף אותה". "אני מכיר את רייכמן אישית, אין הצלחתם להשיג צילום כה דומה לה?" וכשבסוף "למה לא תסגרו את העניינים ביניכם בוועדת האתיקה?" וכשכאן באה תשובת המערכת "וועדת האתיקה לא שמעה על רייכמן".

לאחר יומיים שהכתבה באוויר באתר האינטרנט "עניין מרכזי", היא נמחקת משרתי האתר לאחר בקשתה של נעמי רייכמן.

נעמי רייכמן מגישה תביעה על לשון הרע

ביום רביעי, 17 אוקטובר 2001, קצת יותר מחודש וחצי לאחר הפרסום, מגישה נעמי רייכמן תביעה על לשון הרע לבית משפט השלום בפתח תקווה על סך חצי מליון ש"ח. סכום מחצית האגרה שיש לשלם מיד לאחר הגשת התביעה, שהוא 1.25 אחוז מסכום התביעה המבוקש, אינו מרתיע אותה, ואת הסכום של 6,250 משלם עיתון מעריב שעומד מאחורי נעמי רייכמן.

גם את הייצוג המשפטי מקבלת רייכמן בחינם מעיתון מעריב.

התביעה מוגשת כנגד רמי יצהר וכנגד אטרקציה תקשורת בע"מ, הבעלים של אתר האינטרנט עניין מרכזי. כתב הגנה מוגש. את רמי יצהר וחברת התקשורת שלו מייצג עו"ד ליאור דובדבני.

תיק א 6161/01, נעמי רייכמן נגד רמי יצהר ואחרים יידון על לשון הרע באתר אינטרנט.

קדם משפט

ביום 23 אפריל 2002 מתקיים קדם המשפט בעניין. קדם המשפט הוא קדם דיון הנועד לשמוע את הצדדים ונסות להביא אותם לפשרה או הסדר.

הצד התובע מנסה לשכנע את בית המשפט כי אתר אינטרנט של רמי יצהר שעוסק בתקשורת, אקטואליה וחדשות הוא עיתון לעניין חוק איסור לשון הרע, המטיל אחריות על העורך ללשון הרע שפורסם בו על ידי כותב אחר. לביסוס הטענה, מובא פסק דין שאול ויסמן נגד אתר גלובס. השמאי שאול ויסמן הגיש קובלנה פלילית כנגד עיתון גלובס ואתר האינטרנט שלו על מידע שגוי שפורסם כנגדו.

ההגנה טוענת בקדם המשפט כי אתר גלובס כאתר חדשות שונה במהותו מאתר החדשות עניין מרכזי, מכיוון שגלובס עוסקת גם בעיתונות ומפיקה עיתון נייר בעוד כאן מדובר באתר אישי של הנתבע.

עדות ראשונה של נעמי רייכמן

בקדם המשפט עולה רייכמן לדוכן העדים לחקירה על ידי בית המשפט ולאחר שהיא מוזהרת כחוק, היא אומרת את הדברים הבאים:

"הפרסום השפיע מאוד. זה נחת בהפתעה לא שמישהו התקשר ואמר לי, בהנחה שעשיתי טעות, לא התקשרו ואמרו שעשיתי טעות, לא ידעתי מכל ההתרחשות הזאת. נחתה עלי הפתעה. נחתה בזרמים של טלפונים ובמצבים שהייתי צריכה להתמודד עם מבטים , התלחשויות, שמועות, עם רוע לב כי זה יצא לאוויר העולם. האיור פגע בגופי ובנפשי הוא שם אותי לקלס, לבוז בפני העולם, כי האתר פתוח זה לא מוגבל לאזור מסוים, כל אחד יכול להיכנס לאתר לא מעט אנשים ובטח לא מעט מהתחום שלי, ואנשים שמכירים ושמעו עלי. זמן קצר אחרי שפניתי הורידו את זה.

זה היה יומיים וחצי באוויר ועשה גלים, לפחות מהתגובות שאני אישית קיבלתי טלפונים, והתייחסויות בתוך בניין מעריב ומחוצה לו. מעבר לאיור והפגיעה בגוף ובנפש, לא ידעת ימאיפה להתחיל להסביר לאנשים שמה שהצטייר לכאורה כעובדות, מרמה ושפוטרתי בעבר, זה שקר וכזב, איפה אני אמורה להסביר את זה ולמי, הצלקות מדממות והתקופה בימים שאחרי היתה נוראית של בכי גדול וקרוב להתמוטטות עצבים וניסיון שלי הרואי לקום בבוקר ולהסתכל לכתבים שלי בעיניים ולעשות עיתון, עיתון שאני מאמינה בו , בעצמי ובעבודתי."

עדות ראשונה של רמי יצהר

בהמשך עולה גם רמי יצהר לדוכן העדים לחקירה על ידי בית המשפט ולאחר שהוא מוזהרת כחוק, היא אומר את הדברים הבאים:

"יש פה ניסיון של מי שכתב את זה וזה לא אני. אני העורך הראשי של האתר, היה פה, זו היתה תגובה למעשה של סוג מעשה נבלה שנעשה במכוון ע"י התובעת, נעשתה פניה, האמירה פה של רעם ביום בהיר הוא שקר, ונעשתה פניה לעורך הראשי של הרשת, אבי צור, סליחה, יואב צור, הוא גם כתב אצל התובעת בעיתון, אני באופן אישי אמרתי לו נכתב על האתר ביקורת, הביקורת היו בה אלמנטים חיובים חשובים. בכל הרשת פורסם מה שפורסם, באה התובעת לקחה את החלק החיובי והשמיטה אותו. מר צור היה נדהם, זה משיחה טלפונית איתו, אני נדהם שניתן לעשות כשזה דבר הוא אמר שיבדוק ויחזור אלי. חלפו ימים ולילות והוא לא חזר אלי.

אין שום יחס בין קבוצת מעריב לדבר הזה, אין שום קשר, לבוא ולהשמיץ בצורה כזו אתר שאנשים משקיעים בו, זה אתר שחשף הרבה מאוד דברים, כחלק מעניין שליחות, תראו מה עושה עיתון מעריב, מה הם מרשים לעצמם לעשות? גם הפניה לעורך הראשי שלה לא הואיל.

לכן המאמר בא להציג תראו מה קרה. מצד אחד נעשה מה שנעשה, כשמדובר בכתיבה ברש, זה לא סמכותו של העורך המקומי לעשות זאת, אלא אם כן יש בו זדון, לכן נכתב מאמר שאומר תארו לעצמכם שיכתבו על מישהו שהוא לא כזה וכזה. אין בעיה להשיג תמונה של התובעת אם היה רצון להשמיצה באופן אישי. האיור הזה השתמשו בו באתר פעמים רבות. מי שקורא את האתר הזה, אם רוצים לכתוב סאטירה שמים את האיור הזה, זה הופיע עשרות פעמים.

לא היתה שום כוונה לפגוע בתובעת. מבחינת הפגיעה עצם העובדה שמעריב מממן את ההגנה שלה ושכר לה עורך דין, אם היתה אומרת שהיה כתוב באתר ופוטר מעבודתה.. אין פה כוונה אני ממש מצטער, לא היתה כוונה לפגוע בה אישית."

לאחר שרייכמן ויצהר העידו, מועבר התיק בהסכמת הצדדים על ידי כבוד השופט ישעיהו שנלר להליך גישור.

הגישור נכשל. המשפט נמשך

ביום 20 אוקטובר 2002 מתקיים דיון נוסף בבית המשפט השלום בפתח תקווה באולמו של כבוד השופט ישעיהו שנלר. הצדדים מסכימים על הפרסום כפי שהוגש לבית המשפט ופונים לבית המשפט לפסוק האם מדובר בלשון הרע ומה גובה הנזק לאור העובדה כי התביעה הוגשה על סך של חצי מליון ש"ח, סכום המחייב להוכיח נזק במידה והתקיים בגין הפרסום. על פי חוק איסור לשון הרע, אין צורך להוכיח נזק אם התביעה היא עד 50,000 ש"ח ואם הפרסום היה בזדון, עד 100,000 ש"ח.

דיון עדויות וראיות

ביום 12 פברואר 2003, מתקיים דיון נוסף בבית המשפט השלום בפתח תקווה באולמו של כבוד השופט ישעיהו שנלר. הצדדים נקראים להעיד.

במהלך חקירתה הנגדית של התובעת נעמי רייכמן, היא פורצת בבכי:

"הכתבה הזאת של הנתבע רודפת ומענה אותי וגורמת לי... היה לי , אני בן אדם אחראי ולא יכול לתת לעיתון לא לצאת, בכוחות על אנושיים הוצאתי עיתון, על אנושיים מבחינתי, גייסתי כוחות רבים כדי להמשיך לעבוד, זה פגע בי מאוד בביטחון העצמי. המאבק היה יום יומי לעשות את זה."

בהמשך עולה לדוכן העדים רמי יצהר, הנתבע, לחקירה נגדית (חקירה ראשית הוגשה בתצהיר לבית המשפט).

במהלך עדותו, מגלה יצהר פרטים על כמות הנכנסים לאתר "עניין מרכזי" שהוא עורך, ומסביר כיצד בנויים הכתבות באתר. יצהר מגלה כי לאתר נכנסים ביום פחות מ 500 גולשים, הרבה פחות מהימים הראשונים בהם נוצר האתר וקיבל את פרסומו מסקופים שפרסם בנושא מחלתה של עופרה חזה, זהותו של "השרוף" וסקופים נוספים שפורסמו.

רמי יצהר מסביר בעדותו לבית המשפט כי הכתבה הסאטירית שפורסמה באתר "עניין מרכזי", פורסמה בתגובה להשמטות בכתבת סינדיקציה שערכה התובעת שבה הורידה את החלקים המחמיאים לאתר "עניין מרכזי" והשאירה בה רק את הדברים הרעים בכתבה.

לאחר עדותם של רמי יצהר ונעמי רייכמן, מסכמים באי כוח הצדדים את הדיון. פסק הדין, קובע השופט בהחלטתו, יישלח בדואר לצדדים.

פסק הדין

ביום 19 מאי 2003, כותב כבוד השופט ישעיהו שנלר את פסק הדין בתיק א 6161/01 של בית משפט השלום בפתח תקווה.

בפסק דינו סוקר כבוד השופט את העובדות בתיק ומאזכר פסקי דין קודמים בנושאי לשון הרע, חלקם על דברים שנכתבו ברשת האינטרנט. כך למשל, מוזכר פסק דין בורוכוב נגד פורן של השופט רמי אמיר מבית משפט השלום בכפר סבא, פסק הדין הרציני הראשון בנושא של פרסום לשון הרע ברשת האינטרנט (תיק א 7380/00).

כבוד השופט אינו מקבל את דרישת התביעה לסכום של 500,000 ש"ח, ופוסק כנגד רמי יצהר לשלם לתובעת סכום של 40,000 ש"ח וכן הוצאות משפט על סך 10,000 ש"ח.

קבצים מצורפים

פסק הדין רייכמן נגד יצהר ואחרים, א 6161/01 (שלום פ"ת) מיום 19 מאי 2003