הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

הטכנולוגיה הורסת את הרומנטיקה ברכבת ישראל

23/07/2003 | גיליון מספר 20

halemo

לפני הרבה הרבה שנים, בתוך יער עבות, היה כפר נסתר שבו חיו יצורים כחולים קטנטנים. קראו להם דרדסים. באותן שנים בתוך מדינה קטנה במזרח התיכון שנמצאת על יד הים היתה מסילה שעליה נסעה רכבת שעצרה בכל תחנה והעלתה נוסעים חדשים לאחר שנפרדו ברומנטיות על רציף האספלט השחור. הדרדסים הכחולים נעלמו ועימם נעלמה גם הרומנטיקה מעל רציפי הרכבת. את מקומה החליף כרטיס קרטון כחול.

לא מעט סרטים ישראלים הציגו סצנות אהבה ורומנטיקה על רציפי רכבת ישראל, בה נראים זוג אוהבים או כאלו שהיה ביניהם קשר רומנטי כלשהו, נפרדים מבת הזוג שנאלצה לאחר תקופה לארוז ולעזוב את הגבר לאנחות. הגברת עולה לרכבת, תופסת מושב ומביטה בעיניים רחמניות על הגבר שנותר עומד לבדו על הרציף.

אט אט מתחילה הרכבת את נסיעתה האיטית, כאשר הגבר שנותר על הרציף, יש עומד, יש רץ בכיוונו של הקרון הנוסע, מנסה להשיג עוד רגע של מבט רומנטי מול זו שנפרדה ממנו והותירה אותו לאנחות.

כך למשל, בסרט "חייך, אכלת אותה" של יהודה ברקן ויגאל שילון: קרוליין לנגפורד, יהודיה בריטית שעלתה לארץ הקודש כדי לעשות מתיחות ביחד עם מושון, נפרדת בצער רומנטי מיהודה ברקן הכואב ששלח אותה לעבוד על זקנים, נשים ושאר עמך ישראל.

ברקן "ההמום" עומד על הרציף ובוהה, כאשר בסצינה רומנטית מבוימת היטב צועק לו אחר מאותו קרון אבל לא מאותו חלון: "ברקן, אכלת אותה".

בסרט בורקס אחר, נפרד אלכס חולה האהבה מלולה, קרובת משפחה בלונדינית ונאה יחסית לתקופת הצנע של שנות ה 50, זמן בו הסרט מתרחש. גם סצינה זו מתרחשת על רציף הרכבת. אלכסנדר, שהפסיד כבר את רגע הפרידה על הרציף, והגיע עם אופניו היישר מביתו לרציף הרכבת, לא משלים עם הפרידה, ורץ בכיוונו של הקרון הנוסע כדי להסתכל במבט רומנטי אחרון על לולה עליה פנטז כשהתארחה בבית הוריו.

בשנים האחרונות נעלמה הרומנטיקה מעל רציפי רכבת ישראל, לאחר שהאחרונה הכניסה לשימוש מערכת כרטוס מתקדמת שתפקידה מלבד לייעל את גביית הכספים מהנוסעים, גם להכניס לשימושה של הרכבת מערכת סטטיסטיקה ממוחשבת מתקדמת, המאפשרת לדעת בזמן נתון, כמה אנשים עלו על הרציף, כמה מהם עלו לרכבת, כמה מהם ירדו מהרכבת וכמה מהם ירדו ברציף היעד.

למערכת הכרטוס המתקדמת נוספו שערים אלקטרוניים מופעלי כרטיס, וכך הפכה העלייה לרציפים של רכבת ישראל לעליה בתשלום. אם לא רכשתם כרטיס שכזה, כנראה שאתם לא אמורים לנסוע ברכבת, ולכן הכניסה שלכם לרציף הרכבת ביחד עם בת זוגתכם העוזבת תמנע כבר בשלב הראשון.

ניסיון כלשהו שלכם לעלות על הרציף ללא כרטיס שנקנה מראש, הוא ניסיון שיראה מתחכם על ידי קברניטי רכבת ישראל, והם כבר דאגו לכך שיעמוד אדם שיקפיד לדרוש מאנשים להשתמש במכונות הכרטוס ולא לקפוץ מעל השער ללא כרטיס. לא קניתם כרטיס? אין לכם מה לחפש על הרציף, גם אם אתם לא מתכוונים בכלל לעלות על הרכבת אלא רק להיפרד בנשיקה אוהבת מבת זוגתכם.

רכבת ישראל מאוד מקפידה על כך שתעלו לרציף רק עם כרטיס קרטון מגנטי, לרוב בצבע כחול. בחלק מהרציפים הגדולים כמו בתל אביב, שמים מדיי פעם שומרים נוספים ליד המדרגות המובילות לרציף כדי שיתפסו אתכם על חם אם הצלחתם להתגנב ללא כרטיס.

כך למשל, ברציפי הרכבת בתל אביב (סבידור, ארלוזורוב, השלום), יעמוד לפעמים לפני הירידה לרציף במדרגות, כרטיסן שירצה להציץ לכם בכרטיס ולבדוק האם הודפסו התאריך והשעה של המעבר בשער החשמלי.

גם אם הצלחתם לעבור אותו, הדרך חזרה אל מחוץ לרציף עלולה להיות מסוכנת ומתישה. ביציאה יעמוד שוב שומר של הרכבת ויבדוק האם אתם מתכוונים לצאת מהשערים של הרציף ללא העברת כרטיס מגנטי מקרטון. אין לכם כרטיס? איך בכלל נכנסתם???

אל תנסו להסביר לנציג הרכבת שרק נכנסתם להיפרד בנשיקה ובחיבוק מאהובתכם שעלתה על הרכבת מתל אביב לבאר שבע. מבחינתה של רכבת ישראל, אתם פושעים גדולים, כי אתם מנסים לדפוק להם את הסטטיסטיקה הממוחשבת שהם עמלים עליה רבות כל כך.

מבחינת הרכבת, את ואהובך הייתם צריכים להיפרד בנשיקה כבר בקיוסק של חיים שנמצא מחוץ לבניין הרכבת, ולא על הרציף. אז מה אם הרכבת מאחרת ב 20 דקות שזה זמן יקר מאוד לאהובים שנפרדים?

לרכבת ישראל מגוון סוגי כרטיסים חינמיים הניתנים בתמורה להצגת תעודה מתאימה: כרטיס חייל, כרטיס שוטר, כרטיס עובד רכבת ישראל, כרטיס חבר כנסת. רכבת ישראל אינה מנפיקה כרטיס חינמי לאנשים שרוצים להיפרד בצורה רומנטית על הרציף. מבחינת הרכבת אתם עלולים לנצל זאת כדי לעלות על הרכבת ולנסוע בחינם, ובמקום לדפוק את החברה שלכם (בכוס), אתם עלולים לדפוק את הנהלת הרכבת (בכיס).

סרטים ישראליים אותנטיים עכשוויים כבר לא משלבים סצנות שצולמו על רציפי הרכבת. אילו נעלמו כמו סרטי הדרדסים. דרדסים יש רק באגדות וחברים יש רק באגד.