הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

דוור העורך: מלכודות של עוני

27/12/2003 | גיליון מספר 35

halemo

שנת 2003 הקשה מגיעה לסיומה, וכמו בכל סיום שנה, נערכים סיכומים כספיים, ודרישות תשלום חדשות נשלחות לאזרח. כך למשל הארנונה שצריך לשלם כל תושב שגר בדירה, לרשות המקומית.

הרשות המקומית נוהגת להעניק הנחות בארנונה לחסרי אמצעים ולאנשים הנחשבים עניים. בין מקבלי ההנחות נמצאים:

1. פנסיונרים (30 עד 100 אחוזים);

2. נכים (40 עד 80 אחוזים);

3. אסירי ציון לשעבר או בני משפחה של הרוג מלכות (66 אחוז);

4. עיוורים בעלי תעודת עיוור (עד 90 אחוזים);

5. עולים חדשים פחות משנתיים בארץ (עד 90 אחוזים);

6. מקבלי גמלת הבטחת הכנסה ממשרד הדתות (מזונות) או גימלת סיעוד (עד 70 אחוזים);

7. חסידי אומות העולם או בן זוגם (עד 66 אחוזים);

8. הורה יחיד (עד 20 אחוזים);

9. נכים כתוצאה מפעולות איבה ונכי צה"ל (לא פורסם);

10. נזקק עקב אירוע חריג, שעבר וועדה של הרשות המקומית (עד 70 אחוזים);

קבוצת האנשים האחרונה שזכאים להנחה מהרשות המקומית על ארנונה, היא קבוצה של אנשים רגילים אשר מקבלים קצבאות הבטחת הכנסה או השלמת הכנסה מן הביטוח הלאומי. הנחה כזו יכולה להגיע לפעמים עד ל 70 אחוזים, תלוי במספר הנפשות במשפחה הגרה בדירה.

בשנתיים האחרונות, בעקבות המיתון, רבים הפכו למובטלים. רבים, לאחר שניצלו את זכאותם לקבלת דמי ביטוח אבטלה לתקופה של 100 יום בלבד, אינם זכאים יותר לתשלום דמי אבטלה מן המוסד לביטוח לאומי.

הללו, כדי להמשיך ולחיות עומדים בשני ברירות:

להכריז על עצמם כלפי השלטון כחסרי הכנסה וכחסרי עבודה, לעבור מסכת השפלות בירוקרטית, ובסופו של ההליך, לקבל קצבה כלשהי מהמדינה עד אשר ימצאו עבודה או עד אשר הכנסתם החודשית תגיע לסכום משכורת המינימום על פי חוק שכר מינימום.

רבים מהאנשים, אנשי עבודה ומעש בעבר, חלקם החזיקו משרות מכובדות במפעלי הייטק ובתעשייה המקומית שהלכה והתפגרה, לא חלמו בחייהם שיגיעו למצב שיזדקקו לקבל קיצבה כלשהי מהמדינה.

הללו בחרו שלא להירשם כעניים רשמיים במוסד לביטוח לאומי, ולא לקבל כסף מהמדינה, ובמקום זאת הם נעזרים בידידיהם, הוריהם ובקרוביהם, וחיים מיום ליום בחרדה גדולה על מה יהיה מחר ואיך בחודש הבא הם יחזיקו את עצמם ואת ילדם.

חלקם הגדול מגיע בשלב כלשהו לעימות עם הבנק שדורש לכסות את משיכת היתר (אוברדראפט), ולהוצאה לפועל לאחר שהבנק למשכנתאות הגיש נגדם שטר חוב או מימוש משכנתא.

לאנשים הללו חשוב החופש. הם רוצים לעבוד. הם לא רוצים להיות תלויים במדינה. האבסורד הוא שדעתם היא כדעתו של שר האוצר ביביהו ושל הפודל המיניסטריאלי הנאמן שלו מאיר שטרית.

האחרונים דורשים מעם ישראל להפסיק את קבלת הקצבאות ולהתחיל לחפש עבודה, הגם כשזו איננה בגלל מדיניות כלכלית כושלת של הממשלה. מקומות נסגרים, תעשייה מתמוטטת, אין צמיחה, יש מיתון עמוק, ובכנס הרצליה ממשיכים לאכול ולשתות כאילו אין מחר.

האנשים קשיי היום הללו אינם מוכרים כעניים רשמיים במדינה. מכיוון שאינם רשומים יותר בלשכת (האין) תעסוקה, ואינם ניזונים מקיצבה ממלכתית כלשהי של המוסד לביטוח לאומי, אין ברשותם אישור רשמי כי הם עניים. הם יודעים שהם עניים, כל השאר לא.

כשמגיע תורה של המשכנתא או הארנונה, הם לא יקבלו את ההנחות שמקבלים העניים הרשמיים של המדינה. אין ביכולתם להגיש לרשות המקומית אישור כלשהי כי הם עניים או נתמכים על ידי המדינה. הכבוד האישי שלהם והצעותיהם של שר האוצר ושל כלבו הנאמן, שלא לקחת קיצבה, מונעות זאת מהם.

ברשות המקומית שבה הם מבקשים את ההנחה בארנונה, ישאלו אותם כיצד הם מתקיימים וכיצד הם בכלל ממשיכים לנשום, כאשר אינם רשומים כמקבלי קיצבה אבטחת הכנסה במוסד לביטוח לאומי. כשישיבו כי הוריהם עוזרים להם קצת, הרשות המקומית תשלח אותם בחזרה להורים כדי שישלמו עבורם 100 אחוזים של סכום הארנונה הגבוה.

בימים האחרונים אנו מתבשרים שעומדת לקום משטרה כלכלית שתטפל במובטלים ובמקבלי קיצבת אבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי.

הכתבה על המשטרה הכלכלית, בעיתון מעריב

http://images.maariv.co.il/cache/ART615270.html

את רעיון המשטרה הכלכלית הגו פקידים במשרד האוצר ובמשרד ראש הממשלה, שחיפשו דרך כיצד להרתיע אנשים נוספים מלבוא ולבקש קיצבה ממדינת הרווחה המתמוטטת. את הרעיון חשף מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אביגדור יצחקי. יצחקי הוא בחור שבע ומדושן עונג, וכמו הבוס שלו, ראש הממשלה אריאל שרון, אינו מודע בדיוק למה שקורה במדינה.

הרעיון של המשטרה הכלכלית עלה בעקבות הצלחתה המסחררת של משטרת ההגירה, שבזמן קצר עצרה רבבות פועלים זרים, היכתה אותם, הורידה אותם מאוטובוסים נוסעים, צדה אותם ברחובות ובאתרי בנייה, זרקה אותם לתאי מעצר קטנים ומסריחים, ולאחר כחודש בקלבוש, הטיסה אותם בחזרה לארץ המוצא ממנה הגיעו לפי הזמנתה של מדינת ישראל.

תפקידה של המשטרה הכלכלית יהיה לתפוס מובטלים ומקבלי הכנסה, לחקור אותם, לבדוק את מקורותיהם התזונתיים, לחקור מדוע יש להם טלוויזיה בבית, מדוע הם לא עובדים ולמה בכלל הם נושמים. העברת החקירות הכלכליות מהמוסד לביטוח לאומי לידי המשטרה, תאפשר למשטרה להצליב נתונים על המובטל מול רשויות אחרות כמו צה"ל, וכל מובטל שלא הגיע למילואים כי הוא עני וקשה לו בבית, ייעצר ויוסגר למשטרה הצבאית.

אם המשטרה הכלכלית הזו תקום, ואם זו תתבסס על הפשיסטיות והברבריות שבה נגועה משטרת ההגירה הידועה לשימצה, אזיי אנו נמצאים בעידן חדש של פאשיזם כלכלי בישראל.

אדם מן היישוב שיפוטר מעבודתו, וייגש להרשם במשרד התעסוקה, ולאחר מכן במוסד לביטוח לאומי (כדי לקבל את הכסף), צפוי להיות חשוד מראש כפושע המנסה לשדוד את קופת המדינה. כמו בחקירות רגילות של משטרת ישראל, הוא יוזמן לחדרי החקירות ושאלות קשות תחת אזהרה יומטרו עליו מצד השוטר החוקר.

אם יבקש החשוד המובטל לשמור על זכות השתיקה (זו חקירה פלילית. מותר לו על פי חוק, בניגוד לחקירה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר), הוא יוכנס לקלבוש, ביחד עם עובדים זרים שנצודו ברחובות על ידי קלגסי משטרה ההגירה. למחרת הוא יובא להארכת מעצר בפני שופט שיוסיף לו ימי מעצר לאחר שהשוטר יציג לשופט "חומר חקירה חסוי".

אם יענה על השאלות, הוא צפוי להפרת הפרטיות בצורה גורפת. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, יהיה למרמס באותו החדר. הוא צפוי לרישום פלילי פנימי במשטרה, הגם אם זו תחליט לסגור את החקירה כנגדו. כשמצבו ישתפר בעתיד, הרישום הפלילי הפנימי של המשטרה ימשיך לרדוף אותו. כל חטאו היה שביקש קיצבה מהמדינה על פי חוק!

שנת 2004 בפתח, ולאחר שכלכלני המדינה יסכמו את השנה החולפת, הם יגלו באיזה מיתון עמוק אנחנו: אינפלציה שלילית, שיאי אבטלה חדשים, שיא שלילי בגביית מיסים, עסקים וחברות שפשטו רגל, גבייה חסרה, גירעונות בכל מוסד ממלכתי.

משטרת הכלכלה תקום, תצויד בניידות חדשות, במחשבים מתקדמים, בתוכנת "חשבשבת" מתקדמת, ברואי חשבון שלא מצאו עבודה והתגייסו לשורות המשטרה במשכורת מינימום. ברחובות ובשכונות יסיירו ניידות חדשות וינסו לתפוס גברים משוטטים, כמו שפעם היה נהוג בברית המועצות.

מדינת ישראל בדרך לאבדון חברתי וכלכלי, ומי שלא רואה את זה, מוחו כנראה סתום בבורקס רווי הגבינה שאכל לאחרונה. הפשיזם הכלכלי מרים ראשו, והברבריות של המדינה כלפי אנשים קשיי יום, בדרך לשבור שיאים חדשים.

דעו לכם: רק "העבודה משחררת" מרדיפה של השלטון (מ.ה. אושוויץ).