בתי המשפט

 

 

 

 

פסק דין

 

בפני תובענה כספית על סך 75,000 ₪ בעילת פגיעה בפרטיות בניגוד לחוק הגנת הפרטיות תשמ"א 1981 וכן בעילת עשיית עושר ולא במשפט.

התובע היה עובדם של הנתבעים.

הנתבעת 1 עוסקת ביצור מטבחים ושווקם

בשנת 2000 הוציאה הנתבעת קטלוג בשם "מטבחי הפורום" ובו צילומים צבעוניים של מטבחים שונים, על אביזריהם השונים.

לצורך התצלומים המרהיבים, נעזרה הנתבעת בשירותיה של דוגמנית מקצועית.

אף התובע, גבר בעל מראה נאה, צולם לקטלוג.

הקטלוג יצא לאור פעם נוספת בשנת 2003, בשינויים קלים.

גם בקטלוג משנת 2003 מופיעים צילומיו של התובע, שישה במספר.

 

התובע טוען כי לאחר שפוטר מעבודתו בשנת 2002, אף זאת ללא פיצויים ולאחר שנאלץ להגיש תביעה לבית הדין לעבודה, לא רשאית היתה הנתבעת להשתמש בתצלומיו ולפרסמם, ללא הסכמתו.

לטענתו, בהעדר הסכמה נפגעה פרטיותו, מה גם שלדבריו, עשו הנתבעים עושר ולא במשפט בהשתמשם בתמונתו, לה מוניטין רבים בתחום ריהוט המטבחים.

 

במהלך הדיונים, הסכימו בעלי הדין לסיים הסכסוך בדרך הדיונית הבאה:

הנתבעת תתחייב להוציא את תמונתו של התובע מהקטלוג הבא.

הנתבעים יתחייבו שלא לפרסם באתר האינטרנט שלהם תמונות בהם מופיע התובע.

עוד הסכימו הצדדים כי בית המשפט יפסוק בגין השימוש בתמונותיו של התובע עד כה, פיצוי לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט.

הצדדים השמיעו טיעוניהם.

 

יש לציין כי ביום 29/7/02 שלחה הנתבעת 1 לתובע מכתב פיטורין, ומשכך לא היתה רשאית להניח כי הסכמתו לפרסום תמונותיו בקטלוג 2000 נמשכת גם אל עבר קטלוג חדש שיצא לאור בעתיד לבוא ולאחר פיטוריו.

עוד יש לציין, כי הנתבעת נזקקה לשירותיה של דוגמנית מקצועית יפה מראה אשר תמונותיה משולבות בקטלוג ושילמה לה עבור שירות צילום זה, ואשר על כן יש מקום להנחה לפיה לולא הסכים התובע להצטלם עבור הקטלוג, וכאמור לעיל עסקינן בגבר בעל מראה נאה ביותר, היו הנתבעים שוכרים שירותיו של דוגמן מקצועי.

עוד יש לציין כי עיון בקטלוג 2003 מעלה כי מופיעות בו 6 תמונות של התובע.

 

סעיף 2 (6) לחוק הגנת הפרטיות  תשמ"א 1981 קובע כי שימוש בשמו של אדם, בכינויו, בקולו או בתמונתו, לשם רווח - יחשב כפגיעה בפרטיות.

סעיף 1 לחוק לחוק לעיל קובע כי לא יפגע אדם בפרטיות זולתו, זולת אם ניתנה הסכמתו.

 

אין ספק כי הפצת הקטלוג נועדה להגדיל את היקף המכירות של מטבחי הנתבעים, וכפועל יוצא, להגדיל את רווחיהם.

הפסיקה קובעת כי כוונת המחוקק היתה למקד את הסעיף במטרת השימוש, דהיינו, בכוונה להפיק רווח, לאו דוקא בתוצאותיו בפועל.

ברי, כי באמצעות פרסום תמונות התובע, חסכו הנתבעים את עלות שירותיו של דוגמן מקצועי.

עם פיטוריו, היו הנתבעים צריכים לבקש את הסכמת התובע לפרסומים עתידיים, ולא להסתמך על הסכמה שניתנה בעבר ביחס לפרסום שנת 2000, עת היו בין הצדדים יחסי קרבה של עובד ומעביד.

 

אשר על כן, יש לפסוק לתובע פיצוי, הן מחמת פגיעה בפרטיותו, בהעדר הסכמה, והן מחמת עשיית עושר.

 

רשמתי בפני הודעת הנתבעים לפיה לא יפרסמו את תמונות התובע בקטלוג הבא, ואף יסירו את תמונתו מאתר האינטרנט.

מאחר ועסקינן ב-6 תצלומים, אם כי בקטלוג אחד, ומאחר והתובע בכל זאת אינו דוגמן מקצועי, אני מוצאת לנכון לחייב את הנתבעים לפצות את התובע בסך של 15,000 ₪.

כן ישלמו הנתבעים את אגרת המשפט וכן שכ"ט עו"ד 3,000 ₪ + מע"מ.

התשלום יבוצע עד לא יאוחר מיום 29/2/04.

לא יבוצע התשלום עד למועד זה, יהיה רשאי התובע לפתוח בהליכי גבייה.

 

המזכירות תמציא לצדדים עותק פסק הדין.

 

ניתנה היום כ"ד בטבת, תשס"ד (18 בינואר 2004) במעמד הצדדים.