בתי המשפט

 

 

 

                ב"כ התובע: עו"ד גולדין

                ב"כ נתבע 2-3: עו"ד זבולוני

                ב"כ נתבע 5: עו"ד נבנצאל

 

פסק דין

סיכומי תובע - 30.9.03

סיכומי נתבעים - 30.10.03

פסק דין - 30.11.03

 

התובע הינו תאגיד בנקאי וייקרא להלן התובע אשר טוען כלפי הנתבעים לחוב כספי בסך של 219,372 ₪  .

החוב הנדרש מתבסס על יתרת החוב בחשבונה של נתבעת מספר 1 כפי שהיא מופיעה בספרי הבנק ובערבותם של הנתבעים.

הנתבעים היו מלכתחילה שישה במספר וכללו לבד מהנתבעת מספר 1 שהיא תאגיד מסחרי אשר עסק בהוצאת ספרים ובעלת חשבון הבנק שבו הצטבר החוב הנתבע את נתבעת מספר 2 אשר גם היא תאגיד מסחרי ואת הנתבעים מספר 3 -6 אשר שימשו כמנהלים בנתבעת מס 1 וערבו לחובותיה כלפי התובע .

מאז הגשת התביעה ועד לסיומה בפני ניתן פסק דין כנגד נתבעת 1 וכנגד הנתבעים 4 ו 6 כך שההכרעה בתביעה כיום עוסקת אך ורק בנתבעים 2 3 ו 5

 

הגנת הנתבעים מבוססת על הטענה ולפיה  משקפת יתרת החובה של הנתבעת מספר 1 כלפי התובע הוצאת שיקים בחתימת נתבעים 4ו 6 על אף שלא היו מוסמכים לעשות כן תוך מעילה בתפקידם ובחובת הנאמנות שלהם כלפי הנתבעת 1.

לפי טענת הנתבעים ידע התובע על הוצאת השיקים במירמה בניגוד להרשאת הנתבעת מספר 1 ולמרות זאת כיבד את השיקים ובכך סייע בעקיפין למעילה .

הואיל וכך היה על התובע להימנע מכיבוד השיקים תוך השבתם לנתבעת מספר 1 ובמחדלו מלהשיב את השיקים גרם לחיוב הנתבעת 1 בחיובים שלא היה עליה לשאת בהם ומכאן כי חיוב הנתבעת מס 1 נעשה שלא כדין .

היקף החיוב אשר נעשה שלא כדין לטענת הנתבעים הינו זהה לסכומי השיקים אשר בהם חוייב חשבון הנתבעת 1 ואשר על גביהם לא היתה מצוייה חתימתו של נתבע 3.

סכום זה עולה בהרבה על סכום התביעה ומסתכם לפי טענת הנתבעים ב 333000 שח כך שאין כל עילה לחיובם בסכום התביעה .

 

ראיות הצדדים הוצגו באמצעות עדויות אשר הוגשו בתצהירים מטעם התובע העידו שני עדים פקיד המסלקה ומנהל הסניף ואילו מטעם הנתבעים העיד נתבע 3  בלבד לאחר שתצהירו של נתבע 5 נמשך מהתיק.

 

עיון מעמיק בחומר הראיות מלמד כי מרבית העובדות אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים אם מטעם זה שקיימת הודאה בעובדות ואם מטעם זה ההכרעה הינה פשוטה ואפילו בסיסית

 

לנוחות המעיין בפסק הדין יובאו להלן העובדות תוך הפניה למקור קביעתם :

הנתבעת 1 פתחה חשבון עוש אצל התובע בתאריך 4.2.97

הנתבעת 1 ניהלה חשבון עוש אצל התובעת מספר 128228 בהתאם לתנאים הנהוגים אצל התובעת לפי נספח א1 לכתב התביעה

הנתבעת 1 קיבלה מאת התובעת אשראים שונים ויתרת חובה בחשבון העוש בתוספת ריבית הפיגורים כנהוג אצל התובעת הגיע לסך של 217150 נכון לתאריך 6.2.00

הנתבעים ערבו לחובות הנתבעת 1 לפי כתבי ערבות מיום 4.2.97 אשר סומנו כנספחים ד וה לכתב התביעה

התובעת שלחה לנתבעת 1 את כל דפי החשבון שבהם מפורטות הפעולות אשר נעשו בחשבונה באופן שוטף לכתובת הרשומה של נתבעת 1 ברחוב עין גדי 20 פתח תקוה

ראה עדויות  אפלטון בפרוטוקול מיום 3.7.03 עמוד 4 שורה 14 - 17 :

"אתה מפנה אותי לסעיף 7 לתצהירי - אתה שואל לאיזה מבין המנהלים שלחה התובעת את דפי החשבון  - אני משיב שדפי החשבון נשלחו על בסיס הכתובת שהייתה רשומה בחשבון ולא רק זה אלא הדפים הודפסו והובאו לידיעת שיף ורגב".

וכן,בעמוד 8 שורה 3 :

"את דפי החשבון שלחנו לכתובת שמופיעה ברישומי הבנק".

וכן, בעדותו של יהודה שיף בפרוטוקול מיום 3.7.03 עמוד 11 שורות 7 - 9 :

"החברה קיבלה בפתח תקווה בכתובת שנמסרה כל הזמן דפי חשבון באופן שוטף, מי שקיבל אותם בפועל היו אלי מלניק וישראל שידלו שניהלו בפועל את החברה".

 

הנתבעים 3 ו5 נימנים על מנהלי הנתבעת 1 לצידם של נתבעים 4 ו 6 אשר כנגדם ניתן כבר פסק דין בהעדר הגנה

 

לפי נספח א 1 לכתב התביעה הוסמך התובע לחייב את חשבון הנתבעת 1 על בסיס שתי חתימות של מי ממנהליה בצירוף חותמת החברה

 

אצל התובע התקבל מסמך הודעה בדבר קבלת החלטה לעניין שינוי בזכויות החתימה מאת הנתבעת 1 נושא תאריך 4.2.96 ולפיו שונו זכויות החתימה לחיוב הנתבעת 1 אצל התובע באופן שחתימת נתבעת 1 תעשה על ידי חתימת יהודה שיף בצירוף חתימה נוספת של אחד מבין שלוש המנהלים הנוספים בתוספת חותמת החברה

 

 

לא מוסיפה את העובדה שהיתה הסכמה לביצוע פעולות טלפוניות כי זה לא רלבנטי לטעמי

 

נתבע מספר 3 נהג לבקר בסניף התובע אחת לחודשיים שלושה לפחות

ראה עדותו בפרוטוקול מיום 3.7.03 בעמוד 13 שורה 3 :

"לבנק נכנסתי פעם בחודשיים - שלושה".

נתבע מספר 3 קיבל בביקוריו אלה תדפיסי חשבון מעודכנים של נתבעת 1

ראה עדותו בפרוטוקול מיום 3.7.03 בעמוד 13 שורות 4 - 5 :

"כשנכנסתי לבנק לפעמים ביקשתי תדפיס בנק וקיבלתי ממנו תדפיס מעודכן".

נתבעת מספר 1 קיבלה לכתובת משרדיה הרשומים אצל התובע את כל דפי תנועות החשבון (כבר ציינו את זה למעלה, כולל הפנייה לעדויות).

עדויות להפנות לעדויות

נתבע 3 היה מודע לחוב בסך 324,887 ₪  שנצטבר בחשבונה של נתבעת 1 ,ביום 2.12.97  לפי דף חשבון המצורף כנספח ג' לתצהיר אפלטון, ואף לקח הלוואה לשם כיסוי חוב זה.

ראה עדותו בפרוטוקול מיום 3.7.03 עמוד 12 שורות 1 - 5 :

"נכון שב - 2.12.97 לפי נספח ג' לתצהיר אפלטון - דף חשבון הייתה יתרת החובה 324,887.72 ₪ - אני מאשר את זה.

באותו יום ביקשנו הלוואה של 225,000 ₪ כדי לכסות את יתרת החובה.

את מציגה לי את ת/1 ואני מאשר את חתימתי על קבלת ההלוואה.

נכון שמטרת ההלוואה הייתה לכסות את יתרת החובה, אני מאשר".

 

רשימה של 56 שיקים שהוצגה כבסיס לחיוב הנתבעת מוצגים ** נחתמה שלא על ידי יהודה שיף

חוות דעת גרפולוגית שמקובלת עלי

הצדדים חלוקים איפוא לכאורה  בשאלה עובדתית אחת מצומצמת והיא אם היה התובע רשאי לחייב את הנתבעת 1 על בסיס שתי חתימות וחותמת כטענת התובע או על בסיס חתימת יהודה שיף וחתימה אחת נוספת וחותמת

המחלוקת אינה אמיתית שכן עד התובע הודה בחקירתו הנגדית כי זכויות החתימה היו של יהודה שיף ועוד מנהל ראה פרטיכל בעמוד 2 שורות 19 - 20 :

"זכויות החתימה ביומן קריאה - לא זכור לי בדיוק אבל אני זוכר שזה היה שיף ועוד אחד מבין החתימות".

בפועל גם הודו שני עדי התובע כי הפרוצדורה בשטח היתה לקבל את הסכמתו של יהודה שיף לכל שיק ושיק ולכן הם מנועים כעת מלטעון כי מסמך ההודעה על שינוי בזכויות החתימה אינו בתוקף ואינו מחייב אותם

להפנות לעדויות עדותו של שועלי פרוטוקול מיום 3.7.03 עמוד 3 שורה 9 :

"אני צלצלתי ליהודה שיף כי המנהל נתן הוראה"

וכן , עדותו של אפלטון בפרוטוקול מיום 3.7.03 עמוד 6 שורות 3 - 5 :

"אנו דיברנו עם מר שיף לגבי כל שיק ושיק וצלצלנו למר שיף והבאנו לידיעתו את קיום השיק ואם הוא ביקש לראות את השיק אז פיקססנו לו אותו".

ההיטפלות לטענות לעניין תוקפו של מסמך שינוי זכויות החתימה היא קטנונית וטרחנית ונעשתה בחוסר תום לב לפי העדויות ששמעתי ובהתחשב בהן

 

מסתבר איפוא כי הצדדים ניהלו חלקים ניכרים משמיעת הראיות ללא כל צורך כאשר ברור על פניו שהתובע עוד לפי תצהירי העדות הראשית שלו נהג כל הדרך מתוך מחשבה כי עליו לקבל את אישורו של יהודה שיף לכל שיק

מיותר איפוא לעסוק בשאלה אם היה הבנק מוסמך לחייב את הנתבעת 1 על בסיס חתימות כלשהן של שני מנהלים או חתימתו של יהודה שיף ועוד מנהל

אני קובעת כי התובע היה מוסמך לחייב את הנתבעת 1 על בסיס חתימתו של יהודה שיף ועוד מנהל

 

ברור גם כי הבנק לא הרים את הנטל להראות כי בכל אחד מעשרות השיקים שנעשו ללא חתימתו של יהודה שיף פנה זה לקבל את אישורו או חתימתו של יהודה שיף למעט שני שיקים בודדים

עדות התובע בעניין זה מלאת סתירות והיא בלתי אמינה בעליל

מתוך העדויות והשוואתם ברור כי התובע פעל באופן ספורדי בלבד לקבלת אישור מיהודה בלבד ולא מעבר לכך

כאן מורן תשווי בין העדויות של שועלי ואפלטון ותראי כמה הרבה סתירות יש בפרוצדורה ביניהם

לפי עדותו של שועלי, בפרוטוקול מיום 3.7.03 עמודים 1 - 2, סדר העבודה בנוגע לשיקים היה כדלקמן:

שועלי כפקיד מסלקה היה מקבל את השיקים בבוקר, משוכים על הסניף ובודק אותם מבחינה טכנית, היינו מי חתום על השיק ואם החתימה מתאימה לזכויות בחשבון, את זכויות החתימה ראה על הצג.

את בדיקת החתימות הוא עושה רק לגבי כל שיק על סכום שמעבר ל -  3,000 ₪ לעומת שיקים שמתחת לסכומים אלו אשר בהם נעשית בדיקה לפי מדגם אקראי של 5%.

כאשר הוא מגלה שיש בעיה בחתימה הוא מחזיר אותם מיד, במיוחד אם מדובר בסכומים קטנים, בסכומים גדולים הוא מעביר את השיקים לממונה עליו והממונה מחליט מה לעשות.

כאשר חסרה חתימה שולחים פקס שיבואו לחתום.

 

לפי עדותו של אפלטון, בפרוטוקול מיום 3.7.03 עמודים 5 - 6, סדר העבודה בנוגע לשיקים היה כדלקמן:

אפלטון כמנהל סניף היה מקבל כל יום יתרות של החשבונות והתנועה של החשבונות על השולחן שלו וכך גם כל השיקים  בסכום של אלפיים ומשהו ומעלה , ועל בסיס זה היה פונה ללקוחות , מר שיף (במקרה זה).

שועלי היה בודק את החתימות בשיקים ואם הייתה בעיה בחתימה (זה מבחינת אפלטון שיק לא טוב) שועלי היה אומר לו על שיקים לא טובים ואותם היו מחזירים.

 

 

סיכום ביניים

 

זכויות חתימה היו כך

בפועל היו אחרת

הבנק כיבד אותם

לא פעל בפרוצדורה תקנית כי היה עליו לדרוש חתימות תקניות

 

השאלה האחרונה המתעוררת להכרעה הינה אם בנסיבות שהוכחו בפני יכולים היום נתבעים 3 ו5 לטעון כי אין לחוב את נתבעת 1 על פי חתימות שאינן תואמות את הסדר זכויות החתימה שהובא לידיעת הבנק

 

נוכח התנהגותה של נתבעת 1 אשר קיבלה כל העת דיווחים על חיוביה לכתובתה הרשומה ולא מחתה בכך אישררה בעקיפין את חבותה גם בדרך השונה שנעשתה

פסיקה

נוכח עדותו של נתבע 3 ולפיה ידע כל העת על דרך החיוב של הנתבעת 1 מנוע גם הוא מלטעון כנגד ידיעתו

טענותיו של נתבע 3 הן טענות סרק

 

הגנת סרק דינה לדחייה