בתי המשפט

 

 

 

 

פסק  - דין

 

1.         התובע הגיש כנגד הנתבעת תביעה על סך של  16,700 ₪ בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו.

 

התובע מנהל סוכנות נכסים הידועה בכינויה המסחרי "מטרו נכסים", וכן משמש כסוכנות בלעדית של חברה בינלאומית העוסקת בענייני יעוץ וטיפול בהגירה, ויזה ואשרות עבודה בחו"ל .

 

הנתבעת חברה בע"מ, עוסקת במתן שירותי אינטרנט ללקוחות שונים.

 

2.         בתקופה שמיום 16.10.00 ועד ליום 6.5.02, התקשר התובע עם הנתבעת בשלוש התקשרויות לקבלת שירותי אחסנת אתרים בשרת הנתבעת. עבור הקמת האתרים שילם התובע לנתבעת סך של כ - 6,000 ₪ ומדי חודש בחודשו שילם לנתבעת תשלומים שוטפים.

התובע פרסם את האתרים בפרסומים שונים ומרובים לרבות בדפי זהב, בשלטי חוצות, בפרסום בעיתונות ועוד.

בהתאם למוסכם בין הצדדים אמור היה התובע לשלם מדי חודש תשלום שוטף וזאת בתנאי שוטף + 30 יום.

התובע שילם את החיובים השוטפים באמצעות כרטיסי אשראי שונים, שהוחלפו מפעם לפעם, וכן באמצעות המחאות.

מפעם לפעם חלו איחורים בביצוע התשלומים ואלו הוסדרו לאחר פניות הנתבעת אל התובע .

ביום 5.11.02 נודע לתובע כי הופסקה פעילות שניים מהאתרים המופעלים על ידיו וכתוצאה מכך הופסקה גם פעילותם של כל האתרים הנוספים הקשורים לשני אתרים אלה. כן הושבתו כל כתובות הדואר של התובע אותן סיפקה הנתבעת לתובע תמורת תשלום.

 

מיד לכשנודע הדבר לתובע הוא התקשר לנתבעת בדחיפות, אך לא זכה לכל מענה ועל כן שלח לה 2 מכתבים בדואר רשום ובהם הודיעה כי הפסקת פעילות האתרים נעשתה ללא כל התראה, כי כתוצאה מכך נגרמו לו נזקים כספיים וכי הוא שומר על זכותו לתבוע מהנתבעת את מלוא הנזקים שנגרמו לו.

 

התובע הוסיף וציין כי לקוחות עמם היה קשור, ניתקו את קשריהם עמו עקב ביטול ההתקשרות ע"י הנתבעת וכן כי נגרם לו נזק כספי בגין אי יכולת ליתן מענה לפונים אליו.

 

4.         בכתב תביעתו טען התובע כי הנתבעת רשאית להפסיק את ההתקשרות בהודעה מראש של 48 שעות שתימסר לו על כוונתה לעשות כן.

 

ההודעה כאמור, לטענת התובע, לא נמסרה לו.

 

ביום 26.11.02, דהיינו, כשלושה שבועות לאחר שנודע לתובע כי שבועיים קודם לכן הופסקה פעילותם של האתרים, הגיש התובע תביעתו זו.

 

            עד כאן טענות התובע.

5.         הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו דחתה את טענות התובע.

לטענת הנתבעת, התובע, נכון למועד ביטול ההסכם על ידי הנתבעת, לא פרע את חובותיו בסך כולל של כ - 372 ₪ בגין  החודשים יולי - ספטמבר 2002. בעקבות זאת, ניסתה הנתבעת ליצור עם התובע קשר במספר הזדמנויות בכל מספרי הטלפון שהיו מעודכנים במאגרי המידע שלה, לרבות מספרי טלפון ניידים, אך ללא הועיל. כשפנתה הנתבעת לשירות 144 של בזק בע"מ, נמסר לה כי כל מספרי הטלפון של עסקו של התובע מנותקים.

 

בנסיבות אלו, ומשהנתבעת ניצבה מול שוקת שבורה, החליטה הנתבעת לבטל את חוזה ההתקשרות עם התובע בשל הפרה יסודית של החוזה.

כחלק מביטול החוזה, הופסקו כל השירותים שניתנו למנויי התובע על ידי הנתבעת, וזאת בשל חובת הקטנת הנזק שרבצה על שכם הנתבעת.

הנתבעת הוסיפה וטענה כי התובע נהג בחוסר תום לב כאמור.

 

            עד כאן טענות הנתבעת.

 

6.         מהראיות שהובאו בפני שוכנעתי כי קווי הטלפון של התובע היו פעילים בתקופה הרלבנטית. לא שוכנעתי כי הנתבעת מילאה אחר התחייבותה להודיע לתובע, בהודעה מראש של 48 שעות, על כוונתה לבטל את ההסכם.

לרשות הנתבעת עמדו אמצעי התקשרות נוספים, לרבות משלוח דואר אלקטרוני לאתרי האינטרנט של התובע שהיו ברשותה, וכן משלוח מכתבים, לרבות מברקים, למען עסקו. הנתבעת לא פעלה בהתאם לכך ומכאן כי היא הפרה את התחייבותה על פי ההסכם וביטולו על ידה נעשה שלא כדין.

 

יחד עם זאת , מסתבר כי התובע, מעת לעת, החליף כרטיסי אשראי וזאת עקב מעשה מרמה שבוצעו בכרטיסי אשראי אשר הונפקו על ידי בנק דיסקונט ואשר היה צורך להחליפם. בנסיבות אלו, היה מקום לצפות מהתובע כי יערוך מעקב אחר החיובים שחויב בגין השימוש בכרטיסי האשראי וזאת על מנת לוודא כי לא מבוצעות בהם פעולות לא כשרות .

אין המדובר באדם פרטי, אלא בתובע המנהל עסקים היודע כי מדי חודש עליו לשלם תשלום קבוע, נמוך אומנם, לנתבעת ועל כן מוזר בעיני כי לא הבחין במשך 3 חודשים רצופים כי התשלומים השוטפים אינם משולמים לנתבעת.

 

יצוין כי, במהלך התקופה הצטברו, מפעם לפעם, חובות של התובע לנתבעת  והוא דאג לתשלומם רק לאחר פניות הנתבעת אליו. להערכתי, הניח התובע כי הנתבעת תשוב ותפנה אליו בדרישה לפרעון חובותיו וזאת בטרם תממש את זכותה על פי ההסכם.

 

7.         סוף דבר, הנתבעת הפרה את ההסכם שבין הצדדים בבטלה אותו מבלי להודיע לתובע, מבעוד מועד, על כוונתה לעשות כן.

 

יחד עם זאת, מוטלת על התובע אחריות אשר הובילה לתוצאה הנ"ל. אני מעריך ב - 50% את אחריותו של התובע לביטול ההסכם.

 

            אדון להלן בשאלת הנזקים שנגרמו לתובע, אם וככל שהוכחו בפני.

 

8.         ביום 5/11/02, ולאחר שיחה טלפונית שהתקיימה בין התובע לנציגת הנתבעת, שלח התובע לנתבעת סך של כ- 371 ₪ וזאת בגין התקופה שעד ליום 21/10/02 ולא, כטענת התובע, עד ליום 20/11/02.

 

            אוסיף ואציין, כי בכתב תביעתו ובעדותו בפני לא טען התובע כי דרש מהנתבעת, בעת ששילם לה את הסך הנ"ל, לשוב  ולספק לו את השירותים.

            תביעת התובע היתה בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, בגין אי מתן השירות.

            התובע העלה טענה זו, לראשונה, רק בעקבות החלטתי מיום 18/9/03, בה התבקש להגיב לטענת הנתבעת כי לא ביקש כי זו תחדש את מתן השירות.  כן התבקש התובע, בהחלטתי זו, להצהיר מתי ובאמצעות מי חידש את המנוי.

 

9.         בתגובת התובע, שהוגשה ביום 16/11/03, נטען כי ביום 6/11/02,שילם את דמי המנוי עד ליום 20/11/03.

           בעקבות קבלת תגובת הנתבעת שהוגשה ביום 22/11/02 – הגעתי למסקנה, כאמור, כי התובע שילם לתובע את התשלום בגין דמי מנוי עד ליום 20/10/02 בלבד.

 

בהודעתו המפורטת , פרט התובע את הנזקים הרבים שנגרמו לו, לטענתו, בגין הפרת ההסכם ע"י הנתבעת. מסיבות השמורות עמו ,לא התייחס התובע, כלל וכלל, לבקשתי כי יצהיר "... האם ומתי, באמצעות מי ומדוע הפעיל את האתרים כולם או מקצתם...".

 

במלים אחרות, התובע לא התייחס כלל לשאלה האם פעל להקטנת נזקיו על ידי התקשרות עם ספק אינטרנט אחר, במקום עם הנתבעת.

 

סוף דבר, לא שוכנעתי כי נגרם לתובע נזק בגין הפרת ההסכם על ידי הנתבעת וכן כי היה לו עניין בהמשך הפעלתם  ועל כן אין מנוס מדחיית התביעה.

 

מאחר ונקבע, כאמור, כי הנתבעת הפרה את ההסכם שבין הצדדים - איני עושה  צו להוצאות. 

 

פסה"ד ישלח לצדדים בדואר.

 

רשות ערעור תוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.

 

 

 

ניתן היום ‏ג' שבט תשס"ד, ‏26 ינואר, 2004 בהעדר הצדדים

 

 

________________

הראל יחזקאל , שופט