בתי המשפט

 

 

 

 

 

פרוטוקול

 

גזר דין

כללי מבוא ורקע עובדתי:

בפני שני נאשמים אם ובן שהורשעו עפ"י הודאתם וחסכו מזמנו היקר של ביהמ"ש בכתב אישום האוחז בשני אישומים בו הורשעו השניים כל אחד בעבירות הבאות:

 

קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי ס' 499 (א) (1) לחוק העונשין התשל"ז-1977.

סחיטה באיומים עבירה לפי ס' 428 רישא לחוק, העלבת עובד ציבור עבירה לפי ס' 288 לחוק, חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת , עבירה לפי ס' 5 לחוק המחשבים, תשנ"ה-1995.

פגיעה בפרטיות עבירה לפי ס' 5 לחוק הגנת הפרטיות.

הטרדה עבירה לפי ס' 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב-1982.

 

כאשר נאשמת 1 מואשמת בנוסף גם בעבירה של מרמה והפרת אמונים, עבירה לפי ס' 284 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

 

עיקרם של דברים הם כדלקמן ובכוונה מכוון בגין הרקע המיוחד של העבירות וחשיבותן נקודתית כאן בנסיבות אלה אאריך מעט.

 

הנאשמים הינם אם ובן. בתקופה הרלבנטית לכתב האישום, עבדה הנאשמת בחב' החש מל לישראל. הנאשמת עבדה במח' החשבונות והגביה בחברה, שנים לא מועטות ובמסגרת תפקידה היתה מורשת ובעלת יכולת להכנס למאגר הידע של החברה השמור במחשבי החברה, מאגר המכיל שמות כתובות, מספרי טלפון וכיוצא באלה של לקוחות החברה.

 

מיותר לציין כי מדובר בחב' יחידה המספקת חשמל בארץ ומטבע הדברים כל בעל חשבון חשמל נתוניו מצויים במאגר. לשון אחרת, מדובר במאגר גדול ומקיף הכולל נתונים אישיים כמעט על כל תושבי ישראל.

 

כזכור במאגר החברה מפורטים בין היתר כתובות של לקוחות, מספרי ת.ז., מספרי הטלפון וטלפונים ניידים.

 

לית מאן דפליג כי עסקינן בתאגיד המספק שירותים לציבור והנאשמת שעה שעבדה בחברה, היתה עובדת ציבור כמובנה בחוק העונשין.

 

בין 1.7.02 ל-15.7.02, עבד הנאשם כעובד זמני בחב' מקורות בחולון. שם עבד ליד מחשב ושם היתה לו גישה באמצעות המחשב הנ"ל לרשת האינטרנט.

 

המתלונן חבר כנסת אברהם פורז (מסיעת שינוי) כתוארו דאז, פעל במסגרת שיקול דעתו הפרלמנטרית ובמסגרת תפקידו והניח על שולחן הכנסת הצעת חוק, הצעת חוק משק החשמל, הגבלת צריכת חינם של חשמל ע"י עובדי חב' החשמל , תש"ס-1999.

 

בהצעת החוק הציע בחר כנסת פורז כי עובדי חב' החשמל יוכלו לצרוך חשמל חינם בשיעור של עד פי שניים מצריכה ממוצעת של משפחה בישראל וכי על צריכה מעבר לסכום זה, ישלמו את המחיר המלא. עוד הציע כי עובדים חדשים שהצטרפו לחברה לאחר קבלת החוק, ישלמו את מלוא צריכת החשמל.

 

ביום 2.7.02 עמד הכנסת לדון בהצעת החוק האמורה ולהצביע בעניינה. ההצבעה נדחתה ליום 15.7.02. בפרק הזמן הנדחה אושפז חבר הכנסת פורז בבי"ח כיוון שלקה בבריאותו וההצבעה נדחתה ליום 22.7.02.

 

עובר ליום 2.7.02 קשרו הנאשמים יחדיו קשר לאיים על חבר כנסת פורז בפגיעה שלא כדין בגופו כל זאת כדי לגרום לו ולהניע אותו מהלמנע מלהעלות את הצעת החוק בכנסת להצבעה.

 

במסגרת הקשר ולשם קידומו ובידיעה שלמה של נאשם 2 ובהסכמתו, חדרה נאשמת 1 שלא כדין, שלא במסגרת הסמכויות והגדרת התפקיד שלה בחברה, למחשבי חב' החשמל אשר הכילו את המאגר האמור לעיל, והוציאה מאותו מאגר שלא כדין את המידע הבא, מספר הטלפון של חבר כנסת פורז בביתו וכן את מספרי הטלפונים הניידים החסויים שלו.

 

סמוך לאחר מכן במסגרת אותו קשר ולשם קידומו, מסרה נאשמת 1 את מספר הטלפון הפרטי ואת הטלפונים החסויים הנ"ל לנאשם 2 וזאת כדי שנאשם 2 יעשה בהם שימוש לצורך עבירה, איום וסחיטה, בכך שיאיים על חבר כנסת פורז בטלפון, על מנת שיחזור וימשוך את הצעת החוק הנ"ל בחזרה.

 

במעשיה אלה וכפי שפעלה מעלה הנאשמת באמון שניתן בה ע"י מעבידיה, ע"י החברה ופגעה באינטרס חברתי חשוב וטעון הגנה והוא מערכת האמון שצריכה לשרור בין עובד למעביד.

 

במעשיהם המתוארים של הנאשמים ובחדירה שלא כדין לחומר המחשב פעלו השניים במזיד ופגעו בפועל, בפרטיותו של חבר כנסת פורז ובפרטיות משפחתו בכך שללא הסכמתם וללא ידיעתם עשו שימוש לצרכים זרים ולרעתם של המתלוננים במידע פרטי שלא היו אמורים לעשות בו שימוש לצורך זה.

 

סמוך לאחר מכן ועל אותו ציר זמן, וזאת לצורך קידום אותו קשר התקשר נאשם 2 למספר הטלפון הפרטי של חבר כנסת פורז בביתו ושוחח עם אשתו של חבר הכנסת, באותה שיחה ביקש ממנה לשוחח עם חבר הכנסת ואימת כי אכן ניתן להשיג את חבר הכנסת במספרי הטלפונים החסויים אותם דלו השניים ממאגרי המחשב.

על דעת נאשמת 1 בהסכמתה ובידיעתה, ולצורך המשך קידום אותו קשר במועדים שונים במהלך יולי 2002 ועד ליום 22.7.2002 התקשר נאשם 2 למתלונן, חבר כנס פורז בכ-7 הזדמנויות שונות לאותם מספרי טלפונים חסויים שהוצאו כזכור שלא כדין ממאגרי החברה.

 

באותם שיחות איים עליו בכל שיחה ושיחה וזאת כדי להניעו לבטל את הצעת החוק. באותן שיחות איים עליו בפגיעה בגופו בין היתר כשהוא משמיע את המלל הבא: "אם תבטל את החשמל חינם, תמות" "אם תבטל את החשמל חינם, חייך בסכנה" "חבל, יש לך פנים יפות" בנוסף גם העליב אותו וקילל אותו כל זאת בנוגע למילוי תפקידו.

 

ביום 14.7.2002 או סמוך מעט למועד זה, התארח חבר כנסת פורז בפורום "חדר החדשות" שבאתר האינטרנט שבהנהלת חב' ווי.נט. כל זאת כדי לקיים תקשורת בזמן אמת עם גולשים ולהשיב על שאלותיהם במסגרת "צ'ט" כמקובל וכנהוג בחדרי אינטרנט.

 

באותו מועד התקשר נאשם 2 לאינטרנט ממסוף החברה בחב' מקורות, הזדהה בכינוי avisva. במסגרת הקשר ולשם קידומו וכל זאת בידיעת נאשמת 1 ובמהלך ניהול אותו צ'ט, שם הנאשם 2 ואיים על חבר הכנסת במספר הודעות ושוב לצורך אותה מטרה להניעו לבטל את הצעת החוק. במהלך אותם איומים, שב וחזר והעביר איומים על פגיעה בגופו כשהוא כותב לו: "למה אתה רוצה כל כך שעובדי חב' החשמל ישלמו חשמל... אם אתה לא עונה חבל על הפנים היפות שלך..." "אם תעשה משהו כדי לבטל את החשמל חינם של עובדי חב' החשמל אתה תמות, חבל שיש לך פנים יפות" וכך שב והעליב אותו וקילל אותו בנוגע למילוי תפקידו.

 

ביום 15.7.2002 ו/או בסמוך לאותו מועד במסגרת אותו קשר ולשם קידומו, ובידיעת נאשמת 1 ובהסכמתה, התקשר נאשם 2 לאחד ממספרי הטלפון החסויים ושב וביקש לשוחח עם המתלונן. שוב באותו מעמד ובאותו מועד, המשיבה לטלפון היתה אשתו של המתלונן וזו הודיעה לו, לנאשם 2, כי המתלונן לא יכול לענות לטלפון כי הוא חולה והינו מאושפז בבית חולים. הנאשם 2 השיב לה מניה וביה "אני מקווה שבעלך קיבל התקף לב וימות ממנו".

 

ביום 16.7.2002 יום לאחר מכן בשעות הבוקר ושוב במסגרת אותו קשר ולשם קידומו, שב הנאשם 2 והתקשר לאחד ממספרי הטלפונים החסויים של המתלונן חבר כנסת פורז, שוחח עימו והטריד אותו בכוונה כדי לפגוע בו, קילל אותו ואמר לו: "יא טמבל הלוואי שתקבל התקף לב".

 

עד כאן הרקע העובדתי בו הודו הנאשמים במלואו.

 

הצדדים טענו לעונש, הסנגור טען ארוכות והגיש אסמכתאות ומן המקובץ ולאחר שקראתי ועיינתי בפרוטוקול ובסימוכין ולאחר איזון הדברים עולה כדלקמן:

 

1.         שוכנעתי שמדובר בעבירות חמורות. חומרה נוספת מצטברת להם בגין השיקול הבא: העבירות כולן בוצעו לצורך קיום מטרה אחת והיא פגיעה בהליך הדמוקרטי התקין. לשון אחרת, השפעה באמצעים לא הוגנים, אמצעים אלימים בהם ניסו השניים להלך אימים ולהפעיל טרור על נבחר ציבור שיפעל בהתאם לאינטרסים שלהם ולא עפ"י שיקול דעתו, חופש בחירתו ומיטב הבנתו המדינית, הדמוקרטית והחברתית. אי אמון בנבחר ציבור וניסיון להשפיע על הלכי רוחו ניתן להביע וניתן להפעיל במסגרת הכללים של המשחק הדמוקרטי בלבד. קרי, בהצבעה בבחירות, נטילת חלק פעיל בהליך הפוליטי כמו חברות במרכז מפלגה כזה או אחר. נטילת חלק בניסוח המצע של המפלגה, ניהול תעמולת בחירות, פרסום מכתבים לעיתון, כתיבת מאמרים מלומדים וכיוצא באלה.

 

            כל איום בכלל לכשעצמו הינו עבירה חמורה, שכן יש בו פגיעה בערך חברתי חשוב, פגיעה בחופש הבחירה ושיקול הדעת של המאויים וניסיון להכתיב לו תכתיב, בניגוד לרצונו ובניגוד לבחירתו. כאשר מדובר באדם פרטי הדבר חמור, אך ההחלטות של אותו אדם פרטי שאפשר שישונו בגין אותו איום, אין להם השלכה ואין להם משמעות או השפעה רחבי היקף כמו איום על נבחר ציבור ונציג ציבור הפועל במסגרת ההליך הדמוקרטי.

 

            מוצא אני בכלל ובמיוחד בימים אלה, בהם סף האלימות עולה וגובר כי נבחרי ציבור שנבחרו כדין, והממלאים את תפקידם, חיוני ואין דרך אחרת אלא שיפעלו כאשר הם חופשיים מכל לחץ ואיום או השפעה בלתי הוגנת. שיקול דעתם במהלך ביצוע תפקידם בכלל ובמיוחד בהליכי חקיקה צריך להיות חופשי ומשוחרר מכל השפעות טמאות של איומים שלא כדין על חייהם, שלומם, מראה פניהם ושמם הטוב.

 

אשר לעבירות האחרות של פגיעה בפרטיות, פרטיותו של אדם וגם של נבחר ציבור הינן נכס חשוב וראשון במעלה שכן כל אדם זכאי לשקט, מרגוע בין כותלי ביתו ולצנעת הפרט שלו.

נבחר ציבור מקבל עליו מראש שפרטיותו מעט נחמסת בהסכמה, שכן כידוען חייו, שמו, דיוקנו, דעותיו מובאות לידיעת הציבור שביום בחירה יוכל לשקול, לבחור ולהחליט בהתאם. לשון אחרת, מכך עולה שהערך הסיבולי של המעט שעוד נותר, חיים בבית, במשפחה והטלפונים הפרטיים, כל פגיעה בהם וכל עשיית שימוש בהם במיוחד כפי שעשו הנאשמים חמורה שבעתיים מאשר פגיעה באדם פרטי רגיל שכן כאן המעט שנותר נחמס גם כן.

 

לכן, העבירות שבוצעו אגב תכנון, מחשבה תחילה ולא בגחמת רגע, נגועות בחומרה. 

 

אשר לנסיבות לקולא.

מדובר באם ובן ללא עבר פלילי. אם שמפרנסת ומטפלת באם קשישה וחולה ובבן המשרת שירות צבאי מלא. אנשים שלא היתה להם כל מעורבות קודמת בפלילים וככלל שניהם מתפקדים באופן נורמטיבי.

 

שקלתי אלו מול אלו את טובתם האישית של השניים, שני הנאשמים ואת העיקרון המנחה שענישה צריכה להיות מרתיעה, מונעת משמעותית ומעבירה הגד ערכי ברור מחד גיסא, אך מאידך גיסא אל לה להיות דורסנית, רומסנית ושוחקת עד דק את הנאשמים. לעניין זה יש אולי לאמץ את אמרת חז"ל כי ראוי ש"יתמו חטאים מהארץ" ולא חוטאים. דהיינו שענישה תכוון כלפי העבירה עצמה ופחות כלפי הפרסונות שביצעו אותה.

 

שני הנאשמים הביעו חרטה.

 

ביני וביני התחבטתי לא מעט שכן בפסיקה ישנן גוונים כאלה ואחרים באשר לענישה הראויה בנסיבות אלה, קרי בעבירות איום ועשיית שימוש במידע שנשלף שלא כדין ממחשבים ובפגיעה בפרטיות, אך כל אלה מדברים על פגיעה בפרטיות של אדם פרטי ולא נבחר ציבור שחופש הפעולה שלו וחופש שיקול הדעת שלו הוא אינטרס ראשון במעלה הטעון הגנה.

 

לכן, בנסיבות אלה כף המאזניים לעניות דעתי, נוטה לחומרה ובלב כבד אך בגמירות דעת, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

 

על נאשמת 1 שחלקה גדול יותר מחלקו של נאשם 2 והיא זו שהיתה הרוח החיה והמפעילה כך עולה וכך משתמע מטיעוני הצדדים, את העונשים הבאים:

 

א.         24 חודשי מאסר מתוכם 8 חודשי מאסר בפועל, והיתרה כעונש מאסר מותנה למשך 3 שנים, על כל עבירה מהעבירות בהן הורשעה.

 

ב.         הואיל ופרנסתה בצמצום אינני גוזר עליה קנס כספי. אני מחייב את הנאשמת לחתום על התחייבות כספית בסך 10,000 ₪ להמנע במשך שנתיים החל מהיום ביצוע העבירות בהן הורשעה. אם תסרב לחתום תאסר ל-4 חודשים באופן מצטבר לעונש המאסר בפועל שגזרתי עליה.

 

על נאשם 2 את העונשים הבאים:

 

נאשם 2 אדם בוגר אפילו שהונחה ע"י אמו ידע את אשר הוא עושה. לכן, ומהטעם שהאיומים חזרו יותר מפעם אחת, ואף היו נגועים באבק של אכזריות שכן אלה הושמעו בטלפון לאדם חולה כשהוא מאושפז בבית חולים והושמעו לאישה שבעלה מאושפז בבי"ח. לכן, אני גוזר עליו את העונשים הבאים:

 

א.         24 חודשי מאסר מתוכם 9 חודשי מאסר בפועל, והיתרה כעונש מאסר מותנה למשך 3 שנים החל מהיום על כל עבירה מהעבירות בהן הורשע.

 

ב.         הנאשם יחתום על התחייבות כספית על סך 10,000 ₪ להמנע במשך שנתיים החל מהיום ביצוע העבירות בהן הורשע. אם יסרב לחתום יאסר ל-4 חודשים באופן מצטבר לעונש המאסר בפועל שגזרתי עליו.

 

בשולי הדברים מצאתי לנכון להבהיר שנית כי אלמלא היו השניים אם ובן ואילמלא השניים היו חפים מכל הרשעה קודמת, ורקע פלילי קודם, ואילמלא השניים היו בעלי רקע נורמטיבי הייתי מחמיר הרבה יותר בענישה כי כך מתבקש וכך ראוי בעבירות מסוג זה בכלל ובמיוחד בהפרחת איומים על נבחרי ציבור.

 

כמו כן מצאתי לנכון להבהיר בכוונת מכוון כי ראוי כי כל המאיים על נבחר ציבור ו/או משפיע עליו שלא כדין אם וכאשר יורשע ישלח למאסר בפועל ולא לחלופת מאסר. שכן יש להרתיע בכל אמצעי עפ"י דין ולמנוע ככל שניתן איומים על נבחרי ציבור שלא כדין. בין היתר מהטעם כי דמוקרטיה ושלטון דמוקרטי הינם מבנים עדינים של בלמים ואיזונים ויש לשמור עליהם מכל משמר שכן ההתדרדרות וההרס כלים והבנייה קשה. 

 

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

 

ניתן היום ב' באדר, תשס"ד (24 בפברואר 2004) במעמד הצדדים.

 

_____________

חנן אפרתי, שופט

ב"כ הנאשמים:

אנו מבקשים עיכוב ביצוע לצורך הגשת ערר.

התובעת:

אני מסכימה לתקופה קצרה עפ"י הצעת ביהמ"ש.

החלטה

 

כמבוקש.

ניתנת דחיית ביצוע ריצוי העונש, עונש מאסר בפועל עד ליום 14.3.2004. אלא אם כן תתקבל החלטה שיפוטית אחרת.

 

אני מציע לסנגור להעביר עותק החלטה זו ועותק של פרוטוקול הדיון לממונה על מיון כלואים בנציבות שירות בתי הסוהר כבר היום, וזאת כדי לחסוך לנאשמים את הליך המיון הקשה.

 

ניתנה והודעה היום ב' באדר, תשס"ד (24 בפברואר 2004) במעמד הצדדים.

                                                                       

                                                                                                     _____________

חנן אפרתי, שופט

קלדנית: סיגי י.