בתי המשפט

 

 

 

 

 

פרוטוקול

 

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

הנאשם שלפנינו יליד 1965, אין לו רישום פלילי, הוא הודה והורשע בעבירות לפי סעיפים 214(ב)   ו-214(ב)(3) לחוק העונשין, אשר עניינם פרסום והחזקת חומר תועבה. חומר התועבה אשר נתפס בידי הנאשם מציג דמויות של קטינים במצבים מיניים שונים ואני מציגה בפני ביהמ"ש מקבץ של תמונות ולא כל החומר שנתפס, להתרשמות ביהמ"ש. הוגש וסומן ת/1.

בבעלותו של הנאשם היו 3 אתרי אינטרנט אשר עסקו בפרסום והפצת חומר התועבה, הנאשם הוא אשר הקים את האתרים, העלה אותם לאוויר לפרסום, תיפעול אותם ואף נהנה מהבחינה הכלכלית, הוא גבה דמי מנוי חודשי עבור הצפיה באתרים אלו.

מה עוד, שהנאשם מכר תקליטורים שבהם החומר שציינתי.

חשוב להדגיש שהעבירות שביצע הנאשם חמורות המה, כאשר השימוש והניצול הוא בגופם של קטינים.

אני מבקש להדגיש בפני ביהמ"ש שהשימוש בגופם של קטינים הוא תופעה מזוויעה וביהמ"ש מחוייב לסייע ולעקור אותם מן השורש.

הסעיף העיקרי מבין הסעיפין בהן הורשע הנאשם הוא 214(ב), בשנת 98 נערך תיקון לסעיף החוק והעונש המקסימלי בגין העבירה הועלה מ-3 שנים ל-5 שנים מאסר.

לא בכדי קבע כך המחוקק וראוי לשקף תכלית חקיקה זו. יש להביע את החומרה בעבירות אשר מסכנות ופוגעות בקטינים. זה לא עבירת מין מובהקת, אכן לדעת את התוצאות העתידיות משימוש בחומר זה.

אני מגישה לביהמ"ש את האמנה בדבר זכויות הילד. הוגש וסומן ת/2.

בסעיף 34 לחלק הראשון נאמר כי המדינות החברות מקבלות על עצמן להגן על הילד מפני ניצול מיני ותקיפה מינית לצורותיה, לרבות בסעיף קטן (ג) שימוש בילדים לשם ניצול בהצגות פורנוגרפיות או בחומר פורנוגרפי.

אני מפנה את ביהמ"ש לתסקיר שירות המבחן אשר נמנע מהמלצה.

אבקש מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי גבוה.

לעניין הקנס הכספי, אני מבקשת לציין שבמסגרת התיק היה תפוס שאנו התכוונו לבקש לחלט, היה דיון מקדים בפני כב' השופט אפרתי בת"א בו הוחזר התפוס.

אני רוצה לסבר את אוזני ביהמ"ש לעניין סדר הגודל של הרווחים אותם הפיק הנאשם ממעשיו: הוא מכר 70-80 דיסקים בעלות של 80$ כל אחד, דמי המינוי החודשיים לאתרי האינטרנט היו בסך 25-30$ לחודש והיו כ-60 מינויים.

אני מבקשת שביהמ"ש יתן אינדיקציה לסכומים הגבוהים האלו.

 

הנאשם טוען לעונש:

אני לא צילמתי את התמונות האלה, אני לקחתי אותם מאתרים אחרים באינטרנט מחו"ל. לא צילמתי ילדים בארץ.

האתר בישראל היה סגור והלקוחות שילמו כסף לחברה בארה"ב ומארה"ב קיבלתי את הכסף שמגיע לי כעמלה.

אני לא יכולתי למצוא עבודה וזה היה הפרנסה היחיד שלי.

אני שנתיים כבר לא מתעסק עם האתרים האלה. אין לי כעת אינטרנט בבית.

אני מבקש מביהמ"ש להתחשב בי, לא להטיל עליי מאסר בפועל ולתת לי עונש שאני יכול לעבוד ולעשות משהו במקום שאשב בכלא.

המצב הכלכלי שלי קשה ואני לא יכול לקחת עו"ד, כל הכסף שהרוותי מהאתרים הלך לאכול ולשכירות. אני שילמתי 8,000 ש"ח לעו"ד בת"א והוא אמר שזה לא מספיק ובגלל שלא שילמתי את כל הסכום שהוא רצה אז הוא לא הגיע למשפט.

העו"ד היה פעם אחת במשפט בת"א ושיחררו אותי בהפקדת הכסף.

אשתי עובדת, היא תופרת ועושה תיקונים לחנויות. יש לי ילד אחד בצבא.

 

 

 

 

 

החלטה

 

נקבע לגזר דין ליום 3.3.04 בשעה 08.30.

 

למזכירות: יש לדאוג להופעת מתורגמן למועד הנ"ל.

 

ניתנה היום כ"ד בשבט, תשס"ד (16 בפברואר 2004) במעמד הצדדים.

                                                                              

הקלדנית: עירית ת.