בתי המשפט

 

 

 

 

פסק דין

 

1.         בפני תביעה של התובע, רוכש טלויזיה "טושיבה" בגודל 43 אינץ' (להלן: "הטלויזיה"), המופנת כלפי הנתבעת - שהנה היבואנית והמפיצה של מכשירי החשמל מסוג טושיבה.

 

ואלה העובדות הצירכות לעניינו

 

2.         ביום 10.9.00 רכש התובע את הטלויזיה באמצעות רשת האינטרנט, מחברת "פור סייל בע"מ". לימים, התפרקה חברת פור סייל בע"מ. התובע שילם עבור הטלויזיה סך של 12,580₪. מכשיר הטלויזיה סופק לביתו של התובע כשבועיים לאחר מועד הרכישה, ללא תעודת אחריות.

 

3.         טענות התובע

            התובע מציין כי בסמוך למועד האספקה החלו להופיע מספר קווים אדומים אופקיים בתפזורת על המסך. התובע טוען כי פנה אל נציג הנתבעת שהודיע לו כי לא יתכן שהתקלה במכשיר ואם ברצונו בבדיקה עליו להביא את המכשיר על חשבונו לבדיקה במעבדה. עוד אמר לו הנציג כי יתכן והבעיה נובעת מחברת הכבלים.

 

4.         התובע פנה לחברת הכבלים ואלה מצאו שמקור התקלה אינו רובץ לפתחם.  בשלב זה לא נענה התובע להצעת נציג הנתבעת להוביל על חשבונו את המכשיר למעבדה ונותר עם הליקויים שהופיעו לטענתו במשך כל שנת האחריות.

 

5.         התובע טוען כי בחודש נובמבר 2002 החלו הקווים הקווים להופיע במשך כל זמן פעולתו של המכשיר ואף לוו בקולות "כחכוך". או אז פנה התובע שוב לנתבעת וזו הודיעה לו שתקופת האחריות פגה. התובע פנה מיוזמתו לנציג מורשה של הנתבעת, וזה אבחן בסופו של דבר כי "התותח הירוק" שבטלויזיה פגום והיה צורך להחליפה בעלות של 2,360 ₪.

 

            התובע טוען כי לאחר שהוחלף התותח הירוק השתנתה התמונה מבלי היכר ומסקנתו היא כי התותח הירוק היה פגום מלכתחילה. התובע דורש בתביעתו זו את דמי התיקון (2,500 ₪), הוצאות ההובלה (780 ₪) וכן סך של 2,000 ₪ עבור עוגמת הנפש.

 

            טענות הנתבעת

 

6.         הנתבעת טענה כי התובע לא צרף חשבונית רכישה ותעודת אחריות של הנתבעת, כך שיש לדחות את התביעה על הסף.

 

7.         לגופו של ענין טענה הנתבעת כי הפניה הראשונה נעשתה רק כשנה לאחר תום תקופת האחריות על הטלויזיה.

            הנתבעת טענה כי אין כל תיעודים לשיחות שציין  התובע בחודש ספטמבר 2000.

 

            הנתבעת טענה כי לא יתכן שנציג השרות אמר לתובע שההובלה היא על חשבונו, מכיון שמערך השרות של הנתבעת כולל הובלה למעבדה, מבית הלקוח וחזרה.

 

            הנתבעת טענה כי לא ניתן לחייב אותה בתשלום התיקון שנעשה כאמור רק כשנה וחודשיים לאחר תם תקופת  האחריות, אם וככל שזו הייתה קיימת במקרה הנדון.

 

הדיונים וההוכחות

 

8.         בתיק זה התקיימו שני דיונים, האחד ביום 23.12.03 והשני ביום 7.3.04. בתום הדיון הראשון הודעתי לתובע כי אם הוא דבק בטענתו שהמוצר היה פגום מלכתחילה, אזי עליו לתמוך טענה זו בחוות דעת מקצועית וכן עליו להביא ראיות אובייקטיביות לתמיכה בטענותיו - לדוגמה פלט שיחות מבזק וכו'.

 

            בדיון ביום 7.3.04 לא הוצגה בפני חוו"ד מומחה וכן לא הוצג בפני פלט שיחות מבזק המתעד השיחה האמורה מחודש ספטמבר 2000, התובע הביא עמו לדיון את אשתו ושני חבריו אשר העידו כי הפסים האדומים רצדו על מסך הטלויזיה בסמוך לרכישה.

 

דיון והכרעה

 

9.         לאחר שעיינתי בכתב הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים, אני  קובעת כי דין התביעה להדחות, ואלה נימוקי.

 

10.        בראש ובראשונה, לא הצליח התובע להוכיח כי האחריות למכשיר אכן חלה על הנתבעת. התובע הודה כי רכש את המכשיר באמצעות אתר האינטרנט מחברת "פור סייל". יתכן כי מקורו של המכשיר שסופק מייבוא מקביל שאינו מתבצע על ידי הנתבעת, וזה יכול להיות גם ההסבר לאיכותו.

 

            חברת פורסייל נקלעה להליכי פירוק ולפיכך, לא נתבעה, למרות שהיא הצד הנכון והנחוץ לתביעה.

 

            עצם העובדה כי מדובר במכשיר "טושיבה" אינו מקים אוטמטית אחריות על הנתבעת, ועל התובע להוכיח כי המכשיר אכן יובא על ידה.

            לא הובאו בפני ראיות לכך וחסרונה של תעודת אחריות מעורר כאמור ספק רב בקשר למקור המכשיר.

            לדעתי, די בספק זה כדי לדחות את התביעה, אולם אדון בה גם בהנחה שקיימת אחריות על הנתבעת.

 

11.        התובע ציין כי התקלה אובחנה כבר בחודש אוקטובר 2000 וכי אז פנה לנתבעת, אולם זו התנערה מאחריות ובקשה שיבצע הובלה על חשבונו למעבדה, לצורך בדיקת טענותיו.

 

            התובע לא הצליח להביא ראיות המוכיחות קיומה של אותה שיחת טלפון אמורה, וזאת למרות הנחייתי מהדיון הראשון. כמו כן, הנתבעת טענה, ובהגיון רב, כי לא יתכן שנאמר לתובע להוביל את המכשיר על חשבונו.

            יש לזכור כי נטל ההוכחה מוטל על התובע ועליו לשכנע שגרסתו עדיפה.

 

            על פי הראיות שבפני, איני יכולה לקבוע באופן פוזיטיבי כי שיחה כזו אכן התקיימה וכי "יעוץ" שכזה אכן ניתן על  ידי הנתבעת.

 

12.        בהעדר קביעה פוזיטיבית שכזו, לא הוכיח התובע כי נתן הודעה על "אי התאמה", כאמור בסעיף 14 לחוק המכר התשכ"ח- 1968. לפי סעיף זה, על הקונה לתת למוכר הודעה על אי התאמה מיד לאחר שגילה אותה,  ובהעדר הודעה אין קונה זכאי להסתמך עליה.

 

            בענין זה יש להזכיר כי סעיף 17 (א) לחוק המכר הקובע כי ההודעה על אי התאמה תכלול פירוט סביר ותינתן למוכר הזדמנות נאותה לבדוק את הממכר.

 

            גם בכך לא עמד התובע, ואף אם שיחת הטלפון האמורה התקיימה, אזי אין היא ממלאת אחר הוראות סעיף 17 (א) הנ"ל.

 

13.        מוכנה אני ללכת צעד נוסף לקראת התובע, ולהניח כאמור ששיחת הטלפון התקיימה. התובע בעצמו הודה כי לאחר אותה שיחת טלפון החליט לא לבצע את ההובלה, וזאת למרות שבמשך כל תקופת האחריות הופיעו מדי פעם הפסים האדומים על המסך.

 

14.        בנסיבות כאלה, סוברת אני כי אין לתובע אלא להלין על עצמו על כך שלא פעל במסגרת שנת האחריות. שנת האחריות היתה ידועה לתובע, והדבר מהווה חוזה בין הקונה למוכר - הקונה יודע מראש כי במשך 12 חודש הוא זכאי לתיקונים חינם, ולאחר שנה זאת התיקונים כרוכים בתשלום. אין הקונה רשאי לשבת בחיבוק ידיים, כשהתקלה ידוע לו למן החודש הראשון, ולצפות כי בכל עת שיחליט לתקן את הטלויזיה, יהיה זכאי להפרע מהנתבעת בטענה שהמכשיר היה פגום מלכתחילה!

 

15.        על כל האמור נוסיף את העדר הוכחת הקשר הסיבתי בין התקלה לנזק, שהרי גם לטענת התובע הבעיה החריפה עם השנים, ואת חובת הקטנת הנזק שחלה על התובע לפי סעיף 14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א - 1971, ודי במכלול האמור לעיל כדי להביא לדחיית התביעה.

 

סוף דבר,  התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 500 ₪ וזאת תוך 21 יום מיום קבלת פסק הדין.

 

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר.

 

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

 

 

ניתן היום ט"ז באדר, תשס"ד (9 במרץ 2004) בהעדר הצדדים