הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

פארסת התביעות של בזק בינלאומי ועו"ד אליהו מלך

17/04/2004 | גיליון מספר 50

halemo

חברת האינטרנט בזק בינלאומי תבעה מאות גולשים לשעבר בבית המשפט השלום בחיפה באמצעות עו"ד אליהו מלך מחיפה. כל התביעות הוגשו בסדר דין מקוצר אלקטרונית. נתבעים לא קיבלו העתק התביעה וכשביקשו לברר בבית המשפט, המזכירות לא מצאה את התיק ועותק מכתב התביעה. בינתיים, בזק בינלאומי מסרבת לדבר עם הנתבעים ושולחת אותם למוציא לפועל שלה, עו"ד מלך. והנהלת בית המשפט? היא מתחילה להבין שמדובר כבר בפארסה מזכירותית.

בשנת 2003 או בסמוך לכך קיבל לידיו משרדו של עו"ד אליהו מלך לייצג את חברת האינטרנט "בזק בינלאומי" ואת חברת התקשורת הסלולארית "פלאפון", אף היא מיסודה של חברת בזק.

הדרישה היתה להוציא כספים מחייבים דרך מערכת בתי המשפט. לטענת חברת בזק בינלאומי, חייבים לה מנויים עבר של ספקי אינטרנט קטנות שרכשה, כספים על חיבור לאינטרנט ועל קבלת שירותי אינטרנט שונים.

בזק בינלאומי, כמו כל חברה ובנק המכבד את עצמו בשוק הישראלי, פנתה לקבלן משפטי שיעשה עבורה את עבודת הגבייה. הקבלן המשפטי יקבל אחוזים ואת שכר טרחתו, כמובן מן החייב עצמו שנגדו יתקבל פסק דין. פסק הדין יוגש להוצאה לפועל לטיפול.

את העבודה המשפטית קיבל עליו עו"ד אליהו מלך, עו"ד ידוע ומכובד מחיפה, בעל משרד מסודר המטפל בתיקים שכאלו ובהוצאות לפועל. הלה קיבל לידיו מאות ואולי אלפי תיקים של חייבי תשלום.

תביעה בסדר דין מקוצר

מכיוון שמדובר בסכום כסף קצוב, כזה שבוודאי מגובה במסמכים ובהסכמים עליהם חתומים הצדדים, עורכי הדין שעוסקים בעבודת קבלנות משפטית ממלאים כתב תביעה סטנדרטי, מחליפים בו שם הנתבע, את סכום התביעה ואת שאר פרטיו של בעל החוב. לכתב התביעה הם חייבים לצרף את ההסכמים וכל נייר שמציג לכאורה את החוב הקיים.

התביעה מוגשת לבית המשפט לא כתביעה רגילה אלא כתביעה בסדר דין מקוצר. משמעות הדבר: כדי להתגונן מתביעה כזו, על הנתבע להגיש "בקשת רשות להתגונן" המגובה בתצהיר חתום כדין על ידי עורך דין או רשם בית משפט. חתימה על תצהיר צריכה לעלות 41 ש"ח, אשר משולמת בעזרת הדבקת בולי הכנסה, אם עובד מדינה (רשם או שופט) חתום עליה. משרדים פרטיים של עורכי דין לוקחים אף יותר, לפעמים מאות שקלים.

בבניין בית המשפט השלום החדש בחיפה (שדרות פל ים בעיר התחתית) נמצאים גם נציגים של לשכת עורכי הדין אשר חותמים על תצהירים תמורת 41 ש"ח בלבד ללא צורך בבולי הכנסה.

הנתבע יכול להגיש במקביל גם "בקשה למחיקת כותרת" אשר תדרוש מבית המשפט לבטל את הכותבת בכתב התביעה אשר מציינת "בסדר דין מקוצר".

הנתבע חייב לפרט את ההגנות שיש לו מפני התביעה. בלא פירוט של הגנה אחת לכאורה, ולו הגנה דחוקה, הוא עלול להפסיד ובית המשפט יפסוק נגדו את סכום התביעה כולו. בית המשפט ידרוש מהנתבע להודות בחלק מסכום התביעה, ואחר כך לנסות לברר את שאר סכום התביעה, שנדרש עקב חוב שלו לבנק או לחברה. במקרה שכזה, בית המשפט ייתן פסק דין חלקי, ואת חלקה של התביעה הוא יורה לברר בסדר דין רגיל.

על סדר דין מקוצר ניתן לקרוא בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, בפרק ט"ז1 בסעיפים 214א עד 215.

בתי המשפט קורסים תחת העומס

לכאורה, סדר דין מקוצר אמור לפתור את בעיות העומס בבתי המשפט שיוצרות תביעות בנקים וחברות מסחריות כנגד בעלי חוב. הבנק או החברה מגישים תביעה בסדר דין מקוצר. הנתבע חייב לבקש רשות מבית המשפט להתגונן, ואם יקבל בית המשפט את בקשתו, בקשתו תיהפך לכתב הגנה (ולכן רצוי לפרט את כל ההגנות בבקשה). נתבעים שלא מגישים בקשת רשות להתגונן (או בקשה למחיקת כותרת), מקבלים בהעדרם פסק דין על מלוא סכום התביעה. בית המשפט מורה לבא כוח הבנק או החברה להגיש "פסיקתא", מעין פסק דין מוכן וערוך מראש שמוגש על ידי הצד התובע, והשופט או הרשם חותמים עליו.

במדינת ישראל המתיימרת להיות מדינה דמוקרטית ובעלת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, נראה על פניו שתביעות מסוג כזה, אין להם מקום בבתי המשפט שאמורים לפסוק בין הצדדים בצורה הוגנת.

את המצב מנצלים עורכי דין ממולחים כנגד פשוטי העם. לפעמים החוב הנדרש מגיע למאות שקלים בודדים. מכיוון שלחברה אסור לפנות לבית משפט לתביעות קטנות, מתקיים תהליך שהוא יותר גרוע ופחות צודק, כאשר הצד הנתבע צריך לבקש רשות ולשכנע את בית המשפט בצדקתו לפני שבכלל מותר לו להגיש כתב הגנה.

עשרות אלפי תביעות שכאלו מוגשות לבתי המשפט, והאחרונים כבר הפכו לחותמת גומי לאותם עורכי דין המוכרים במסדרונות בית המשפט. נוצר מצב שכבר יש כימיה בין המזכירות לבין מגישי התובענות בסדר דין מקוצר, ולא מתקיימת בקרה וסינון ראשוניים על התביעות המוגשות.

פאשלות ראשונות

כנגד מנויי עבר רבים של חברת האינטרנט בזק בינלאומי ושל החברות שרכשה, הוגשו תביעות בסדר דין מקוצר בבית המשפט השלום בחיפה. בית המשפט השלום בחיפה הוא בית משפט חדש, בעל אמצעים טכנולוגיים חדישים ומתקדמים ובהם אף מערכת ממוחשבת לקליטת תביעות בסדר דין מקוצר.

עורך דין המקושר למערכת (תרתי משמע), יכול להתחבר ממחשב במשרדו אל מערכת בתי המשפט בחיפה ולהגיש עשרות תביעות ביום בלחיצה מקש אחת. תביעות בסדר דין מקוצר נפתחות בצורה אלקטרונית במחשב במזכירות בית המשפט השלום בחיפה.

לאחר שנפתחת תביעה, על התובע להמציא את כתב התביעה לידי הנתבע. כדי להתחיל בבירור התביעה, בית המשפט צריך להיות משוכנע כי הנתבע קיבל לידיו עותק של כתב התביעה. אם ישתכנע שאכן קיבל הצד הנתבע את כתב התביעה והוא בחר שלא להגיב לה, הוא יכול לתת פסק דין בהעדר הגנה. מכיוון שמדובר בתביעה בסדר דין מקוצר, זה אפילו יותר קל ופשוט, כי אי תגובה היא מותרת ואינה דווקא מביעה זלזול של הנתבע בבית המשפט, אלא רק אות לכך שהוא מודה בעובדות ובחוב הקצוב.

רבים מהנתבעים שאינם יודעים להתמודד עם תביעות משפטיות ועם המערכת המשפטית, מוותרים מראש על "חוב" בסך 1,000 ש"ח לטובת התובעת, כי טיפול משפטי על ידי עורך דין מדופלם יעלה להם יותר.

חוסר סמכות מקומית

חלק מהנתבעים על ידי חברת בזק בינלאומי הם תושבי המרכז וגוש דן. הללו נתבעו דווקא בבית המשפט השלום בחיפה בניגוד לכללי הסמכות המקומית שנקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984.

אם היתה מתקיימת בדיקה וסינון ראשוניים של התביעה, המזכירות היתה מגלה כי הנתבע גר במרכז, מקום מושבו של התובעת הוא בפתח תקווה וכך גם מקום ההתחייבות לכאורה, וכך לא ניתן להגיש את התביעה בחיפה למרות שעורך הדין, בא כוח התובעת, הוא היחיד שזה נוח לו.

נתבעים רבים ביקשו מבית המשפט למחוק את התביעה מחמת חוסר סמכות מקומית. בתי המשפט שלא ממהרים למחוק תביעות, נדרשים להעביר את התביעה למקום שיפוט אחר בארץ על פי הסכמת הצדדים או על פי כללי הסמכות המקומית המפורטים בתקנות סדר דין אזרחי.

[ציטוט]

3. תובענה שאינה במקרקעין (תיקון: תשנ"ז, תשנ"ח)

(א) תובענה שאינה כולה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד

מאלה:

(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2) מקום יצירת ההתחייבות;

(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4) מקום המסירה של הנכס;

(5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים.

(א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), היו לעסקו של התובע מספר סניפים, והיה אחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, תוגש התובענה לבית משפט באותו תחום שיפוט.

(ב) היו נתבעים אחדים, יכול שתוגש התובענה לכל בית משפט שבו ניתן להגישה נגד אחד הנתבעים.

[סוף ציטוט]

וכך, עשרות תביעות שהגישה חברת בזק בינלאומי נגד נתבעים רבים תושבי אזור המרכז, הועברו אחר כבוד לבתי משפט אחרים. המצב הגיע לידי כך שאפילו הצד התובע ובא כוחו עו"ד אליהו מלך לא התנגדו והתביעה הועברה בהסכמה למקום אחר.

לאחר מספר מקרים שכאלה, הועבר הנושא לידי נשיא בית משפט השלום בחיפה, השופט אורי קיטאי. העברת הנושא לידיו היא כדי למנוע החלטות שונות של רשמים רבים ולרכז את הנושא אצל שופט אחד.

נתבעים לא קיבלו את כתב התביעה

תקנות סדר הדין האזרחי שעל פיהן יישק דבר בתביעות אזרחיות, קובעות את אופן המצאתה של תביעה לידי הצד השני. הצד הנתבע חייב לקבל עותק מכתב התביעה בצורה שלא תעורר ספק לכך שקיבל.

בתי המשפט נוהגים לשלוח כתבי בי דין (זה השם לכל המסמכים שנמצאים בתיק בית המשפט) בצורה של מכתב רשום הכולל אישור מסירה. הנמען מקבל פתק מרשות הדואר לסור לסניף ולקבל מכתב רשום. הפקיד מחתים את הנמען על פתח הרשום וכן על טופס נייר או גלוית אישור מסירה שצורפה למכתב.

אישור מסירה נשלח בחזרה לשולח, לבית המשפט או לצד התובע ומתויק בתיק. כאשר תתעורר מחלוקת על אי קבלת כתב התביעה, מה שיכריע הוא החתימה על אישור המסירה.

אבל, כאשר עורכי דין נוהגים להגיש תביעות לבית המשפט, הם לוקחים על עצמם את תפקידה של רשות הדואר ומשתמשים בשירותי שליחים פרטיים על מנת למסור את כתב התביעה ישירות לביתו של הצד השני.

כאשר שליח ממונע מגיע לביתו של הנתבע, הוא נדרש להחתים את בעל הדירה על קבלת עותק מכתב התביעה. לפעמים בעל הבית אינו נמצא והשליח שקיבל סכום חד פעמי לביצוע עבודת השליחות, נדרש לעשות זאת שוב ושוב.

נוצר מצב שלחברת השליחות זה כבר לא כלכלי לעשות הלוך ושוב, והשליחים מניחים את כתב התביעה על מפתן הבית בלא להחתים אף גורם על אישור המסירה. חלק מהשליחים מתקשרים לנתבע אל הטלפון ומנסים לברר האם הוא קיבל את כתב התביעה. מניסיון אישי, חלקם אף מנסה להתווכח עם הנתבע ולהוכיח באותות ובמופתים כי הוא אכן קיבל לידיו את כתב התביעה והוא סתם משקר להם בטלפון.

המצב האבסורדי שנוצר הוא שבעל הבית לא תמיד מוצא את כתב התביעה על מפתן ביתו, וגם אם הוא מוצא, אין תיעוד ממוסמך כי הוא קיבל את התביעה לידיו.

כאשר בית המשפט נדרש לעניין, הוא מחייב את הצד התובע להגיש בתצהיר חתום הודאה ובה מודה התובע או בא כוחו או שליחו כי הנתבע קיבל לידיו את כתב התביעה. מכיוון שמדובר בפעולה סטנדרטית בשביל שליחים או תובעים סדרתיים, עונש על תצהיר שקר אינו מרתיע אותם, והללו מנפקים תצהירים שקריים לבתי המשפט, שניזונים כל יום ממאות ואלפי תצהירים שקריים בלי שהשקרן ייתן את הדין על כך.

וכך, מוצאים עצמם נתבעי בזק בינלאומי רבים בלא כתב תביעה ואפילו עם פסק דין שניתן בהעדר בקשת רשום להתגונן מצדם. פסק הדין מוגש להוצאה לפועל והם עוברים לאחריותה של המדינה לתשלום החוב שנפסק נגדם.

על מנת להימנע מכך, הם חייבים להגיש לבית המשפט בקשה למחיקת פסק דין ולעצירת הליכי הגבייה של ההוצאה לפועל. לרוב, כאשר מגיעות בקשות כאלו לרשם או לשופט, הוא דורש מהם להפקיד ערבות כספית בסכום החוב הפסוק בקופת בית המשפט. כך מוצאים עצמם אזרחים רבים נטחנים כספית על ידי טחנות הצדק, לפעמים ללא הצדקה, אלא רק בגלל לוליינות משפטית של קבלני תביעות.

תביעות ללא מסמכים והסכמים חתומים

מכיוון שהתביעות של חברת בזק בינלאומי הן בסדר דין מקוצר, על התובעת לצרף לכתב התביעה את כל המסמכים המוכיחים כי היה הסכם כלשהו בין בעל החוב לבינה.

בינתיים מוגשות תביעות באופן אלקטרוני בלא שיצורף הסכם חתום או חוזה בין התובעת לבין הנתבע, שאולי היה מנוי עבר של החברה ואולי לא. נתבעים רבים אינם מודעים לכך שאם יטענו כי התובע לא צירף הסכם או חוזה חתום לכתב התביעה בסדר דין מקוצר, התביעה תעבור לסדר דין רגיל והם יוכלו לקבל שהות מעבר ל 30 היום שנדרשו להם כדי לענות לתביעה (ופעם זה היה רק 20 יום).

מחדל של אי הגשת מסמכים המוכיחים את התביעה בסדר דין מקוצר היה נמנע כבר במזכירות בית המשפט, כאשר תביעה היתה מסוננת כבר בשלב ההגשה בגלל מסמכים שלא צורפו אליה. כעת המחדל כולו הוא על מזכירות בית המשפט השלום בחיפה.

חטיפת פסקי דין

אחד הדברים שצריך להיזהר מהן בתביעות בסדר דין מקוצר הוא חטיפת פסקי דין. חטיפת פסקי דין היא מצב שבו הצד התובע אינו מיידע בכוונה תחילה את הצד הנתבע על התביעה. לאחר יותר מ 30 יום שלא מוגש כתב הגנה או בקשת רשות להתגונן, עורך הדין מבקש פסק דין בהעדר הגנה, ומצליח לשכנע את בית המשפט כי הנתבע קיבל לידיו את כתב התביעה.

לפעמים השופטים מכירים את עורכי הדין מעבודתם היומיומית באולם בית המשפט, ואינם דורשים אפילו תצהיר חתום על ידו המוכיח לכאורה את הטענה כי הנתבע קיבל לידיו את כתב התביעה.

שופטים פטורים מחובת הנזק שנגרמת מעבודתם השיפוטית לאחרים. שופט שגרם לכך שלנתבע יגרמו הוצאות ועגמת נפש, אינו מחויב בנזיקין. רבים מעובדי המדינה פטורים ובהם רשמים ופקידי בית המשפט והוצאה לפועל.

תלונות להנהלת בתי המשפט

ממקורות שהגיעו אליי, על עו"ד אליהו מלך ועל התביעות שלו בנושאי פלאפון ובזק בינלאומי הגיעו תלונות אל הנהלת בתי המשפט. הנהלת בתי המשפט לא אהבה ככל הנראה את המצב שנוצר.

המצב כרגע בבית המשפט השלום בחיפה הוא שמוגשות בכל יום מאות תביעות בסדר דין מקוצר בצורה אלקטרונית, ישירות ממחשביהם של עורכי דין מקושרים און ליין למחשב בית המשפט.

חברות תקשורת, בתי חולים, מגן דוד אדום, בנקים, חברות מסחריות ועוד, תובעות כולן את חובם בסדר דין מקוצר על ידי עורכי דין שמתמחים בכך. המחשוב בבתי המשפט הקל את התהליך וכיום הדבר נעשה בלחיצת מקש.

את המחיר משלמים הנתבעים שלהם אין את לחיצת המקש בשביל להתגונן.

סוף דבר

המצב הכלכלי והמיתון העמוק בו מצוי המשק הישראלי גורם למצב שבו חברות רבות נוברות בארכיון שלהם ומוצאות חובות כספיים שלא דרשו בעבר. לפעמים לא מדובר בחוב אלא בשמות של אנשים שהיו מקושרים בעבר עם החברה.

החברות הללו מגישות תביעות בסדר דין מקוצר על חוב שחושב, לפעמים ללא גיבוי מתאים של הסכמים חתומים ומסמכים אמיתיים.

מדובר ב"שיטת מצליח": לפעמים זה מצליח מול אנשים שפוחדים מתביעות בבתי המשפט וממהרים לסגור את העניין מיידית מול העורך דין שמטפל בתביעה. לפעמים זה לא מצליח, וחלק מהנתבעים עומדים על זכויות היסוד שלהם כבני אדם שאחת מהם היא להתגונן מפני הדרישה לשלם סכום שאינו נראה להם תקין.

ההתקדמות הטכנולוגית הפכה את שיטת מצליח המשפטית לשיטה קלה וחביבה על עורכי דין שקיבלו לידיהם מאגר מידע ובו שמותיהם של חייבים פוטנציאלים. בלחיצת מקש אחת הם יוצרים תיק בבית המשפט ודורשים את כספם.

מישהו בהנהלת בתי המשפט צריך לעצור את זה. מדובר בבאג של המערכת.

אתר בתי המשפט

http://www.court.gov.il

אתר חברת בזק בינלאומי

http://www.bezeqint.net