בבית המשפט השלום

בתל - אביב - יפו ת.א. 04/

התובעת: אובייקטיבי מחקרים עולמיים לישראל בע"מ

ע"י מחלקה משפטית

מגדלי עזריאלי, בניין עגול קומה 28 תל-אביב

טל: 03-6081100 פקס: 03-6177162

- נ ג ד -

הנתבעים: 1. נטוויז'ן בע"מ

מרכז אומגה מת"מ חיפה

טל- 1-800-300-301 פקס- 03-5201970

2. אורן הוברמן

תל אביב

טל-

3. רוית בר-ניב

גבעתיים

מהות התביעה: לשון הרע, נזיקית

סכום התביעה: 200,000 ש"ח

טיוטת כתב תביעה

1. התובעת הינה חברה פרטית העוסקת בעריכת מחקרי שוק צרכניים והמהווה את גוף המחקרים הצרכניים ההשוואתיים הגדול ביותר בישראל. הפעילות של התובעת לתועלת הציבור משתרעת על פני כ- 8 שנים ובמהלך תקופה זו ערכה התובעת למעלה מ- 800 מחקרים צרכניים, בדקה כ- 2,000 מותגים ונהנתה מאמונם של עשרות חברות מהמובילות במשק אשר קיבלו על עצמן את פיקוחה של התובעת, לרבות בנק הפועלים, שיכון עובדים, סלקום, פלאפון, מירס, AIG, סנו, מקדונלד'ס, הונדה, אגיס, שקם ועוד.

2. במסגרת פעילותה מספקת התובעת מידע חיוני לצרכן על מנת שיהיו בידיו מרב הנתונים בטרם קבלת החלטה לקבל שירות ו/או לרכוש מוצר, לעיתים, תוך יצירת עימותים צרכניים. מידע זה הינו תוצר של מחקרים המבוצעים על פי כללי מחקר אחידים ובלתי תלויים, במסגרתם בודקת התובעת את המוצרים והשירותים השונים, ללא ידיעת הנבדקים, ביוזמתה ובמימונה המלא. המחקרים מבוצעים במסווה, באמצעות מומחים ומעבדות מהטובים בארץ ובעולם ומתועדים במצלמות נסתרות, באופן המאפשר מתן תמונה אובייקטיבית של התנהלות הנבדק.

המטרה האמיתית של התובעת איננה להורות לציבור כיצד לנהוג אלא לגרום לציבור לחשוב, לעורר בו סקרנות ואכפתיות צרכנית המתורגמת בסופו של דבר למעורבות צרכנית גדולה יותר ומכאן לצרכנות חכמה יותר. התובעת מובילה את תחום הצרכנות מזה 8 שנים.

3. הנתבעת 1 ( להלן "נטוויז'ן"), הינה חברה הפועלת, בין היתר, כפורטל אינטרנט תחת הכינוי "נענע" (להלן "נענע") והמפרסמת, בין היתר, כתבות למיניהן באינטרנט.

4. הנתבע 2 הינו כתב של הנתבעת 1.

5. הנתבעת 3 הינה מנהלת הנתבעת 1.

א. מבוא

רקע כללי

6. נטוויז'ן, במישרין ו/או באמצעות פורטל "נענע", עושה כל שביכולתה על מנת לפגוע בתובעת ו/או במנהלה, מר עדי ז'ורבין, לרבות שימוש בטכנולוגיות מכוונות כדי לחסום את אתר האינטרנט של התובעת. רוב פעילותה של התובעת הינה ברשת האינטרט, עם עשרות אלפי חשיפות ביום לאתר של התובעת ובימי פעילות פרסומית כ-5,000 בקשות מחקר ליום!

א. כל בעלי החיבור לנטוויז'ן הפרטיים והעסקיים שמקישים את שם אתר התובעת www.V.co.il אינם יכולים לגשת לאתר התובעת.

ב. בכך מעלימה נטוויז'ן מ-20% מהגולשים ברשת האינטרנט את קיום התובעת, וזאת למרות הפעילות הרבה של התובעת ברשת.

ג. נטוויז'ן חוסמת לכל גולש, פרטי ועסקי, את הגישה לאתר התובעת www.v.co.il על נספחיו ומחקריו.

פעולה זאת נעשית באופן טכנולוגי מכוון ובמזיד, תוך שאין לנטוויז'ן כל רווח כספי ישיר מפעולה זו מלבד "ההנאה" שבגרימת נזק לעסקיה של התובעת.

ד. כל בעלי החיבור לנטוויז'ן, הפרטיים והעסקיים, המנסים להיכנס לאתר התובעת מקבלים עמוד ממנו עולה כאילו אתר התובעת אינו קיים ובכך גורמים לפגיעה בזדון בעצם קיומה של התובעת.

ה. בהקלדת השם "אובייקטיבי" במנוע החיפוש של נטוויז'ן ופורטל "נענע" אין כל אזכור לתובעת ולמחקריה.

ו. יצוין כי חברת נטויז'ן עשתה שימוש כפול במחקרי התובעת בעבר ויידעה בכך את הציבור.

ז. בהקלדת השם "אובייקטיבי" במנוע החיפוש של נטוויז'ן ופורטל "נענע" מתקבלת הפניה לאתר בשם fanan.co.il במלל תיאורי שנכתב ע"י נטוויז'ן-נענע וממנו עולה כאילו fanan הוא בעל התכנים של התובעת כאשר למעשה נטוויז'ן ונענע הם אלו שיצרו, כתבו, אישרו והעלו את האתר fanan לרשת ובכך גרמו בזדון ובמתכוון הפנייה שגויה וביודעין. מבחינת הגולש באתר נטוויז'ן ונענע המקום היחידי שניתן למצוא את מחקרי התובעת הוא האתר fanan שלמעשה אין בו שמץ וזכר למחקרי התובעת.

ח. האתר של התובעת הוסר ממנוע החיפוש של נטוויזן-נענע במתכוון.

ט. בהקלדת המילה "אוביקטיבי" ("יוד" אחת) אין אזכור לאתר התובעת למרות שידוע למפעילי מנוע החיפוש של נענע-נטוויז'ן כי הציבור עלול להקליד את שם התובעת "אובייקטיבי" גם עם "יוד" אחת.

י. בהקלדת המילה "אוביקטיבי" ("יוד" אחת) מתקבל האתר object שהינו אתר בריוני אשר מקבל במה אצל נטוויז'ן כחלק ממאבק כולל להכפיש ולהזיק לתובעת. אתר זה הוקם ע"י חברת "קר" העוסקת בתחום הרפואי לאחר שאחד מרופאי "קר" נחשף משקר במצלמה הנסתרת של צוות המחקר של התובעת. יתרה מכך, צוות המחקר של התובעת מצא רשלנויות רפואיות ב"קר" והשפעה מסחרית של ההנהלה על מהלך העבודה הרפואית! בעלי "קר", בני- הזוג מינצר, הקימו את האתר object וכתוצאה נתבעו ע"י התובעת בסכום של 1,000,000 ₪.

עובדה זו ידועה לנטוויז'ן הן מהפרסומים בעיתון והן מקשר ישיר ושיתוף פעולה שיש בין "קר" לבין נטוויז'ן.

יא. נטוויז'ן נותנת יד לשקרים המפורסמים באתר בכך שהיא חוסמת את הגישה לאתר התובעת ומפנה את הגולשים לאתר object .

יב. מכאן, נטוויז'ן אינה מעלה, מציינת או מאפשרת גישה לאתר של התובעת אך באופן בלתי מאוזן מאפשרת גישה לאתר שנוצר לפגוע בתובעת.

יג. נטוויז'ן באופן מכוון ומגמתי דירגה וסיווגה את אתרobject כאתר צרכני! ואף הוסיפה כותרת לצד שם האתר: "ממש לא אובייקטיבי". התנהלותה זו של נטוויז'ן יחד עם פרסום הכתבה מצביעים כאלף עדים על דפוס התנהגות מכוון שכל מטרתו פגיעה בשמה הטוב של התובעת הוצאת דיבתה ונטרול פעילותה.

יד. יתרה מכך, נטוויז'ן מעלה תמונה הפוגעת בזכויות היוצרים של התובעת ע"י שימוש בצבעי ולוגו של התובעת ושמטרתה לשים ללעג את התובעת ומייסדה ומנהלה, מר עדי ז'ורבין.

טו. באופן בלתי יאמן! חוסמת נטוויז'ן, ביוזמתה, גישה לאתר התובעת, ובכך מעלימה את התובעת ומחקריה מעיני 20% מהגולשים.

טז. מחוברי נטוויז'ן פרטיים ועסקיים השולחים הודעת דואר אלקטרוני ("מייל") לתובעת בכתובת http://www.v.co.il/ מקבלים הודעת שגיאה כביכול.

נטוויז'ן מבצעת חסימה אלקטרונית מכוונת לפגיעה בעסקיה של התובעת ומייסדה מר עדי ז'ורבין תוך שאין לה כל רווח כספי מכך והכל בכוונת זדון.

יז. גולש שמבקש לשלוח דואר אלקטרוני יקבל "הודעת שגיאה" וייטה לחשוב כי התובעת אינה קיימת עוד, בשעה שבפועל מדובר בחסימה יזומה שמטרתה חבלה של ממש בעבודת התובעת.

יח. לא זו בלבד אלא נטוויז'ן החמירה לעשות ובמשך תקופה ארוכה ביותר לא טרחה לשלוח הודעות שגיאה כך שגולש ששלח מייל לתובעת כלל לא ידע כי הדואר לא הגיע לתעודתו. רק לאחרונה מתקבלת הודעת שגיאה היוצרת רושם מוטעה שהתובעת סגורה ו/או אינה קיימת.

יט. נטוויז'ן מוליכה שולל את מחובריה הפרטיים והעסקיים, במכוון ותוך שימוש לרעה בתנאי הזיכיון שהוענק לספקי האינטרנט ע"י משרד התקשורת.

מחקר התובעת – מניע לכתבה

7. התובעת יידעה את הציבור כי נערך על ידה מחקר ארצי מקיף ביותר ובו עולה ספק לגבי מהירות הגלישה בנטוויז'ן. עוד העלה המחקר, כי המחוברים לאינטרנט של נטוויז'ן מעידים על עצמם כבעלי הבנה נמוכה יחסית במחשבים ו/או באינטרנט. התובעת חיברה ממצאים אלו יחד עם הגישה הילדותית של הפרסומות בנטוויז'ן הפונות, מטבען, לקהל פחות מקצועי היכול להזדהות עם דרך הפרסום הלא מתוחכמת של נטוויז'ן. יתרה מכך, העובדה שנטוויז'ן מתפארת בסקר שביעות רצון (תוך הסתרת הנתונים המלאים מהציבור) רק מחזקת את המסקנה שייתכן ובעלי הבנה נמוכה יותר מזדהים עם הפרסום הילדותי ומתחברים לנטוויז'ן עם ציפיות נמוכות יותר. לחילופין, עצם העובדה שנטוויז'ן טרחה להציג "שביעות רצון" בעולם טכנולוגי מדיד של מהירות כנראה משלב בתוכו צורך רב של המתחברים (בעלי ההבנה הנמוכה יותר) בשירותי התמיכה של נטוויז'ן.

... העתק פרסום לגבי מחקר בנושא ספקי אינטרנט מהיר מצורף לכתב התביעה ומסומן נספח "א".

8. לאור ממצאיה של התובעת והעובדה שנטוויז'ן מכירה היטב, מהעבר, את השפעתה רבת העוצמה של התובעת, הקדימה נטוויז'ן תרופה למכה ביצירת כתבה "אובייקטיבית" לכאורה שתוקפת את אמינות התובעת ומשפילה את פועלה הציבורי.

9. הנתבעים יזמו כתבה שכל כולה המשך ישיר של מסכת ההתנכלויות הזדונית בתובעת, תוך ניסיון לערער את מהימנות התובעת, לפגוע בה ובעסקיה, בשמה הטוב ולהשפילה בפני ציבור גולשי האינטרנט.

הנתבעים הגדילו לעשות כאשר בהמשך הכתבה השקרית הוסיפו בעצמם "תגובות גולשים" מבישות. התנהגות זו נובעת מניסיון לטשטש ממצאים מחקריים של חברי ארגון הצרכנות הגדול בישראל - התובעת.

10. נטוויז'ן סבורה, ככל הנראה, כי הואיל והכפיפה עצמה פעמיים בעבר לפיקוח התובעת, כי התובעת "נמצאת בכיסה" ועל כן לא יפורסמו תוצאות המחקר המצביעים על כך כי מהירות הגלישה שמציעה נטוויז'ן אינה מהמהירות בשוק האינטרנט. בנוסף מבקשת נטוויז'ן למנוע פרסום העובדה כי גולשי נטוויז'ן מעידים על עצמם כבעלי הבנה נמוכה יותר בתחום האינטרנט והמחשבים בהשוואה לגולשים בספקים מתחרים.

11. כפי שיפורט בהרחבה להלן, הוצאת לשון הרע ע"י הנתבעים, באמצעות פרסום כתבה שפלה, נעשתה בכוונה לפגוע בתובעת, להוציא דיבתה לרעה בעיני הציבור, לפגוע באמינותה ולגרום לה נזקים כבדים. הנתבעים פעלו מתוך זדון ורשעות, כשהשיקול היחיד לנגד עינם – פגיעה בתובעת.

12. התובעת תטען, כי חופש הביטוי של המפרסם נסוג כאשר הוא מונע ומודרך מרצון לפגוע בגורם כלשהו, דבר המצדיק התערבות כב' ביהמ"ש בהגנה על הקורבן. הנתבעים מתנכלים באופן מתוכנן לתובעת. כאמור, פעלה נטוויז'ן בניגוד לתנאי הזיכיון ותוך שימוש לרעה בזיכיון, הנתבעים ניצלו לרעה את כוחם לצרכיהם האישיים, שיבשו את פעולת הדואר האלקטרוני, ופעולת השרת, והוליכו שולל את גולשי נטוויז'ן משיקולים זרים לתועלתם האישית.

13. התובעת מצאה לנכון להרחיב את היריעה ולפרוש בפני כב' ביהמ"ש את המסכת העובדתית כולה על מנת לבסס את הטענה בדבר מגמתיות וזדוניות בהתנהגות הנתבעים כאשר פרסום לשון הרע הינו חלק בלתי נפרד מדפוס התנהגות בריוני שאימצה נטוויז'ן כנגד התובעת.

ב. רקע עובדתי:

14. במסגרת מעמדה כגוף המחקרים הגדול בישראל, מבצעת התובעת לעיתים גם מחקרים ללא כל כוונת רווח, החורגים ממתכונת העסקים הרגילה של התובעת (לפיה נבדק שנמצא כעומד ברף האיכויות הגבוה במחקר משלם לתובעת תמלוגים עבור פרסום תוצאות המחקר). מחקרים אלו נועדו לשרת את הצרכן, זאת ותו לאו. לדוגמא, התובעת ערכה מחקר משווה בין גני ילדים של ויצו לעומת נעמ"ת, בדקה את שירותי הקיטרינג במוסדות חינוך למיניהם, תוך ניצול כוחה בציבור ואיסוף מדגם של דעת הציבור בנושא, והכל במטרה לשרת את הציבור.

15. במסגרת פעילותה למען הצרכן, רואה עצמה התובעת כלוחמת הקרינה הסלולרית העיקרית בישראל. התובעת החלה את מאבקה בנושא הקרינה הסלולרית כבר בשנת 2000, עת הייתה הגוף היחיד בישראל אשר יזם לבצע בדיקות קרינה למכשירי טלפון סלולריים, בעוד שמשרד הבריאות, מכון התקנים, המועצה הישראלית לצרכנות וגופים אחרים ישבו באפס מעשה. כתוצאה ממעשיה הלוחמניים ויוזמתה, "זכתה" התובעת לתביעה ע"ס 7 מיליון ₪ מחברת פרטנר.

בנוסף, סייעה התובעת, בתיווכו של הלוביסט אייל אריאל, לח"כ פינס בגיבוש הצעת החוק מטעמו לחייב את חברות הטלפון הסלולרי להציג אזהרה על גבי המכשירים, כפי שקיימת על גבי קופסאות הסיגריות. התובעת הציעה, שבמקום לרשום אזהרה בדבר מסוכנות הקרינה תרשם על גבי כל מכשיר סלולרי רמת הקרינה שהוא פולט, וכך תיווצר תחרות בין החברות הסלולריות לטובת הצרכן.

16. במהלך מאבקה למען הצרכן בתחום הקרינה הסלולרית, הקימה התובעת אתר אינטרנט בשם Krina.co.il (להלן: "האתר"), שכל מהותו פעילות לתועלת הציבור ובריאותו.

17. לאחרונה הפיצה התובעת לגולשים באינטרנט הנמנים על רשימת 700,000 כתובות הדואר האלקטרוני שנצברו ע"י התובעת במהלך השנים, הזמנה לקבל את נתוני הקרינה של מכשיר הטלפון הסלולרי שברשותם. גולש אינטרנט המעוניין לקבל מידע כאמור נכנס לאתר האינטרנט, ממלא את פרטיו האישיים, סוג המכשיר שברשותו, מספרו, נרשם כחבר בארגון של התובעת ועונה על שני שאלונים מחקריים המבוססים על ניסיונו האישי על מנת לשרת את הציבור בהמשך. התהליך כולו הוא פשוט ומהיר.

18. לאחר מכן מקבל הגולש לכתובת הדואר האלקטרוני שלו עמוד גדוש נתונים חיוניים לגבי רמת הקרינה במכשיר הטלפון הסלולרי שלו. עוד מקבל הגולש השוואה יחסית של רמות הקרינה של המכשיר שברשותו לעומת מכשירים אחרים בעלי רמת קרינה נמוכה יותר וכן רמת קרינה ממוצעת. כמו כן, מקבל הגולש עצות חיוניות, למען בריאותו, כגון העובדה שבעת לחיצה על כפתור "send" נפלטת מכת הקרינה הגדולה ביותר, שלגברים עדיף להימנע מלשאת את מכשיר הטלפון הסלולרי בכיס המכנסיים בשל הקרבה לאיברי גוף רגישים הואיל והמכשיר פולט קרינה גם כשאינו פועל, המלצה שלא לשוחח בסלולרי עם קליטה גרועה ועוד.

... העתק הזמנה להיכנס לאתר מצורף לכתב התביעה ומסומן נספח "ב".

... העתק תדפיס מהאתר לגבי הליך הרישום מצורף לכתב התביעה ומסומן נספח "ג".

... העתק דוגמא לנתוני קרינה מצורף לכתב התביעה ומסומן נספח "ד".

19. ויודגש, המידע שנמסר לגולשים הינו חיוני בשים לב לעובדה שהחברות הסלולריות נוקטות במירב המאמצים על מנת להסתיר את המידע מהצרכן. כאמור בהזמנה נספח "א" "החברות הסלולריות, יצרני הטלפונים, משרד התקשורת, משרד הבריאות, הרשויות ואחרים מנסים להסתיר מהציבור מידע חיוני. החברות הסלולריות יצרו את 'פורום החברות הסלולריות במטרה לטשטש חשיפת מידע לציבור, להקטין או להעלים אותו כאילו "הכל בסדר'". בעת רכישת מכשיר טלפון סלולרי נמסרים לצרכן נתונים באמצעות עלון נפרד, שקשה לדלות ממנו את המידע הרלוונטי, וללא כל התייחסות יחסית לרמות קרינה אחרות ו/או ממוצעות.

... העתק עלון לדוגמא מצורף לכתב התביעה ומסומן נספח "ה".

20. יתרה מכך, שלושת חברות הטלפון הסלולרי הגדולות הקימו את "פורום החברות הסלולריות", הנהנה ממשאבים כספיים אדירים והפועל לטשטוש הממצאים בדבר הסכנה הטמונה בקרינה סלולרית. פורום זה מדגיש ש"הכל בסדר", למרות שטרם הוברר הדבר, ולפיכך, הלכה למעשה, מסתיר מידע מהותי מהציבור, תוך סיכון בריאותו. בשעה שגופים ממשלתיים, לרבות מכון התקנים, מפחדים להתעמת עם הגוף הנ"ל בשל עוצמתו ואיתנותו הכלכלית, התובעת היא הגוף בעל שיעור המידות היחיד שיכול להילחם ב"ענק" שכזה. כדוגמא לכוחה העצום של התובעת ניתן להצביע על העובדה שרק בימים האחרונים למועד כתיבת שורות אלה מתמלאים באתר האינטרנט הנ"ל כ- 3,000 מחקרים ע"י הציבור.

... העתק הסבר לגבי פורום החברות הסלולריות מצורף לכתב התביעה ומסומן נספח "ו".

21. בעוד התובעת פועלת ללא הרף למען הצרכן, נדהמה התובעת לגלות ביום 14.4.04 כי הנתבעת 1 פרסמה בעמוד הבית של פורטל "נענע" כתבה שקרית משפילה ומבזה מאת הנתבע 2 ובאישור הנתבעת 3 שכל מטרתה לפגוע בשמה הטוב של התובעת ובעיקר בקמפיין המוצלח שמנהלת התובעת כנגד תופעת הקרינה. בין היתר פורסם, כדלקמן:

"השבוע גם אנחנו קיבלנו לתיבת המייל שלנו הודעה שכותרתה 'אתה אולי בסכנה'...מדובר בספאם, הפעם אחד שמתחזה ל'מידע חיוני לציבור'... השיטה: אתם נכנסים לאתר, מזינים את פרטי המכשיר שלכם, מספר הסלולרי, שמכם וכתובת המייל שלכם. 'את הנתונים', מבטיחים בהודעה, 'ישלחו לכם ישירות למייל'. ובכן, לא נתונים ולא בטיח. 'אובייקטיבי' רוכבת על הפחד סביב הקרינה הסלולרית לצרכי פרסום ושיווק טהורים. לא ברור אם תקבלו נתוני הקרינה של המכשיר שלכם...מה שתקבלו על בטוח – זה עוד כמויות אדירות של דואר פרסומי בחסות מכון המחקר 'אובייקטיבי'. גולשים תמימים שהזינו בטופס את המספר שלהם – יזכו אולי בהמשך גם להטרדות סלולריות דומות. הכל, במסווה של 'אזהרה לציבור'. אין גבול לחוצפה. רוצים לרדת מרשימת התפוצה של ז'ורבין? לא יעזור לכם כלום. לא בקשות מנומסות ולא איומים במייל חוזר במקרה הטוב לאף אחד לא אכפת...העובדה שהחברה בחרה בספאם מטעה, פולשני ומטריד כדרך שיווקית מספיקה בדיוק כדי להעיד על עיסתה. עכשיו, הם מתחילים גם לעלות לנו אישית על העצבים [ההדגשות אינן במקור – י.ש.]".

... העתק כתבה מצורף לכתב התביעה ומסומן נספח "ז".

22. בהמשך הכתבה וכחלק בלתי נפרד ממנה פרסמה נטוויז'ן אמרות מבישות ומכפישות, לרבות:

"ז'ורבין הוא נוכל...כאילו לקחתם את הסיפור שלי...עדי ז'ורבין שקרן ורמאי ונוכל...מדוע חברות האינטרנט לא עוזרות...".

האימרות פורסמו במסווה של תגובות הציבור, לכאורה, אך בהעדר פרטים מזהים בשל מיקומם וסמיכות הזמנים יש לייחסן לנתבעים.

23. התובעת תטען, כי הנתבעים משתמשים בנתיב "עוקף חוק איסור לשון הרע" ומסתתרים תחת מעטה האנונימיות של "תגובות הציבור" כמנוף להכפשה וזלזול בשמה ובכבודה של התובעת. אין חולק, כי "התגובות לכתבה", המתפרסמות בסמוך לכתבה הינן חלק אינטגראלי ובלתי נפרד מהכתבה וככאלה חלות על המפרסם, בעל האתר, וכותב הכתבה ומאשרו החובות הקבועות בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965.

24. לנוחיות כב' ביהמ"ש יוצג הפרסום השקרי באמצעות טבלה כאשר בעמודה הימנית ציטוט מהפרסום ובעמודה השמאלית האמת.

הפרסום השקרי: האמת:

נתונים מועברים לכל פונה! על סמך מה הפגיעה הזדונית הזו? מדוע הכותב לא טרח אפילו לציין שעבר איזשהו תהליך ומה היות תוצאותיו? הכותב, חברות נטוויז'ן ו/או נענע לא נמצאו במאגר הפונים באתר krina.co.il. רצ"ב תצהיר.	"לא נתונים ולא בטיח..."
מדובר במידע צרכני ראשון במעלה לעניין קרינה הנפלטת ממכשיר הטלפון. מידע זה אינו מגיע לידי הצרכן ומסכן את בריאותו. נטוויז'ן בוודאי מודעת למאבק הציבורי של אובייקטיבי בנושא שנעשה ללא כל תמורה כספית! כך לדוגמא, נכתבת בימים אלו עתירה לבג"ץ בנושא הקרינה הסלולרית. על זמך ולמה נכתב כך?	"מתחזה למידע חיוני לציבור"
אובייקטיבי מוסר לציבור מידע צרכני ושירות חשוב לציבור – הפחד הוא של כל הגופים הממשלתיים והעיתונאיים אשר חיים היטב מכספי החברות הסלולריות ומפחדים לחשוף ולדבר על נזקי הקרינה הסלולרית! דווקא אובייקטיבי אינו פוחד. נטוויז'ן התרשלה לציין את ההיסטוריה: אובייקטיבי™ הינו הגוף היחיד בישראל שיזם, חקר ופרסם במאות אלפי עותקים מחקר בנושא הקרינה הסלולרית ונתבע ע"י פרטנר ב-7 מיליון ₪!	"אובייקטיבי רוכבת על הפחד"
האומנם?? על סמך מה? האם הנושא נבדק?? אילו תימוכין? כל גולש אשר ממלא שאלונים מקבל את נתוני הקרינה! זוהי הצגה זדונית של אובייקטיבי כגוף בלתי אמין – איזה אינטרס יש לאובייקטיבי שלא להציג לציבור את הנתונים. האם אובייקטיבי גבה איזשהו סכום כסף? אובייקטיבי יציג עשרות אלפי עדויות לפחות. נטוויז'ן תתבקש להציג עדות אחת מייצגת.	"לא ברור אם תקבלו נתוני הקרינה של המכשיר שלכם"
על סמך מה? מי הוטרד? אילו שהם עדויות? נטוויז'ן מנסה להראות עקביות נוכלית מכוונת בכדי לפגוע באמינות אובייקטיבי. אובייקטיבי מגן מזה שנים על מאות האלפים במאגר הכתובות, שמות ו/או הטלפונים שברשותו. מי הם הגולשים שקיבלו "הטרדות" ועל סמך מה מכתבת כאן מגמתיות וכוונה תחילה?!	"גולשים תמימים שהזינו בטופס את המספר שלהם-יזכו בהמשך גם להטרדות סלולריות דומות"
השמצה והוצאת לשון הרע ללא כל בסיס ובמגמתיות.	"אין גבול לחוצפה"
ההצלחה האדירה של המייל והענות הגולשים היא ההוכחה כי הגולשים נעזרו יותר מאשר הוטרדו. המידע שנשלח מהימן, לכל גולש אפשרות להיכנס לאתר למלא שאלונים ולקבל בתמורה מידע, אין בכך מטרד הטעיה ו/או פולשנות ניתן בנקל שלא לקבל מידע בפעולה פשוטה של DEL או הסרה מהרשימה. מאזן המידע והנוחות הוא ללא ספק לקבלת המידע החשוב.	"העובדה שהחברה בחרה בספאם מטעה פולשני ומטריד"
השמצות, לשון הרע פגיעה השפלה וביזוי. נטוויז'ן/נענע נותנת במה להמשך כתבה המתיימרת להיות המחלקת "תגובות". התגובה נכתבה ע"י הנתבעים ביוזמתם ו/או ע"י מי מטעמם ללא כל ספק.	"ז'ורבין הוא נוכל...כאילו לקחתם את הסיפור שלי..עדי ז'ורבין שקרן ורמאי ונוכל..מדוע חברות האינטרנט לא עוזרות......"

25. ויודגש, לא זו בלבד שלתובעת לא ניתנה כל זכות תגובה טרם פרסום דברי ההבל הנ"ל, אלא האמור בכתבה חוטא למציאות, בלשון המעטה ונובע כולו ממניעים זרים, כמתואר במבוא לכתב התביעה.

26. הפרסום הוצג בדף הבית של "נענע" באופן רצוף ולמשך פרק זמן העולה על המקובל. אובייקטיבי פנה לנתבע 2 על מנת שזה יסיר את הכתבה ויקטין את הנזק אך תשובת הנתבע 2 הייתה כי הוא קיבל הוראות מלמעלה ויש לו גיבוי ועל כן הוא אינו חושש מכל תביעה עתידית.

ג. הטיעון המשפטי:

27. הנתבע 2 באמצעות הנתבעת 1 פרסם כתבה המתחזה להיות כתבת תחקיר עיתונאית בעוד האמור בה שקרי מטעה, משפיל ומבזה, כאשר המניע הוא לבלום בדרכים בלתי לגיטימיות את התאוצה שצבר אתר Krina.co.ul . הנתבע מס' 2 פרסם כתבה בידיעה כי הנתונים המפורסמים על ידו הינם היצג כוזב של עובדות וזאת מבלי שטרח לבצע ולו בדיקה מינימאלית האם גולשי האינטרנט שנענו לפניית התובעת זוכים לקבל נתונים עדכניים על רמת הקרינה הנפלטת ממכשיר הסלולארי שהרי מה פשוט וקל יותר לעיתונות אחראית מאשר להיענות לפניית התובעת ולהיווכח כי הנתונים מועברים לכל פונה!!!.

28. במקום לבצע פעולה אלמנטארית זו אשר הייתה מייתרת את הגשת תביעה זו בחרו הנתבעים בדרך ההכפשה והחובבנות תוך פגיעה של ממש "בקמפיין הקרינה". לתובעת יסוד מוצק להניח כי גולשים רבים הושפעו לרעה מכתבה זדונית זו ובחרו שלא להיענות לפניה מחשש כי יולכו שולל. כך, בדרך זו נגרם נזק כספי ישיר ועקיף לקמפיין בפרט ולאובייקטיבי בכלל.

29. הנתבעת 3 אישרה, בפועל ואו בכוח, את תכני הכתבה הנפסדת ולפיכך נושאת באחריות בגינה.

30. יצויין, כי הנתונים הנחשפים ע"י התובעת בדבר הקרינה הסלולרית מסייעים לציבור, למעלה מ- 5% מהציבור שהתובעת פנתה אליו השאיר מידע באתר האינטרנט. כמו כן, גולש שאינו חפץ להיות "מוטרד" כלשון הנתבעים, ולקרוא את הדואר האלקטרוני ששולחת התובעת יכול על נקלה לעשות "delete". לא זו אף זו אלא שגולש שהתחרט ומעוניין להסיר את שמו מרשימת החברים בתובעת יכול לרשום עצמו בקלות בגדר "unsubscribe". הנה כי כן, אין כל אמת בפרסום של הנתבעים.

31. התובעת תטען, כי האמור בפרסום מהווה הוצאת לשון הרע כמשמעותה בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ח – 1965 (להלן: "החוק") ו/או שקר מפגיע כאמור בסעיף 58 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ו/או תיאור כוזב כאמור בסעיף 2 לחוק עוולות מסחריות התשנ"ט – 1999.

32. יתרה מזאת, הואיל ותוכן הפרסום מכוון אינו אמת והואיל ולא ננקטו ע"י הנתבעים צעדים כלשהם על מנת להיווכח אם יש אמת בפרסום, עומדת כנגד הנתבעים החזקה הקבועה בסעיף 16(ב)(2) לחוק לפיה הפרסום נעשה בחוסר תום לב.

33. לחילופין ולמען הזהירות בלבד תטען התובעת כי מדובר בפרסום לשון הרע על דרך הרשלנות וכי הנתבעים לא נהגו כאדם סביר ו/או הפרו את חובת הזהירות כלפי התובעת.

34. התובעת תטען, כי הנתבעים אחראים לפרסום בהיותו פרסום שקרי, אשר נכתב ע"י הנתבע 2 ואושר ע"י הנתבעת 3 ופורסם ע"י הנתבעת 1 מתוך ידיעה כי הינו שקרי.

35. הנתבעים פעלו בחוסר תום לב בוטה בשעה שלא טרחו ליזום פניה לתובעת וליתן לה זכות תגובה אלא בחרו ללכת בדרך הנלוזה של פרסום לשון הרע.

36. הנתבעים נמנעו במכוון מלציין כל בדל מידע העלול להראות את התובעת באור חיובי, ויצרו בכך דיווח חלקי, מסולף ובלתי מאוזן, העולה כדי הוצאת לשון הרע.

37. התובעת דורשת כי הנתבעים יפצו אותה בפיצוי בסך 100,000 ₪ ללא הוכחת נזק בגין הוצאת לשון הרע בכוונה לפגוע כאמור בסעיף 7א לחוק.

38. זאת ועוד, נגרמו לתובעת נזקים נוספים המוערכים לצרכי אגרה ע"ס 100,000 ₪ בגין פגיעה בפעילות התובעת במאבקה למען הצרכן ושיבוש קמפיין הקרינה של התובעת בנושא הקרינה הסלולרית.

39. בנוסף, יתבקש כבוד ביהמ"ש לעשות שימוש בסמכותו עפ"י החוק ולהורות לנתבעים לפרסם התנצלות, תוך שעל ההתנצלות להיות בקנה מידה זהה לפרסום מבחינת תפוצתה, אופייה, גודלה ומיקומה.

40. יצויין, כי נזקיה האדירים של התובעת טרם התגבשו במלואם ולפיכך התובעת שומרת על מלוא זכויותיה לעתור לפיצול סעדים ולתבוע את יתרת נזקיה. כמו כן, כתב תביעה זה אינו כולל את נזקיו של מנהל התובעת, מר עדי ז'ורבין, אשר יתבעו בנפרד.

41. לכב' ביהמ"ש מסורה הסמכות לדון בתביעה בשים לב למהותה, לסכומה, למקום המעשה ו/או המחדל שבגינו תובעים, למקום יצירת הנזק ולמקום מגורי הנתבע 2.

42. אשר על כן, מתבקש כב' ביהמ"ש להזמין את הנתבעים לדין ולחייבם לשלם לתובעת, ביחד ולחוד, סך 200,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, בצירוף שכ"ט עו"ד ומע"מ בגינו. כן יתבקש כב' ביהמ"ש לחייב את הנתבעים לפרסם התנצלות בגודל, בהיקף ובמיקום הזהה לפרסום הכתבה.

________________________________

אובייקטיבי מחקרים עולמיים לישראל בע"מ

ב"כ התובעת