רשימת המשפיעים על תרבות האינטרנט בישראל

מראש הרשימה ועד לסוף הנשימה, המשפיעים על התרבות המקוונת

איך ריבונו של עולם, איך ידיעות אחרונות עשו לי את זה, איך???

אני, גראפו מני, עיתונאי, עורך, סופר, משורר, הוגה דעות, פילוסוף, כלב השמירה של הדמוקרטיה, איך לא בחרו בי הנבלות מהעיתון של המדינה, איך???

שנים שאני כותב בכל העיתונים הנחשבים. שנה אחת הייתי באפריקה כדי לסחור בנשק ולעשות קצת לביתי. בשביל זה מורידים אותי מרשימת מאה הנבחרים של העיתון של המדינה? למה עשית לי את זה מוזס, למה???

אני שיצרתי תוכן איכותי, קראתי את הספרים הכי נחשבים, אכלתי מתאבנים עם כל גדולי הספרות והשירה של הברנז'ה באבן גבירול, איך לא בחרו בי למקום ברשימות? איך???

ליבי נקרע. ליבי נחמץ. עולמי כמעט חרב. אין די מילים בפי כדי להביע תדהמתי. רק לפני כמה ימים השקתי בלוג ספרותי. היו בו לפחות 100 כניסות של קוראי ספרים. אפילו שנת המס לא נגמרה. בשביל כמה ימים לא לבחור אותי לרשימה הנחשבת של שנת 2004?

לא ערכתי אתר? לא כתבתי תוכן? לא ליקקתי לגלובס ולדה מרקר מספיק? אני לא זקן מספיק? אני אפילו כפר סבא. אז מה אם כבר הפסיקו לקרוא אותי? זאת סיבה לא להיות נחשב? למה מי זה ערוץ 2? זה הערוץ שצופים בו ארבעה מיליון פרימיטיבים, נכון? האם זאת סיבה מוצדקת להכליל את כל האנשים שלו ברשימה?

אני הייתי דוחף לרשימה הזאת לפחות 15 איש שאני מכיר מאתר נשימות. כולם זמרים אחד אחד. הייתם צריכים לראות אותנו בערב קריוקי שעשינו. רק בשביל זה צריך היה להכניס לפחות אחד מאיתנו. ואם לא אנחנו, אז לפחות את המייסד או את הוובמסטר של אתר נשימות. אפילו את המנקה של האתר. היא מכירה את כל כתבי דוסטוייבסקי בעל פה בשפת המקור! ברוסית!

ערב הקריוקי היה משגע. דיברנו על חצילים. שרנו על מלפפונים. הבאנו לקישוא אחד ביד. אפילו החזקנו סיגריה כשצילמו אותנו כדי להראות קולים ולא סתם חנונים מהאינטרנט. אפילו אני, גראפו מני, כלב השמירה של הדמוקרטיה, עשיתי הב הב בקולי קולות רקע לכולם. הכלב נבח והשירה עברה.

והנה זה, בא לו העיתון של המדינה, ערב שבועות, ובוחר לנו עבריין עם תיקים במשטרה במקום ה 90 של מובילי התת תרבות של המדינה. אז מה אם עצרו אותו? אז מה אם הוא כתב הרבה על זה? אז מה אם יש לו 800 מנויים קבועים? לנו בנשימות יש 10 אנשים קבועים וכל אדם אצלנו שווה 200 איש ממוצע.

זהו. נשברתי.

בבקשה דודי, בבקשה. פליז פליז פליז. תכניס אותי לרשימה בשנה הבאה. אני לא אתייחס אליך יותר לא יפה. אני אתן כבוד לחבר'ה של המדינה. נמאס לי להיות כבר נישה ספרותית משעממת.

ובאתי על החתום (ביחד עם עדי ז'ורבין)
גראפו מני

פורסם ב 25 במאי 2004 16:00