בתי המשפט

 

 

 

פסק דין

הנתבעת פרסמה בעיתונות מודעה בזו הלשון

 

מי הטוב בישראל

 

התקשרו 2200* וזכו בפרסים

 

אובייקטיבי חוקר ומשווה בין חברות ושירותים בישראל מזה 6 שנים , ביצע יותר מ 400 מחקרים וחקר למעלה מ 500 חברות . אובייקטיבי יוזם ומממן את המחקרים באופן מלא וללא ידיעת הנבדקים............... התקשרו 2200* (עלות שיחת בזק רגילה בלבד ) וראו אם אתם מתאימים למסקנות המחקרים של אובייקטיבי שבוצעו ע"י מומחים , מעבדות וחוקרים בין היודעים נכונה "מי הטוב בישראל ?"  יוגרלו פרסים מהמחקרים לפי המפורט מטה

 

"מקררים מתהפכים- אמנה או סמסונג – יוגרל מקרר בשווי 8000 ₪ "

 

 ויש עוד מספר פרסים שיוגרלו בין ה"יודעים נכונה מי הטוב בישראל .

 

 התובעת טלפנה אל המספר המופיע במודעה , ענתה על השאלות שנשאלה  וסמוך אחרי 23/10/02 קבלה מאת הנתבעת את המכתב המבשר על זכייתה במקרר , והובטח לה

 

" הפרס יינתן לך במעמד חגיגי ביום ו' ה 25/10/02 בנוכחות נשיא החברה מר עדי ג'ורבין....... " והתובעת  נדרשה לדבר במעמד חגיגי זה ולהתבטא לטובת הנתבעת .

 

  האירוע החגיגי של יום 25/10/02 בוטל ,  והתובעת קבלה מכתב מאת הנתבעת נושא תאריך 28/10/02  ובו הנתבעת מתנצלת על אי קיום הטקס יען כי

 

" לדאבוני הרב נפרצו משרדי החברה ערב קודם לכך והדבר התגלה בבוקר יום ו' ושיבש את לוח הזמנים .לתובעת נסמר מועד חדש לקיום הטקס הוא יום 1/11/02 שעה 11:00 וכפיצוי על עגמת הנפש של התובע בגלל ביטול הטקס נאות אובייקטיבי לממן חלק מעלות הוטבלת המקרר בסכום של 100 ₪ !

 

  התובעת קבלה מכתב התנצלות נוסף לביטול האירוע שהיה אמור להתקיים ביום 25/10/02 . מכתב נושא תאריך 30/10/02 , ובמכתב זה צוינה סיבה אחרת לאי קיום הטקס ומסירת המקרר , בזו הלשון =

 

"  עקב תקרית חריגה בה נתקלו צוותי המחקר בשטח נבצר מאיתנו ליישם את לוח הזמנים שתואם עמך למסירת המקרר ביום 25/10/02"

 

   המכתב מציין כי

 

" עם זאת נערך במיוחד עבורך אובייקטיבי ונאות למסור לידיך את המקרר באותו יום ו' 25/10/02 אולם את בוששת לבוא "

 

 על פי מכתבה של התובעת אל נשיא הנתבעת מיום 3/11/02 יתברר כי ביום 1/11/02 העבירה הנתבעת אל התובעת מקרר .

 

 במכתבה של התובעת מיום 3/11/02 נכתב

 

" עבר חודש שלם בו טרטרתם אותי, תיזזתם אותי, שיגעתם אותי בלכי ובואי, ובסופו של דבר מה העבירו לידי אנשי הביצוע שלך ביום ו' האחרון ? מקרר אמנה 499 ליטר , מקרר ישן, בו הפריזר ממוקם בחלק העליון של המקרר ...."

 

 התובעת טוענת כי הובטח לה בשיחת הטלפון מהנשיא הנתבעת עצמו מקרר בנפח של 600 ליטר עם פריזר בתחתית המקרר.

 

 התובעת הגישה תביעה זו בדרישה כי הנתבעת תשלם לה את שוויו של המקרר שהובטח במודעה בסך של 8000 ₪ ועוד פיצויים על עגמת נפש והוצאות

 

הנתבעת הגישה כתב הגנה לתביעה , ותמצית טענותיה העניניות לכתב התביעה הינן

 

א-    לא מוכחש כי הנתבעת מסרה במתנה לתובעת מקרר

ב-     מוכחש כי במקרר היה פגם או ליקוי כלש הוא מאלה שהתובעת הצביעה עליהם

ג-      התובעת בדקה את המתנה שקבלה ונמנעה מהביע בקורת או חוסר שביעות רצון כלפיה

ד-     מוכחש כי יש אי התאמה בין המקרר שהובטח ובין זה שהתקבל בפועל

ה-    ברור היה כי הנתבעת תמסור מקרר אותו רכשה לצורך בדיקות ומחקר , ולא מקרר חדש

ו-      מוכחשת זכותה של התובעת לקבל את שווי המקרר שכן מדובר במתנה ללא כל תמורה

ז-      התובעת לא הראתה כל תשתית לנזק הנטען

ח-     התובעת עצמה גרמה לכך כי המקרר לא נמסר במועד המובטח עקב כך שלא המתינה שעה נוספת

 

דיון

 

הנתבעת מעלה עוד במכתב הראשון שנשלח על ידה אל התובעת את הטענה כי מדובר למעשה במתנה, שניתנת ע"י הנתבעת לתובעת ללא תמורה, ועל כן אין לתובעת זכות לדרוש את המתנה .

 

  בסוגיה זו אין דעתי כדעת הנתבעת. הנתבעת פרסמה מודעה לציבור לטלפן, להשיב על שאלות, ובין אלה שיענו נכונה על שאלה שנשאלו, תבוצע הגרלה. במודעה זו יש משום התחייבות שמי ששמו יעלה בהגרלה , יזכה בפרס המובטח.

 

  הנתבעת ערכה את השאלה ופרסמנה את המודעה במסגרת מחקר אותו היא עורכת כחלק מהפעילות המסחרית שלה, ולה היה ענין ואינטרס כי אנשים יטלפנו אליה ויענו על השאלות שישאלו והרי מסך כל התשובות שהיא תקבל יעמוד לרשותה חומר מחקרי אשר פרסומו מעניק לה הטבות מאותם יצרני או מפיצי מוצרים הנבדקים על ידה .

 

   לא מדובר במתנה גרידא , ויש לראות בפרסום אותו עשתה הנתבעת והתגובה של התובעת ע"י פניה ומענה על שאלה , הסכם בעל תוקף משפטי מחייב

 

  הנה למשל לשון המודעה גופא

 

בכיתוב שמעל לרשימת הפרסים צויין במודעה " בין היודעים נכונה "מי הטוב בישראל " יוגרלו פרסים מהמחקרים לפי הפירוט מטה

 

   נאמר יוגרלו פרסים- לא נאמר יינתנו מתנות .

 

תקנון : הזכיות יוגרלו רק בין היודעים נכונה – הזכיות נאמר . המתנות לא נאמר

 

 רשימת הזוכים תפורסם באתר אובייקטיבי – הזוכים נאמר, ולא מקבלי המתנות

 

הזכיות : מקררים.......   הזכיות נאמר , . המתנות לא נאמר.

 

 זהו לקט מתוך המודעה גופא אותה פרסמה הנתבעת בעיתונות.

 

   ובכלל  אין לקבל את הטיעון כי מדובר במתנות שעה שמתפרסמת מודעה בעיתון  שכדי לזכות בפרס יש לעשות מעשה , ולא כל מי שמשתתף זוכה בפרס , אלא לאחר הגרלה . מתנה שנותן אדם לחברו הינה מתת שאינו מותנה בדבר  והוא ניתן מרצון לאדם מסוים וידוע מראש . לא כן פרסים הניתנים לאחר תשובות לשאלונים וביצוע הגרלה בין כל אלה שעונים נכונה לשאלות.

 

  במכתבה של המועצה הישראלית לצרכנות מיום 30/12/02 יש סימן שאלה לגבי חוקיותה של ההגרלה אותה ביצעה הנתבעת. אך אין בכך כדי לגרוע מכוח ההתחייבות של הנתבעת כלפי התובעת למסור לה את הזכייה שלה .

 

   אין מדובר במתנה אלא בזכייה שיש בצידה תמורה לנתבעת, ואני קובע כי היתה חייבת למסור לתובעת בדיוק את הדבר שהודעה לגביו פורסמה בעיתון  ואשר השיחה בין התובעת והמענה על שלאות מצידה, נעשו על בסיס ועל סמך אותה מודעה .

 

   עקב התכתבויות בעלות נימה חריפה בין התובעת והנתבעת , הגישה הנתבעת כנגד התובעת תביעה בעילה של לשון הרע בבית המשפט השלום בכפר סבא . עקב כך הגישה הנתבעת אלי בקשה להעביר את הדיון בתביעה זו לבית המשפט השלום בהתאם לסעיף 60 לחוק בתי המשפט, כאשר המטרה המוצהרת היא הגשת בקשה לנשיא בית המשפט העליון לאחד את הדיון בשני התיקים בפני בית משפט אחד.

 

 ביום 28/8/03 דנתי בבקשה זו ודחיתי אותה , וקבעתי בין היתר כי =

 

" לצורך החלטה בבקשת הנתבעת עלי להחליט רק בשאלה אחת- האם התביעה שלפני ראויה להידון בבית המשפט לתביעות קטנות , ולצורך מענה על שלאה זו צריך לבדוק את המחלוקת שבין הצדדים . המחלוקת האחת והיחידיה שבין הצדדים היא מה שוויו של המקרר שנמסר לתובעת.."

 

  ואכן על פי המודעה שהנתבעת פרסמה בעיתון והזמינה את הציבור להשתתף במענה על השאלה, צויין בריש גלי כי שוויו של המקרר שבו יזכה מי שיודע לענות על השאלות וזוכה בפרס, הוא 8000 ₪ .

 

   אין מחלוקת בין הצדדים כי נמסר מקרר אמאנה , אם כי התובעת טוענת כי נפחו הינו 499 ליטר במקום 600 ליטר . הנתבעת אינה מכחישה באופן ספיציפי את הטענה ( למעט ההכחשה הכללית שבכתב ההגנה ) ואינה טוענת כי מסרה מקרר 600 ליטר .

 

  על כן השאלה שיש להכריע בה היא ,האם שוויו של המקרר שנמסר לתובעת הינו 8000מ ₪ אם לאו .

 

באותה החלטה שלי קבעתי כי התובעת תמציא לתיק בית המשפט ולנתבעת עד 20 יום לפני מועד הישיבה הבאה חוות דעת מומחה בדבר שוויו של המקרר , קרי עד 1/11/03

 

   התובעת המציאה לתיק בית המשפט את חוות הדעת של השמאיים שהרבני , ובו קביעה כי שוויו של המקרר בביתה של התובע הינו בין 800 ל-1000 ₪ .

 

  הנתבעת לא טענה כי לא קבלה העתק חוות הדעת מהתובעת, וגם אל הגישה חוות דעת מטעמה .

 

 חוות הדעת היחידה אשר לפני לענין קביעת שוויו של המקרר היא אם כן זו של התובעת

 

 על סמך חוות הדעת מטעם התובעת, ובהעדר ראיה אחרת כלש היא מצד הנתבעת אני קובע כי שוויו של המקרר שנמסר לתובעת ע"י הנתבעת היני לכל היותר 1000 ₪

 

   לפיכך אני קובע כי הנתבעת הפרה את התחייבותה כלפי התובעת למסור לה מקרר אמאנה בשווי של 8000 ₪ לפי נוסח המודעה שלה .

 

הנתבעת  העסיקה את בית המשפט בבקשות דחיה מרובות שלא לצורך, וניכר בבקשות אלו מאמץ למשוך את הדיון בצל הדיון המתקיים בבית המשפט השלום בכפר סבא .

 

בקשות אלו והתנהלותה של הנתבעת בתיק , החל מן היום שבו היה עליה למסור את המקרר ועד לישיבת בית המשפט האחרונה , מזכות את התובעת בפסיקת הוצאות על פי תקנה 514 לתקנות סדר הדין האזרחי .

 

כמו כן עומד לנגד עיני סעיף 31 (ב) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981      

 

 

(ב) (1) הוברר לבית המשפט שמעשה או מחדל של הנתבע גרם או עלול לגרום תקלה לציבור או לחלק ממנו והתובע הסתייע בהגשת התובענה בארגון צרכנים, רשאי בית המשפט לפסוק, בנוסף לתרופה שנפסקה לתובע, כי ישולם פיצוי לאותו ארגון. צרכנים בשיעור שלא יעלה על פי ארבעה מהנזק שנגרם לתובע או מסכום של 14,750 שקלים חדשים, על פי הגבוה ; שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את הסכום האמור.

 

המסקנה היא כי אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכום של 8000 ₪ בתוספת הצמדה וריבית מיום 25/10/02 המועד שהיה קבוע למסירת המקרר, אגרת משפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 16/12/02 ועד לתשלום המלא בפועל ., וכן סך של 1500 ₪ בגין עגמת הנפש , ההטרדה, ובזבוז הזמן  לטיפול בכל הפרשייה של המקרר

 

 כמו כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכום של 5000 ₪ הוצאות משפט באור תקנה 514 לתקנות סדר הדין וסעיף 31(ב)לחוק הגנת הצרכן .

 

 

 בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום

 

ניתן היום 2/2/04 בהעדר הצדדים                      ע.ג.'חג' יחיא, שופט

 

לצדדים בדואר