בבית המשפט העליון

רע"א 5158/03

רע"א 6791/03

כבוד השופט א' ריבלין

בפני:

אל"מ [מיל'] מיכאל [מייק] אלדר

המבקש ברע"א 5158/03 והמשיב ברע"א 6791/03:

נ ג ד

מדינת ישראל - משרד הביטחון

המשיבה ברע"א 5158/03 והמבקשת ברע"א 6791/03:

בקשות רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 11.5.03 בבש"א 15762/02 (ת.א. 1262/97) שניתנה על-ידי כבוד השופט ע' אזר

בשם המבקש ברע"א 5158/03

והמשיב ברע"א 6791/03: בעצמו

בשם המשיבה ברע"א 5158/03

והמבקשת ברע"א 6791/03: עו"ד יעקב כהן

החלטה

1. בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט ע' אזר) לבטל באופן חלקי צו איסור פרסום.

5129371 המבקש ברע"א 5158/03, הוא המשיב ברע"א 6791/03, מיכאל (מייק) אלדר (להלן: אלדר) פירסם ספר בשם "דקר". המבקשת ברע"א 6791/03, היא המשיבה ברע"א 5158/03, מדינת ישראל (להלן: המדינה), ביקשה למנוע פרסום חלקים מספרו זה. בתום התדיינויות שאין לנו צורך להאריך עליהן את הדיבור כאן, הגיעו הצדדים לפשרה בדבר תיקונים אשר יערכו בספר ואשר יאפשרו את פרסומו. לפשרה ניתן תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ביום 29 בנובמבר 1999. הסכם הפשרה מבהיר כי נערכו בספר שינויים, והוא מונה שינויים אלה. עוד הוסכם בין הצדדים במסגרתו, כי יינתן צו איסור פרסום על עצם דבר קיומו של הסכם ועל תוכנו.

אלדר עתר לבית המשפט קמא בבקשה להסרת צו איסור פרסום זה שהוטל בהתאם להסכם, וזאת בשל "התפתחויות חדשות". עיקרן של התפתחויות אלה, לשיטת אלדר, הוא פרסומים מפרסומים שונים, אשר פורסמו בעיתונות ובאתרי אינטרנט, חלקם מפי דוברים רשמיים, על דבר הכנסתם של שינויים לפי מצוות רשויות הביטחון, בספר "דקר".

2. בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת אלדר באופן חלקי. בית המשפט קבע כי אכן פורסם ברבים כי בספר "דקר" נערכו שינויים בהתאם לדרישת המדינה. על כן דחה בית המשפט את טענות המדינה בדבר הסכנה הביטחונית הטמונה בביטול הצו האוסר את פרסום עצם העובדה לפיה נערכו שינויים בספר. בשל כך ביטל בית המשפט את צו איסור הפרסום, ככל שהוא אינו מתייחס ל"רשימת תוכן השינויים שבין הספרים ומיקומם בספרים הנשארת חסויה לתמיד". העובדות בעניין אחרון זה נותרו חסויות, בשל שבית המשפט סבר כי גילוי תוכנם של השינויים יגרום לנזק למדינה, ובשל שהבין מדבריו של אלדר כי הלה מסכים להותרת הצו בתוקף. כנגד החלטה זו מכוונות שתי הבקשות שבפניי.נ

3. אלדר סבור כי שגה בית המשפט קמא כאשר לא ביטל לחלוטין את צו איסור הפרסום. הוא מדגיש כי מעולם לא הסכים להותיר את תוכנם של השינויים שנערכו ביצירתו אסורים לפרסום, וכי בית המשפט קמא לא הבין נכונה, כך לשיטתו, את הדברים שאמר בפני בית המשפט. עוד טוען אלדר כי הסרת צו איסור הפרסום במלואו היא המסקנה המתבקשת לאור דחיית טענות המדינה בפסק-דינו של בית המשפט קמא.

מנגד, דורשת המדינה להשיב על כנו את צו איסור הפרסום הגורף. היא טוענת כי שגה בית המשפט קמא שעה שהתעלם מתצהיר מטעם ראש תחום בטחון שדה בחיל הים, לפיו פרסום העובדה כי בספר נערכו שינויים יפגע בביטחון המדינה. המדינה סבורה כי בעשותו כן החליף בית המשפט קמא את שיקול דעתן של רשויות הביטחון בשיקול דעתו שלו.ב

לאחר שעיינתי בבקשות רשות הערעור, בתשובות שהוגשו עליהן, וכן בבקשות, בהודעות ובתגובות האחרות שהגישו הצדדים, ולאחר ששמעתי את דברי הצדדים בדיון שנערך בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין שתי הבקשות להדחות.

4. הצדדים לא צרפו לכתבי טענותיהם בבית משפט זה את מלוא התיעוד שהוצג בבית המשפט המחוזי. החלטתי לפיכך, לזמן לפני את תיק בית המשפט המחוזי כולו. מצאתי כי מסקנותיו העובדתיות של בית המשפט קמא, מעוגנות היטב בחומר הראיות. עיון במוצגים שהוצגו בפני בית המשפט, מעלה מסקנה ברורה לפיה בעיתונות הכתובה (ולא רק באינטרנט) פורסמו דברים מפי גורמים ביטחוניים רשמיים בכירים ולפיהם בספר "דקר" נערכו שינויים בעקבות דרישת המדינה. לפיכך, לא יכולות כיום רשויות הביטחון לעמוד על כיבודו של הצו האוסר על פרסומם של דברים אלה. אלדר הפנה אותנו לכתבות שפורסמו בעיתון "הארץ" ובמקומון "צומת השרון". באלה נכללו דברים שבאו מפי גורמים בביטחון שדה וגורמים מוסמכים אחרים שייעצו לוועדת השרים. ככל שרשויות הביטחון סבורות כי המדובר במידע שלא היה זה ראוי כי יתפרסם ברבים, אין להן אלא להלין על עצמן, שהרי ראוי היה כי ימנעו מבעד נציגיהן שלהן להעביר את המידע לכלי התקשורת. מכל מקום משהדבר נעשה שוב אין להשיב את הגלגל לאחור.

אין גם לקבל את טענות המדינה לפיהן בהסירו את צו איסור הפרסום, תוך דחיית העמדה אשר בוטאה בתצהיר שהגישה המדינה, שם עצמו בית המשפט בנעלי רשויות הביטחון. בצדק סבר בית המשפט המחוזי כי דבר קיומם של תיקונים בספרו המקורי של אלדר פורסם זה מכבר. לפיכך אין, בעניין זה, כל יתרון לשיקול דעתם של המומחים על פני שיקול הדעת של בית המשפט. דין בקשת המדינה, אפוא, להדחות.ו

5. דברים דומים ניתן לומר לגבי בקשתו של אלדר. בשונה מטענותיו – הנכונות - לעניין הפרסומים באשר לעצם קיומם של שינויים בספר, לא גובו טענותיו כאילו אף תוכן השינויים פורסם כבר –בראיות. אשר על כן, אין לומר כי בקשר לעניין זה חלו התפתחויות חדשות המצדיקות את הסרתו של צו איסור הפרסום. משזוהי המסקנה המתבקשת, שוב אין נפקות לשאלה האם הסכים אלדר במהלך הדיון בפני בית המשפט קמא להותרתו על כנו של צו איסור הפרסום בקשר לתוכן השינויים. בין אם הסכים לכך ובין אם לאו – אין מקום לפרסום הפרטים האלה. משכך, לא מצאתי מקום להתייחס לבקשתו של אלדר לצרף תצהירים, המוכיחים – כך לשיטתו – כי לא ביטא מעולם את הסכמתו להמשך קיומו של צו איסור הפרסום.נ

אשר על כן, הבקשות שתיהן נדחות. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.ב

ניתן היום, י"א באב תשס"ד (29.7.04).ו

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03051580_P17.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il