1

 

   

בתי המשפט

פ  005476/03

בית משפט השלום תל אביב-יפו

 

30/09/2004

תאריך:

כב' השופט דוד רוזן

בפני:

 

 

 

המאשימה

מדינת ישראל

בעניין:

 

דדי כהן ועו"ד יונוביץ

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

נ  ג  ד

 

הנאשם

יוסף שי

 

 

עזריאלנט ועו"ד אלה לוי

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

הכרעת דין

 

כתב האישום במקורו הוגש נגד ארבעה צעירים ילידי שנת 1983. עניינם של נאשמים 2, 3 ו-4 הסתיים ועלי להכריע בדינו של הנאשם בלבד.

הנאשם (מי שהיה נאשם 1 בכתב האישום המקורי, שי יוסף) הואשם בעבירות לפי חוק המחשבים, תשנ"ה-1995, עבירות לפי ס' 6 (א),  6 (ב) , 2 , 5. כמו כן עבירות לפי ס' 415 לחוק העונשין, התשל"ז-1977,  וכן עבירה לפי ס' 17 לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו-1986.

 

התובעים המלומדים, עו"ד דדי כהן ועו"ד יונוביץ, סבורים כי יסודות העבירות המיוחסות לנאשם הוכחו עד תום. התובעים המלומדים ניתחו  בסיכומיהם המפורטים את ראיות התביעה ללמדנו, כי התמונה העובדתית בהירה וברורה ואין בטענות ההגנה, למעשה, ממש. לגישת התביעה, לקו ההגנה שנבחר במשפט אין בסיס בראיות שהונחו לפני ביהמ"ש. לגישתם, בראות ההגנה את המכלול הראייתי על כלל מרכיביו, מצאו להאחז במיני טענות שובות עין, שהצרה שהינן כולן בשלמותן תלויות על בלימה. מתרס ההגנה שהוצג במשפט, נבנה לצורכי ההגנה במשפט ואין לו אחיזה בראיות ובעדויות שהובאו במהלך המשפט.

 

מן העבר השני, סבורים הסניגורים המלומדים, עו"ד אברהם עזריאלנט ועו"ד אלה לוי, שראוי לזכות את הנאשם מכל האישומים המיוחסים לו.

הסנגורים המלומדים סבורים שנתבלבלו לתביעה היוצרות, ודווקא מי שהיו נאשמים 2 ו- 3, הם אלה שיצרו תוכנה "שנויה במחלוקת", והם אלה, שנתפסו בשעת מעשה והודו באישומים שיוחסו להם. לא ניתן להלין - על כך - על הנאשם, שלא היה לו חלק ביצירת התוכנה. הסניגורים המלומדים גורסים, כי המאשימה לא הרימה את הנטל המוטל על כתפיה בהליכים פליליים, להוכיח מעל הספק הסביר, שהנאשם ביצע את המעשים המיוחסים לו. מעבר לכך, ראיות המאשימה עצמן הן אלו אשר העלו את הספק - אליבא דסניגורים המלומדים - באשר לביצוע העבירות ע"י הנאשם.

 

אתייחס בתמצית שבתמצית לעיקרי טענות הסניגורים המלומדים.

הסניגורים המלומדים חזרו וטענו טענה שנדחתה על ידי בשלב המוקדם לפיו כתב האישום הוגש מבלי שקיבל, הלכה למעשה, אישורו של היועץ המשפטי לממשלה. הטענה נדונה ונדחתה על ידי, ואינני נדרש לה עוד.

הסניגורים המלומדים העלו טענות נוספות בסיכומיהם בכתב, שזהותו של הנאשם לא הוכחה. טענה זו אינה טענה נוכח הודאתו המפורשת של הנאשם בחקירתו במשטרה, כפי שיובהר בהמשך.

לעניין האישום הראשון, חזרו הסניגורים המלומדים ושנו בטענה לפיה תוכנת המחשב שערך הנאשם אינה נגיף מחשב. לדידם: "... העובדה שנאשמים 2 ו- 3, כפי שהוכח במשפט, השתמשו בתוכנת התקשורת של הנאשם ליצור בעמל רב במאמצים מרובים תוכנה אחרת, בה השתמשו למטרותיהם, אין בה ולא כלום לגבי סגולותיה  של תוכנת הנאשם". הודאות הנאשם בחקירתו במשטרה הינן מפורטות לעילא. הודאות אלה מתנגשות וממוטטות טענותיהם ה"מעניינות" של הסניגורים המלומדים.

הסניגורים המלומדים ציינו בסיכומיהם בכתב, שלמרות האנרגיה הרבה שהושקעה ע"י התביעה וחקירות אין ספור, לא הוכח נזק בנשוא ענייננו. חברת דלנט לא התלוננה ולא שיגרה עד למשפט. טענה זו אינה ממין העניין. שאלת הנזק ו"מחיר" ביצוע העבירות אינה נוגעת לשלב זה של המשפט. הוכחת הנזק בפועל לא רלוונטית לקביעה האם ערך הנאשם נגיף מחשב והפיצו.  בכל מקרה, הנזק אליו מתייחסים הסניגורים המלומדים אינו  חופף לכלל הנזק  הנטען על ידי התביעה, נזק שתואר בבית המשפט.

הסניגורים המלומדים הדגישו בסיכומיהם בכתב את הימנעות התביעה מלמנות מטעמם מומחה למחשבים ולרשת האינטרנט. לדידם, מדובר במחדל של התביעה המונע מבית המשפט להגיע לחקר האמת: "... בנושאים הטכניים שהם בעצם לב ליבו, אם לא כל כולו, של המשפט". ובהמשך: "... חוות דעת טכנית אחת הייתה חוסכת אלפי שורות של מלל מיותר שאין בו כדי לקדם את ההכרעה בשאלה המרכזית: תוכנת תקשורת או נגיף מחשב".

התביעה הביאה ראיותיה באמצעות עדים, שחלקם אמונים על תורת המחשבים ורשת האינטרנט. הסניגורים המלומדים חקרו בצורה נוקבת ונאמנה את העדים. בסופו של יום, קל היה להתרשם שעדויות התביעה נותרו במלוא תוקפן.  יתר על כן, לאורך כל המשפט הזמינו הסניגורים המלומדים את התביעה להעיד מטעמם עד מומחה. התובעים  סברו שעדי התביעה עונים על כלל הדרישות והצרכים במשפט. ובכל זאת, נמנעה ההגנה מלהביא עד מומחה מטעמה. עמדת ההגנה מושתתת על טענות שנטענו ע"י פרקליטי ההגנה, טענות להן ניתנו תשובות מפורשות ומשכנעות ע"י עדי התביעה. ההגנה - מסיבות השמורות עמה - בחרה שלא להעיד מטעמה עד מומחה בנסיון לקעקע או/ו לערער במשהו עדויות עדי התביעה. הדברים מקבלים נופך מיוחד לאור עמדת ההגנה לפיה הנאשם הצהיר עוד בתחילת המשפט, כי ביקש במהלך חקירתו במשטרה לשמור על סודו, לא להסגיר את המצאתו בפיתוח תוכנת תקשורת יעילה "מכל מה שהיה ידוע באותה עת".

המשמעות המשפטית ברורה.  [ראה: ע.פ. 728/84 חרמון נ' מ"י (פד"י מא,3, 617 בעמ' 625; ע"פ 112/52 גבוב נ. היומ"ש פ"ד ז' עמ' 251; ע"פ 677/84 דוד נ' מ"י פ"ד מ"א (4) 33, בעמ' 48; ע"פ 437/82 אבו נ' מ"י פ"ד ל"ז(2) 85, בעמ' 97; ע"פ 663/81 חורי נ' מ"י פ"ד לו

(2) 85, בעמ' 94] בכל מקרה, אי העדת עד מומחה למחשבים אין בו כדי לתמוך בגישת ההגנה דווקא, בלשון המעטה. 

בעניין האישום השני, סבורים הסניגורים המלומדים, שהעובדה שלא נמצאה תלונה אצל חברות כרטיסי האשראי, מקימה את הספק הנדרש לזיכוי הנאשמים כמו גם טענותיהם המפוטרות בסעיפי משנה 43-45 לסיכומים שבכתב. סעיף האישום השני הוכח שלא בדרך המומלצת ע"י ההגנה, כפי שיפורט להלן.

 

זה המקום והזמן לבדוק ולבחון העדויות והראיות שהונחו לפני.

 

ראיות התביעה סבות לא מעט סביב ציר הודאותיו של הנאשם בחקירותיו במשטרה. הודאות הנאשם הוגשו במשפט ללא התנגדות פרקליטו.

 

אקרב מבטי תחילה להודאות הנאשם במשטרה. בהמשך, אבחן כיצד דברים אלה מתחזקים ומתיישבים עם הראיות האחרות בתיק.

 

בהודאתו מיום 1.1.01 מודה הנאשם כדלהלן:

 

"ש: מה היה הכינוי בו השתמשת בערוצי ה-IRC ?

ת: בדרך כלל הייתי משתמש בכינוי DHSKD. כמו כן השתמשתי בכינוי HELL-15 בחודשים האחרונים לא יכולתי יותר להשתמש בכינוי  HELL-15         כי שרתי DALNET מנעו שימוש בשם הזה בערוצי הצ'אטים שלהם.

ש: ספר את מעשיך בערוצי הצ'אטים ב-IRC ?

 ת: אני הכנתי סקריפט לעלות "קלונים" זה היה לפני כשנה. השתמשתי בו קצת. הסקריפט הזה היה נכנס לשרת צ'אט מסוים ואני הייתי יכול לשלוט בסקריפט, לשלוח פקודות. הסקריפט הזה, כשאני נותן לו פקודות, היה נכנס לערוצי צ'אט, והיה שולח טקסטים (למשל סימן קריאה), ובכך ערוץ הצ'אטים היה מוצף. אני השתמשתי בסקריפט הזה לצורך הצפה כללית של ערוצים של DALNET. אני הראיתי לאחרים שאני מציף את ערוצי הצ'אטים. אני זוכר שהראיתי ליוזר בשם ANONIMI. אני יודע ש ANONIMI חבר של KING PURE  . לשאלתכם האם אני מכיר את שמותיהם אני משיב ש-KINGPURE  שמו שי שירזי מנתניה, ו-ANONIMI שמו אורן, אני חושב שגם הוא מנתניה, או כפר יונה. אני לא נפגשתי עם אף אחד מהם פנים מול פנים. אף פעם. אני דיברתי בטלפון עם שי שירזי בוודאות פעמיים. אני התקשרתי אליו. לשאלתכם לאיזה צורך שוחחתי עם שי שירזי בטלפון אני משיב ששי רצה להפגש, איתו ועם אורן, אבל בסוף לא נפגשנו.

אני לימדתי את שי שירזי לתכנת, וגם לעשות הצפה. לשאלתכם האם אני עזרתי גם לאנונימי אני משיב שכשהוא שאל אותי שאלה, אני עניתי לו..."

(ת/1 גליון 2 שורות 28-46).

 

בהמשך הודעתו מספר הנאשם על הסכסוך שפרץ בין דלנט לשי שירזי שבמהלכו הציף שי שירזי במשך כמה חודשים את שרתי דלנט. הנאשם החל, על פי דבריו בהודאתו, להציף את שרתי דלנט, בין השאר בקלונים (ת/1  גליון 4 שורות 78-86), בעקבות אותו סכסוך של שי שירזי עם דלנט. החברה החלה לנתק אותו, וכן: "...לסגור את הערוצים שלי, לקחת את הכינויים שלי, וסגרו גם את הערוצים של חבריי מהאינטרנט ואת הכינויים (ניקים) שלהם...לא עזרו פניותיי ואז הצפתי אותם..." (ת/1 גיליון 3 שורה 69- גיליון 4 שורה 80)

הנאשם הודה, כי רכש שמות דומיין בכרטיסי אשראי גנובים. הנאשם הסביר בהודעתו כיצד השיג את פרטי כרטיסי האשראי הגנובים. באמצעות כרטיס גנוב אחד רכש כ-10-15 דומייינים (ראה ת/1 גליון 4 שורות 92-100).

בסיום הודעתו במשטרה הביע הנאשם חרטה על מעשיו : "...אני מצטער על מה שעשיתי. אני הפסקתי לפני חודשיים את המעשים האלה, גם כי ההורים שלי סבלו מהחקירות שהיו לי במשטרה ואני לא מתכוון לחזור על המעשים האלה..." (ת/1 גליון 5 שורות 112-114).

 

שמונה חודשים אחר כך ביום 2.8.01, סיפר הנאשם בחקירתו במשטרה:

 

"...אני כותב סקריפטים ב-MIRC, אשר מאפשרים להציף שרתים המשמשים לצ'אטים ב-MIRC. את הסקריפטים שערכתי מעביר לאנשים אחרים שאיתם הייתי מדבר ב-MIRC. לחלק מהם הייתי מספר שזה סקריפט שמאפשר לי לשלוט על המחשבים שלהם לצורך הצפת שרתים. לאנשים אחרים הייתי מציע להם איזה משחק, לדוג בשם KABOOM, ואז שהם היו מפעילים את הקובץ, היה מותקן במחשב שלהם הסקריפט שלי. רוב האנשים האלה ידעו שלאחר התקנת הסקריפט שלי המחשבים שלהם ישמשו אותי להצפת שרתי MIRC, והיו כאלה שלא ידעו.

ש: אלו שרתים אתה הצפת.

ת: דלנט, שזהו שרת שנמצא בחו"ל. אני רוצה לציין שזה לא שרת מסוים, אלא זה רשת של DALNET, שפרושה באינטרנט.  לשאלתכם לאיזה צורך הצפתי את השרתים של DALNET אני משיב שזה סתם משחק, זה היה כיף, ובמחשבה לאחור זה היה ילדותי.

ש: כיצד מתבצעת "הצפת שרתים" ולמה היא גורמת ?

ת: הצפת שרתים מתבצעת על ידי כך שאם אני יכול לשלוט על מספר מחשבים, אני שולח פקודות למחשבים שעליהם מותקן סקריפט שלי, לדוגמא "LOAD", להריץ הרבה  "CLONES" - קלונים, שזה חיבורים של מחשבים לערוץ צ'אט ב-MIRC. פקודה של LOAD מחברת את המחשבים הרבה פעמים לערוץ צ'אט מסוים, כשמדובר בהרבה מחשבים, הדבר גורם עומס על השרת, שצריך לטפל בהרבה מידע, והרבה בקשות...שי שירזי למד ממני ומאחרים לכתוב סקריפטים ב-mirc, גם כאלה שיוצרים קלונים, בוטים. אני הייתי בערוץ mirc ביחד עם שי שירזי, וראיתי איך שי שירזי גונב בוטים, משתמש במחשבים שהיו מחוברים לערוץ ה-mirc בעזרת הסקריפטים שהותקנו בהם, ומשתמש בהם להצפה על שרתי dalnet...אורן לוי היה מציף שרתים גם כן. הוא היה משתמש בבוטים אותם קיבל משי שירזי. אני הייתי מלמד ועוזר לאורן לוי איך להשתמש בקלונים..."

(ת/2  גליון 1 משורה 11 עד גליון 2 שורה 37).

 

הנאשם הסביר לחוקריו, פקד אוהד גניס ומפקח חיון על צילומי המסך שהופקו בנוכחותו מתוך המחשב שבביתו (ת/2 גליון 2 שורות 42-48).

הנאשם ציין בחקירתו שכ-20 מחשבים היו נגועים בסקריפט שלו ומחשבים אחרים היו נגועים בסקריפטים של שי שירזי.

הנאשם הסביר כיצד פעל לאיתור שרתי פרוקסי ולשם מה :

 

"....קובץ סקריפט שאני ערכתי והוא מיועד לסריקה באינטרנט לאיתור שרתי פרוקסי. שרתי פרוקסי משמשים לצורך ניהול תקשורת באמצעותם עם שרתים אחרים, ואז השרתים האחרים מזהים את התקשורת שבאה משרתי הפרוקסי, אבל לא מזהים את מי שמנהל את התקשורת מאחורי שרת הפרוקסי. איתור שרתי פרוקסי משמש אותי לצורך כך ששרתי DALNET לא ידעו שהתקשורת הגיעה מישראל, ולא יוכלו לחסום את התקשורת שלנו בצורה יעילה, שכן כל פעם התקשורת תגיע משרת פרוקסי במקום אחר בעולם.

(ת/2 גליון 3 שורות 65-72)

 

הנאשם התייחס בחקירתו במשטרה לפרוטוקול שהוצא ממחשבו, פרוטוקול שיחה עם שי שירזי (KINGPURE)  ואורן לוי (ANONIMI) . באותה שיחה שי שירזי ביקש אותו לשפר את הסקריפט באופן כזה שאנשים שהותקן אצלם הסקריפט ללא ידיעתם - לא יגלו את הסקריפט הנמצא אצלם (ת/2 גליון 4 שורות 84-93).

הנאשם סיים עדותו בהבעת צער: "...אני התבגרתי מאז, ולא מבצע שום פעילות לא חוקית. אתם גם רואים שאני מוסר לכם את כל מה שידוע לי ומשתף פעולה אתכם באופן מלא..." (ת/2  גליון 4 שורות 108-109).

 

בעדותו בביהמ"ש חזר בו הנאשם מחלקים נכבדים בהודאותיו. הנאשם ציין, כי דבריו בחקירתו נמסרו במידה רבה בגין הלחץ בו היה נתון, לחץ טבעי לנער צעיר הנמצא בחקירה מאיימת בפעם הראשונה בחייו. עיקר העיקרים, על פי גרסתו החדשה, התוכנה שחיבר הינה תוכנה ניסיונית לשם יעול התקשורת בין מחשבים בקווים רגילים. מדובר בתוכנה הפועלת על בסיס שליטה מרחוק. ברם, מופעלת בהסכמה מפורשת של בעלי המחשבים. הנאשם הכחיש את הצפת שרתי דלנט. לטענתו, כל שביצע בנושא היה במסגרת נסיונותיו לתפעול התוכנה החדשנית שחידש. (ישיבה מיום 16/02/04 עמ' 23) ובהמשך: "...כל דבר שנעשה הוא בבחינת ניסוי, בית הטסטים זה ניסוי ראשוני ונסיוני. על מנת לנסות דבר כזה, צריך לעשות זאת בזמן אמת באינטרנט  שזו הדרך היחידה לבדוק שזה אכן יעיל..." (ישיבה מיום 16/02/04 עמ' 24 שורות 1-3) וכן: "...אין שום נגיף מחשב בעולם שדומה או מזכיר את שיטת העבודה של התוכנית שלי, בשום אופן ואם משהו בא ואומר אחרת או שזה נובע מבורות או לא יודע מה... לא נוצר שום מצב שהתוכנה יצר שום נזק למחשב, לא של המשתמש ולא של המארח" (ישיבה מיום 16/02/04 עמ' 25 שורות 21-27).

 

הנה נא, גרסתו של הנאשם בביהמ"ש, שונה בתכלית מגרסתו במהלך חקירותיו במשטרה. הנאשם ביקש להיתלות בביהמ"ש ביתדות שעוצבו בהודאותיו בחקירה. ברם, אלה נתקעו ועוגנו על ידו בבסיס עובדתי שונה, מהבסיס העובדתי ששורטט על ידו במהלך החקירה בבהירות.

גרסתו בביהמ"ש באה לעולם רק במהלך עדותו בביהמ"ש. משכך, נשאלה שאלת השאלות הכיצד לא גילה את "סיפורו" בעת חקירתו. עמדת הנאשם שחשש לגלות את סודו, נראתה ונשמעה בבית המשפט מופרכת מעיקרה. פטנט חדש הגה בראשו ואותו לא היה מעוניין לפרסם ולהעביר לרשות רבים. העובדה שנקרא לחקירת משטרה הואשם בעבירות פליליות חמורות, והושב, לדידו, בחקירה בה הילכו עליו החוקרים מיני לחצים ופחדים, כמתואר על ידו לא ערערה עמדתו שלא לחשוף את "סודו"?!

לאמור, גרסת הנאשם בבית המשפט נשמעה תמוהה ומתמיהה.

 

הנאשם ניסה להעצים את "סודו", את הפטנט שהמציא, עד שהיה מוכן לנצור לשונו גם במחיר האשמתו בפלילים.

עקתו, שהעצמת ה"סוד" לא התיישבה עם המשך דבריו בביהמ"ש, לפיהם העביר את הפטנט, את "סודו" לידי אחרים, כשהוא מבהיר ומסביר להם דרך הפעלתו. בחקירתו הנגדית בביהמ"ש אישר הנאשם את דבריו בחקירתו במשטרה לפיהם העביר את הסקריפטים אשר מאפשרים להציף שרתים לאנשים אחרים, אבל: "...הסברתי מה זה עושה. יש כאלה שלא הבינו כי חשבו שזה משחק..." (ישיבה מיום 16.02.04 עמוד 40 שורות 7-8).

אם העביר את הסקריפטים שבדיון לאנשים רבים, כשהוא מסביר להם מהותם ודרך פעולתם, היאך ניסה הנאשם לטעון, כי מדובר היה ב"סוד" אותו לא חפץ לחשוף בפני החוקרים.

רוצה לומר, גרסתו של הנאשם בביהמ"ש הינה מעיקרא דדינא פירכא.

 

יתרה מזו, חקירתו השניה במשטרה התקיימה, כשמונה חודשים לאחר חקירתו הראשונה. הנאשם חזר בחקירתו האחרונה ופירט, בפרוטרוט, את עשייתו בעניינו. הנאשם התייחס לקבצים שנמצאו במחשבו האישי, כשהוא מסביר אופן פעולתם ומידת שימושם.

 הנאשם לא שת לבו לנתון, שפרקליט ידוע ומיומן עמד לצידו לאורך כל החודשים הארוכים בהם היה נתון בהליך בדיקה וחקירה. פרקליט- שהינו איש מחשבים מיומן בהכשרתו בנוסף ללמדנותו בתורת המשפטים- שלא יהא זה מרחיק לכת להניח, שלו היה ממש בגרסתו היה זה "מצילו" מפח חקירה יקוש. הפרקליט המלומד, היה שוקל ומוצא דרך נאותה לגלות לחוקרים את נתיב דרכו של הנאשם, נתיב "סלול וללא רבב".

לאמור, גרסתו החדשה של הנאשם בבית המשפט הינה גרסה, שנרקמה כחבל הצלה עבורו. אבל, חבל מרוט ורעוע מיסודו.

 

חשוב לציין, יוסף שי הינו בחור צעיר בגילו, ברם, תבונתו, כפי שנגלתה במהלך עדותו, רבה עשרת מונים מזו של בני גילו. הנאשם העיד בביהמ"ש, ובהחלט ניתן היה להתרשם מפקחותו ומאישיותו הבשלה.

הנאשם דיבר בחקירותיו במשטרה בצורה פתוחה וגלויה למדי. הנאשם פירט ודקדק בדבריו תוך שהוא מצביע ומסביר מסמכים ומיני מוצגים. יתר על כן, החקירות נתפרסו על מספר חודשים וגם בחלוף הימים המשיך הנאשם ליילך בנתיב של  שיתוף פעולה עם חוקריו, כשהוא מוסר תשובותיו ומבהירן בפירוט של איש מחשבים המיומן בעיסוקו. 

כאמור, עוד טרם פתיחת החקירה, נסתייע הנאשם בסניגורו, עו"ד עזריאלנט. כמו גם, בימים שבין חקירותיו. הסניגור המלומד, עו"ד עזריאלנט, התלווה אל הנאשם בשעה שזה התייצב לחקירתו הראשונה. החוקרים לא מנעו שיחה ביניהם טרם כניסת הנאשם לחדר החקירות. נהפוך הוא, החוקרים אפשרו לנאשם לשוחח ולהיוועץ בסניגור קודם החקירה. במצב דברים זה, קשה לטעון על לחץ מעבר לרגיל בו היה נתון הנאשם בעת חקירתו.

הנאשם הינו צעיר בגילו, בעל נתונים שכליים מרשימים. שכלו הטוב ובגרותו בלטו לאורך כל עדותו בביהמ"ש. הנאשם ניחן בראיה חדה, בהבנה ולא ניתן אלא להניח, כי נעזר בחקירתו בעצות פרקליטו, ובוודאי לא נידב מידע אותו חפץ להסתיר. הנאשם גילה לחוקרים נתונים, שסבר שאין טעם בהסתרתם, הואיל והחוקרים מכירים ויודעים אותם על בוריים.

 

התובעים המלומדים, עו"ד דדי כהן ועו"ד שרון יונוביץ', ציינו בסיכומיהם את פתלתלותו של הנאשם במהלך חקירתו בבית משפט.

יש ממש בדברים אלה.

אביא למשל את התייחסותו של הנאשם לעובדה, שאין בלתה, לפיה השתמש בלא פחות מ-10 חשבונות אינטרנט של משתמשים אחרים.

הנאשם לא הואשם בגין פועלו זה. עם זאת, הנאשם התקשה ליתן בביהמ"ש הסבר הגיוני למצב בו השתמש בחשבונות אינטרנט של משתמשים אחרים, בשעה שהוא עצמו היה מנוי ובעל חשבון משלו.

בחקירתו בביהמ"ש ניסה תחילה הנאשם לטעון, כי השתמש בחשבונות אינטרנט של אחרים על פי רשותם של אותם משתמשים. דברים אלה הביאו לשאלתי מדוע יסכים אותו משתמש אלמוני - שאינו מוכר לנאשם -  למסור את חשבונו לשימוש הנאשם, כאשר "מסירה זו" מונעת מאותו משתמש אלמוני להשתמש באינטרנט באותן שעות בהן משתמש הנאשם באינטרנט על חשבונו. הנאשם היסס קמעה, והשיב שלפני כ-4 שנים המצב היה שונה, ושני משתמשים יכלו להשתמש על אותו קו. נתון זה לא הוכח בפני ולא הובא שמץ ראיה בנושא מטעם ההגנה -למשמעות עובדה זו. (ראה ישיבה מיום 16.2.04 עמ' 31 שורות 9-20) (ראה לעיל, פסקי הדין המצביעים על המשמעות המשפטית של הימנעות זו).

בהמשך שינה הנאשם גישתו וניסה למזער פועלו, בכך שטען, שלא מדובר ב-10 חשבונות אינטרנט, אלא רק שימוש בחשבון אחד (ישיבה מיום 16.2.04 עמ' 33 שורה 1).

התובע המלומד, עו"ד דדי כהן, לא הרפה מן הנאשם, וככל שרבו תשובותיו של הנאשם בנושא, כך נשקפה  עקמימות עדותו.

 

אביא להלן דוגמאות נוספות שבכוחן להצביע על פירכות גרסת הנאשם בבית המשפט:

 

הנאשם היה מוכן לקבל עדותו של עד תביעה, טל הורנשטיין, לעניין מוצג ת/3 והשליטה שמקנה תוכנה זו על מחשב יעד רחוק. ברם, לשיטתו זה שימש אותו רק לצורך הניסוי שקיים בנושא (ישיבה מיום 16/02/04 עמ' 36 שורות 12-15). (למותר לחזור ולהעיר, הנאשם לא הביא כל מומחה מטעמו להוכיח היכולות הטמונות בתוכנה הנ"ל, אליבא דגרסתו).

יתר על כן, בא כוחו המלומד של הנאשם לא הציג למומחה התביעה, טל הורנשטיין, את התזה שנטענה על ידו, בבית המשפט. תזה ששמשה יסוד ועיקר בהגנתו. עד התביעה לא נדרש לשאלה זו, למשמעות המשפטית הברורה של התעלמות זועקת של ההגנה לחקור בחקירה נגדית בסוגייה, שהינה אבן שתייה במחלוקת הנטושה.

 

ועוד,  הנאשם ציין בחקירתו בבית משפט, כי "ניצל"  מחשבים של משתמשים אחרים  לטובת המטרה שלו: "... בזמן שהמחשבים האחרים אינם מנוצלים" (ישיבה מיום 16.02.04 עמ' 24 שורה 17). ברם: "... כמובן בהסכמת בעלי אותו מחשב".  (שם שורה 16).  גרסה כבושה זו הופיעה לראשונה בעדותו בבית המשפט בחקירתו הראשית, בתשובה לשאלתי.

הנאשם נראה ונשמע בבית המשפט  כמי שנתפס בקלקלתו. במצוקתו סיפר בבית המשפט על הסכמה שקיבל מאותם מבעלי מחשב עלומים להשתמש במחשביהם האישיים למטרתו שלו.

לו היה קורטוב של אמת בדבריו בבית המשפט, גרסתו זו היתה נמסרת עוד במהלך חקירתו במשטרה, בחודש ינואר, ולכל המאוחר בחודש אוגוסט 2001. פרקליטו  המלומד היה מוודא הצעדת אותם בעלי מחשב למשרדי החקירות להסרת רסיס של חשד מן הנאשם. הכל, ללא צורך לחשוף את תגליתו, שורת פקודות מחשב,  כשבכוחן לחדש ולייעל, לדידו, ניצול קווי תקשורת.

 

כאמור, הנאשם העיד בביהמ"ש על כך, כי בעלי המחשבים שבמחשביהם הושתל הנגיף ידעו על כך. יותר מכך, נתנו הסכמתם לניסוי שערך הנאשם באמצעותם.

בחקירתו במשטרה, ציין הנאשם בפני חוקריו, פקד גניס ומפקח חיון, על התוכנית kaboom שנראית כמו משחק. לדברי הנאשם שם, מוצג ת/2א (דף 1) הינו קובץ המריץ תוכנית incpro: "...וזאת התוכנית שמאפשרת להשתמש במחשב באופן מוסווה כבוט" (ת/2 גליון 3 שורות 49-54).

לאמור, עדותו בביהמ"ש מהווה שינוי חזית לדברים שמסר, גם בנקודה זו, בחקירתו במשטרה. התובע המלומד, עו"ד דדי כהן, שאל את הנאשם לפשר הסתירה, ותשובתו הייתה משונה: "... זה טעות. וכנראה מה שהחוקר הבין ממה שהסברתי לו. השורה הזאת זאת פרשנות של החוקר. לא אני אמרתי את זה." (ישיבה מיום 16/02/04 עמ' 40 שורה 13).

פקד גניס ופקד חיון העידו בביהמ"ש, ולא נשאלו על כך על ידי הסניגור. מעל לזאת, עדויות פקד גניס ופקד חיון נאמנות עלי. 

לאמור, תשובתו של הנאשם מלמדת על עקלקלות דרכו במהלך עדותו.

 

הדברים דומים לעניין מוצג  ת/2ה המהווה תיעוד מצולם לדברי הנאשם, המופיע תחת הכינוי "בום בום בום", בשיחה עם שי שירזי.  הנאשם הסביר בהודאתו במשטרה את מהות השיחה העולה  מת/2ה עם שי שירזי (ת/2 גיליון 4 שורות 84-88). בעדותו בביהמ"ש  הדברים הונחו בפניו על ידי התביעה. תשובתו הייתה בין היתר: "...כנראה שאז זכרתי. היום אני לא זוכר..."   (ישיבה מיום 16.02.04 עמ' 41 שורה 1).

נראה, שאפילו הנאשם התקשה ליתן הסבר למצב בהיר אותו ניסה לעמעם ולערפל בביהמ"ש.

 

ועוד, בחקירתו במשטרה סיפר הנאשם לחוקריו כיצד לימד את חבריו להציף שרתים ולכתוב סקריפטים. בחקירתו הנגדית בבית משפט תחילה אישר לתובע, שעזר למאות אנשים לכתוב סקריפטים (ישיבה מיום 16/2/04 עמ' 42 שוורה 6). התובע הפנה את הנאשם לדבריו בחקירתו, לפיהם לימד את שי שירזי לתכנת וגם לעשות הצפה. הנאשם אישר הודאתו בחקירה בנקודה זו: "... אבל זה אבסורד איך אני בגיל 16 יכולתי ללמד לכתוב סקריפטים" (ישיבה מיום 16/2/04 עמ' 42 שורות 8-9). 

לאמור, הנאשם פעם כך, ומיד אחר כך אחרת.  לא ניתן לסמוך על מילה ממילותיו בבית משפט.

 

ועוד, יש ממש בעמדת התובעים המלומדים, עורכת דין שרון יונוביץ ועו"ד דדי כהן, בסיכומיהם בכתב, שעדותו של הנאשם לוקה בסתירה מהותית בולטת: "...מחד, טוען הנאשם בגרסתו החדשה, כי הסביר לכל בעלי המחשבים האחרים על מהות הסקריפט, וכי התקין במחשביהם את הסקריפט בידיעתם ובהסכמתם. ומאידך, טוען הנאשם כי גילוי הסקריפט על ידי המשתמשים האחרים עלול היה להוות לו בעייה, וכי ת/3 כולל פונקציית 'הסוואה' פעילה. נשאלת השאלה: מה הטעם להסוואת הסקריפט ואיזו בעייה עלולה להיוצר, אם הכל גלוי ונעשה בידיעה ובהסכמה של המשתמשים האחרים?... הנאשם חשש שמשתמשים אחרים יגלו את נגיף המחשב שערך, ולכן הסווה את התקנתו במחשביהם!..." (עמוד 118 בסיכומים).

כך נראים הדברים גם בענין טענת הנאשם (צוטטה לעיל - ישיבה מיום 16/2/04 עמ' 25 שורות 21-27) לפיה הסקריפט (ת/3) לא נמצא באף מחשב אחר (עמ' 122-123 סיכומי תביעה). 

 

ועוד, במהלך עדותו בביהמ"ש, חזר הנאשם ושנה, כי חוקרי המשטרה הוליכו אותו שולל, רשמו רישומים בהם חפצו, והרשום בהודאתו לא נבע דווקא הימנו. בהמשך עדותו נסתבך הנאשם והחל גורר גם את חבריו לבקעת צוקתו. למשל, התובע המלומד, הסב תשומת ליבו לדבריו של חברו, זיו טל, לפיהם הציף את שרתי דלנט, ובאחד המקרים סיפר לחבר הנ"ל שהפיל שרת (ראה התייחסות לדבריו של זיו טל בנקודה זו בהמשך הכרעת הדין). הנאשם אישש דבריו של זיו טל, אבל: "... זה לא אומר שהיו דברים מעולם. הייתי בן 16 שדיברתי עם זיו..." (ישיבה מיום 16.02.04 עמוד 41 שורה 17).

הנאשם לא שת ליבו לעובדה, כי הודאתו במשטרה נמסרה מס' שנים אחר כך, לאחר שנועץ בעו"ד.

לאמור, נסיונו של הנאשם לבטל ערך דבריו בפני חברו, זיו טל, נראה ונשמע בביהמ"ש כנסיון תלוש מן המציאות.

 

גרסתו הבלתי מתקבלת על הדעת של הנאשם, בלטה גם לעניין האישום השני, משניסה להסביר את גרסתו החדשה בבית משפט, לפיה לא רכש שמות דומיין בכרטיסי אשראי גנובים, אלא קיבל את כרטיס האשראי מסטודנט מארה"ב בשיטת "יד לוחצת יד". 

אדם עלום מסר לו  פרטי כרטיס אשראי לשימושו, בגין מה? בגין דבר שהנאשם לא הצליח להסביר לי בבית המשפט. הנאשם הסכים שיכל להשתמש בכרטיס האשראי הנ"ל לרכישת חפצים על פי רצונו (ישיבה מיום 16/2/04 עמ' 46 שורה 14). הנאשם הסכים, כי בגין רכישת שמות הדומיין, חוייב כרטיסו של אותו "נדבן" מארה"ב בסך של מאות דולרים. שאלתי את הנאשם, מדוע לא הניח את סיפורו המפתיע בפני חוקריו, ותשובתו היתה: "אני ניסיתי להסביר להם הם רשמו מה שרשמו"(ישיבה מיום 16/2/04 עמ' 46 שורה 24).

[התובעים בלמדנותם מצביעים בסיכומיהם בכתב על דרגת האבסורד אליה התרומם הנאשם בנושא זה. למותר להוסיף על דבריהם (ראה עמ'  148-151 לסיכומי התביעה)[.

רוצה לומר, דברים אלה של הנאשם, מוטב היה ולא אומרם, משאמרם. גרסתו של הנאשם בבית המשפט, אין בה ולא כלום.

 

הנה כי כן, ראיתי את הנאשם בביהמ"ש ושמעתי גירסתו.

הדברים שמסר לפני חוקריו בחקירתו במשטרה הינם דברים נכוחים. בכל מקרה, דברים שיצאו מפיו לאחר שעמדו במנסרת הגיונו.   

השתכנעתי, כי הנאשם דיבר בחקירתו במשטרה מרצונו הטוב והחופשי, ביתר דיוק, לאחר בחינה ובדיקה של דבריו, כשהוא מתאר, על פי בחירתו ותפיסתו,  את פרטי פרטי פועלו לבד, וביחד עם חבריו בתיק זה.

 

דבריו של הנאשם בחקירותיו במשטרה מתחזקים ונתמכים בעדויות ובראיות.

ראשית, אציג עדויות חבריו המאששות הודאותיו במשטרה, אחת לאחת:

 

חבריו של הנאשם לכתב האישום המקורי עלו ובאו לדוכן העדים לאחר שההליכים המשפטיים נגדם הסתיימו.

ניכר היה בכל אחד מעדי התביעה הנ"ל שעדותו בבית משפט כנגד הנאשם אינה נוחה עמו. גדולה מזו, למורת רוחו. כל אחד מעדי התביעה הנ"ל ביקש במהלך עדותו שלא להרחיב חלקו של הנאשם. אדרבא, לו הדבר היה בידו, היה נוצר את לשונו ולא מגלה מילה וחצי מילה על חלקו של הנאשם, יוזמתו, והובלתו את מערך עיסוקיהם המשותפים  ב"מלחמות" המחשב, שניהלו בתקופה הנדונה. 

ענין לנו בעדי תביעה, שלא השתחררו עדיין, מסתמא, מקשריהם עם הנאשם והיותם בחבורה אחת, מיקשה אחת של שיחות משותפות ועיסוקי מחשב, שתוארו בהרחבה בבית המשפט, ויובאו בתמצית בהמשך הכרעת הדין.

אורן לוי וזיו טל, התקשו להעיד. לשונם נעה באיטיות משנתקרבו לפועלו של הנאשם בעניינם. אבל, בדרכם הרפויה אמרו את אשר אמרו.

זיו טל, בן דודו של הנאשם, אימץ בעדותו בבית משפט את הודעותיו במשטרה למעט העמודים הראשונים של ההודעה בהם שיקר. התובע שאל מדוע שיקר בעמודים הראשונים, לגבי זהותו האמיתית של HELL15, כמו גם לגבי השימוש שהנאשם עשה נגד שרתי דלנט.  זיו טל השיב: "עמדתי בסיטואציה לא נוחה כי HELL 15 ובן דודי. ניסיתי להסתיר" (עמ' 44 שורה 18( ובהמשך ציין,  שדברים שסיפר לחוקרים כמו שהתחבר בשם HELL 15: "... זה לא נכון ... (עמ' 46 שורה 11). 

אורן לוי אימץ בעדותו בבית משפט, למעשה, הודעותיו בחקירתו במשטרה, משציין למשל (ולא בפעם היחידה): "כל מה שאמרתי בהודעה נכון" (עמ' 16 שורה 6) [ראה הלכת מרילי (ע.פ. 76/71 פורסם בפד"י ל(2) עמ' 813); ע.פ. 803/80 אבוטבול נ' מ.י.  פורסם פד"י לו(2) עמ' 528[ משכך, הודעות אורן לוי בחקירותיו הינן חלק בלתי נפרד מעדותו בבית המשפט.

לא כך עדות שי שירזי בבית המשפט. זה עלה לדוכן העדים לאחר שגמר בדעתו לנהוג אחרת מחבריו. בחקירתו הראשית, לא בדיוק זכר את דבריו בהודעתו במשטרה. גם כשזכרונו רוענן על ידי התובע בבית משפט - בעקבות ראיונות קודמים עם התובעים מחוץ לאולם בית המשפט - המשיך לדבוק בגישתו המעין זהירה של גילוי טפח וכיסוי טפחיים. ברגע מסויים חלה התפנית בעדותו. שי שירזי, החל להעיד כמי ש"יצא לאור". ענה תשובות שנראו מסודרות ומוכנות באמתחתו מלפני עלייתו לדוכן העדים. 

שי שירזי גרס, שהודעתו במשטרה (ת/31) -   הינה הודעה שזוייפה, על ידי מי? על ידי חוקרי המשטרה (עמ' 55 שורה 24). שי שירזי הכחיש בבית משפט כל הרשום בהודעתו מפיו (עמ' 56 שורה 7).

למותר להעיר שלשאלות הסניגור המלומד, השיב שי שירזי ברצון.

פקד אוהד גניס חזר לדוכן העדים והעיד על אופן מסירת הודעתו של שי שירזי בחקירתו במשטרה (עמ' 62 שורה 12-13). בין השאר, משהוטח בפניו כי רשם את הודעת שירזי מראש וזה נדרש רק לחתום עליה, השיב פקד גניס, כי מדובר בשקר של שי שירזי ואם היה לשקר רגליים, אז לא היה העד מוודא, שסבו של שירזי יהא נוכח במהלך החקירה, ושירזי לא היה מוסיף דברים  בסוף הודעתו בכתב ידו (עמ' 63 שורות 14-16).

צא וראה, אמרותיו של שירזי בחקירתו במשטרה קבילות כראיה לאחר שנתמלאו התנאים הקבועים בסעיף 10א לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א - 1971. לאור הנסיבות שפורטו לעיל, הנני מעדיף, ללא היסוס, אימרותיו של שי שירזי בחקירתו במשטרה, על פני דבריו בבית המשפט.

 

הנאשם סיפר בהודאותיו במשטרה על כתיבת הסקריפטים באמצעותם הציף שרתים. 

שי שירזי ציין בהודעתו במשטרה, בענין זה, כיצד הוא ואורן לוי למדו את השימוש בסקריפט מן הנאשם, שאמר לנו: "... איך להשתמש בסקריפט שלו, ושי, HELL 15 אמר לנו מה הפקודות, והוא אמר לנו שהסקריפט הזה יכול לשמש להצפות של שרתי הצ'אטים..." (ת/31 גליון 1 שורות 8-10).

בהודעתו במשטרה מיום 1/1/01, ציין אורן לוי, שאת ההצפה בדלנט ביצע באמצעות קובץ שקיבל מ- HELL 15 (ת/14 גליון 10 שורה 288). דברים דומים ציין בחקירתו בבית משפט (ישיבה מיום 16/2/04 עמ' 7 שורה 15; בעמ' 17 שורה 5).

לאמור, הודעת שי שירזי במשטרה והודעת אורן לוי במשטרה, כמו חקירתו בבית המשפט, מחזקים הודאת הנאשם במשטרה. כל עדות לעצמה, בוודאי בהצטברותן.

 

בהודעותיו במשטרה (כמצוטט לעיל) סיפר הנאשם, בין היתר, כיצד הדריך את שי שירזי ואורן לוי לכתוב סקריפטים ולהציף שרתים.

שי שירזי ציין בהודעתו במשטרה כיצד הוא ואורן לוי למדו את השימוש בסקריפט מן הנאשם (ת/31 שורות 7-10).

בעדותו בביהמ"ש ציין אורן לוי, שלצורך הצפת שרתי דלנט, נעזר בנאשם ובשי שירזי בכל פעם בו נתקל בבעיה (ישיבה מיום 16.2.04 עמ' 8 שורה 5). [שם עמ' 17, העד אימץ דברים שמסר בחקירתו במשטרה ת/14 עמ' 4 שורה 90, עמ' 9 שורה 264, עמ' 10 שורה 288 בו נשאל : "ממי קיבלת את הקובץ שמכיל את הפקודות שבעזרתן ביצעת את ההצפה של 'דלנט'? ת: את הקובץ קיבלתי מ-hell-15"]

לאמור, הודעת שי שירזי במשטרה והודעת אורן לוי במשטרה, כמו חקירתו בבית המשפט, מחזקים הודאת הנאשם במשטרה. כל עדות לעצמה, בוודאי בהצטברותן.

 

בנושא הצפת שרתי דלנט העיד בביהמ"ש בן דודו של הנאשם, זיו טל.

נאשם 1 הציף את שרתי דלנט : "...הוא היה מקצועי בתחום האינטרנט." (עמ' 43 שורה 5). הנאשם סיפר לזיו טל כיצד הציף את שרתי דלנט (עמ' 43 שורות 11-13). (עמ' 44 שורות 8-10). העד ידע לתאר מקרה בו הודיע לו הנאשם, בזמן אמת, על הפלת שרת. אכן, הוא ניסה להתחבר לשרת: "...והוא לא היה" (עמ' 45 שורה 11). הצפת השרתים נעשתה על פי תכנון של שי יוסף ושי שירזי (עמ' 45 שורה 13).

זיו טל אישש גם הודעתו הראשונה של הנאשם בה פירט דרך הצפת שרתי דלנט על ידי שליחת הפקטים וגם על ידי ping (ת/1 גליון 4 שורות 90-89). העד סיפר בעדותו בבית משפט, כי הנאשם אמר לו: "...שהוא הציף את השרתים באמצעות packat ו-ping"  (עמ' 43 שורה 12).

באופן דומה אישר זיו טל הודעתו של הנאשם על דרך הצפת השרתים באמצעות תוכנה sub-7. (עמ' 43 שורה 24 עד עמ' 44 שורה 6).

לאמור, הודאת עד התביעה זיו טל תומכת ומחזקת הודעת הנאשם במשטרה.

 

לענין הכינויים בהם השתמש הנאשם:

שי שירזי, העיד בחקירתו הראשית בבית משפט, כי למד שפות מחשב בבית ספר סיוון. שם המשתמש שלו באינטרנט היה קינג פיור. את אורן לוי הכיר מילדות, ואת זיו טל  ואת הנאשם הכיר באמצעות האינטרנט. הנאשם השתמש בכינוי אל 15. שי שירזי ידע שזה הכינוי של הנאשם מאחר ש: "דיברתי איתו. היינו מדברים בשיחות צ'אטים" (עמ' 50 שורה 8).

דברים דומים ציין זיו טל: "למיטב ידיעתי שי עושה. אני לא יודע כיצד אני יודע זאת. הוא היה מדבר איתי עם השם הזה בצ'אטים (עמ' 41 שורה 22).

לאמור, עדויות שי שירזי וזיו טל מחזקות הודאת הנאשם במשטרה.

 

מוצג ת/32 הינו תדפיס שיחות שהופק ממחשבו האישי של שי שירזי. מדובר בתיעוד שיחה שנתקיימה ביום 19/10/00, שעה 19:07, בין שי שירזי בכינויו קינגפיור לבין הנאשם בכינויו dhskahdk.

במוצג ( חלקם צבועים בצהוב) קטעים המלמדים, בין היתר, על הצפת ערוצי צ'אטים בשרתי דלנט. למשל:

 

"קינגפיור: הוא המנהל של נונסטופ

קינגפיור: ואני זיינתי את הרשת שלו עם הכפילים

קינגפיור: ויש לי פיירוול"

(שם עמ' 14)

            " dhskahdk : רק בשביל הכיף

            dhskahdk: 24 שעות

            Dhskahdk: היינו מוחקים את israel#"

 

            "קינגפיור: והיינו הכי חמים שיש.

            קינגפיור: חכמים שיש

            קינגפיור: אף 1 לא הצליח דרך סקריפט להרים בוטים

            קינגפיור: רק אנחנו"

(שם עמ' 15)

 

בעדותו בביהמ"ש, מציין שי שירזי כי שיחה זו קיים עם הנאשם (עמ' 56 שורה 17).

לאמור, עדותו בביהמ"ש של שי שירזי במחובר למוצג ת/32 משמשים יתד תמיכה מוצק להודאת הנאשם בחקירתו במשטרה, בנושא הצפת שרתי דלנט.

                                                                                                                       

בחקירתו הראשית בבית המשפט, ציין אורן לוי כי מומו ו- dhskahdk, הינם כינויים של הנאשם. מוצג ת/4ח הינו תדפיס שיחה שניטל     מן המחשב שלו, תדפיס שיחה בינו לבין הנאשם. (ישיבה מיום 16/02/04, עמודים 8-9)                                       

מוצג ת/4ח, מלמד על תרומתו של הנאשם להצפת שרתי דלנט, באמצעות אורן לוי.

למשל:

" dhskahdk: מה עם בוטים

dhskahdk: משהו

אורן לוי: שי הבן זונה עד שהוא מכין את הבוט... ידביק אותם, בשביל שאתה והוא, תזיינו את Israel"

(שם עמ' 60)

 

כמו כן:

"dhskahdk: תגיד לשי להיות רציני, להביא לי מה שהוא עשה, נסדר את זה ותשלח את זה.

אורן לוי: שי מת למחוק אותם, אתה לא יודע כמה, מת!!!!!"

(שם עמ' 63)

 

לאמור, עדותו של אורן לוי במחובר למוצג ת/4ח, משמש נדבך תומך נוסף להודאתו של הנאשם.

 

הנאשם סיפר בחקירתו במשטרה (כמובא לעיל) על הסכסוך שלו עם דלנט, שבעקבותיו החל להציף את שרתיה (ת/1 גיליונות 3-4).

זיו טל מאשש דברי הנאשם באמרתו.

על פי זיו טל, החברה מנעה מן הנאשם להשתמש בשמו ולמחוק את הכינוי hell15 מהרשימה (עמ' 44 למטה). ועוד, זיו טל אישר את דבריו של הנאשם באמרתו במשטרה

(ת/1 גיליון 3) על מס' הטלפון הנייד שמסר זיו טל בעקבות מפעילים של דלנט, שביקשו לדעת פרטיו של הנאשם (ראה עמ' 42 שורות 7-16).

לאמור, עדות זיו טל מחזקת הודאת הנאשם במשטרה.

 

עתה, אציג ממצאים אובייקטיביים, ואחרים, שבכוחם לחזק ולתמוך בהודאות הנאשם במשטרה.

 

כמצויין לעיל, הנאשם סיפר בחקירתו על הכנת סקריפטים על ידו, לשם הרצת קלונים. מוצג ת/2א דף מס' 2 ודף מס' 4, עניינם  קבצי סקריפט 2 desk ו- desk 3.

מוצג ת/2א דף מס' 7 ודף מס' 8, עניינם קבצי סקריפט 2 clones  ו- 1 clones. 

 

פקודות קובץ desk 3 נתונים במוצג ת/3, שצולם ממחשבו האישי של הנאשם.

מר טל הורנשטיין עוסק באבטחת מחשבים. על פי דבריו בביהמ"ש נדרש לענייננו לאחר

שמחברת נונסטופ פנו אליו והודיעו לו, שמשתמשי רשת IRC של החברה נחסמו על ידי חברת דלנט.

טל הורנשטיין העיד בביהמ"ש, כי מוצג ת/3 הינו מעין סוס טרויאני (עמ' 26 שורה 16). לדידו, התוכנה רצה חבויה אצל המשתמש ללא ידיעתו, וממילא ללא הסכמתו.  (בתחילת חקירתו הראשית הסביר טל הורנשטיין מהו סוס טרויאני, עמ' 22 שורות 13-17).

לשאלת הסניגור ציין, שמוצג ת/3 נותן למעשה למשתמש הרחוק שליטה מלאה על מחשב היעד (עמ' 28 שורה 17). ברם, מוצג ת/3 נזקק לתוכנת לקוח שהיא זו שמפעילה אותו.

ברגע שהסוס הטרויאני מופעל, העיד טל הורנשטיין בביהמ"ש, הוא מפעיל תוכנת לקוח מוסווה של צ'אטינג, שאינה גלויה למשתמש. תוכנת לקוח זו מתחברת לשרת הצ'אטינג, לחדר שירות שהוגדר מראש ושם ממתינה להוראות (עמ' 23 שורות 1-3).

[חוות דעתו של טל הורנשטיין בביהמ"ש אינה עומדת לבדה. הנאשם, למעשה, מסכים עמה (ישיבה מיום 16.2.04 עמ' 36 שורות 14-15) (שם, שורה 17 עד עמ' 37 שורה 26)].

תוכנת הלקוח המפעילה את הסוס הטרויאני, אליבא טל הורנשטיין, הינו מוצג ת/2ג'.

בעדותו בביהמ"ש אישר הנאשם, כאמור, עיקרי חוות דעתו של טל הורנשטיין. בענין תוכנת הלקוח הנדרשת. הנאשם הסכים, שמוצג ת/2 ג' הינו תוכנת לקוח בשםmirc    (ישיבה מיום 16.2.04 עמ' 38 שורה 12). כמובהר על ידו בהודעתו במשטרה ( ת/2 גליון 3 שורות 55-59). הנאשם אישר בחקירתו הנגדית בביהמ"ש הצעת התובע, כי הפקודה הרשומה במוצג ת/2 ג' הינה פקודה מתוך תוכנת ה-mirc, שנמצאה במחשב שלו ומפעילה את מוצג ת/3 (ישיבה מיום 16.2.04 שורה 22).

אמור מעתה, מוצגים ת/3 ו-  ת/2 ה,  כל אחד לעצמו, ולבטח במצטבר תומכים בהודאות הנאשם במשטרה.

 

ועוד, בחקירתו במשטרה תיאר הנאשם כיצד פעל הסקריפט שהכין. אותו סקריפט מותקן על גבי מחשבים אחרים. מחשבים נגועים הנתונים לשליטתו. שי שירזי הדביק בסקריפט, מהסוג אותו הכין הנאשם, כ 20 מחשבים באמצעותם היה מציף את שרתי דלנט (ת/2 גליון 3 שורות 55-64).

טל הורנשטיין תיאר בבית המשפט, כי הוא עצמו נכח בחדר השיחות ששימש להפעלת הסוסים הטרויאנים, כאשר התחזה לאחד הסוסים. חדר השיחות הכיל אך ורק סוסים טרויאנים שכינוייהם מורכבים מתשע אותיות אקראיות.

העד צילם את המסכים בשעת התקפה כזו על שרתי דלנט. (ת/22) (ראה עמ' 25 לפרוטוקול שורה 5-22).

אמור מעתה, מוצג ת/22 תומך בהודאות הנאשם במשטרה.

 

מוצג ת/24 נמצא במחשבו האישי של אורן לוי. 

בעדותו בביהמ"ש העיד טל הורנשטיין, כי מוצג ת/24 הינו למעשה: "ניתוח של מבנה קבצי פעולות הסוס הטרויאני" (עמ' 26 שורה 6).

העד ציין כי ת/24 זהה למעשה ל-ת/3. ובלשונו: "...רוב הפקודות המופיעות בת/24 מופיעות גם בת/3 והפונקציונליות שלהם זהה. ת/24 זה העתק של שורה מסקריפט הוא פירוש שלי. הפקודות שמופיעות בת/24 הובאו מתוך סקריפט שהוא סוס טרויאני. ת/3 הוא סקריפט של סוס טרויאני..." (עמ' 28 שורות 4-7).

לאמור, מוצג ת/24 מחזק הודאות הנאשם במשטרה.

 

כאמור, סיפר הנאשם בחקירתו במשטרה מיום 2/8/01, כיצד העביר את הסקריפט המאפשר שליטה במחשב אל משתמש, בצורה מוכמנת, כך שהאחרון לא ידע על העברה זו.  הנאשם הציע למשתמש משחק, לדוגמא בשם kaboom, כשזה הפעיל את המשחק היה מותקן במחשבו הסקריפט של הנאשם.

בהמשך לכך, נמצאו ראיות אובייקטיביות התומכות בדבריו, זאת בדמות  מוצגים ת/2 א'

(דפים 00 ו- 03) ומוצג ת/2 ב'.

לאמור, המוצגים הנ"ל, תומכים בהודעות הנאשם בחקירותיו במשטרה.

 

ועוד, בחקירתו במשטרה התייחס הנאשם לפרוטוקול שיחה שקיים עם שי שירזי (ת/2 ה'). לדבריו, שי שירזי ביקש ממנו לשפר את הבוט : "...הכוונה היתה לכך שאנשים שהותקן אצלם את הסקריפט שלנו בלי שם יודעים את זה כמו שהסברתי עם המשחק של קאבום שברקע רץ הסקריפט. אז כנראה ששי שירזי חשש שבכל זאת הם יוכלו לראות שהסקריפט רץ להם והם יגלו את זה..." (ת/2 גליון 4 שורות 84-88).

מוצג ת/2 ה' דף מס' 6 מהווה תיעוד מצולם, מזמן אמת, לדברי הנאשם [הנאשם מופיע באותו מוצג תחת הכינוי "בום בום בום" (ראה עדותו בביהמ"ש, ישיבה מיום 16.2.04 עמ' 40 שורה 23)].

באותו מוצג ת/2 ה' דף 6 אומר הנאשם לשי שירזי : "אתה לא רציני. אתה תמיד. דופק משהו." בחקירתו במשטרה התייחס הנאשם למוצג, באומרו, שבכל פעם ששי שירזי בנה דברים בעצמו נזקק הוא לעזרתו. (ת/2 גליון 4 שורה 90). בעוד הוא עצמו ידע לערוך את הסקריפט כך שלא יראה (שם, שורה 92) (ראה גם ישיבה מיום 16.2.04 עמ' 41 שורה 11).

לאמור, מוצג ת/2 ה', כמפורט לעיל, משמש חיזוק ממשי להודאת הנאשם בחקירתו במשטרה.

 

תוכנת sub-7 שימשה את הנאשם להצפת שרתי דלנט כפי שסיפר לבן דודו, זיו טל (עמ' 43 שורות 24 עד עמ' 44 שורה 6).

מוצג ת/2 א' דף 6 מלמד על תיקיה sub-7 במחשב האישי של הנאשם

לאמור, מוצג ת/2 א' דף 6 תומך תמיכה רבתית בעדות זיו טל.

 

כמצוטט לעיל, הנאשם הסביר באמרתו במשטרה כיצד פעל לאיתור שרתי פרוקסי ולשם מה.

הודאתו זו של הנאשם אוששה בחקירה באמצעות מוצג ת/2 ד' שנמצא במחשבו האישי.

מדובר בקובץtempremotel.txt   שנערך על ידי הנאשם, ומיועד לאיתור שרתי פרוקסי כמוסבר על ידו לעיל (מוצג ת/2 ד' - סומן על ידי החוקר מאיר חיון 6 מיום 2.8.01).

לאמור, מוצג ת/2 ד' מחזק אמרת הנאשם במשטרה.

 

בחקירתו במשטרה, סיפר הנאשם לחוקריו, פקד גניס ומפקח חיון, על התוכנית kaboom שנראית כמו משחק. לדברי הנאשם שם, מוצג ת/2א (דף 1) הינו קובץ המריץ תוכנית incpro: "...וזאת התוכנית שמאפשרת להשתמש במחשב באופן מוסווה כבוט" (ת/2 גליון 3 שורות 49-54).

לאמור, מוצג ת/2א דף 1, תומך בהודאת הנאשם במשטרה.

 

הנאשם בהודעתו הראשונה במשטרה מיום 1/1/01, סיפר על רכישת שמות דומיין בכרטיסי אשראי גנובים.

מוצג ת/2ז, נלקח ממחשבו האישי של הנאשם. במוצג זה, מופיעים שמות דומיין שקבע לעצמו הנאשם (ראה: ת/2, גליון 4 שורות 101-105).

לאמור,  מוצג ת/2ז תומך ומחזק הודעת הנאשם במשטרה. 

 

ועוד, מוצג ת/2ו נלקח ממחשבו האישי של הנאשם (ראה למשל קטעים צבועים בצהוב).

מוצג ת/2ו מציג 5 כרטיסי אשראי בינלאומיים שאינם של הנאשם.

מוצג זה, תומך תמיכה רבתית בהודאות הנאשם במשטרה.

 

כאמור לעיל, ההלכה הפסוקה, לפיה הימנעות צד במשפט מלהציג ראיות ולהעיד עדים התומכים בגישתו - פועלת נגדו (ראה לעיל מקצת פסקי דין בנושא). בשלנו הדברים בולטים ומזדקרים. אציין מספר דוגמאות נוספות, לאלו שכבר ציינתי.

 

כאמור, בעדותו בביהמ"ש ביצע הנאשם תפנית חדה ומסר גרסה השונה בתכלית מגרסתו במהלך חקירותיו במשטרה. הנאשם ציין, למשל, שני משתמשים מכפר סבא שלא הפריע להם לחלוק עימו את הקו שלהם. (ישיבה מיום 16/02/04 עמ' 32 שורות 1-4) לשאלתי השיב, שאת אותם משתמשים ניתן להעיד מטעמו בביהמ"ש (שם שורה 6).

בנוסף, ציין בביהמ"ש שעזר למאות אנשים לכתוב סקריפטים: "...אבל לא להציף" (ישיבה מיום 16/02/04 עמ' 42 שורה 6).

למותר לציין, שלא אחד מאותם מאות רבות של אנשים לא זומן וממילא לא העיד כעד הגנה במשפט. לא פחות חשוב, לא הובא מטעמו של הנאשם שמץ ראייה שביכולתה לתמוך או  להדגים את החידוש המופלא בתוכנה שהמציא, חידוש אותו ביקש לשמור תחת מעטה חשאיות במהלך חקירתו.

המשמעות המשפטית ברורה.

אמור מעתה, הימנעותו של הנאשם מלהעיד עדים, שבכוחם היה לתמוך בגרסתו- פועלת נגדו. הימנעות זו תומכת ומחזקת ראיות התביעה.

 

כמובא לעיל, תיאר הנאשם בחקירתו במשטרה כיצד השתמש בשרתי פרוקסי על מנת למנוע אפשרות לזהות אותו (ת/2 גליון 3 שורות 65-72). בחקירתו בבית משפט, ניסה הנאשם לחזור בו מדבריו (ישיבה מיום 16/2/04 עמ' 43 שורה 25).  קודם לכן, ציין הנאשם בצורה קטיגורית : "... אי אפשר להכנס לשום שרת של דלנט לא בארה"ב ולא במקום אחר דרך שרת פרוקסי..." (ישיבה מיום 16/2/04 עמ' 28 שורה 9-10).

למותר לציין, הנאשם לא הביא כל ראיה שהיא, לתמיכה בעמדתו המקצועית ה"מיוחדת".

הדברים מקבלים נופך מיוחד נוכח דבריו של מומחה התביעה, מר טל הורנשטיין, לשאלתי המפורשת בנושא (עמ' 29 שורות 13-15).

לאמור, הימנעות ההגנה מלהביא מומחה מטעמה, אומר דרשני. 

 

גדולה מאלה, הנאשם ציין, כזכור, כי תוכניתו החדשנית, הפטנט שחיבר, שליטה יעילה בקווי תקשורת, ניסה באמצעות תפעול התוכנה (ת/3), ובזה למעשה הסתכם כל "חטאו".  הנאשם הדגיש, שהכל בכל נעשה בהסכמת בעלי אותו מחשב.  (ישיבה מיום 16.02.04 עמ' 24 שורה 17).

למותר לציין שלא העיד מטעמו בעל מחשב אחד, ובוודאי לא מספר בעלי מחשב, שנתנו הסכמתם לשימוש בתוכנה בדרך הנ"ל.

הימנעות זו של ההגנה אומרת דרשני. הימנעות זו עומדת לנאשם לרועץ.

 

כאמור, בהודאתו הראשונה במשטרה מיום 1/1/01, סיפר הנאשם כיצד רכש שמות דומיין בכרטיסי אשראי גנובים (ת/1 גליון 4 שורות 92-100). בעדותו בבית משפט גרס אחרת.

הנאשם ציין, כי השתמש רק בכרטיס חיוב אחד: "... באישור מוחלט של הבעלים. הבעלים היה WEBMASTR הוא היה סטודנט בארה"ב הוא עסק בתחום הלימוד היה לו אתר שהיה של לימודים באוניברסיטה אני סך הכל נתתי לו שרות חינם אני תפעלתי לו את הדומיין (מתחם האווירי שלו) בעצם יד לוחצת יד..." (ישיבה מיום 16/2/04 עמ' 26 שורות 23-26) (בהמשך  ראה שם בעמ' 46-47).

כמו לעניין שאר הדברים, גם לעניין זה הנאשם לא העיד ולא ניסה להעיד מאן דהוא, כמו גם להציג ראיה שהיא להוכחת טענתו זו,  שלכאורה היה בכוחה לנקותו.  

המשמעות המשפטית ברורה.

 

הנה נא, הודאות הנאשם בחקירותיו במשטרה מתיישבות ומשתזרות בעדויות חבריו לכתב האישום המקורי, כמו גם לכלל הממצאים והראיות שהונחו לפני. התמונה העובדתית שנצטיירה הינה בהירה.

סעיף 2 לחוק המחשבים עניינו שיבוש פעולתו התקינה של מחשב או הפרעה לשימוש בו.

הנאשם השתלט מרחוק על פעולת מחשבים ועשה באמצעותם למימוש תוכניותיו.

הנאשם השתמש באותם מחשבים עליהם השתלט לשליחת "מידע" סתמי לשרתי דלנט.

הנאשם הציף את שרתי דלנט כמתואר בהודאותיו במשטרה ובחומר הראיות. בפעולותיו הנאשם חדר באמצעות התקשרות עם מחשב לחומר מחשב למען עבור עבירה ובכך נתגבשו בעניינו יסודות העבירות לפי סעיפים 4 ו- 5 לחוק המחשבים [ראה בענין זה  פסק-דינה של כב' השופטת רוטלוי,  ת.פ. (ת"א) 40250/99 מדינת ישראל נ' בדיר (טרם פורסם].

 

 

הנאשם  ערך נגיף מחשב, העבירו לחבריו לכתב האישום המקורי ובאמצעותו הדביק מחשבים רבים.  הנאשם השתלט על אותם מחשבים על מנת לפעול באמצעותם ולהציף את שרתי דלנט. הכל בכל ללא ידיעה והסכמה של בעלי המחשבים אותם הדביק בנגיפו [ראה בעניין זה ע.פ. (ת"א) 71227/01 מדינת ישראל נ' טננבאום (הרכב כב' השופטת ברלינר, כב' השופט המר, כב' השופט כספי].

לעניין פרט האישום השני השתמש הנאשם במספר כרטיסי אשראי, לא לו, לצורך רכישת שמות דומיין באתר האינטרנט, בכוונה להונות.

 

 

סוף דבר,  הוכחו בפני יסודות העבירות לפי סעיפים 6(א), 6(ב) 2 ו - 5 לחוק המחשבים תשנ"ה-1995 וכן עבירה לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו-1986.

אשר כך,  הנאשם מורשע בעבירות אלו. 

 

הנאשם הואשם בעבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין. עבירה זו נבלעת בעבירה לפי  סעיף  17 לחוק כרטיסי חיוב. בכל מקרה,  עבירה זו לא  הוכחה בפני, כנדרש וצריך במשפט פלילי. הנאשם זכאי מעבירה זו.

 

ניתן והודע, בפומבי, במעמד הצדדים ביום 30.05.04.

 

דוד רוזן - שופט