בתי המשפט

 

 

 

 

 

גזר דין

 

בפני נאשם, גבר יליד 1975, נשוי ואב לילד אחד, ללא עבר פלילי קודם.

 

הנאשם הורשע לאחר שהודה, חזר מכפירתו כל זאת במסגרת הסכמה בין התביעה להגנה.

 

במהלך אותן הסכמות ובמסגרתן, הוגש כתב אישום מתוקן בו כזכור הורשע הנאשם. הנאשם הורשע על פי הודאתו במיוחס לו בכתב האישום המתוקן במ/1, בעבירות הבאות:

באישום ראשון: בעריכת נגיף מחשב, עבירה על סעיף 6(א) לחוק המחשבים, תשנ"ה-1995 ; ובהעברת נגיף מחשב, עבירה לפי סעיף 6(ב) לחוק הנ"ל ;

באישום השני: ייצור עותקים מפרים, עבירה על סעיף 10(א) לפקודת זכויות יוצרים, או בנוסחו הישן של החוק, סעיף 3(א) לפקודת זכויות יוצרים ; החזקת עותקים מפרים, עבירה על סעיף 10(ד) לפקודה הנ"ל,  וניסיון מכירת עותק מפר, עבירה  על סעיף 10(ג) לפקודה בשילוב עם סעיף 25 לחוק העונשין תשל"ז-1977.

 

בכוונת מכוון אאריך מעט את תיאור הרקע העובדתי, שכן עבירות אלה, עבירות בהן הודה הנאשם, עבירות שהפסיקה בנוגע אליהן דלה,  עבירות חדשות יחסית שבאו לעולם בזמן האחרון לאחר ההתפתחות הטכנולוגית בתעשיית ההי-טק ובעיקר בתחום המחשוב.

יצויין כאן ועכשיו, כי עבירות אלה קלות לכאורה לביצוע והרווח השמור למבצעיהן רב, כאשר שלא כדין בצורה צינית נחמסים מיד הזכאים להם פירות עמלם תושייתם והשקעותיהם בזמן ובהון. זאת ועוד, עבירות אלה של גניבת זכויות יוצרים, הפכו לנגע נפוץ ולצער כל מדינתנו "מככבת" במקום בכיר ולא מחמיא ברשימת המדינות המפרות זכויות יוצרים.

 

הרקע העובדתי של אישום ראשון הוא כדלקמן:

מערכת המחשוב של חברת רדלן מוגנת מפני מתערבים ופולשים חיצוניים באמצעות מערכת קידוד ומערכת סיסמאות. לכל עובד בחברה יש שם משתמש וסיסמה בעזרתם הוא יכול להיכנס למערכת מחשב של החברה ולעשות בה שימוש בהתאם להרשאות שניתנו לו.

 

בתאריך כלשהו במהלך שנת 2002,  לפני חודש אוקטובר, ערך הנאשם ביודעין תוכנה שבכוחה יש לחשוף בפני שולח התוכנה את שם המשתמש וסיסמתו של המשתמש אשר מקבל את הקובץ המכיל את התוכנה בדואר האלקטרוני ומפעיל אותה. לשון אחרת, הנאשם יצר וירוס המאפשר לו לפלוש למחשביהם של אחרים ולעשות שימוש שלא כדין בכל שאצור בהם.

 

 

 

ב- 01.10.2002 עובר לשעה 23:00,  שלח הנאשם הודעת דואר אלקטרוני את הוירוס המתואר  לכל תאי הדואר האלקטרוני של עובדי רדלן. בעקבות זאת, ביום שלמחרת כאשר בשעות הבוקר פתחו עובדי החברה את הקובץ שנשלח להם על ידי הנאשם הפעילו הללו את הוירוס הנ"ל.  במעשיו אלה כמתואר הכין הנאשם תוכנה שהיה בה די כדי לגרום נזק או שיבוש למחשב או לחומר הנאצר במחשב, כל זאת שלא בהרשאה, שלא כדין ושלא למטרות חברה בעלת המחשב ו/או עובדיה.

 

האישום השני, כאן ב- 10.07.2002 פנה הנאשם באמצעות דואר אלקטרוני לגב' בשם פו לי העובדת בחברה סינית והציע לה לרכוש את התוכנה בשפת המקור הנמענת סירבה לשתף פעולה עם הנאשם והודיעה במקביל לחברה על ניסיון המכירה.

 

לבקשת רדלן, המשיכה גב' פו לי בקשר עם הנאשם ואף "תיווכה" בין הנאשם לבין אדם שהיה אמור להתחזות לקונה בשל אדוין דניאלס. 

 

בין הנאשם לבין אותו דניאלס נוצר קשר,  השניים החליפו מספר הודעות דואר אלקטרוני בנוגע לתוכנה ולתנאי מכירתה, כשהנאשם מציע לאותו דניאלס למכירה עותק מקוד המקור של תוכנת האר.או.אס. (שהינו עותק מפר). כל זאת,  כנגד תמורה של 1,200,000 דולר.

 

בתאריך כלשהו שלא ידוע למאשימה מהלך שנת 2002 ולפני דצמבר 2002, יצר הנאשם עותק מפר  בכונן המחשב שלו לשם מכירתו.   בהמשך, לאחר מכן, במהלך דצמבר 2002, המשיך הנאשם והחזיק בעותק המפר, כל זאת לצורך מסחר בו.

 

חלפו עברו הימים וב- 19.12.2002  עובר לשעה 11:30, פגש הנאשם את אותו אדוין דניאלס בית מלון בבלגיה, כשלנאשם התלווה אדם בשם צוג'ה גולן ישראלי תושב אנדרפן. במהלך הפגישה הציג הנאשם לאותו דניאלס את כל רכיבי התוכנה לרבות קוד מקור על גבי מחשבו הנישא ושב ודרש תמורתה 1,200,000 דולר. 

הפגישה הסתיימה בכך שהשלושה קבעו להיפגש למחרת כדי לסכם את  דרך העברת הכסף. פגישה שלא יצאה אל הפעול.

 

הנאשם ביצע את כל המעשים הללו כאשר מעולם לא היה הבעלים של זכות  היוצרים בתוכנה ומעולם לא קיבל היתר להעתקתה  ו/או לסחור . במעשיו אלה, קרי, ניסיונו למכור את התוכנה ביצע הנאשם ניסיון לפגוע ביכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה כל זאת מאחר  והיה ידוע לו כי אם ימצא קוד המקור של התוכנה ידי לקוחות החברה, יפגע מקור הכנסתה העיקרי של החברה.

 

עד כאן החלק העובדתי.

 

כזכור, הצדדים הגיעו להסכמות. ובתיק פלילי הצדדים הם תביעה ממלכתית שאמונה  לשמור על טובת הציבור לטעון לענישה הולמת שתענה אחר העקרונות הערכיים שהגלומים בבסיס הוראות החיקוק שהופרו, בין היתר, כדי שיובהר המסר הערכי וגם ובעיקר על מנת להרתיע אחרים מללכת בדרכו של הנאשם.

 

הצד השני, כלומר הנאשם וסנגורו,  שעושים את המיטב והמירב כדי להעלות נסיבות מקלות ונסיבות פרטניות אחרות, כדי שבימ"ש יתחשב  ולא יחמיר עם הנאשם.  לשון אחרת,  בהליך גזירת הדין על היושב בדין לאזן פרטנית בין שתי חטיבות אינטרסים מנוגדות זו לזו. בין טובת המדינה והחברה לבין טובתו הפרטנית של הנאשם.

 

כזכור בפני הסדר טיעון. וכנהוג במקומותינו, גם מכח הפסיקה המחייבת, בית המשפט שמונחת בפניו עסקת טיעון לרוב נעתר לה וזאת מהטעמים הבאים:

 

1.                  עסקאות טיעון הינן דרך מבורכת לסיום הליכים לחסכון זמן דיוני של בימ"ש והצדדים ולמניעת עינוי דין.  יתרה מזאת, במחקר שנערך לפני מספר שנים בארה"ב, נמצא שאם בכל התיקים התלויים ועומדים בעת עשיית המחקר וממתינים לבירור דינם היו נשמעות הוכחות זמן שמיעת בירור ההוכחות המשותף לכל התיקים הנ"ל היה משתרע על פני 250 שנה בקירוב.

 

2.                  בנמצא פסיקה מחייבת לרבות פסיקה  עדכנית של בימ"ש העליון מהזמן האחרון המחייבת או ליתר דיוק ממליצה בחום בפני בתי המשפט להיעתר להסדרי טיעון שכן בנוסף להנמקות בהן נגעתי נוספה הנמקה נוספת שאל לי לפגוע בציפיות שנטעו בלב הנאשם כאשר תביעה ממלכתית אמונה על שמירת טובת הציבור ויישום אכיפת החוק  מגיעה להסכמות.  לשון אחרת, מן המקובץ עולה כי רק במקרים חריגים ונדירים, כאשר ההסכמות נגועות בחוסר סבירות קיצוני או חלילה בחוסר יושרה, דבר שאיננו בפני, בית המשפט יכול / רשאי / מוסמך  שלא להיעתר להסכמות.

 

3.                  בחנתי את כל שהונח בפני ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים, ומצאתי כי התביעה עתרה לקיום ההסכמות כיוון ש:

א.    ישנם קשיים כלשהם בחומר החקירה שלוקט.

ב.     אם היה נשמע התיק  שמיעתו היתה מצריכה סידורים מינהלים מורכבים (הבאת עדים מחו"ל ושמיעת מומחים באשר למצב החוקי בחו"ל)

ג.       לא נגרם נזק לחברה ולנאשם אין עבר פלילי. כמו כן לא יוכל להמשיך יותר לעבוד במקצועו.

 

4.                  הסנגור הצטרף לטיעוני התביעה והוסיף משלו כי מצבו הכלכלי של הנאשם בכי רע, הנאשם הביע חרטה, שיתף פעולה מיד ובאופן מלא  ולכן ראוי  כי בית המשפט ייעתר  להסכמות.

 

התחבטתי לא מעט שכן העבירות שבוצעו הן לא עבירות של חמת רגע, אלא עבירות שהן פרי  תכנון קר וציני ולצורך הפקת רווחים גדולים  שלא כדין ועל חשבון הזולת. עבירות שכמעט בוצעו אלמלא יושרתה והגינותה של אותה עובדת סינית הגב' פו לי. יתרה מזאת, במשתמע, חרף העובדה שהדבר לא נטען וחרף העובדה שלא הונחו בפני ראיות לכך, הגיוני כי הנאשם השקיע מהונו ואונו בכך שמימן לעצמו נסיעה לחו"ל ושהות במלון לצורך קידום אותה עסקה שסוכלה.  כך שעל פני הדברים, מדובר אומנם באדם שאין לו הרשעות קודמות אך חשיבתו ודרך התנהגותו היתה פלילית למהדרין.

 

כזכור, תביעה ממלכתית  שקביעותיה נאמנות עלי הגיעה להסכמות שבעיני ולעניות דעתי ולאחר שהתחבטתי לא מעט כפי שציינתי, כפסע ביניהם לבין חוסר סבירות, לכן בקושי כלשהו ומעט בלב כבד ובנפש לא חפצה ובייחוד מהטעם שפסיקת בית המשפט העליון מחייבת אותי וכובלת את שיקול דעתי כאן, אני נעתר לסכמות.

 

יתרה מזאת,  לצערי לא אחת נתקלתי בשבתי כשופט בערכאה ראשונה כי כאשר הבעתי את מורת רוחי  באשר לעסקאות גבוליות כגון אלה, הוצגתי שלא בטובתי ככלי ריק בפני ערכאת הערעור שכן התביעה חברה חיש קל להגנה וקביעותיי הפכו לאות מתה. לכן, מוצא אני ולא בלב קל, כי אין זה המקום ואין אלה הנסיבות לעשות שימוש כאן בפירוש שנתן הרב'ה קוץ לפסוק בפרקי אבות "הווה מתאבק  באבק רגליהם של תלמידי חכמים". כוונתו היתה שאל לו לאדם העומד על דעתו לבטל את דעתו מפני דעתם של תלמידי חכמים אלא להיפך,להיאבק עליה ולנסות לשכנעם.

 

מצב הפסיקה דהיום והדוגמא שנתקלתי בה על בשרי אותה ציינתי קודם לכן, במקרים קודמים בה האמנתי וחשבתי שראוי שאלך בדרך זו, וערכאות בכירות הסבו את תשומת ליבי לכך שלא ראוי לעשות כך, הביאוני להיעתר להסכמות.

 

לכן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים כמוסכם בין הצדדים:

 

א.                        24 חודשי מאסר, מתוכם 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, הכל על פי המלצת הממונה והיתרה כעונש מאסר מותנה למשך 3 שנים על כל העבירות בהן הורשע.

ב.                         קנס כספי בשיעור 25,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 5 תשלומים שווים, לאחר סיום ריצוי עבודות השירות.

ג.                          פיצוי כספי בסך 25,000 ₪ שישולם גם הוא באותו אופן ובמקביל לתשלום הקנס.

 

נקבע לקבלת חוות דעת ממונה ליום  02.12.2004 שעה 08:30.

 

הממונה על עבודות השירות יזמן את הנאשם על פי כתובתו: רחוב המעפילים 3/10 אשדוד. טלפון: 8566627-08 ; 5418588-054.

 

בשולי הדברים, הדברים שיכתבו מיד, הינם בחזקת המלצה לא הוראה ולא הנחיה  אלא בחזקת  המלצה בלבד.

 

נראה לי כי ראוי כי רשויות המס יתנו את דעתם על כל המעורבים בפרשה וינסו לברר את מקורות הון והמימון לרקע ביצוע עבירה זו לרבות נסיעת הנאשם לחו"ל.

 

אשר על כן, ראוי כי התביעה תשתף את רשויות המס ותעביר לה את חומר החקירה בשלמותו.

 

ניתן היום ט"ז בחשון, תשס"ה (31 באוקטובר 2004) במעמד הצדדים.

 

_____________

חנן אפרתי, שופט

קלדנית: חגית א.