הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

המדריך לשבירת ראיות מודפסות מהאינטרנט 31/03/2005 | גיליון מספר 77 | משה הלוי halemo האם תדפיס נייר של אתר אינטרנט שמוצג על מסך משתמש הוא העתק נאמן למקור של אתר האינטרנט? רבים יגידו שכן, ולפעמים גם בתי המשפט יצטרפו אליהם שיקבלו פלט מאתר אינטרנט כראיה קבילה. אבל, זה ממש לא כך. ויש אפילו הוכחה מדהימה. לאיציק (שם בדוי) יש אתר אינטרנט. באתר האינטרנט שלו מפרסם איציק מאמרים ותמונות. בגלל שהאתר של איציק הוא ציבורי וכל גולש אינטרנט יכול לגלוש אליו ולקרוא את התכנים, איציק חשוף לתביעות משפטיות מצד נפגעים שונים שנפגעו בפרסומים שעשה איציק באתר שלו. המפגעים באתר של איציק הם שני מפגעים אזרחיים עיקריים: לשון הרע לכאורה שפורסמה באתר שלו במאמר שכתב. והשניה, הפרת זכויות יוצרים של צד שלישי כאשר השתמש בתמונה או בציטוט טקסטים במאמר שכתב. מה עושה אדם שחושב שהאתר של איציק פגע בו? כמובן. מגיש תביעה אזרחית לבית המשפט. זה קל יחסית, לעיתים זול, והחוק אף מאפשר לנפגע שלא להוכיח נזק נגד איציק. למשל, סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע מאפשר לתובע לקבל 50,000 ש"ח כפיצוי ללא הוכחת נזק. סכום כפול מזה אם הוכחה כוונה לפגוע. סעיף 3א לפקודת זכות יוצרים מאפשרת לאיציק לדרוש סכום בין 10,000 ש"ח ל 20,000 ש"ח ללא הוכחת נזק. מספיק שיוכח כי איציק הפר זכות יוצרים בתמונה שפרסם באתר, והלך הכסף מהארנק של איציק. כדי להגיש תביעה נגד איציק, עושה הנפגע דבר פשוט: הוא מדפיס על נייר את הדף הפוגע מהאתר של איציק בעזרת מדפסת הזרקת הדיו המשוכללת שלו, מצרף את התדפיס לכתב התביעה שכתב והדפיס ומגיש זאת למזכירות בית המשפט על מנת שתפתח תיק. התדפיס מהאתר של איציק מהווה ראשית ראיה. בהליכים פליליים נגד אתרי אינטרנט, עושה המשטרה דבר דומה: היא מדפיסה על נייר את מה שנכתב באתר האינטרנט ומגישה את תדפיס הנייר לבית המשפט כראשית ראיה על מנת שבית המשפט יקבל החלטה האם לעצור את החשוד. המערכת הבירוקרטית שהמשטרה נמנית עליה, אוהבת נייר. בעיקר תדפיסי נייר. אתר אינטרנט אי אפשר להעביר ממקום למקום, מחוקר לחוקרת, ולא לכולם יש מחשב שמחובר לרשת האינטרנט. הנייר הוא ידידו הטוב ביותר של הפקיד והשוטר החוקר בישראל. נחזור לאיציק. איציק מגיש כתב הגנה. איציק יכול להכחיש את הדברים בצורה גורפת, אבל זה קצת קשה כשלתובע יש תדפיס המהווה ראשית ראיה לטענות שלו נגד איציק. גם בית המשפט, בשלבים המקדמיים, דורש ראשית ראיה שכזו, על נייר. בהמשך, תצהיר של התובע בתוספת התדפיס שהופק מהאתר של איציק, יספיק כדי שהתביעה תתקבל. אם איציק לא יכחיש מפורשות ולא יעמוד על שלו, איציק עלול לשלם פיצויים כספיים רק בגלל אותו תדפיס נייר, שאת מקורו באינטרנט כבר הספיק להעלים ולמחוק עוד בשלב כתיבת כתב ההגנה שלו. המסה הקריטית והאמינות לכאורה של תדפיסי אינטרנט הספרות המקצועית בנושא דיני ראיות אלקטרוניות (יש רק ספר אחד כזה, "המחשב וההליך המשפטי", נמרוד קוזלובסקי, הוצאת לשכת עורכי הדין, 2000, ויש גם מספר מאמרים בנושא של עורכי דין בתחום), מסבירה כי אם בעבר בתי המשפט התייחסו די בפקפוק ובחוסר אמון לראיות שמקורן מרשת האינטרנט, הרי כיום כבר נוצרה מסה קריטית שקובעת שפלט מהאינטרנט שהופק באמצעות פקודת הדפסה בתוכנת הדפדפן, יספיק. אין צורך להוכיח את אמינות תוכנת הדפדפן או את אמינותה של רשת האינטרנט, והללו נחשבים מכשירים מהימנים. בית המשפט על שופטיו ופקידיו, גם הוא עושה כיום שימוש נרחב באינטרנט (למשל מפרסם פסקי דין ומדפיס אותם כשצריך). בית המשפט, בעיקר בערכאות נמוכות, יחשוב שהפלט המודפס הוא אמין דיו כדי שהוא יקובל. זאת במיוחד כשמדובר במשפטים אזרחיים על לשון הרע או על הפרת זכויות יוצרים. בחלק מההליכים פליליים יתקשה בית המשפט להאמין כי תדפיסי הנייר שונים ממה שבאמת פורסם באתר האינטרנט. כיום, כשגולשים מדפיסים דף מתוך אתר אינטרנט, התוכן הטקסטואלי והתמונות מועתקים לנייר באמצעות מדפסת, אך לא תמיד הצבעים של האתר וצורתו נראים על הנייר כפי שהם נראו על המסך. אבל זה לא משנה כאשר העניין הוא בתוכן הטקסטואלי ולא בצבעים שמסביב. הדעה הרווחת כיום היא שהתוכן שמקורו מאתר אינטרנט ומופק על נייר, זהה לתוכן שהוצג על מסך המשתמש. האמנם צריך לקבל מובן מאליו שמה שמודפס על הנייר זהה בתוכנו למה שהוצג על המסך? ובכן, ממש לא. איציק חקר ומצא שזה לא חייב להיות ככה. למעשה, הטכנולוגיה כיום שמשתמשים בה דפדפני האינטרנט החדישים (אינטרנט אקספלורר או מוזילה או פייר פוקס), מאפשרת לעשות מניפולציות על תכנים שמופקים על נייר. לא רק הצבעים והעיצוב יכולים להשתנות ממדיה חשמלית למדיה נטולת עץ, אלא התוכן עצמו יכול להיות שונה מהמקור. אם היה נדמה שכלל "הראיה הטובה ביותר" ועקרון "עדות מפי השמועה" כבר לא רלבנטיים לגבי ראיות שמקורן מאתרי אינטרנט בגלל שכל העולם ואישתו גולשים ברשת, אז הנה הכלל והעיקרון חוזרים ובגדול! אל תאמינו למה שאתם רואים מודפס על נייר ומספרים לכם שזה תדפיס של אתר אינטרנט. התוכן על הנייר יכול להיות שונה בתכלית מהתוכן המקורי שהוצג על מסך המשתמש! איך? תמונה אחת שווה אלף מילים וקוד אחד שווה אלף הסברים. שבירת ראיות ותדפיסים מרשת האינטרנט דוגמה ראשונה: בקישור המצורף נמצא דף אינטרנט מהאתר של איציק שבו כתוב על פלוני אלמוני שהוא אדם רע, רשע, אידיוט ופרחח. לשון הרע פר אקסלנס. אבל, כשפלוני אלמוני ירצה להדפיס את הדברים הנלוזים שאיציק כתב עליו, הוא יגלה על הנייר שנכתב עליו שהוא אדם טוב, אדיב, נחמד ועוזר לזקנות לחצות את הכביש. איך בדיוק פלוני אלמוני יתבע את איציק בבית המשפט כשבתדפיס היחיד שאותו הוא יכול להפיק, נאמרים רק דברים טובים עליו? הרי כל הגולשים ראו את ההשמצות, אבל בית המשפט יראה רק את המחמאות, לחץ/י כאן כדי לראות במו עיניך דוגמה שניה: בקישור המצורף נמצא דף אינטרנט מהאתר של איציק שבו נמצאת תמונתה של מונה ליזה החייכנית שצייר לאונרדו דה וינצי'. אם לאונרדו ירצה לתבוע את איציק על הפרת זכויות יוצרים בגלל פרסום התמונה שלו באתר של איציק, הוא ייתן לדפדפן שלו פקודת הדפסה כדי שתהיה לו ראשית הוכחה על ההפרה שעשה איציק. אבל, כשלאונרדו יראה מה הודפס על הנייר, הוא יגלה לתדהמתו שתמונה של הילד הבוכה הודפסה במקום התמונה של מונה ליזה שלו. לחץ/י כאן כדי לראות במו עיניך דוגמה שלישית: בקישור המצורף נמצא דף אינטרנט מהאתר של איציק שבו נמצאים גם תמונתה של מונה ליזה וגם קצת השמצות על פלוני אלמוני. אם פלוני אלמוני ולאונרדו ירצו להדפיס את הדף, מה שהם יקבלו זאת הודעת שגיאה (ייאמר פיקטיבית) כאילו המדפסת שלהם לא בסדר ויש לה תקלה וכדאי שהם יפנו ליצרן. לחץ/י כאן כדי לראות במו עיניך הטכנולוגיה מאחורי השבר הטכנולוגיה שעליה מתבססת שבירת תדפיסי האינטרנט היא CSS, או בשמה העברי "גיליונות סגנונות מדורגים" (Cascading Style Sheets). מדובר בתוספת לשפת HTML שבה כותבים ומעצבים את דפי האינטרנט. תקן CSS הוא תקן תוכנה המאפשר לשנות את העיצוב של קבצים הכתובים בשפות HTML, XML ו XHTML ומשמשים לבניית אתרי אינטרנט. כוחו של ה CSS הוא בכך שהוא מאפשר הפרדה מוחלטת של התוכן מהעיצוב. תקן CSS מאפשר להציג תוכן כלשהו, ובמידה מסוימת להעלים תוכן. משתמשים כיום בשיטה זו כדי לפתוח תגובות גולשים (טוקבקים) או לסגור אותם (למשל באתר Ynet שאימץ את השיטה, ואחריו כל אתרי החדשות בישראל). בצורה כזו ניתן לכתוב שני סוגי תוכן, ולהעלים אחד מהם בעזרת תג מאפיין של CSS. תקן CSS מאפשר עבודה שונה עם מסך (screen) או עם מדפסת (print). בצורה כזו ניתן להציג על מסך המשתמש תוכן בצורה מסויימת, ואילו את אותו תוכן ניתן להציג בצורה שונה כאשר הוא מודפס במדפסת. בשיטה של איציק, הוא כותב את שני התכנים בדף שנמצא אצלו באתר, אך כאשר המידע מוצג על המסך של המשתמש, מוצגת ההשמצה או ההפרה. כאשר המשתמש הנפגע מנסה להדפיס את התוכן הפוגע על נייר, התוכן שהוצג על המסך נעלם ולא מוצג על הנייר, ובמקומו מוצג תוכן שאינו פוגע במדפיס. ובינינו, מי בכלל מדפיס דפים מתוך האינטרנט? כמובן, רק אילו שרוצים לתבוע אזרחית או לחקור פלילית את בעל האתר. אז למה שאיציק יעשה להם את החיים קלים, אם אפשר לשבור להם את הראיות לפני שהם ישברו לאיציק את העצמות? דוגמה חיה של קוד מניפולטיבי בדוגמה הבאה, נראה קוד פשוט בשפת HTML שבה בונים דפי אינטרנט, בתוספת קוד CSS שמתחיל ונגמר בתג שנקרא STYLE. בקוד הבא משתמשים במאפיין media שלפניו נמצא הסימן "שטרודל" (@) ובהמשך סוג המדיה: מסך (screen) או מדפסת (print). התוכן תחום תחת תג DIV שבעזרת מאפיין בשם CLASS קובע את צורת עיצובו בהתאם למה שהוגדר בחלק של ה STYLE. בדוגמה המצורפת יוצג על המסך הטקסט "פלוני אלמוני הוא איש רע" (באנגלית) ואילו בהדפסה יוצג "פלוני אלמוני הוא איש טוב". להלן הקוד: <html> <head> <title>Electonic Evidance Manipulation</title> <style> <!-- @media screen { .print_action { display: none; } } @media print { .screen_action { display: none; } } --> </style> </head> <body> <br> <center> <div class=screen_action> <font size="7"><strong>John Doe is a BAD person<br> </div> <div class=print_action> <font size="7"><strong>John Doe is a GOOD person<br> </div> </center> <br> </body> </html> לחץ/י כאן כדי לבדוק את הקוד אם זה חוקי? חוק המחשבים משנת 1995 מגדיר עבירה של פלט כוזב. סעיף 3 לחוק קובע: 3. מידע כוזב או פלט כוזב (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר חמש שנים: (1) מעביר לאחר או מאחסן במחשב מידע כוזב או עושה פעולה לגבי מידע כדי שתוצאתה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב; (2) כותב תוכנה, מעביר תוכנה לאחר או מאחסן תוכנה במחשב, כדי שתוצאת השימוש בה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב, או מפעיל מחשב תוך כדי שימוש בתוכנה כאמור. (ב) בסעיף זה, "מידע כוזב" ו"פלט כוזב" - מידע או פלט שיש בהם כדי להטעות, בהתאם למטרות השימוש בהם. האם שימוש מניפולטיבי ב CSS הוא בגדר עבירה לפי סעיף 3 לחוק המחשבים? האם דף אינטרנט נחשב תוכנה בכלל? האם הקוד נחשב לתוכנה למרות שהוא סקריפט (תסריט)? הרי התוכנה פה היא הדפדפן. ה CSS הוא רק הקוד הנלווה. כלומר, מי שעלול לעמוד לדין זאת דווקא החברה שמאפשרת לתוכנת הדפדפן שלה לעשות שימוש מניפולטיבי בקוד. ובכן, סעיף 1 לחוק המחשבים מגדיר במפורש מה היא תוכנה, ומגדיר אותה גם כקבוצת הוראות: "תוכנה" - קבוצת הוראות המובעות בשפה קריאת מחשב, המסוגלת לגרום לתיפקוד של מחשב או לביצוע פעולה על ידי מחשב, והיא מגולמת, מוטבעת או מסומנת במכשיר או בחפץ, באמצעים אלקטרוניים, אלקטרומגנטיים, אלקטרוכימיים, אלקטרואופטיים או באמצעים אחרים, או שהיא טבועה או אחודה עם המחשב באופן כלשהו או שהיא נפרדת ממנו, והכל אם אינה מיועדת לשימוש במחשב עזר בלבד.

תגובות הקוראים