בתי המשפט

פ 004365/03		בית משפט השלום ראשון לציון
08/01/2004	תאריך:	כבוד השופטת ליאורה ברודי	בפני:

	מדינת ישראל	בעניין:
המאשימה
	נ ג ד
	פרי שירן
הנאשם

ב"כ המאשימה - עו"ד מירי רוט הנאשם וב"כ - עו"ד מיכל בכר מטעם הסנגוריה הציבורית

נוכחים:

פרוטוקול

ב"כ הנאשם:

הקראתי לנאשם את כתב האישום, הוא הבין את תוכנו, והוא מודה בעובדות.

הנאשם:

אני מודה בעובדות.

ב"כ הנאשם:

אבקש שלא להרשיע את הנאשם ולקבל אודותיו תסקיר בטרם הרשעה בדין. מדובר בנאשם צעיר, ללא כל הרשעות קודמות, מעולם לא נפתחו תיקים כנגדו מלבד תיק זה. הנאשם סיים את לימודי התקשורת ועובד בחברת "בזק". הנאשם מתעתד להתקדם בתחום התקשורת. כתב האישום אמנם מייחס לנאשם עבירות חמורות, אבל מדובר בכשל חד-פעמי. הנאשם מודע לחומרה שבמעשה, אך יתכן שהרשעה בדין, כשמדובר באדם נורמטיבי, שהגיב כפי שהגיב, אמנם בצורה קשה ביותר, בשלב זה לפחות עד לקבלת התסקיר אין סיבה להרשיעו.

ב"כ המאשימה:

כאשר נאשם מודה ובימ"ש בשלב זה קובע שלא יורשע זה מסוג המקרים היוצאי דופן. החוק מצמצם את גבולות החריג. לא בכל תיק אפשר להורות על אי הרשעה. אמנם מדובר באדם ללא עבר פלילי, אך יחד עם זאת אין מדובר במעשה קונדס, כי אם במעשים שנעשו על רקע פיטורין מהעובדה, מעשים שפגעו בצורה קשה מאוד במתלוננת. הנאשם מפרסם לכאורה בשמה של אותה מעבידה הודעה שיש לה אופי מיני, תוך מסירת מס' הפלאפון שלה, כשהוא מנצל את היכרותו הקודמת עם המתלוננת. כתוצאה מאותו מעשה התקבלה המתלוננת שיחות רבות בעלות אופי מיני. המדובר בתיק חמור בצורה יוצאת דופן.

הנאשם:

אני מתנצל על המעשה ומתבייש בזה.

הכרעת דין

הנאשם הודה בעובדות כתב האישום, ובטרם הרשעה בדין עתרה באת כוחו לשלוח אותו לקבלת תסקיר שירות מבחן שיבדוק אפשרות סיום ההליך ללא הרשעה, מחמת גילו הצעיר של הנאשם, עברו הנקי והיותו עובד "בזק".

ב"כ המאשימה התנגדה לבחינת סיום ההליך ללא הרשעה, בהדגישה את חומרת מעשיו של הנאשם, אשר פגעו בצורה קשה בפרטיותה של המתלוננת.

במועד הרלבנטי היה הנאשם מועסק תחת פיקוחה של המתלוננת, מנהלת בחברת "פלאפון", ובתאריך 22/7/03 נמסרה לו הודעה בעל-פה על פיטוריו.

בתאריך 28/8/03, על הרקע הנ"ל, עשה הנאשם שימוש במתקן של "בזק", פתח באתר אינטרנט "תיבה" ובה הקליד הודעה בעלת אופי מיני, משפיל ומבזה אודות המתלוננת. כן נרשם מספר הטלפון הסלולרי של המתלוננת באותה הודעה.

בתאריך 23/8/03 ו- 24/8/03 התקשרו למתלוננת מספר אנשים על מנת לשוחח עימה בקשר להודעה המגונה.

בית המשפט רואה בחומרה עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק, פגיעה בפרטיות והוצאת לשון הרע, ובעיקר לנוכח העובדה שהנאשם השתמש באינטרנט כאמצעי לביצוע העבירות. מערכת האינטרנט נגישה לכל, ופירושו של דבר שהפירסום הפוגעני מגיע בקלות לידיעת הציבור הרחב. מעשים כגון אלה גורמים למתלוננים נזק רב - השפלה ובושה, ועל כן סבורני כי האינטרס הציבורי מחייב הרשעה בדין. על פניו לא נשטחו בפני כל נסיבות חריגות או יוצאות דופן, המצדיקות קבלת תסקיר אודות הנאשם בטרם הרשעה בדין.

מכל האמור לעיל, הנני מרשיעה את הנאשם בעבירות המיוחסות לו: הטרדה באמצעות מתקן בזק, בניגוד לסעיף 30 לחוק התקשורת, (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982 ; פגיעה בפרטיות, בניגוד לסעיף 5 יחד עם סעיף 2 (1) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א - 1981 והוצאת לשון הרע, בניגוד לסעיף 6 ביחד עם סעיף 1 (2) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965.

ניתן היום י"ד בטבת, תשס"ד (8 בינואר 2004) במעמד הצדדים.

ליאורה ברודי, שופטת

סגנית נשיא

ב"כ המאשימה:

אנו נעתור להטיל על הנאשם מאסר שתיבחן האפשרות לרצותו בעבודות שירות. נציע לבית-המשפט לקבל חוות-דעת ממונה בטרם גזירת הדין. כן נעתור למאסר על-תנאי ופיצוי למתלוננת.

כפי שאמרתי לעניין ההרשעה, המדובר בנאשם צעיר ללא עבר פלילי, מדובר במעשה שיש בו פגיעה ממשית באופן מתמשך בפרטיותה של המתלוננת. החמור מכך ניצול ציני שעשה הנאשם בעובדה שהוא מכיר את המעבידה שלו, ועל כן יכול גם לספק ולעשות שימוש זה או אחר במספר הפלאפון שלה. המדובר במעשה שתוצאותיו קשות, זאת אומרת לא רק נסיון חמור כשלעצמו, אלא מכך עולות השלכות כאשר המתלוננת קיבלה לפלאפון שלה שיחות שהיו בהם לפגוע בכבודה ולהשפילה. מעבר לכך שמדובר בהתנהגות שגרמה להטרדה מתמשכת של המתלוננת. המעבידה פיטרה את הנאשם ממקום העבודה והמעשים נבעו בשל כך.

לאור חומרת המעשים ובעיקר הפגיעה הרציפה מחייבים ענישה מחמירה, ועל בית-המשפט להאביר לנאשם מסר חד משמעי כי פרטיותו של אדם וכבודו לא ניתן כך סתם לבטלו באמצעות מעשים קשים. רק בשל גילו של הנאשם, עברו הנקי, לא נבקש למצות עימו את מלוא חומרת הדין ולא נעתור למאסר בפועל, ולכן נבקש להטיל על הנאשם מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות, מאסר על-תנאי, פיצוי למתלוננת בגין עוגמת הנפש וקנס כספי.

ב"כ הנאשם:

הנאשם ללא עבר פלילי וזהו הכישלון היחיד שלו. מדובר במעשה חמור, מבלי להמעיט ולו בקצת בחומרת העבירות. המדובר במעשה רגעי. הנאשם כעס מאוד על המתלוננת וביצע את המעשים המיוחסים לו בסערת רגשות. אני מניחה שנגרם נזק למתלוננת, אבל אין לנו שום אינדקציה לגבי הנזק הזה. אני בטוחה שזה לא נעים אך אומר שבמעשים חמורים בהרבה, כאשר יש פגיעה בגוף ובנפש, כאשר הפגיעה מוכחת, בית-המשפט לעיתים רבות מסתפק במאסר על-תנאי. כאן מדובר בנאשם נורמטיבי לחלוטין שלמעט כישלון חד פעמי זה, מעולם לא כשל. הנאשם כל עתידו לפניו, סיים את לימודי התקשורת, עובד בעבודה מסודרת בחב' "בזק", שם על-מנת להתקדם הרשעה זו תפריע לו מאוד, ועצם החקירה במשטרה, התלונה שהוגשה, ההליך המשפטי מהווים חרב מאוד גדולה מעל צווארו, ולכן המשמעות של שליחתו לעבודות שירות מלבד העובדה שתפגע בפרנסתו, תגדע את המשך רציפותו בעבודה, תגרום לו לעוגמת נפש מאוד רבה, והשאלה, ומבלי להמעיט בחומרת העבירות, האם בנאשם זה ונסיבותיו יש צורך בעונש כ"כ מוחשי.

הנאשם:

אני מביע צער וחרטה.

החלטה

הנני דוחה המשך הדיון לקבלת חוות-דעת ממונה באם הנאשם מרוצה לרצות מאסר בעבודות שירות ליום 26/2/04 שעה 08:30 .

כתובתו של הנאשם - רח' הצנחנים 9, דירה 10, ראשון לציון. טל': 702525-050.

מזכירות בית המשפט תשלח בדחיפות העתק פרוטוקול ישיבת היום לממונה על עבודות שירות.

ניתנה היום י"ד בטבת, תשס"ד (8 בינואר 2004) במעמד הצדדים.

ליאורה ברודי, שופטת

סגנית נשיא

004365/03פ 126 כנרת