הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי
|
|
|
|
|
|
חברות התקליטים מחקו את התביעה נגד הנתבע האחרון שנשאר 02/06/2006
| גיליון מספר 81 | משה הלוי halemo חברות התקליטים הישראליות שתבעו אתרי שיתוף קבצים, בהם להלה
וליונטוורק, מפעילות שירות אימיול, הסכימו למחוק את התביעה נגד הנתבע הראשון
והאחרון בפרשה, אבי הירש שעל פי התביעה, תחזק אתר מפר. את המהלך יזם עו"ד
בועז גוטמן, סניגורו של הירש, שהצליח לשכנע את התביעה שהירש לא הרוויח אגורה
משיתוף קבצים ולא היה שותף לעוולה הנטענת. ביום 11 ספטמבר 2005 נפתחה מערכה משפטית רשמית של
חברות התקליטים והסרטים בישראל ובארה"ב כנגד משתפי קבצים ישראלים, בהם אתרי
אינטרנט ומפעילי שירותי שיתוף קבצים. החברות התובעות, 27 במספר, בהן NMC מוסיקה, הד
ארצי, הליקון, פונוקול, ועוד חברות פחות ידועות שהפיקו סרטים ידועים, הגישו
תביעה על הפרת זכויות יוצרים בבית המשפט המחוזי בחיפה (ת"א 915/05). התביעה הוגשה נגד ששה נתבעים, בהן
ספקיות האינטרנט 012 קווי זהב ואינטרנט זהב, שהתביעה נגדה היתה פורמלית בלבד.
נגד הספקיות נטען כי הן נתנו שירותי אירוח (hosting) לנתבעים. נגד הנתבע הראשון, אבי הירש, טענה התביעה כי הוא
הבעלים המנהל והמפעיל של אתר "ליונטוורק" (www.lionetwork.net), אשר היווה אתר אינדקס לקבצי מוסיקה וסרטים שזכויות
היוצרים בהן שייכות לתובעים. התבעיה טענה כי הירש הוזהר מספר פעמים על ידם, אך
התעלם מהדרישה. נגד הנתבע השני, אמיר טסלר (או אמיר חיים), נטען כי
הוא הבעלים והמפעיל של האתר המפר "להלה" (www.lala.co.il). גם נגדו טענה התביעה כי התעלם מהתראות ואזהרות שנשלחו
אליו על ידי התובעים, ואף הכריז תיגר על חברות התקליטים והסרטים. נגד הנתבע השלישי, אלי שגב, טענו התובעות כי הוא
הבעלים והמפעיל את אתר "שיפט" (www.shift.co.il)
שגם הוא אתר שנתן הפניות וקישורים לקבצי מוסיקה וסרטים מפרי זכויות יוצרים. נגד הנתבע הרביעי, תמיר פרמינגר, נטען כי הוא הבעלים
והמפעיל של האתר המפר "סאבסנטר" (www.subcenter.co.il) שפעל עד לקבלת מכתבי ההתראה, ולאחר מכן הצטרף לפעילותו של
אתר "להלה". הנתבע השביעי, שי לב ארי, לא היה חלק מכתב התביעה
המקורי, אך צורף מאוחר יותר לכתב התביעה, מאחר ועל פי התביעה, הוא היה שותף
להפעלת אתר שיתוף הקבצים "ליונטוורק" ביחד עם הנתבע 1, אבי הירש. מיד עם הגשת התביעה, הגישו התובעות גם בקשה לסעדים
זמניים, בהם צווי חיפוש ותפיסה נגד הנתבעים. לאחר קבלת צווי החיפוש והתפיסה מבית
המשפט, הגיעו נציגי התובעים ופרקליטיהם ממשרד עורכי הדין שרה פרזנטי ושות' (www.presentilaw.com), אחד מהמשרדים המובילים בעיסוק בזכויות יוצרים. מייסדת
המשרד, עו"ד שרה פרזנטי היא כותבת אחד מספרי החוק המקיפים ביותר בנושא
זכויות יוצרים, "דיני זכויות יוצרים" (3 כרכים עבים מאוד). החיפוש והתפיסה שביצוע התובעים בבתיהם ובמשרדיהם של
הנתבעים לוו בצווים ובשוטרים שנלוו להליך הפולשני. נגד הנתבע הראשון, אבי הירש,
הגיעו התובעים לביתו והחרימו ציוד מחשבים שעל פי החשד שימש לפגיעה בקניין הרוחני
של חברות התקליטים והסרטים בישראל. בינתיים, הוגשו על ידי הנתבעים כולם כתבי הגנה. ההליך העיקרי עצמו לא הגיע לשלב של ראיות והוכחות,
אלא רובו נוהל במסגרת בקשות ביניים לסעדים זמניים שהגישו התובעים והנתבעים
באמצעות עורכי דינם. התכתובת המשפטית והדיונים התקיימו בפני השופט גדעון גינת,
סגן הנשיא של בית המשפט המחוזי בחיפה. לאחר מספר חודשים, הגיעו חלק מהנתבעים לפשרה עם
התובעים. הפשרה כללה פיצוי והבטחה להימנע מהפרת זכויות יוצרים נוספת. ביום 07 דצמבר 2005 הגיע הנתבע 4, תמיר פרמיגנר
(מפעיל אתר "סאבסנטר"), לפשרה עם התובעות, שתוכנה לא פורסם. לפשרה ניתן תוקף של פסק דין. ביום 27 דצמבר 2005 הגיעו הנתבעת 6, ספקית האינטרנט
012 קווי זהב, והתובעות לפשרה שתוכנה לא פורסם, וניתן לה תוקף של פסק דין. ביום 8 ינואר 2006 הגיעו הנתבעים 2 ו 7, אמיר טסלר
(מפעיל אתר "להלה") ושי לב ארי (מפעיל אתר "ליונטוורק"),
להסכמה עם התובעים לפצותם כספית. הוסכם כי כל אחד מהם ישלם סכום של 30,000
ש"ח לכיסוי הוצאות התביעה. עוד הוסכם כי טסלר ולב ארי ישלמו סך של 20,000
ש"ח כל אחד על כל יצירה מפירה חדשה שתעלה לאתר האינטרנט שברשותם. ביום 6 פברואר 2006 הגיע הנתבע 3, אלי שגב (מפעיל אתר
"שיפט"), עם התובעות לפשרה, שתוכנה לא פורסם. לפשרה ניתן תוקף של פסק
דין. אם חשבנו שתיק התביעה הכי גדול בישראל בנושא שיתוף
קבצים נסגר לפני מספר חודשים, אז ממש לא. ההליכים המשיכו להתנהל נגד הנתבע
הראשון והאחרון בכתב התביעה, אבי הירש, שלא הגיע עד כה לשום הסכמה ופשרה עם
התובעות. במהלך השבוע האחרון הצליח עו"ד בועז גוטמן (www.4law.co.il) המייצג את הירש, לשכנע את עורכי דין של חברות המוסיקה
והתקליטים הישראליות, שהירש לא הרוויח אגורה אחת לכיסו משיתוף קבצים. עו"ד
גוטמן הסביר לבא כוחן של התובעות, עו"ד ערן פרזנטי, כי מרשו לא עסק בשיתוף
קבצים ולא הרוויח כסף מהנושא, וכל מה שעסק בו הוא מתן שירותי אירוח לאתרים
בישראל. ביום 31 מאי 2006 הגיעו הצדדים להסכמה כי שמו של אבי
הירש יימחק מכתב התביעה, וזאת ללא צו להוצאות כספיות או לפיצוי כספי כלשהו. חברות
התקליטים והסרטים ויתרו על ליטרת הבשר שלהם מהנתבע הראשון, ואילו הירש, בעצת
עורך דינו, ויתר על ניהול הליך ארוך ומתיש כנגד התובעות, כדי להוכיח את חפותו. כפי הנראה, לאחר פסקי הדין בפשרה כנגד הנתבעים 2, 3,
4, 5, 6 ו 7, ולמרות מחיקה שמו של הנתבע הראשון מהתביעה, עדיין תיזכר התביעה כ NMC נגד הירש בכל ספרי
המשפט. כמו שזה נראה, הסאגה הרשמית בין חברות התקליטים והסרטים בישראל לבין
משתפי הקבצים הישראלים הסתיימה רשמית. א 915/05, מחוזי חיפה,
אן.אם.סי מוסיקה בע"מ נגד אבי הירש ואח'
עותק מהסכם מחיקת התביעה, כאן |
|
|
תגובות הקוראים |
|
|
|
|
