בתי המשפט

 

 

 

 

החלטה

 

1.         ביום 29.05.06 הגיש המבקש בקשה שכותרתה "בקשה דחופה לצו עשה זמני במעמד צד אחד".  בבקשה זו עותר המבקש להורות למשיבה לחשוף את פרטי מפרסם, שפירסם כנגדו במסגרת כתובת 88.155.13.215  IP בתאריכים 26.04.06 ו – 27.04.06.

            התצהיר התומך בבקשה הינו סתמי ומפנה לבקשה.

 

בבקשה מתייחס המבקש לסדרת הכפשות, שהוא טוען שנעשו כנגדו ברשת האינטרנט ע"י גולש אלמוני שכינויו OL02 בשנים 2004-2005. באותם פרסומים צויין שמו של המבקש אך המבקש לא עשה בגינם דבר. דווקא שני הפרסומים הרלונטיים, מתאריכים 26.04.06, 27.04.06, שכתובת הפרוטוקול ממנו נשלחו היא נשוא הליך זה, אינה נוקבת בשם המבקש והיא כללית יותר. בעקבות שני פרסומים אלה פנה המבקש למשיבה, וזו הזהירה את אותו מפרסם. מאז אותו מועד אין טענה לפרסום כלשהו מאותו סוג על ידי אותו גורם. יצויין כי המבקש הגיש בענין תלונה למשטרה ביום 7.5.06.

 

2.         השאלה שמעלה בקשה זו היא סבוכה ומורכבת וטרם הוכרעה בהלכה מפורשת. שני הצדדים הביאו לעיוני פסיקה, מאמרים ואף הפנו אותי לתזכיר חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ו – 2005 ולפרסומים נוספים של משרד המשפטים.

            המסר העיקרי העולה מכל אלה הוא כי רק במקרה בו קיים חשש ממשי כי הפרסומים עולים כדי ביצוע עבירה פלילית יש מקום לשקול גילוי פרטי מחבר המידע. במקרה שבפני, כפי שציינתי לעיל, אותם שני פרסומים בודדים שהם הבסיס לבקשה זו, לא איזכרו את שם המבקש, והם כלליים וסתמיים. לאחר שני פרסומים אלה, בעקבות פניה של המבקש, הזהירה המשיבה את מפרסם המידע והוא חדל מכך. המשטרה קיבלה תלונה סמוך להגשת בקשה זו והיא אמורה לחקור אם יש חשד לביצוע עבירה פלילית, כך שהנושא מטופל כבר על ידי רשות מוסמכת.

 

            מאזן הנוחות מחייב במקרה זה להעדיף את האינטרס של חופש הביטוי באינטרנט ועל כן החלטתי לדחות את הבקשה.

 

            לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

 

            המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים

 

 

ניתנה היום כ"ז באב, תשס"ו (21 באוגוסט 2006) בהעדר הנוכחים.

 

                                                                                

 

קלדנית: שירלי.ל.