הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי
|
|
|
|
|
|
טוהר התואר המזוייף 28/02/2007
| גיליון מספר 88 | משה הלוי halemo כשמתקדמים בתפקידים בעזרת תואר מזוייף, צריך לדעת גם
מתי לעצור. אור הזרקורים הוא רמזור אדום. זה מתחיל בראיון עבודה שגרתי, אחד מיני רבים, שבסופו
אין את הג'וב המיוחד. בראשך מתחילים לפעפע מחשבות שלא קיבלת את התפקיד בגלל תואר
כלשהו שחסר לך. תואר ראשון במדעי המחשב, תואר שני בכלכלה, הנדסאי מכונות ואפילו
סתם איזה קורס לא אקדמאי של מיקרוסופט ששווה שכר גבוה בחברת הייטק המחפשת מנהל
מערכות שמבין במחשבים. את הג'וב קיבלת אחרי חצי שנה של חיפוש עבודה מתיש,
ואחרי שעה של זיוף תואר בתוכנת הפוטושופ הביתית שלך. בימים קשים אלה, לזייף תואר זה פשוט קל, אפילו קל
מאוד. הדרישות הגבוהות והמתמודדים הרבים למשרה הנחשקת מקדשים את האמצעים להשגת
המטרה. גם השמירה הקפדנית של המכללות והאוניבסיטאות על צנעת הפרט של בוגריה, לא
תוכל לשבש את המרמה וההונאה. ואלה שמראיינים אותך? ממש לא אכפת להם. העיקר שהם
מקבלים מה שהם רוצים: מועמד עם תואר על פי דרישה, בדיוק כמו שפורסם בלוח הדרושים
בעיתון של יום שישי. ככה, אתה מבצע תפקיד רציני ומתגמל בחברה, כשכולם
מניחים שיש לך תואר ראשון או שני, ואף אחד לא מעלה בדעתו שאין לך את זה. אם אין
לך יכולת שכנוע, שיחות הקפה שלך עם עמיתך לעבודה לא יהיו על התואר שאין לך ואולי
גם להם אין. אבל אם אתה מתכוון לעלות בסולם הדרגות, לא יזיק פה ושם לזרוק שסיימת
את האקדמיה בהצטיינות ייתרה. המעבר לתפקיד אחר בחברה אחרת הוא הזדמנות פז לשדרג את
התואר. שוב פוטושופ, שוב התאמת קורות החיים לדרישות, שוב עבודה מול המראה בשכנוע
המראיין בתואר השני שאין לך. קלי קלות. עברת את זה שוב. קיבלת תפקיד חדש, שכר
יותר גבוה, התקדמת בחיים וגרמת נחת להוריך שלא השקיעו אגורה שחוקה אחת בלימודך
הקשים. בשלב מסויים, אתה מגיע בחייך לתפקיד שדורש חשיפה
ושקיפות. תפקיד במוסד ציבורי, ראשות סניף המפלגה, ריצה לכנסת. כמו שעשית ב 20
שנים האחרונות, אתה מדגיש בפני כולם שאתה הכי מתאים ואם לא היית מתאים בדרישות,
לא היית יכול למלא בהצלחה תפקידים קודמים. ביננו? מי יכול לגלות שאין לך תואר?
צנעת הפרט שנשמרת כל כך על ידי המוסדות האקדמיים עובדת לזכותך. טוהר צנעת הפרט
הוא ערך עליון. אבל אז, עיתונאי קטן אחד מגלה מה שאחרים לא הצליחו
לגלות עליך, או יותר נכון, לא טרחו לחפש עליך: שאין לך תואר, שהתקדמת בחיים
במרמה, שקורות החיים שלך, בחלק של ההשכלה, הם משופצים מדיי, ובעצם - אף פעם לא
קיבלת באופן רשמי תואר ראשון, גם לא תואר שני. אוח, הבושה.... כמו שרשרת קוביות דומינו, עברך הלא
אקדמאי מתחיל לרדוף אותך. לך תסביר לכולם שעשית את זה כדי להביא לילדיך לחם
הביתה ולתת להם חינוך טוב בלי להזקק לחסדיו של הביטוח הלאומי ושל מוסדות צדקה.
מה עדיף? לעבוד על הביטוח הלאומי או לעבוד על המעביד הפרטי? נו... אז פיברקת תואר שאין לך. איך בדיוק הם רצו
שתגיעי מתפקיד פרקליטת המדינה לתואר שופטת בית המשפט העליון? נכון, לא צריך את
הדרישה של תואר שני כדי לשבת ולשפוט, אבל זה מאוחר מדיי להודות שאין לך תואר
שני, כי ככה התקדמת במעלה מדרגות הפרקליטות וככה יצרת רושם ומכובדות כלפייך.
היתה תקווה שאף אחד לא יגלה את זה. ואיך בדיוק חשבת לחתום פסקי דין בלי תואר דוקטור? הרי
כשעלית לישראל מארה"ב, סיפרת לכולם שיש לך תואר דוקטורט מאחת האוניברסיטאות
הנחשקות ביותר ביבשת אמריקה. בינתיים התקדמת מעורך דין לתפקיד של שופט עד שהגעת
לתפקיד הרם של נשיא בית הדין הארצי לעבודה. עכשיו להפסיק את הנוהג של חתימה
בתואר ד"ר? אכן כן. מישהו גילה שהתואר שלך מארה"ב הוא בעצם רק תואר
שני בישראל. ואת? פקידת בנק שהיתה סגנית מנהל מחלקה, אבל סיפרת
לכולם במפלגה שהיית סמנכ"ל הבנק, ואיכשהו במזל הגעת להיות גם חברת כנסת?
שפר גורלך ואוטוטו את מתמנית לתפקיד מיניסטריאלי. מה חשבת לעצמך? שחזותך
"המהממת" תעשה רושם על עיתונאים חסרי השכלה? גיב אס א ברייק. ואתה פרופסור מפוזר? כמה פעמים פנו אליך בתואר
פרופסור ולא טרחת לתקן? יש דבר אחד שמזייפי קורות חיים ומזייפי תארים צריכים
לדעת: בשלב מסויים בחיים צריך לדעת גם מתי לעצור ולהפסיק להתקדם. כל התקדמות
נוספת רק תקלקל ותמוטט את מגדל השקרים שבנית על עצמך משך שנים. זייפני קורות חיים יקרים, זכרו: כשהתפקיד הבא מלווה
באור זרקורים, הגיע העת לעצור ולא להתקדם. אור הזרקורים הוא רמזור אדום. בכל
התקדמות נוספת אתם עלולים לחוות תאונת דרכים קשה שממנה אפילו חברת הביטוח לא
תעזור לכם להתאושש. |
|
|
תגובות הקוראים |
|
|
|
|
