בתי המשפט

 

 

 

פסקֿֿדין

 

1.       זו תביעה כספית, לחיוב הנתבע בתשלום סך 100,000 ₪ בגין פרסום לשון הרע.

 

2.       התובעת הִנה חברה למתן שירותי מכירה של ציוד מחשבים, לרבות ציוד היקפי ותוכנה, בעלת רשת חנויות בפריסה ארצית. לטענת התובעת, הפיץ הנתבע (לאחר שהתובעת לא נענתה לדרישתו ליתן לו מעבד חדש למחשבו),  ברשת האינטרנט, כתבה בה השמיץ והכפיש את התובעת.

 

3.       טוענת התובעת בכתב התביעה, כי הכתבה מסלפת העובדות ופוגעת במוניטין שלה ובשמה הטוב. לטענתה, הוסבר לנתבע מדוע נדחתה דרישתו לקבלת מעבד חדש למחשבו; כי המעבד לא נרכש ממנה; ואפילו אם כן, אין הוא עומד בתנאי תעודת האחריות שהיא אישית לא נתנה להעברה, ואת המעבד שלו לא רכש ממנה.

 

4.       אין כתב התביעה מפרט אילו מילים או משפטים הם בגדר לשון הרע. הפרסום כולו, לטענת התובעת, מהווה את עילת התביעה. בכך מודה התובעת בסעיף 24 לסיכומי תשובתה. בכתב התביעה טוענת התובעת לנזק ממון בגין הפגיעה בעסקה. אין היא תובעת סעד סטטוטורי אלא מפרטת שני ראשי נזק, לסעד ממוני נזקי בלבד: בגין הפגיעה בעסקה ונזקים בעבור הפגיעה בשמה הטוב. בסיכומיה, לראשונה, מעלה התובעת דרישה לפסיקת סעד סטטוטורי, ללא הוכחת נזק. הנתבע טוען כי אין לקבל את תביעתה לסעד סטטוטורי שבסיכומיה.

 

5.       בסיכומי התשובה התובעת טוענת כי יש לראות בתשובות מס' 48, 50, 57 לשאלון משום הודעה על שינוי מסלול תביעת נזק, בבחינת תיקון כתב תביעה.

 

6.       פרשת הראיות התנהלה בפניי על דרך של הגשת תצהירי עדויות ראשיות בכתב, תוך שבעלי־הדין, בהסכמה דיונית, מוותרים על חקירות נגדיות על האמור בתצהירים.

 

7.       כך, מטעם התובעת הוגשו תצהיריהם של מנהלי התובע, יעקב פרילוק וזאב סורקין. הנתבע מסר תצהיר עדות ראשית בכתב לעצמו.

 

8.       בתצהירי העדות הראשית של מנהלי התובעת, שנוסחיהם זהים כמעט לחלוטין, מפרטים הם לראשונה במשפט, ב־12 סעיפים שונים, את הביטויים המשמיצים, לטענתם, בהם השתמש התובע במכתבו ואשר מהווים לדידם משום פרסום לשון הרע.

 

9.       הנתבע לא התנגד ולא טען להרחבת חזית הטענות בתצהירי העדות הראשית ובדיון קדםֿֿהמשפט לא ביקש כי ביתֿֿהמשפט יתעלם מן האמירות הללו או יורה על מחיקתן. מכאן שאינני מקבלת את טענת הנתבע בסיכומיו, לפיה אין פירוט של הביטויים שהם בגדר לשון הרע. תיקון כתב התביעה בעניין זה אירע, אפוא, בהיעדר התנגדות, בתצהיר העדות הראשית. לביטויים אלה אתייחס בפסק הדין. הביטויים הם אלה המופיעים בסעיף 31 לתצהיר עדותו הראשית של זאב סורקין, וראו סעיף 29 לתצהיר עדותו הראשית של יעקב פרילוק.

 

ה ר ק ע  ל ת ב י ע ה

 

10.     ביום 16.6.2004 רכש הנתבע מעבד למחשבו, מסוג 'AMD XP 2400', מאת האחים אמיר וכפיר מרואני, לאחר שאלה רכשו את המעבד מאת התובעת תמורת 423 ₪ ביום 21.11.2003, בסניף התובעת בגעש, כמצוין בחשבונית נספח א' למוצגי הנתבע (להלן: "המעבד").

 

11.     מיד לאחר שהתקין הנתבע את המעבד במחשבו הביתי, הבחין כי המעבד אינו תקין, כאשר מערכת ההפעלה של המחשב קרסה.

 

12.     כיוון שהמעבד, כך סבר הנתבע, היה עדיין תחת שנת האחריות, פנה הנתבע, ביום 20.06.2004, לסניף התובעת בראשון־לציון, לצורך תיקונו. שם התקבל הנתבע עלֿֿידי נציג התובעת, בשם שי. לטענת הנתבע, כבר לאחר מבט חטוף במעבד, הודיע לו שי כי המעבד שרוף וכי אחריות התובעת אינה חלה על מעבדים שרופים. הנתבע הסביר לשי, כי לא ייתכן שהמעבד נשרף, שכן מערכת ההפעלה במחשב פועלת ורק בשלב מאוחר יותר קורסת, ואילו היה המעבד שרוף – לא היה המחשב פועל כלל.

 

13.     שי הבין כי יש, לכאורה, בסיס לטענתו של הנתבע. הוא שב והביט במעבד, ואמר לנתבע כי מכיוון שאין מדבקה על המעבד, לא ניתן להעניק לנתבע שירות בגין המעבד. הנתבע הסביר לשי כי רכש את המעבד מן האחים מרואני, אשר הם אלו שרכשו את המעבד מן התובעת, וכי ישנה חשבונית המעידה כי אכן נרכש המעבד מן התובעת. באותו מעמד אף צלצל הנתבע לכפיר מרואני, ודאג כי שי עצמו ישוחח טלפונית עם כפיר, שהסביר לו כי המעבד נרכש מן התובעת, תוך ציון מספר חשבונית הרכישה.

 

14.     שי עמד על דעתו וטען כי המעבד לא נרכש אצל התובעת, וסירב לדרישת הנתבע להחליף את המעבד בחדש. לאחר הפצרות של הנתבע, אשר עלֿֿפי עדותו, זכה ליחס מזלזל מצד שי, ניאות שי להתקשר עם סניף התובעת בגעש, כדי לברר עם מחסנאי התובעת פרטים בנוגע למעבד. שי הבהיר למחסנאי כי אין מדבקה על המעבד. לפיכך, לא נעשתה בדיקה מול המחסנאי, בשיחת הטלפון, של המספר הסידורי המופיע עלֿֿ גבי המעבד או של בדיקת חשבונית הקנייה. לדברי שי, באוזני הנתבע גם המחסנאי אישר כי בהיעדרה של המדבקה עלֿֿגבי המעבד, נחשב המעבד ככזה שלא נרכש מן התובעת.

 

15.     הנתבע מעיד כי לאורך כל הזמן ששהה בסניף התובעת, ואף בשיחות הטלפון שביצע שי, התייחס אליו האחרון כשקרן ונוכל אשר מנסה להערים על התובעת, ואף הציג אותו ככזה, וכל זאת – תוך שהנתבע עומד המום, לאור היחס הבוטה והמזלזל לו זכה.

 

16.     הנתבע מוסיף ומעיד כי חש מושפל מן היחס שקיבל משי, ומן העובדה שהתובעת מתנערת מאחריותה למעבד. הנתבע הבהיר לשי כי יפנה לאחראים על תלונות הציבור בענייני צרכנות אודות אי־כיבוד תנאי האחריות עלֿֿפיהם התחייבה התובעת. בתגובה, ולאחר ששוחח שי עם מנכ"ל התובעת, הודיע שי לנתבע כי אם יעז לפרסם דבר כלשהו על התובעת, "מנכ"ל החברה ייכנס בך חזק", כלשונו, כפי שעשה המנכ"ל, לטענתו של שי, במקרים קודמים.

 

17.     הנתבע, שחש נבוך ונפגע מהתקרית עם שי, החליט לנסות ולפנות ישירות אל מנכ"ל התובעת בציפייה לקבל יחס אחר, ולהביא בפניו את העובדות הרלוואנטיות עלֿֿפי הבנתו. טוען הנתבע, כי פניותיו והודעותיו, אשר הושארו אצל מזכירת המנכ"ל, ברטה, נותרו ללא מענה מצד המנכ"ל, שחמק מן הנתבע וסירב להגיב.

 

18.     בין לבין ניסה הנתבע לחבר את המעבד למחשב אחר בביתו של חבר, בניסיון לבדוק שמא נעוצה הבעיה במחשב שלו, ולא במעבד. במסגרת הבדיקה התברר לנתבע כי אכן המעבד אינו תקין. בנוסף, וככל הנראה בעקבות הניסיונות לבדוק את המעבד, נשרף המעבד, ומערכת ההפעלה של המחשב חדלה לפעול כליל.

 

19.     הנתבע לא שקט על שמריו והמשיך בסדרת טלפונים לגורמים שונים אצל התובעת. בתגובה, יום אחד, התקשרה אל הנתבע ברטה וביקשה ממנו שישלח את המעבד למעבדת התובעת בחיפה לצורך בדיקתו. הנתבע הבהיר לברטה כי בינתיים נשרף המעבד, ואין יותר מה לבדוק, אך זו ביקשה שבכל זאת ישלח את המעבד לבדיקה, וכך אמנם עשה.

 

20.     לאחר מספר ימים, התקשר שי אל הנתבע והודיע לו שהמעבד נבדק במעבדה ואובחן כשרוף. הנתבע טען בפני שי כי אילו העניקה התובעת לנתבע שירות הולם בפעם הראשונה בה פנה אליהם, כי אז לא היה המעבד נשרף, וכי הוא נשרף במועד מאוחר יותר.

 

21.     בנוסף, ביקש הנתבע לברר אצל שי אם מסכימה התובעת לטענתו כי המעבד נרכש ממנה. שי המשיך לטעון כי ניתן לדעת שהמעבד לא נרכש מן התובעת, מאחר שאין עליו מדבקה, ושעלֿֿכן אין כל אחריות לתובעת. בשלב זה, הודיע הנתבע לשי שהיחס לו הוא זוכה איננו הולם ואינו הוגן. שי הודיע לנתבע שאם ינקוט בצעדים כלשהם כלפי התובעת, לא תהסס זו להגיש כנגדו תביעת ענק.

 

22.     ביום 31.07.2004 שיגר הנתבע למנכ"ל התובעת מכתב דרישה לקיום תעודת האחריות, בו פירט בתמצית את השתלשלות העניינים וחזר על דרישתו להחליף את המעבד הפגום במעבד חדש, מאותו דגם, אשר יתוקן בידי התובעת, במחשב שלו, ולשביעותֿֿרצונו, ושאם לא תתקבל דרישתו בתוך ארבעהֿֿעשר יום, יראה עצמו חופשי לפעול בכל דרך חוקית, לרבות פרסום השתלשלות האירועים בכל דרך ומדיום אפשרי (נספח ב' למוצגי הנתבע).

 

23.     יעקב פרילוק, בסעיף 10 לתצהיר עדותו הראשית, מעיד שבדיקת המעבד העלתה כי אין אמצעי זיהוי שבעזרתו לדעת אם אותו מעבד נרכש אצל התובעת. אין המצהיר מפרט אם אמצעי הזיהוי הוא אותה מדבקה או שמא מספר המעבד. מכל מקום, אין מחלוקת בין הצדדים על כך שהתובעת הסירה מעליה כל חבות לכבד את תעודת האחריות, לטענתה, הן משום שהמעבד היה פגום פיזית הן משום שהנתבע לא היה הקונה ה"מקורי" שרכש את המעבד, ועלֿֿכן, לדידה, אחריות, ככל שישנה, אינה חלה כלפיו, אלא כלפי רוכש המעבד המקורי. אחריות התובעת חלה לגבי מוצרים שנרכשו אצלה וכלפי הרוכשים שרכשו ממנה בלבד (סעיף 11 לתצהיר פרילוק).

 

24.     מעיד הנתבע וטוען, כי לאחר משלוח המכתב, ביקש לשוחח עם מנכ"ל התובעת, במטרה להחליף את המעבד. בשלב זה ניאות המנכ"ל לשוחח עמו, ומעיד הנתבע כי בשיחה זו הודיע לו המנכ"ל כי "כדאי שאתחיל לחפש עורךֿֿדין טוב".

 

ט ע נ ו ת  ה ת ו ב ע ת

 

25.     נוכח דברים אלה, החליט הנתבע להעלות על הכתב את השתלשלות העניינים, ולשלוח כתבה באמצעות דוארֿֿאלקטרוני למנכ"ל התובעת, לפורום לצרכנות, למדור תלונות הציבור באתרי האינטרנט 'ynet' ו'nrg', וכן למר אהוד ברק ולשר בנימין נתניהו. בגינה של כתבה זו הוגשה התביעה שבפניי.

 

26.     וזו לשון תחילת הכתבה:

 

"הנושא:           למי שאי פעם מתכנן לרכוש מוצר של חברת K.S.P

 

למחירים יש מחיר!!! לכל מי שאי פעם מתכנן לרכוש מוצר של חברת K.S.P אם אתה מתכונן לרכוש מוצר מחברת KSP לממש את האחריות שלך על המוצרים, כדאי לך מאוד לקרוא את השורות הבאות, כי יכול להיות שתצטרך לעבור מה שעבר ועובר עלָי. בתאריך 23.11.03 נקנה בK.S.P סניף געש ע"פ חשבונית 6595 קניה שהסך הכולל שלה הוא 5,560 ₪. הקנייה כללה מעבדAMD XP 2400  +שנכלל בחשבונית. לפני כשבוע מערכת ההפעלה שלי הייתה עולה עד החצי ונתקעת לפני חלון בחירת היוזרים... טוב אין מה לעשות המעבד הלך. יש אחריות? יש!, חשבונית? יש! ,  למוצר יש גב מאחוריו??? הולכים... לממש את האחריות. ניגשתי ל:K.S.P בראשון אמרתי יפה שלום. וביקשתי להזדכות על המעבד. לקח אותו שי (מראשל"צ) לידיו הסתכל ואמר יש עליו בכלל אחריות??..."

                    

27.     התובעת טוענת לשניםֿֿעשר ביטויים שקריים ומשמיצים בכתבה, ואלה הם:

א)     המכתב מופנה ל"כל מי שאי פעם מתכנן לרכוש מוצר של K.S.P".

ב)      בכתבה מגדיר הנתבע את החנות כ"חנות רפאים" ואת מוצריה כ"מוצרי רפאים".

ג)       בהתייחסו למחיריה התחרותיים של התובעת, כותב הנתבע בכתבה "למחירים יש מחיר".

ד)      הנתבע מזהיר בכתבה את הקורא: "יכול להיות שתצטרך לעבור מה שעובר עלָי".

ה)     הנתבע מתאר רכישת המוצר אצל התובעת: "בתאריך 23.11.03 נקנו בK.S.P־ סניף געש ע"פ חשבונית 6595 קנייה שכללה מעבדAMD XP 2400 שנכלל בחשבונית" – כאילו מדובר במוצר שנרכש אצל התובעת.

ו)        הנתבע כותב: "המעבד הלך. יש אחריות? יש!, חשבונית? יש!, למוצר יש גב מאחוריו... הולכים לממש את האחריות" – ביודעו כי המוצר לא היה תחת אחריות, לטענת התובעת.

ז)       הוא מוסיף: "זה מה שניתן לנו בסניף געש" – כאילו המעבד נמכר לו בסניף געש, בידעו כי לא רכש את המעבד בסניף געש או בכלל מאת התובעת.

ח)     הוא מקביל: "זה כמו שאקנה רכב. אבוא אחרי חצי שנה לטפל בבעיות במנוע...המנוע לא שלנו", "מי הפרייר שיקבל מהמחסנאי ביד מוצר", "הכסף ששילמתי נזרק לפח".

ט)     הוא מספר שאמר לשי "...שאני לא מתכוון לוותר על הכסף ששילמתי להם, לא גנבתי מאף אחד ואחריות מגיעה לי כחוק" – טוענת התובעת כי זאת פרסם בידעו כי לא שילם לה כל כספים שהם וכי, לטענתה, לא מגיעה לו כל אחריות מצדה.

י)        "נראה שK.S.P פשוט יותר מידי גדולים כדי להתעסק עם לקוחות קטנים" – אמירה שלטענת התובעת מציגה אותה באור שלילי ללא צידוק, שכן הנתבע, לטענתה, קיבל התייחסות עניינית, אף שאינו לקוח.

יא)   הנתבע כתב בכתבה כי הודיע לאנשים במקום עבודתו ששאלו אותו "מה נסגר עם KSP", כי הם "מתנערים מהאחריות" – לטענת התובעת, טענה זו איננה אמת, שכן התובעת אינה חבה כלפיו באחריות כלשהי, וזאת כתב ואמר בידעו שאינו לקוח של התובעת וכי אין כל אחריות כלפיו.

יב)    "אני שולח מכתב זה לכולם שיֵדעו..." – טוענת התובעת כי המכתב כולו הוא בבחינת מצג־שווא שמטרתו להכפיש את התובעת. לטענתה, בפועל פורסם המכתב הזה בתפוצה רחבה ביותר. בין המפרסמים חברות מתחרות לתובעת, שהשתמשו במכתב כפרסום שלילי לצורך קידום מכירותיהן על חשבונה. לעניין הנזק טוענת התובעת, כי ספגה נזקים קשים ביותר, לרבות ביטול הזמנות, פגיעה בשמה הטוב, ובמוניטין עליהם עומלת היא שנים כה רבות.

 

ט ע נ ו ת  ה נ ת ב ע

 

28.     הנתבע טוען בראש ובראשונה כי אין תכנו של המכתב מהווה לשון הרע כלל ועיקר; לחלופין טוען הוא, כי כל האמור בתכנו של המכתב הוא אמת לאמִתה, ובכל מקרה עומדות לו ההגנות בחוק איסור לשון הרע. לעניין הנזק טוען הנתבע, כי התובעת הגבילה עצמה לנזק ממוני, וכיוון שלא הוכיחה כל נזק שנגרם לה – אין לפסוק לה דבר. הנתבע טוען כי התובעת לא הוכיחה כי הכתבה פורסמה ברשת האינטרנט.

 

האם מהווה הפרסום לשון הרע

 

29.     לשון הרע, עלֿֿפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"הֿֿ1965, היא דבר שפרסומו עלול:

(1)                 להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2)                 לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו.

(3)                 לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(4)                 לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית.

 

30.     הפסיקה אימצה את המבחן האובייקטיבי וקבעה כי:

 

"המבחן בדבר קיום לשון הרע לפי סעיף 1 איננו מתמצה בתחושת העלבון הסובייקטיבית של הפרט, עליו נסב הדיבור או הכתב המייחסים לו דברים פוגעים, אלא יסודו אובייקטיבי, היינו מה השפעתם או זיקתם של דברי לשון הרע להערכה לה זוכה הפרט־ התובע בעיני הבריות."

 

(ע"א 723/74 הוצאת עיתון "הארץ" בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד לא(2) 281, עמ' 293).

 

31.     מכאן – לכתבה נשוא התביעה. אדם סביר אשר יקרא את הכתבה הארוכה והמפורטת אכן יסיק את אשר ביקשה הכתבה כי יסיק – התובעת היא חברה אשר מתנערת מן האחריות כלפי המוצרים הנרכשים אצלה, דהיינו: "חנות רפאים", ומוצריה – "מוצרי רפאים". אדם כזה לא יפנה כלקוח לחברת KSP, וייתכן שאף יזהיר אחר מפניה. מילים אחרות: לשון הדברים בהחלט מצביעה על קיום פגיעה אפשרית בלקוחות עתידיים, אשר יירתעו מיצירת קשר עסקי עם התובעת, יימנעו מלגשת לרשת חנויותיה ולרכוש ממוצריה לאור הפרסום, מה גם שהפוטנציאל של הפגיעה גדול מקום ששמו של הניזוק מוכר לציבור, כבענייננו – בהיות התובעת בעלת רשת חנויות בפרישה ארצית.

 

32.     דרישת חוק איסור לשון הרע היא דרישה של פגיעה אפשרית, ולא פגיעה הלכה למעשה. לפיכך, לאור הפגיעה האפשרית בעסקה של התובעת כבעלת רשת למכירת מוצרי תוכנה וציוד היקפי בפרישה ארצית, יש בפרסום נשוא התביעה משום לשון הרע עלֿֿפי סעיף 1(3) לחוק איסור לשון הרע.

 

34.     מהכתבה עולה כי לתובעת מיוחסים איכות שירות לקויה בחוסרֿֿהיענות ללקוחות, התחמקות מכיבוד תנאי כתב אחריות למוצר אותו היא מוכרת, וגרימת נזק כספי ללקוחות בשל כך. יש בכך כדי לבזות את שמה של התובעת בשל מעשים והתנהגות המיוחסים לה, ולפיכך, הפרסום מהווה לשון הרע גם עלֿֿפי סעיף 1(2) לחוק איסור לשון הרע.

 

35.     הנתבע איננו חולק על העובדה ששלח את מכתבו, העולה כדי פרסום וממלא את מבחן היסוד הראשון בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, למספר גורמים. עלֿֿכן, לא אזקק לטיעוני הצדדים בשאלת הפרסום ברשת האינטרנט. די בכך שהנתבע מודה בפרסום הכתבה אצל מספר גורמים.

 

הגנת "אמת דיברתי"

 

36.     טוען הנתבע כי אין בפרסום משום לשון הרע, שכן כולו אמת. אינני מקבלת את טענתו. לשיטתו של הנתבע, הואיל ולא היה זה שרכש את המעבד מאת התובעת, ואף לא פרסם כי הוא שרכש את המעבד מאת התובעת, פרסם פרסום אמת. הנתבע, בראיותיו, הוכיח כי לא הוא שרכש את המעבד מאת התובעת.

 

37.          הנתבע הוכיח כי התובעת ידעה, בעת שפנה אליה והציג בפניה את החשבונית, כי האחים מרואני רכשו ממנה מעבד, ולא הוא. למעשה, כעולה מסעיף 7 לכתב התביעה, אין מחלוקת על כך שהתובעת ידעה שהבעלות על המעבד איננה של הנתבע. גם עלֿֿפי נספח א' לכתב התביעה, חשבונית הקנייה של המעבד המופנית כלפי אמיר מרואני, רואים אנו כי התובעת ידעה כי לא הנתבע הוא שרכש ממנה את המעבד.

 

38.     טוענת התובעת כי מפרסום הכתבה עולה כי הנתבע טוען כי הוא זה שרכש את המעבד במקור מן התובעת, ועובדה זו נותנת משנהֿֿתוקף לכל הטענות המועלות כנגדה בכתבה. אני מקבלת את הטענה.

 

39.     אין נפקא מינה אם הנתבע, בסעיף 10 לתצהיר עדותו הראשית, מעיד כי מעולם לא טען בפני מי מנציגי התובעת כי הוא זה שרכש את המעבד מהתובעת.

     

          אין נפקא מינה אם הנתבע מעיד כי הסביר לשי, באופן ברור ומפורש, כי רכש את המעבד מן האחים מרואני.

 

40.     השאלה הרלוואנטית היא מה הציג הנתבע בכתבה שפרסם, ומה הבין הקורא הסביר מן הפרסום שפרסם בכתבה.  עיון בכתבה מגלה כי אמנם לא טען הנתבע כי הוא זה שקנה את המעבד מן התובעת, אלא כך נרשם:

 

"בתאריך 23.11.2003 נקנו בK.S.P סניף געש ע"פ חשבונית...הקנִיה כללה מעבדּ+ AMD XP 2400 שנכלל בחשבונית... לפני כשבוע מערכת ההפעלה שלי הייתה עולה עד החצי ונתקעת לפני חלון בחירת היוזרים..."

(ההדגשות שלי)

 

41.          הנתבע נוקט בלשון "נקנו", ומיד אחרֿֿכך מתאר את התקלה "במערכת ההפעלה שלי", והמשך הכתבה כולה עוסקת בפעולותיו של הנתבע בגוף ראשון, יחיד: "דבר שהביא אותי לחשוב...", "בסופו של דבר אחרי שנימאס לי  לראות את המערכת עולה ונתקעת... ניגשתי  לK.S.P :", וכו'.

 

42.          למקרא הציטוטים מתוך הכתבה ניתן להבין כי הנתבע הוא אשר רכש את המעבד; אמנם היה מי ששילם לתובעת עבור המעבד, מי שהחשבונית נשוא הקנייה על שמו, מי שקיבל את המעבד בפועל, ומי שמחזיק בתעודת האחריות למעבד.  ובדברים שנכתבו:

 

"אם אתה מתכונן לרכוש מוצר מחברת KSP   לממש את האחריות שלך על המוצרים, כדאי לך מאוד לקרוא את השורות הבאות, כי יכול להיות שתצטרך לעבור מה שעבר ועובר עלָי".

 

(ההדגשה שלי)

 

          לאחר מכן, נוכח הדוגמה שנותן הנתבע בכתבה, מוסר כל ספק כי הוא הבעלים של המעבד הפגום:

 

"זה כמו שאקנה רכב. אבוא אחרי חצי שנה לטפל בבעיות במנוע ויגידו לך נכון שיש לך חשבונית, רשום שקנית הרכב שלנו, אבל אנחנו מצטערים המנוע לא שלנו".

 

ובהמשך:

 

"באמת שרק רציתי את המעבד שלי, אבל כנראה שKSP פשוט יותר מדי גדולים כדי להתעסק עם לקוחות קטנים."

 

ועוד:

"אם לא הייתי משלם על המוצר, יכול להיות שהייתי אומר ל: KSP  יום טוב לא תראו אותי יותר."

 

43.          אףֿֿעלֿֿפי שהתובע נוקט בראשית הכתבה בלשון "נקנו", הרי שכל הציטוטים הללו, מכלול הדברים בכתב המתייחסים למעבד בלבד, יוצרים את הרושם שכותב הכתבה הינו לקוח של התובעת, וזה שרכש ממנה את המעבד.

 

44.          הוראת סעיף 3 לחוק איסור לשון הרע מתייחסת למצב דברים כגון זה, שבו עלולה לשון הרע להשתמע מהפרסום עצמו, והמסקנה הפוגעת עולה מבין השִטין של הפרסום. וזו לשון סעיף 3 לחוק איסור לשון הרע:

 

"אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במישרין ובשלמות, או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה משתמעות מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות או מקצתן מזה ומקצתן מזה."

 

ובספרו של המלומד פרופ' זאב צלטנר ז"ל, בספרו  דיני החוזים, בעמ' 500, נאמר:

 

"חצי אמת יכולה להיות גרועה משקר מלא, כשהאדם מגלה טפח מן האמת ומכסה טפחיים, הרי עלולה התמונה כללית להיות שונה לחלוטין מן המציאות."

 

          הנתבע פרסם בכתבה חצי־אמת.

 

45.          כך – על הקשר בין היות המעבד שנרכש מאת התובעת מעבד של הנתבע, עלֿֿאף שהדבר לא נאמר במפורש, נלמד מהעמדתם של שני הקטעים בתחילת הכתבה: הקטע בו מתאר הנתבע את רכישת המחשב והמעבד כרכישה אחת ("נקנו") בצמידות למשפט הבא אחריו, לפיו "מערכת ההפעלה שלי הייתה עולה עד החצי ונתקעת", וכל המובאות האחרות לעיל המצביעות על היות המעבד מעבד של הנתבע. וראו: ע"א    723/74 הוצאת עתון הארץ בע"מ נ. חברת החשמל דלעיל, עמ' 300.

 

46.           אכן, לא נאמר בכתבה במפורש שהנתבע הוא שרכש את המעבד מאת התובעת. עם זאת,  בשום מקום בכתבה לא ציין הנתבע כי לא היה זה הוא אשר קנה את המעבד אצל התובעת. הקורא את הכתבה אינו יכול להימנע מהמסקנה שקיים קשר בין רכישת הנתבע את המעבד,  לבין העובדה שבידי הנתבע תעודת אחריות וחשבונית של התובעת, אשר לטענתו קשורות במעבד שלו ואשר התובעת מסרבת לכבדם. הקורא הסָביר אינו יכול אלא להבין ולהסיק מן הכתבה כי הנתבע מציג עצמו כקונהֿֿלקוח של התובעת, כמי ששילם על המעבד, כבעל החשבונית וכבעל תעודת האחריות.

 

47.          בכתבה, שהנה ארוכה מאוד ומפורטת לפרטי פרטים, אין הנתבע מפרט את אשר פירט בתצהיריו ובכתב הגנתו, לאמור: שיידע באופן אישי את שי, נציג התובעת, כי לא הוא זה שרכש את המעבד. הנתבע, בכתבתו נשוא התביעה, "מדלג" על אירוע השיחה ששוחח שי עם כפיר מרואני בחנות, בה יידע אותו האחרון כי הוא אשר קנה את המעבד מן התובעת, ומכרו לנתבע. הקורא הסביר של הכתבה איננו יכול ל"נחש" פרטים מהותיים אלה, שלא הובאו בכתבה. אי־גילויָן של עובדות אלה בכתבה הוא בבחינת כתיבת חצי־אמת, ההופכת את הפרסום לפרסום לא־אמת.

 

48.          אני דוחה את טענת הנתבע, לפיה התחמקות התובעת מבעלותה על המעבד מוכיחה את אמיתות טענת הנתבע בכתבה לגבי השירות אותו מעניקה התובעת, נוכח העובדה שלא ערכה בדיקה פשוטה של המספר הסידורי המופיע על גבי המעבד ו/או בדיקת חשבונית הקנייה. בחשבונית הקנייה לא מופיע מספר סידורי של המעבד. הנתבע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו ולא הוכיח כיצד ללא מדבקה של התובעת על המעבד, בה מופיע מספר הברקוד של רישומיה, ניתן לזהות את המעבד של הנתבע כמעבד שנרכש עלֿֿפי חשבונית 6595 אצל 'KSP'. הנתבע לא הציג בפני בית המשפט כל ראיה, בין על דרך של הצגת חוותֿֿדעת מומחה ובין על דרך אחרת, כי למעבד שלו היה מספר סידורי שבאמצעותו ניתן היה לזהותו כמוצר שמכרה התובעת  עלֿֿפי חשבונית 6595 כטענתו. לא הוכח כי זיהויו של מוצר בידי מוכר עלֿֿפי מדבקת ברקוד הוא זיהוי שאיננו מקובל כנוהג,  או כי איננו תקין מכל בחינה אחרת.

 

49.           עלֿֿכן, טענת התובעת כי הנתבע פרסם כתבה על מעבד שלא נרכש אצלה – לא נסתרה. פרסום הנתבע איננו אמת. יתרֿֿעלֿֿכן, הנתבע אף לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח את טענתו כי רכש את המעבד מהאחים מרואני. תצהיר מטעם האחים מרואני או מי מהם בדבר היות המעבד שרכש התובע המעבד שנרכש עלֿֿידם אצל התובעת – לא הובא. היעדר תצהירם של האחים מרואני מוביל למסקנה כי אילו העיד אותם הנתבע, היה הדבר עומד לגרסתו לרועץ, ולפיכך נמנע מעשות זאת.

 

50.          הנתבע אף איננו מוסר כל גרסה בתשובה לשאלה מדוע לא פנה לאחים מרואני, מהם, לטענתו, רכש את המעבד, וביקש לקבל חזרה את כספו או שאותו מרואני ידאג לספק לו מעבד תקין וחדש. שהרי, הנתבע טען כי מיד לאחר שרכש את המעבד מהאחים מרואני והתקין אותו במחשב גילה את התקלה. תמוה במיוחד היעדר עדותם של האחים מרואני, נוכח התנהלותו של הנתבע, הממהר להתלונן על התובעת בפני גורמים המטפלים בתלונות של צרכנים ובפני ראשי־ממשלה לשעבר – אולם אינו מעלה כל טענה כלפי האחים מרואני, מהם רכש, כמסתבר – לטענתו – מוצר פגום. </