1

 

   

בתי המשפט

מ  002438/07

בית משפט השלום ראשון לציון

 

11/06/2007

תאריך:

כב' השופטת ד"ר איריס סורוקר

בפני:

 

 

 

 

משטרת ישראל

בעניין:

המבקשת

 

 

 

 

נ  ג  ד

 

 

יטיב חיים

 

החשוד

 

 

 

 

נציג המשטרה – מאיר חיון רפ"ק, עו"ד 

פק"ד רמי כהן גבורה

החשוד הובא

נוכחים:

 

פרוטוקול

 

רפ"ק חיון:

החשוד בעל אתר בשם "נקים", באתר זה פורסמה תמונה של המתלוננת כנגד השר לשעבר חיים רמון, עבירה על החוק, לפי החשד. מציג את התמונה שפורסמה באתר, זה נראה פחות או יותר כפי שזה בצילום שאני מציג. מצוין באתר שהתמונה היא מספר המחזור, דבר שיכול לסייע לזיהוי.

 

החלטה

 

הדף מתוך האתר מסומן ת/1.

 

ניתנה היום כ"ה בסיון, תשס"ז (11 ביוני 2007) במעמד הצדדים.

 

  ד"ר איריס סורוקר, שופטת

 

רפ"ק חיון:

ביקשנו לחקור את החשוד, אחר מספר רב של פעמים שלא הופיע לחקירה, הוגשה בקשה לצו מעצר, וניתן. החשוד עזב את הארץ כשחזר הוא נעצר בשל צו המעצר. מטרת הצו היא חקירה. ביקשנו לשחררו. לאחר שנחקר ביקשנו לשחררו. במסגרת השחרור ביקשנו טביעת אצבע לצורך זיהויו וחתימה על ערבות עצמית בלבד בסך 5,000 ₪ וזאת כנגד התייצבותו לחקירה כשידרש, ואם ישנה כתובת יודיע. הוא סירב ולכן אנו פה היום. אנו מבקשים אותם תנאים. נבקש מביהמ"ש להורות על שחרורו בתנאים הללו.

 

החשוד:

האתר עוסק בעיתונות וביקורת על מערכת אכיפת החוק באופן כללי, המשטרה ובתי משפט. באופן אישי חקרתי את פרשת רמון והעליתי חשדות לקשר בין פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, ניצב יוחנן דנינו ותת ניצב מירי גולן, שפעלו באופן מגמתי להפיל את שר המשפטים ממניעים זרים. פניתי לבג"צ לעכב את כינוס הוועדה למינוי שופטים, ופניתי בפניות שונות ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות לחשוף את הקשר שנרקם כנגד השר לשעבר חיים רמון. באוק' זומנתי לחקירה, פניתי ליועץ המשפטי לממשלה לאור חקירה זו, לאור ניגוד העניינים, הדברים התגלגלו ע"י החלפת מכתבים, עתירה מנהלית ועתירה לבג"צ בענין הזה. מתוך העתירה לבג"צ הם נדרשו להגיב. הגשתי בקשה לביטול צו המעצר כשהייתי בחו"ל. בבקשה מפורטת השתלשלות הדברים וההחלטה שהתקבלה בבג"צ. לא היה ניסיון להתחמק מחקירה, אלא ניסיון למצות הליכים משפטיים. אבקש למצות את ההליך בבג"צ. כאשר הגעתי לבג"צ וקיבלתי החלטה שעליהם להשיב בתוך 30 יום לעתירה, הודעתי להם שיש עתירה פתוחה, הם מיהרו להגיע לביהמ"ש ולהוציא צו מעצר כנגדי. אילו ביהמ"ש היה יודע מהן העובדות, ספק אם ביהמ"ש היה נעתר. לא התייצבתי להיחקר באוק' 2006כשזומנתי, ביקשתי להיחקר בירושלים והסכימו, שלחו לי את הזימון מבלי לתאם את המועד, ובאותו מועד היה לי דיון בביהמ"ש והודעתי להם. ביקשתי בקשה לבטל את החקירה לאור ניגוד עניינים, ולהעביר את זה ליחידה אחרת. מאז שפניתי ליועץ המשפטי הם לא פנו אלי יותר, ברגע שקיבלתי את התשובה של היועץ המשפטי לממשלה, פניתי לביהמ"ש. במשך חודש וחצי הם לא פנו אלי לתאם מועד אחר. הם מתעקשים להחזיק אותי כחשוד, אני לא חשוד בשום דבר. יש פה חקירה מגמתית. מתברר שמי שיזם את החקירה זה פרקליט המדינה. אבקש להשתחרר ללא שום הגבלות. אני מסרב לקלון הזה שמנסה להטיל עלי פרקליט המדינה ומערכת המשפט, רוצים להפוך אותי לחשוד. לא פרסמתי דבר, הם הבינו זאת היטב. באשר ל – ת/1, את התמונה פרסמתי, דאגתי לטשטשה ולהסתיר את שם המתלוננת שהיה ידוע לי היטב, העלמתי את כל האנשים שהיו בתמונה כדי שלא יתאפשר לזהות מהיכן זה נלקח.

 

רפ"ק חיון:

החקירה עדיין לא הסתיימה. צריך לעבור על מה שהחשוד מסר, לאמתם. אנו חקרנו את החשוד הבוקר בשעה 10:00. הוא מנסה לתקוף החלטת בג"צ בסוגיה הזו ומבקש התערבות ביהמ"ש בשאלה אם הוא חשוד.

 

החלטה

 

  1. בפני בקשה להורות על שחרורו של החשוד בתנאים מגבילים הכוללים אך ורק חתימה על התחייבות עצמית בסך של 5,000 ₪ לצורך הבטחת התייצבותו להמשך חקירתו, היה וידרש לעשות כן.
  2. נציג המשטרה הציג בפני ביהמ"ש את הבקשה לצו מעצר אשר התקבלה ע"י ביהמ"ש ביום 14.2.07. באותה החלטה צוין: "בשים לב לאי שיתוף פעולה מצד החשוד, המוזמן לחקירתו ואינו מתייצב, ועל רקע חשד סביר לעבירה על סעיף 352 לחוק העונשין, אני נעתרת לבקשה". על גבי הצו עצמו צוין: "השחרור יעשה בתחנת המשטרה בתום החקירה ובערובות מתאימות להבטחת התייצבות נוספת לחקירה לפי שק"ד הקצין הממונה".
  3. מתברר כי החשוד שב לאחרונה לישראל, ונחקר הבוקר במשטרה. המשטרה ביקשה לשחררו, ואולם החשוד סירב למסור טביעת אצבע, וגם סירב לחתום על התחייבות עצמית.
  4. אני סבורה כי הבקשה לחתום על התחייבות עצמית היא במקומה וזאת מחמת שהחשוד עצמו הודה שסירב להגיע לחקירתו במשטרה לאחר שזומן באוק' 2006; בנוסף טען כי מועד החקירה לא היה נוח מבחינתו, והוסיף כי היו בפיו טענות שונות בדבר עצם ראויות החקירה, וכי עתר לערכאות המתאימות ע"מ לבטלה.
  5. חקירה משטרתית היא כלי חברתי חשוב ביותר לשמירה על הסדר הציבורי, ויש להגן עליו. אדם המוזמן להיחקר, ראוי שיעשה כן מתוך שיתוף פעולה עם המשטרה. החקירה לא נועדה להפליל אלא לברר אמת. במקרה דנא, החקירה, לפי נציגי המשטרה, נועדה לברר חשד בדבר פרסום תמונה של נפגעת בעבירת מין באתר אינטרנט – פרסום שהוא לכאורה אסור לפי חוק. עיינתי בפרסום (ת/1) ואף כי תמונת הפנים מושחרת ברובה, הרי שעלולים להימצא פרטים מזהים (בכיתוב, בהסברים ובמסגרת הכוללת). איני מקבלת את טענת החשוד כי לחקירה, בנסיבות אלה, אין כל בסיס.
  6. אני מקבלת את הבקשה בחלקה ומורה כי החשוד יוכל להשתחרר כנגד חתימה על התחייבות עצמית להבטחת התייצבותו להמשך חקירתו, היה וידרש לעשות כן, ובסכום של 2,000 ₪. לא יחתום – ישאר במעצר ויובא בפני שופט תורן בתוך 24 שעות.

 

ניתנה היום כ"ה בסיון, תשס"ז (11 ביוני 2007) במעמד הצדדים.

 

  ד"ר איריס סורוקר, שופטת

 

 

החשוד:

אין בכוונתי לחתום. אבקש שהמשטרה תמצה את ההליכים ותגיש כתב אישום.

 

החלטה

ביהמ"ש אינו מורה למשטרה להגיש כתב אישום. המשטרה כמובן תמצה את חקירתה בזריזות.

 

רשמתי מפי החוקרים כי הם מבקשים לאמת את חקירת החשוד אשר התקיימה הבוקר.

 

ניתנה היום כ"ה בסיון, תשס"ז (11 ביוני 2007) במעמד הצדדים.

 

  ד"ר איריס סורוקר, שופטת

 

002438/07מ  126 שרית שקדי