1

 

   

בתי המשפט

תק 002704/07

בית משפט לתביעות קטנות חיפה

 

24/10/2007

תאריך:

כב' השופטת ג'אדה בסול

בפני:

 

 

 

התובע

רועי יוגב

בעניין:

 

 

נ  ג  ד

 

 

הנתבעת

רונן משולם-חב' ביוס מערכות מחשב בע"מ

 

 

פסק דין

 

בחודש דצמבר 2005 העלה התובע מאמר שהוא חיבר לאתר שיתוף מאמרים articles.co.il.

 

על פי תנאי האתר רשאי כל גולש להעתיק או לעשות שמוש באותו מאמר ובתנאי שיינתן הקרדיט הנדרש למחבר.

 

לדברי התובע, הנתבעים העתיקו את את תוכן המאמר ללא מתן הקרדיט הדרוש למחבר בניגוד לתנאים באותו אתר ומבלי לבקש את רשותו לכך, ופירסמו את המאמר ללא הקרדיט כאמור, באתר שלהם v-shops.co.il.

לדברי התובע, הנתבעים במעשיהם הפרו את זכויות היוצרים של מחבר המאמר, קרי התובע ופגעו במקום עבודתו של התובע שהינו מתחרה באתר הנתבעים.

 

משהפרו הנתבעים את זכויות היוצרים של התובע ופירסמו את המאמר בניגוד לתנאי האתר ממנו הוא הועתק, הם פגעו בזכויות היוצרים של התובע ועל כן, עליהם לפצותו בגין נזקיו.

 

הנתבעים העלו מספר טענות הגנה:

העדר יריבות מול נתבע 1, המעשים המפורטים בכתב התביעה מיוחסים לנתבעת 2,  ולנתבע 1 אין

כל יריבות מול התובע.

העדר עילה – לטענת הנתבעים כתב התביעה איננו מראה על קיומה של עילת תביעה לתובע נגדם

וכי מדובר בתביעה קנטרנית ללא בסיס.

 

לדברי הנתבעים, על פי תנאי האתר בו פירסם התובע את המאמר, השימוש במאמרים מותר ללא קבלת אישור המחבר ואיננו כרוך בתשלום כלשהוא וכי משבחר התובע לפרסם את המאמר באותו אתר, הרי שהוא ויתר על זכויות היוצרים שלו באותו מאמר.

 

הנתבעים נסמכים בכך על הוראות סעיף 2(1) לחוק זכויות יוצרים 1911 הקובעים את הדברים הבאים:

"רואים זכות יוצרים ביצירה כאילו הופרה ע"י אדם אם שלא בהסכמת בעל זכות היוצרים הוא עושה מעשה שהזכות היחידה לעשייתו נתונה בחוק זה לבעל זכות היוצרים".

 

לדברי הנתבעים משפירסם התובע את המאמר באותו אתר, הרי  שהוא ויתר על זכויות היוצרים שלו אם במפורש ואם מכללא.

 

עוד טוענים הנתבעים כי השמוש באתר שיתוף המאמרים הינו כפוף לתנאי השמוש באתר, להבדיל מתנאי שמוש או תנאים של כותבי המאמרים שאינם קיימים באותו אתר. לטענת הנתבעים, הם ענו על דרישות האתר בהעתקת המאמר ובאם היתה חריגה כלשהיא מאותם תנאים, הרי שהיריבות המשפטית הינה מול בעלי אתר השיתוף ולא מול התובע.

 

בנוסף, טוענים הנתבעים כי על פי המפורט באותו אתר שיתוף, הזכויות בו שמורות לאתר עצמו ולא לתובע, ומכאן שאין לתובע זכויות כלשהן שנפגעו.

 

לגופו של עניין, טוענים הנתבעים כי בתחתית המאמר שפורסם על ידה, הופיע שמו של התובע כמחבר המאמר ובכך ניתן לו הקרדיט הדרוש.

 

עוד טוענים הנתבעים כי במועד העתקת המאמר לא היה קישור פעיל בסמוך לשמו של התובע ולכן לא פורסם קישור בסמוך לשמו של התובע.

בהעדר הגדרה למונח "קרדיט", כך לטענת הנתבעים, הרי שדי היה ברישום שמו של התובע כמחבר המאמר כדי למלא אחר דרישה זו.

 

עוד טוענים הנתבעים כי על פי תנאי האתר, באם הופרו תנאי האתר, הרי שיש לשלוח למפר אזהרה בדואר אלקטרוני למחיקת המאמר תוך 48 שעות, שאם לא כן, יינקטו הליכים נגד המפר. התובע, כך הנתבעים, כלל לא מילא אחר תנאי זה באתר ולא פנה לנתבעים באזהרה.

 

לדברי הנתבעים, על אף שלא נשלחה אזהרה להורדת המאמר מהאתר, עם קבלת ההזמנה לדין לבית המשפט, הורד המאמר מהאתר.

 

לפניי העידו התובע והנתבע 1.

 

מהעדויות עולה כי מדובר באתר שיתוף במאמרים המאפשר שימוש חופשי במאמרים המתפרסמים באתר בכפוף לתנאים שנקבעו בו, והכל ללא צורך בתשלום.

 

התנאי לפיו יש לפרסם את המאמר כולל שורות הקרדיט לכותב המאמר המופיעות בסוף המאמר, נועד להגן על הזכות המוסרית של התובע במאמר ואין עסקינן בזכות היוצרים.

 

התובע הסכים לפרסום המאמר ושמוש בו ללא תשלום ועל כן, אין המדובר בזכות היוצרים כי אם בזכות המוסרית כפי הוראת ס' 4 א' לפקודת זכויות יוצרים הקובעת את הדברים הבאים:

 

        "(1)       מחבר זכאי ששמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה המקובלים.

(2)        מחבר זכאי שלא ייעשה ביצירתו כל סילוף, פגימה או שינוי אחר, או כל פעולה שיש בה משום הפחתת ערך ביחס לאותה יצירה, העלולה לפגוע בכבודו או בשמו של מחברה.

(3)           פגיעה בזכות לפי סעיף זה היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזקין (נוסח

     חדש) יחולו עליה.

(4)          זכותו של מחבר לפי סעיף זה לא תהיה תלויה בזכותו החמרית באותה יצירה,

     והיא תעמוד לו אף לאחר שזכות זו, כולה או מקצתה, הועברה לאתר.

(5)        בתביעה לפי סעיף זה זכאי המחבר לפיצויים בסכום שייקבע בית המשפט לפי נסיבות המקרה, א אם לא הוכיח נזק ממון ... ".

 

על פי תנאי האתר, על המשתמשים לפרסם את המאמר במלואו כולל כל שורות הקרדיט והשארת הקישורים בתיבת הקרדיט לכותב פעילים.

 

יוצא, אם כן, שהקרדיט שהתובע היה זכאי לקבל איננו כולל את שמו בלבד אלא גם את הקישורים.

 

פרסום ללא מתן הקרדיט, מהווה הפרה של התנאים שהאתר קבע, אך בנוסף הוא מהווה פגיעה בזכות המוסרית של התובע.

 

הסכמת התובע, או כל מחבר אחר לפרסום המאמר באתר שיתוף לשימוש חופשי נועדה גם לשמש לקישור בינו לבין הגולשים הקוראים את מאמרו ע"י מתן הקרדיט בפרסום השם והקישור, זהו הקרדיט הדרוש מכל מפרסם על מנת שזכותו המוסרית של התובע במאמר תישמר ותנאי האתר יקויימו.

 

האם קיימת עילת תביעה נגד נתבע 1?

הנתבע אישר כי הוא זה אשר רכש את ה"דומיין" לאתר בו בוצע הפרסום המפר.

האתר הינו על שם הנתבע ואין הוא יכול להתגונן בטענה שהפרסום בוצע ע"י אחר ויש להטיל עליו אחריות בשל כך.

 

מהראיות שהועלו עולה כי היתה פניה לנתבע ע"י הנהלת אתר השיתוף בדבר ההפרה.

 

טענת הנתבע לפיה בעת העתקת המאמר הקישורים לא היו פעילים, נשמעת מיתממת ולא משכנעת.

 

יש לציין כי התנהגות הנתבע במהלך הדיון, אופן העלאת הטענות, טון הדיבור וההתפרצות לדברי התובע, לא הותירו רושם חיובי במיוחד.

 

יוצא, אם כן, שהתובע זכאי לפיצוי בגין הפגיעה בזכותו המוסרית לכך שיזכה למלוא הקרדיט בגין חיבור המאמר, ועל הנתבעים לפצותו עקב כך.

 

מדובר, כפי שכבר צויין בעוולה אזרחית שהוראות פקודת הנזיקין חלות עליה, ועל כן אין המדובר בפיצוי הסטטוטורי הקבוע בחוק.

 

לאחר שעיינתי במסמכים ובטיעוני הצדדים, אני מעמידה את סכום הפיצוי לתובע לרבות הוצאות הליך זה על סך 2,500 ₪.

 

סכום זה על הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע תוך 14 יום שאם לא כן הם ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

 

ניתן היום י"ב בחשון, תשס"ח (24 באוקטובר 2007) בהעדר הצדדים.

 

                                                                                                                     

ג'אדה בסול, שופטת

 

קלדנית: נעמי ס.