1

 

   

בתי המשפט

 

פ  040206/05

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

בתיק עיקרי: פ   040197/06

04/03/2008

תאריך:

כב' השופט כבוב חאלד

בפני:

 

 

מדינת ישראל

על-ידי באי-כוחה - הפרקליטים ויסמונסקי, מור ורוֹם

המאשימה:

 

               נ      ג      ד

 

3. צבי בן מקס קרוכמל, ת.ז. 53318895

על-ידי בא-כוחו - עו"ד סודרי

 

 

 

 

הנאשם:

גזר-דין

(נאשם 3)

 

1.         הנאשם מס' 3 (להלן: "הנאשם"), הורשע על-פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב-האישום המתוקן, כל זאת במסגרת הסדר-טיעון אותו הציגו הצדדים בפני בית-המשפט בישיבה האחרונה, כאשר עניינוֹ של הנאשם הופרד מעניינם של 7 נאשמים אחרים שהואשמו ביחד עם הנאשם בכתב-אישום מקורי בביצוע שׁוּרה ארוכה של עבירות.

 

לפי כתב-האישום המתוקן, ביצע הנאשם ביחד עם אחֵר שׁוּרת מעשים המהווים עבירות על הוראות חיקוק שונות, נשוא האישום הראשון לכתב-האישום, והנאשם הורשע כאמור בביצוע העבירות כמפורט להלן:

 

א.         קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות - לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") (ריבוי עבירות לפי המפורט בנספח ג').

 

ב.         חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת - עבירה לפי סעיף 5 לחוק המחשבים, התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק המחשבים") (ריבוי עבירות כמפורט בנספח ג').

 

ג.         החדרת נגיף מחשב - לפי סעיף 6(ב) לחוק המחשבים (ריבוי עבירות כמפורט בנספח ג').

 

ד.         האזנת סתר שלא כדין - לפי סעיף 2(א) לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979 (להלן: "חוק האזנת סתר") (ריבוי עבירות כמפורט בנספח ג').

 

ה.        שימוש שלא כדין בהאזנת סתר - לפי סעיף 2(ב) לחוק האזנת סתר (ריבוי עבירות כמפורט בנספחים ג' ו-ד').

 

ו.          פגיעה בפרטיות - לפי סעיף 5 + סעיפים 2 (5), (9) ו-(10) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות") (ריבוי עבירות כמפורט בנספחים ג' ו-ד').

 

ז.         קבלת נכסים שהושגו שבפשע - לפי סעיף 411 לחוק העונשין (ריבוי עבירות כמפורט בנספח ד').

 

ח.         קשירת קשר לביצוע פשע - לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין (ריבוי עבירות כמפורט בנספח ג').

 

2.         מעשיו של הנאשם פורטו בהרחבה בעוּבדות כתב-האישום המתוקן; וּבשׂים-לב לעובדה שהסדר-הטיעון הושג בין הצדדים לאחר שבית-המשפט הספיק לשמוע חלק ניכּר מפרשת התביעה, והתיק עדיין ממשיך להתנהל כנגד יתר הנאשמים - אין ברצוני בשלב זה לפרט יתר על המידה לגבי הנוגע לפרשה זו, שעה שמדובר בכתב‑אישום מיני אחדים שהוגשו כנגד מעורבים נוספים בפרשה זו, שעניינם הופרד מהנאשמים שבפנַי, כנגד חלקם הוגש כתב-אישום בפני מותב מקביל, כנגד אחרים הוגש כתב-אישום בבית-משפט שלום, וכנגד בני-הזוג האפרתי הוגש כתב‑אישום אשר יִחס להם עבירות אחרות.

 

3.         זה הסדר-הטיעון השני שמוגש לאישור בית-המשפט זה, כאשר בית-משפט זה גזר את דינו של נאשם מס' 1 ביום 29.11.2007 והוטל עליו עונש מאסר לתקופה של 15 חודשים, מאסר על-תנאי, קנס כספי בסך 50,000 ₪, שלילת רישיונו כחוקר פרטי לצמיתוּת ועוד כהנה וכהנה סנקציות מוסכמות על הצדדים - הכל כמפורט באותו גזר-דין.

כמו-כן עיינתי בהכרעת-הדין שניתנה בעניינוֹ של אלכס וינשטיין, שעבד יחד עם הנאשם באותו משרד חקירות, וּבעניינוֹ הושג הסדר-טיעון במסגרתו תוקן כתב‑האישום, והתביעה עתרה שם להטלת עונש מאסר של 40 חודשים בניכוי ימי מעצר, מאסר על-תנאי וּקנס כספי. הסניגוריה שם תעתור לעונש כרצונה בכל הנוגע לרכיב המאסר בפועל, המאסר על-תנאי וגובה הקנס הכספי.

כן עיינתי בגזר-הדין שניתן בעניינוֹ של מעורב אחר בפרשה זו, ניב חי, שעונשו נגזר ל-22 חודשי מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וקנס כספי.

 

4.         בא-כוח המאשימה, עו"ד ויסמונסקי, הדגיש את שיקולי הענישה שהִנחו את המאשימה במסגרת הדיונים שנערכו עם בא-כוח הנאשם לגבי הסדר‑טיעון. ביקש להדגיש את השינוי המשמעותי שחל בפסיקת בתי‑המשפט בשנים האחרונות, שמייחסים חוּמרה רבה וייחודית לגבי עבירות מחשב, הן משום הקושי לחשוף עבירות אלה, אך גם משום פוטנציאל הנזק האדיר שקיים בעבירות שכאלה, כאשר בתי-המשפט הלכו כִּברת-דרך ארוכה, מגישה סלחנית וּמתחשבת לגישה מחמירה וּמרתיעה.

כמו-כן  ביקש עו"ד ויסמונסקי להדגיש את הפּן של הפגיעה בפרטיות בעצם האזנת הסתר, פּן אשר חשיבותו מתעצמת נוכח מאגרי המידע המצויים בידי חברות פרטיות, ולא גופים מדינתיים, התפתחות אשר מחייבת את בית-המשפט בהטלת ענישה מרתיעה המכוּונת לא רק לאותו עבריין אשר מבצע את העבירה של חדירה למחשב של אחֵר וּשׁאיבת מידע אסור - אלא נועדה בעיקר להעביר מֶסר הרתעתי לכל אותם גופים וחברות אשר במאגריהם מצוי מידע רב ערך ורב-חשיבות.


מאגרי מידע מכילים לא רק חומר אגוּר לגבי אנשים ספציפיים, אלא לגבי חברות מסחריות, וּמאגרי מידע אלֶּה שווים לעיתים הון עתק עבור מתחריהם העסקיים של אותם גופים, כך שבלעדי ענישה מרתיעה לא ניתן להשיג את היַעד של הרתעת הרבים.

כמו-כן, הדגיש עו"ד ויסמונסקי את הפגיעה בעיקרון חופש התחרות והשׂגת רווח ויתרון בלתי-הוגנים, על-ידי אותם גופים שמזמינים את המידע האסור, וגם זה היבט אשר מצדיק החמרה בעונש.

 

באשר למעמדו של הנאשם ביחס למעורבים אחרים בפרשה, ביקש עו"ד ויסמונסקי לשכנע את בית-המשפט שאכן העונש המוסכם והמומלץ מציב את הנאשם ברף המתאים של הענישה של יתר המעורבים בפרשה, שדינם כבר נגזר על-ידי בתי משפט שונים, החל מאלֶּה שמצויים ברף העליון, כגון הגב' רות האפרתי, וכלֶה באלֶּה שדינם הסתיים בעונשים קלים.

 

כמו-כן ביקש עו"ד ויסמונסקי להדגיש את הודאת הנאשם כרכיב המצדיק הקלה מסויימת בעונשוֹ של הנאשם, הודאה שבצידה זניחת טענות משפטיות כִּבדות‑משקל שייחודיות רק לנאשם זה.

גם עברוֹ הפלילי של הנאשם, מצבו הכספי, נסיבותיו המשפחתיות - כל אלֶּה מהווים נסיבות המצדיקות אימוץ הסדר-הטיעון וכיבודו.

 

5.         בא-כוח הנאשם, עו"ד סודרי, הצטרף גם הוא לעתירה לאימוץ הסדר-הטיעון וכיבודו; טען שההסדר מאוזן וּמביא בחשבון את כלל הנסיבות לחומרה ולקוּלא.

עו"ד סודרי ביקש להדגיש את אותן שאלות ראָייתיות וסוגיות משפטיות, שלא התבררו עד תום נוכח נכונוּת הנאשם ליטול אחריות על עצמו וּלהודות במיוחס לו בכתב-האישום המתוקן - הודאה שיש בצידה הפנמה של הפְּסוּל שבהתנהגות, אך גם זניחת טענות משפטיות, שאִילו היו מתבררות עד תום - יתכן וּבית-המשפט היה פוסל חלק מהראיות שהוגשו או צריכות להיות מוגשות לבית-המשפט בהמשך ההליך.


עו"ד סודרי ביקש להדגיש את האלמנטים של החרטה, ההפנמה וקבּלת האחריות, בפרשה שהפכה להיות אבן-דרך משמעותית כּכָל שהדברים נוגעים בכתבי-אישום בגין עבירות מחשב. הגם שמדובר בהסדר-טיעון, הרי העונש המומלץ אינו קל כלל ועיקר, ויש בו כדי להשיג את אותו רכיב של הרתעת הרבים והצבת סימן-דרך לעתיד לבוא.

באשר לנאשם וּנסיבותיו האישיות - הרחיב עו"ד סודרי בפרק זה של הטיעון: הציג לבית-המשפט את הסכם הגירושין בין הנאשם לבין אישתו; פירט לגבי מצבו הכלכלי של הנאשם, שנותר חסר-כל לאחר מעצרו הארוך בגין מעורבותו בפרשה זו; הדגיש תיפקודו של הנאשם משך עשׂרות שנים במערכת אכיפת החוק, כמי שהיה מפקד היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות של מצ"ח, שחינך דורות רבים של חוקרים הן במסגרת הצבא והן מחוץ לצבא, מוּכּר היטב בקרב קהילת החוקרים הפרטיים, שמקור פרנסתו נפגע באופן אנוש עקב מעצרו בפרשה, שבמסגרת הסדר-הטיעון הוסכם על איסור לצמיתות שיוטל עליו לעסוק בחקירות פרטיות וּבכך יש משום תשלום מחיר כבד.

 

שמעתי גם את דברי הנאשם עצמו, שהעיד בפנַי שהוא רואה את עצמו כאיש חוק החל מגיל 18 ועַד היום, כאשר הוא בגיל 53; שמשך יותר מ-32 שנים שימש כאיש חוק, כך חינך את חניכיו וגם את ילדיו וּסביבתו; שנותר חסר-כל לאחר שאיבד את המסגרת המשפחתית, התעסוקתית והכלכלית; שהבּיע חרטה כנה ועמוקה על מעשיו שכללוּ בעיקר התעלמות מודעת מהפּן הפלילי שבהשגת אותו מידע אסור תוך שימוש בשיטות פסולות, ביקש להדגיש את מידת הפגיעה האנוּשׁה בתפיסתו העצמית וּבראיית משפחתו.

 

6.         גם לאחר תיקונו של כתב-האישום, במסגרת הסדר-הטיעון, בחינה מדוקדקת של מעשֵׂי הנאשם מגלה פרשה חמורה ביותר של חדירה ל-26 מחשבים של קורבנות, בדרכים פסולות וּבלתי-חוקיות - הכל מתוך כוונת ריגול עִסקי, שחשפו את סודם המקצועי של קורבנות העבירה ואת כל המידע שהיה אגוּר במחשביהם בגדר מידע עִסקי ששׁוֹויוֹ לעיתים לא ניתן להערכה כספית, והכּוונה לא רק לדו"חות כספיים אלא בעיקר לתכניות עִסקיוֹת לעתיד, שמִדרך הטבע נשמרות באופן סודי ביותר, בעיקר מפני מתחרים עסקיים.

עיקרון התחרות ההוגנת בין מתחרים עסקיים הוא עיקרון שבלעדיו לא ניתן לקיים משק כלכלי מפותח ותחרותי, שבסופו של דבר אמור לשרת את הצרכן, כאשר תחרות חופשית שכזאת נועדה כל כולה למשוך את אותו צרכן לרכוש את אותו מוצר של החברה העִסקית, במחיר הנמוך ביותר ותוך הפקת התועלת הגבוהה ביותר, וכל פגיעה בעיקרון זה מביאה כפועל-יוצא לא רק פגיעה במתחרה העסקי, אלא גם בצרכן, אשר אינו נהנה יותר מהתחרות העִסקית בין גופים מסחריים גדולים.

 

המדובר בנזק שנגרם לא רק מעצם הפרת הזכות לפרטיות של הקורבנות, אלא בנזק שעלול להיגרם לכל חברה מסחרית, שבעידן המודרני של הישגים טכנולוגיים והימצאם של מאגרי מידע בעלי ערך רב, מאגרים המגדילים את הפיתוי בקרב אותם עבריינים לפגוע בפרטיוּת של אותם הקורבנות והדרך הקלה ביותר לחדירה למחשביהם.

בעבר היה צורך לפרוץ למשרדים של חברות שכאלה, לגנוב יומנים ודו"חות  מעשים שהסיכויים לחשיפתם הם גבוהים, ועל-כן בתי-המשפט לא נתקלו בכתבי‑אישום רבים שהוגשו כנגד נאשמים שפעלו בדרך שכזו, וּמשנתקלו בעבריינים שכאלה, נקטו כלפיהם ברמת ענישה מחמירה, באופן שהפכה מעשים שכאלה  לבלתי-כדאִיים בעליל.

 

עתה מצויים אנו בפִתחוֹ של עידן שמייתר מעשים שכאלה של פריצה למשרדי חברות וּגניבת דו"חות כאלה ואחרים של אותן חברות, כאשר ניתן להסתפק בחדירה למחשב של החברה שמשמשת יעד לפריצה שכזו, מבלי שהסיכון להיחשף מחדירה שכזו הוא גדול וּמבלי שאף הקורבן עצמו ידע את דבר הפריצה למאגריו שלו - כך שהיכן שעבירות שכאלה נחשפות, שומה על בית-המשפט לנקוט אמצעים עונשיים מכבידים וּמשמעותיים, שיהיה בהם לא רק כדי להרתיע את אותו עבריין, אלא יהוו משום מֶסר ברור וחד-משמעי, שבתי-המשפט וחֶברה מתוקנת אינם יכולים להשלים עם תופעה פסולה שכזו, שיש בצידה השגת יתרון בלתי-הוגן בעליל לעבריין על-פני אותו קורבן עבירה, שמשקיע אמצעים כספיים ואירגוניים יקרים מאד על-מנת להתוות תוכנית עסקית עתידית, חסויה וסודית, מפני מתחרים עִסקיים, אך עלול למצוא עצמו חשוף לכל אלה.

7.         הנאשם עמד בראש משרד חקירות, שנהנה ממוניטין מקצועי רב ביותר בקרב כל מי שעסק בתחום החקירות הפרטיות ואבטחה.

דווקא ממי ששימש כסמל עבור עשׂרות רבות של חוקרים משך עשׂרות שנים; מי שגידל וחינך דורות רבים של חוקרים בקרב רשויות אכיפת החוק השונות; מי שעמד בראש אחת מיחידות החקירה המרכזיות בישראל; ודווקא ממי שלאחר עשׂרות שנים של שירות בצבא, שלאחריהן הקים משרד חקירות שנהנה ממוניטין מקצועי מצויין- ניתן היה לצפּות, ויש לצפּות, לנורמות התנהגות אחרות, נעדרות כל פּן פלילי, ותובנה לגבי קַו הגבול הדק בין המותר לאסוּר, גם כאשר תחום עיסוקו של הנאשם הוא בהשגת מידע.

 

8.         סיכומו של דבר, וּלאחר שנתתי דעתי לכל השיקולים הרלוונטיים, וּמתוך הכרתי את פסיקתו המנחה של בית-המשפט העליון בנוגע לכיבוד הסדרי-טיעון; וּלאחר שנתתי דעתי לגזרי-הדין של מעורבים אחרים בפרשה; וּמבלי להתעלם מנסיבותיו האישיות של הנאשם ויתר הנסיבות שפורטו על-ידי באי-כוח הצדדים, שעמדו בִּבסיס הסדר-הטיעון אליו הגיעו - מצאתי בסופו של דבר לכבד את הסדר-הטיעון.

 

קבעתי כבר בעניינוֹ של נאשם אחֵר בפרשה זו, שלטעמי, לאחר חשיפת פרשה זו -שאכן היוותה במובן מסויים קו פרשת מים מבּחינת עבירות המחשב - לא יהיה מנוס בפני בתי-המשפט מקביעת רַף ענישה גבוה וחמוּר יותר מזה שהונהג עד כה - כל זאת כדי להשיג את אותו אפקט הרתעתי מחוייב המציאות, שבה הופך המחשב לכלי-עזר וכלי עבודה שלא ניתן לוותר עליו, לא על-ידי האדם הפרטי ולבטח לא על-ידי חברה מסחרית, נוכח יתרונותיו העצומים של המחשב בשימושיו הרבים וּבעיקר בפונקציה של אגירת מידע בהיקף עצום.

 

9.         אשר על כן, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.         עונש מאסר בפועל בן 32 חודשים, ממנו יקוזזו ימי מעצרו של הנאשם (החל מיום 24.5.2005 ועַד ליום 19.9.2005 - סך-הכל 119 יום).


ב.         12 חודשי מאסר, אך הנאשם לא יִשׂא בעונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו כל עבירה לפי חוק המחשבים התשנ"ה-1995, כל עבירה לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, כל עבירה לפי חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979, כל עבירה לפי פרק י"א לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לרבות ניסיון וּקשירת קשר לביצוע עבירות אלה.

 

ג.         קנס כספי בסך 225,000 ₪ או  12 חודשי מאסר תמורתו.

 

סכום הקנס ישולם כדלקמן:

 

1)         סך 150,000 ₪ - ישולם עד ליום 1.5.2008.

 

2)         סך 75,000 ₪ ישולמו ב-25 תשלומים חודשִׁיים שווים וּרצופים, החל ביום 1.6.2010 וּבכל 1 בכל חודש שלאחר מכן. כל תשלום על‑סך 3,000 ₪.

 

אי-תשלום של שובר אחד או יותר - יעמיד את כל יִתרת הסכום לפירעון מיידי.

 

ד.         פסילה לצמיתוּת של רישיון חוקר פרטי ורישיון לקיום משרד לחקירות פרטיות או כל רישיון והֵיתר אחר, לפי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972 הכל כפי שיפורט להלן:

 

עם מתן גזר-דין זה תוגש לוַעדת המשמעת לפי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972, קובלנה נגד הנאשם, המייחסת לו עבירה של התנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 25 לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972.

הנאשם יודה בעובדות המפורטות בקובלנה בישיבה הראשונה בפני וַעדת המשמעת, ויורשע בעבירה המיוחסת לו בקובלנה.


הצדדים יעתרו בהסכמה בפני וַעדת המשמעת לפסילה לצמיתות של רישיון חוקר פרטי ורישיון לקיום משרד לחקירות פרטיות, או כל רישיון והיתר אחר, לפי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972 או תקנות מכוחו.

 

ה.        צו איסור הפצה של עותקי המידע שהתקבל מאת כל אחד מהקורבנות המפורטים בכתב-האישום בתיק זה.

 

ו.          צו איסור שימוש בכל מידע שנתקבל מאת כל אחד מהקורבנות המפורטים בכתב-האישום בתיק זה.

 

ז.         חילוט כל מידע שהתקבל מאת כל אחד מהקורבנות המפורטים בכתב‑האישום, ואשר נתפס בחזקת הנאשם או במשרדו.

 

ח.         חילוט כל המחשבים, המסמכים והמֶדיה המגנטית אשר נתפסו בחזקת הנאשם ו/או במשרדו, וּבכפוף יימחק ו/או יושמד המידע שהתקבל מאת כל אחד מהקורבנות המפורטים בכתב-האישום.

 

            הנאשם יתייצב במזכירות בית-המשפט המחוזי בתל-אביב לתחילת ריצוי עונשו, ביום 28.4.2008 שעה 08:30.

 

10.       שקלתי את עתירתו של הסניגור לאפשר לנאשם להתייצב במזכירות הפלילית של בית-המשפט המחוזי בחיפה, אך הואיל והתיק מצוי במזכירות בית-משפט זה, והוא ממשיך להתנהל כנגד נאשמים אחרים - אני קובע שהנאשם יתייצב במועד הקבוע לתחילת ריצוי עונשו במזכירות הפלילית של בית-משפט זה.


11.       באשר לעתירה הנוספת של הסניגור - הרי בשׂים-לב לשירותו ארוך השנים של הנאשם כראש היחידה המרכזית במצ"ח, וּבהמשך כחוקר פרטי בעל שם - הרי אני מוצא לנכון לפנות לרשויות שב"ס על-מנת לשקול בחיוב אפשרות של עריכת מיון לנאשם עוד בטרם תחילת ריצוי עונשו, כל זאת על-מנת לאפשר לנאשם קליטה ישירה לשב"ס באופן שיקטין את החיכוך שעלול להיווצר בין הנאשם לבין אחרים, שיתכן ונחקרו על-ידי הנאשם במתכונת זו או אחרת בשעה שמילא תפקידים כחוקר בכיר.

 

12.       זכות ערעור 45 יום מהיום.

 

מזכירות בית-המשפט תעביר עותק מגזר-דין זה לנציבות שב"ס.

 

 

ניתן והוּדע בפומבי היום, כ"ז באדר א' התשס"ח, 4 מרץ 2008, במעמד באי‑כוח הצדדים והנאשם.

 

 

כבוב חאלד, שופט

קלדנית: ד.ל.ס.