להורדת המסמך בפורמט PDF , לחץ/י כאן

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
ת"פ 37609-08-13 מדינת ישראל נ' אנעים	17 דצמבר 2013

לפני כבוד השופט הבכיר צבי גורפינקל

המאשימה	מדינת ישראל
	ע"י ב"כ עו"ד הדר צור
נ  ג  ד
הנאשם	סאיל אנעים – בעצמו
	ע"י ב"כ עו"ד ד"ר נתן שרייבר ועו"ד אלי ארביב

<#1#>

פרוטוקול

הנאשם בוחר להעיד, מוזהר להעיד אמת ומעיד לסנגור:

אני במשטרה רב סמל, משרת כ- 10 שנים, בתפקיד סייר, עברתי קורס של שוטרים בסיסי, סייר מתקדם ובין הראשונים בארץ שהוסמך לטייזר.

בארוע מ- 21.1.11 , לקראת סוף המשמרת התקבל דיווח על ארוע, סכסוך עסקי, בפינת רח' רזיאל-מרזוק ועזר בת"א-יפו, טיפלתי בארוע, סיימתיו וישבתי בניידת, רשמתי דו"ח פעולה, לפתע עברו לידי 3 אנשים, שאחד מהם הוא המתלונן, הוא פנה אלי ואמר לי שאנו חסרי תעסוקה, חבורה של מנייאק, ושאנו משועממים, ביקשתיו לעזוב את המקום, הוא סירב, יצאתי מהניידת ביקשתי ממנו ת.ז., ולהתלוות לתחנה, הוא סירב גם לתת ת.ז., הוא סירב לעיכוב, ואז הודעתי לו על מעצר, העלתי אותו לניידת, היה שימוש בכח, דחיפות כי הוא סירב לעלות, הוא התנגד, לפני שהעלתיו לניידת שמתי לו אזיקים בידיים מקדימה. וביקשתי סיוע מניידת נוספת כדי להביא אזיקי רגליים. במשמרת בניידת היתה איתי השוטרת קטיה, היא היתה אז חדשה, טרם עברה קורס שוטרים.

נכנסתי לרכב הוא ישב מאחורי בצד ימין, וקטיה מצד שמאל מאחורי,  והתחלתי נסיעה, היה מולי כיכר, עשיתי סיבוב כדי לפנות שמאלה למרחב, המתלונן התחיל להשתולל, קפץ בניידת, פחדתי שיפגע בי או בשוטרת, וכשעשיתי את הסיבוב בכיכר, בפינה מרזיאל ימינה זה רח' עזר, המרחק הוא של שנייה נסיעה, עצרתי את הניידת, ירדתי, ובאתי אליו כדי לשים לו אזיקים בידיים מאחור, כי זה יותר נכון ובטוח. הוצאתי את אקדח הטייזר שהיה ללא מחסנית עד לרגע זה, הכנסתי את המחסנית, החזרתי את האקדח לנרתיק, ניגשתי אליו, פתחתי את הדלת, הוצאתי אותו ופתחתי לו את האזיקים ומנסה להעביר את ידיו אחורה, באותו רגע הוא התנגד לכך, דחפתיו לכיוון הניידת כדי להפעיל כח על ידיו, הוא הסתובב אלי ונתן לי אגרוף לכיוון הכתף, בעטתי בו, הוא נפל, כשראיתי שהוא מנסה לקום, הפעלתי עליו טייזר, כתוצאה מכך הוא נפל.

בשלב זה כבלתי ידיו לאחור והעלתי אותו לניידת. מסרתי את האקדח לקטיה, כי איני יכול להגיע למושב של הנהג עם האקדח בגלל החוט הקצר של התייל מהאקדח. הפעלתי עליו את הטייזר עד שלב זה פעם אחת. התחלנו בנסיעה למרחב, הוא התחיל להשתולל שוב, לפני שהגעתי לפינת רח' ירושלים – עזר, המרחק של כמה מטרים, הפעלתי עליו שוב טייזר, הסברתי לו כמה פעמים שאם לא ירגע וימשיך להשתולל יקבל עוד חשמל, זו המטרה של האקדח – להרגיע עצורים גם כשהם כבולים, לרסן אולם, היו לי מקרים בעבר שישבתי עם רוצח בתוך תא לילה שלם, ונתתי לו מעל 30 לחיצות, כי זה חלק מתפקיד הטייזר למנוע מהעצור לפגוע בעצמו או באחרים, כפי שהסבירו לי בהכשרה,

המשכתי לנסוע לכיוון המרחב, טרם נכנסתי לחניה הוא המשיך להשתולל, נתתי לו שוב חשמל, פעם שלישית.

הוא זז, ניסה להגיע אלי, נצמד לשוטרת, לכן הפעלתי טייזר. זה הפריע לי בנסיעה וזה מרתיע אותי, איני רוצה שחס וחלילה הוא יפגע בי או בשוטרת.

הוצאתי את המחסנית של הטייזר, כי אחרת איני יכול לצאת מהניידת בגלל החוטים, הוצאתי את הטייזר, הכנסתיו לנרתיק, את המחסנית זרקתי לאחור, יצאתי לקחתי את המחסנית ליד, והיו ניידות סיור, זה היה סוף משמרת, ולקחתי אזיקי רגליים וכבלתי את המתלונן. בזמן זה חוטי הטייזר נעוצים בגופו.

כשירדנו מהרכב, המרחק מהחניה למעלית לא רב – 40 מ', הוא הלך לפני, ואני אחריו במרחק של כמטר וחצי, והדרכתי אותו לפנות ימינה ושמאלה. במהלך ההליכה, הוא לא עשה כלום, הלך רגיל, נשמע להנחיות שלי, הוא הבין שהוא בתחנת משטרה.

האקדח היה אצלי בנרתיק, המחסנית בידי.

נכנסנו למעלית, אני קטיה והמתלונן, לא היה שוטר נוסף, ביציאה בקומת אג"ם, היו שוטרים במסדרון.

הזמן היה תחלופת משמרת שוטרים שיוצאים לשטח, לתדרוך, ובחניה היו אנשים, גם המאבטחים מתחלפים, היו הרבה שוטרים.

כשיצאנו מהמעלית הגעתי למשרדי, השכבתיו על הפנים, ומתחתי לו את העור ותלשתי את החוטים, לפי הנוהל אני מוסמך להוציא את החוטים, היו שם הרבה שוטרים, כל היחידה.

לטענת המתלונן שהשוטרים צחקו לא נכונה.

כתבתי דו"ח פעולה, אם ניתן להבין שהשימוש בטייזר לראשונה נעשה עוד לפני תחילת הנסיעה, משיב שהתייחסתי בכללית, מדובר באותה כתובת בכיכר, אבל השימוש בטייזר היה שניות לאחר תחילת הנסיעה.

אם הייתי עושה שימוש בטייזר או חורג מהשימוש, והייתי רוצה להסתיר זאת, משיב שלא הייתי רושם שהשימוש נעשה בכתובת שהיו בה אנשים, בזמן השימוש בטייזר בכיכר, החברים שלו היו במרחק של 2 מ' ממני, יכלו לראות זאת, גם לא הייתי משתמש בטייזר במקום מואר, מדובר בכביש ראשי, אפשר לצלם, המקום הומה אדם, זה ציר ראשי שמוביל לכיוון יפו.

בחדר הורדתי לו את החוטים, והשארתי אותו באבטחת שוטרים אחרים, זה היה סוף משמרת, הלכתי לכיוון הניידת ורשמת את דו"ח הפעולה.

העד מופנה לנ/18, חתמתי בניידת ב- 22.12.

תמונת נוף היא מנציחה כל דבר, עצירת הניידת, מי נמצא בתוכה עם קוד קריאה משטרתי.

העד מופנה לתמונת הנוף, נ/11, ולמסמך של השימוש בטייזר נ/12, התחלתי את המשמרת בשעה 15.00 בחדר החתמת ציוד, בודקים שהסוללות טעונות, מכניסים את הסוללה למכשיר, בודקים אותו בכמה לחיצות, אין הגבלה. המכשיר יחסית חדש, לכן השוטרים מתלהבים כדי להכיר את המכשיר, אם נכנס צוות, הם מבקשים לראות מה המכשיר ומה עושה.

לגבי הלחיצות שנראות ב- נ/12 מ- 1-12 הם סתם לחיצות, יום לפני הארוע אפשר לראות בדו"ח הכללי 6-7 לחיצות רצופות, זה לא משהו חריג, זה לחיצות סרק, לבדיקה. לא היתה מחסנית באקדח בלחיצות 1-12.  כל הלחיצות נרשמות, הטייזר יורה חיצים במרחק של עד 6 מ' ומשמש כשוקר אז צריך להצמידו לגוף אדם.

אם לפי נ/11, הניידת נעצרה ב- 21.59, עד 22.02 משם המשכתי בנסיעה והגעתי לתחנה ב- 22.04. חלפו מרגע העצירה עד שהגענו לתחנה 5 דקות.

לעובדה שציינתי בדו"ח אותו רשמתיו ב- 22.12, בנ/12 רואים שיש לחיצה דקה לאחר מכן, לשאלה איך זה מסתדר עם הזמנים משיב שמהרגע שהשארתי את המתלונן לשוטרים, ירדתי לניידת, רשמתי דו"ח פעולה, משדר את הדו"ח, זה לקח כ- 10 דקות. לא ראיתי מאז רישום הדו"ח המתלונן. החזרתי לשוטרים את הדו"ח עם טופס מעצר.  אם בדו"ח נ/12  רואים לחיצה ב- 22.13, אין הסבר ללחיצות.  כשירדתי לניידת האקדח היה עלי. לא ניתן להפעיל את האקדח מהניידת, כי המרחק הוא מקסימום 6 מ'.   בנ/12 רואים לחיצות, מש' 25 – 16 אלו סתם לחיצות, אחרי שימוש לוחצים פעם-פעמיים, גם לפני תחילת משמרת. אלו הנהלים. אין הגבלה בלחיצות.

יוצא לי להשתמש בטייזר הרבה פעמים בשטח.

בחדר בתחנה, רק אני מוסמך או חובש להוציא לו את החוטים, אם המתלונן מבקש חובש, הוא צריך לראות קודם חוקר, אך רק השוטר המוסמך יכול להוציא את החוטים.

אם המתלונן אמר בבית המשפט כמה פעמים נעשה שימוש בטייזר והוא ענה אלף פעם, לטענתו שמהרגע שירד מהניידת בחניה ועלה למשרד, וגם במעלית נעשה שימוש בטייזר משיב שזה לא נכון, הוא אמר בעצמו שלא נפל אפילו פעם אחת בדרך, המשמעות שלא היה שימוש בטייזר. גם נציג הטייזר אמר שאין דבר כזה טייזר חלש, אם לחיצה ראשונה גרמה לו ליפול, כל הלחיצות יגרמו לו ליפול.

מנסיוני כמפעיל טייזר, אדם שמופעל כנגדו טייזר הוא נופל מיד, חייב ליפול.

לגבי האישום השני – ארמיליה. הייתי במשמרת לילה, עבדתי עם השוטר דני מדבדב אזרח שראה אדם שמתעסק עם רכב התקשר למוקד, השוטר אזעם שהיה ראש משמרת היה הכי קרוב למקום הארוע, הגיע לשם, זיהה את החשוד, שנמלט התפתח מרדף רגלי, אזעם קרא לניידות, ואני כסייר הגעתי למקום עם שוטר נוסף. המתלונן ברח והתחבא מתחת לרכב, הגעתי בשלב זה, היו שם הרבה שוטרים וניידות יס"ם, מג"ב ושל תחנת לוינצקי, והתחילו למשוך את החשוד שהיה מתחת לרכב, לא רצה לצאת, התבצר, לא זוכר את הסוג, מדובר ברכב קטן.  שוטר אחד ריסס גז וכתוצאה מכך המתלונן נהדף אחורה ועצרו אותו. עזאם ניגש אליו, הוא ביקש ממני לקחת את המתלונן למשטרה כדי לבצע עוד פעולות, אם זה להגיע לבעלות רכבים שנפרצו, או לתחקר עדי ראיה, לקחתי את המתלונן לתחנה יחד עם דן, נהגתי ברכב, דני ישב מאחורי והמתלונן במושב האחורי מצד ימין.

במהלך הנסיעה תחקרנו את המתלונן, מחובתי לעשות זאת כסייר, שאלתיו מה הוא עושה פה, מדוע עצרו פה, ושהוא פרץ לרכב, הוא התחיל לספר כיצד הגיע, כאמור בדו"ח הפעולה שרשמתי, שהיו איתו עוד זוג, הגיעו עם רכב מסוג רובר.

לפני שהגענו לתחנה, התחלתי להעביר בדיווח בקשר את כל מה שהוא סיפר לי, ליומן של המרחב ולמוקד ולניידות האחרות, שיבדקו באיזור אחרי הרכב שנמלט.

לטענת המתלונן שבמהלך הנסיעה עשינו שימוש בכח אני ודני, לא נכונה. לטענה שהסתובבתי לאחור והכתי אותו בידיים ועם הפנס, משיב שאי אפשר לעשות זאת, כי אני נוסע עם חגורה, אי אפשר להסתובב וגם דיווחתי במקביל, הוא היה בצד ימין שלי, הצד המרוחק מהנהג.

לטענת המתלונן שהכתיו באמצעות פנס, משיב שהפנס נמצא בתא הכפפות בדר"כ, לא זוכר היכן היה באותו יום, מן הסתם בתא הכפפות.

המתלונן שית"פ איתנו, כששאלתיו הוא דיבר, הוא לא עשה דבר בנסיעה. הדרך ארכה 2-3 דקות.

לטענת המתלונן שכשהגענו לתחנה היכינו אותו, משיב שהתייחסתי אליו כמו כל עצור אחר ורגיל, הורדתי אותו, הלכנו מהחניה לקומת סיור, הכנסתיו לשרותים, לפי הנוהל של המשטרה, נעשה עליו חיפוש בהפשטה ובשלב זה העברתיו לצוות מעצרים. לעשות חיפוש על אדם בהפשטה זה לא נעים, מורידים גם את התחתונים זה הנוהל של המרחב, היו מקרים שעצורים הסליקו סמים וכלי תקיפה.

השרותים גדולים שמחולקים לכ- 5 תאים, לשם הצניעות כדי שאחרים לא יראו אותו, שוטר עומד מחוץ לתא ליד דלת  הכניסה לתא, ומורה לעצור שנמצא בתוך התא מה לעשות, להוריד מכנסיים, תחתונים,  אי אפשר להכנס לתא עם האדם, כי המקום צר. לטענת המתלונן שהוא הוכה על ידי ועל ידי דני באמצעות מקל מטאטא, משיב שהוא לא הוכה, לא נגענו בו, נעשה חיפוש רגיל והוא הועבר לצוות מעצרים.

אין שום אביזרים בשרותים, יש רק נייר טואלט, אין מגבים או כלי ניקוי, זה נמצא בחדר נקיון שבקומה מתחת לשרותים. אין לנו נגישות לציוד.

לטענתו כשהוא הופשט הוסרה ממכנסיו חגורה ובאמצעותה הכתי אותו, משיב שזה לא נכון, היינו מוצאים את החגורה בפיקדון אם היתה לו, לא היתה לו חגורה.

החיפוש ערך 2-3 דקות. לקחתיו לחדר המעצרים שימשיכו את הטיפול בו.

זגול חברו של המתלונן טוען שעשיתי נגדו שימוש באלימות עם מקל, ושברתיו על גבו, משיב ששניהם אומרים ששברתי עליהם מקלות, כמה מקלות יש? זה לא היה.

לטענתו שהשתמשתי באלה, משיב להבדיל מטייזר או גז, אלה נמצאת בתיק פיזור הפגנות, ואנו מקבלים אותו מרגע שחותמים על ציוד במחסן בתחנה, הוא נשאר בניידת, לא פותחים אותו רק לצורך פיזור הפגנות. האלה לא היתה ברשותי כשעלינו לתחנה.

לגבי המתלונן שנבדק בביה"ח ואובחנו אצלו פגיעות זה נכון, הוא היה מתחת לרכב כשהתחבא, והשוטרים ניסו למשוך אותו, הוא קיבל שפשופים מזה.

השעה היתה 02.00, זה היה אחרי החלפת משמרת, המרחב יפתח ידוע שיש עבודה ללא הפסקה, מלא שוטרים מצוותים שונים, יפו זו גזרה לא קלה,כל הזמן יש עצורים.

הסיטואציה של מעצר הזוג שהיה עם המתלונן – התכוננתי לצאת מהמרחב, היומנאי עלה מולי ואמר לי שהגיעו זוג שמחפשים את המתלונן, מוחמד, קישרתי אותם למתלונן, כי דובר על זוג שבאו לחפש את חברם שנעצר, ראיתי אותם ליד הרכב והבנתי שזה אותו זוג– סאמר וטניה. עשיתי חיפוש ברכב, נתפס שם רדיו דיסק והעלתי אותם לקומה א', הושבתי את הבחורה בפנים, לא היתה שוטרת שתבצע עליה חיפוש, האחראי על הארוע נשאר איתה, לקחתי את זגול עם דני, עשינו חיפוש כפי שנעשה על המתלונן והחזרתיו לעזאם.

במהלך התחקור את המתלונן הוא אמר שהגיע עם סאמר וטניה, הזוג ברכב מסוג רובר, ממזרח ירושלים.הבנתי שסאמר זגול והמתלונן חברים וטניה היא בת הזוג של זגול.

לפי דו"ח הפעולה נמצא רדיו דיסק, הוא חשוד כגנוב.

אם המתלונן וזגול אומרים שפעלתי נגדם באותה שיטה, אני משיב שהם חברים טובים, מקורבים, ישבו ביחד באותו יום ולמחרת בבית המשפט, תיאמו ביניהם.  סאמר גר במזרח ירושלים והמתלונן ארמיליה בשטחים.

לגבי האישום הראשון, לענין השימוש בכח שהמתלונן טען שהפעלתי עליו בעת ולאחר החיפוש שנתתי לו בעיטות בפנים בחדר, משיב שלא היה שימוש בכח, לא היתה אלימות, גם קטיה העידה כך. בתוך הניידת לא פעלתי באלימות נגדו. מלבד השימוש בטייזר לא היה שימוש באלימות נגדו.

לגבי האישום השלישי – רשמתי דו"ח פעולה, זו היתה משמרת של יום כיפור, 18.9.10, אנו עושים 4 משמרות רצוף מ- 14.00 עד למחרת ב- 22.00, נכנס כיפור, הרחובות ביפו הומים באדם, בילדים, יפית לוי נסעה עם רכב ב.מ.וו 05 על רח' יפת מצפון לדרום, נסעה במהירות, עקפה אותי מימין, סימנתי לה לעצור, היא עצרה קרוב לבית, לא ידעתי שזה ביתו של בן זוגה, ניגשתי אליה, ביקשתי ת.ז., רשיונות, כדי לרשום בדו"ח, היא טענה שאין לה.  איך שהתחלתי לדבר איתה, מאחר ואנשים הלכו ברגל, אנשים התחילו להתקהל, ממשפחתו ואנשים אחרים, זה היה ליד כניסה למכלת, הגיע ג'לל תוך כדי דיבור איתה, שאני מכירו כבדוכאי מוכר, מתחום הסמים והנשק, חודשיים לפני כן, אחיו חוסל ביפו. הוא עבריין, הוא ניגש ליפית שישבה ברכב ונתן לה הנחיות שלא להישמע לי, להשאר ברכב ושלא תיתן לי כלום, לא נכון דבריו שהוא העביר לי רשיונות, הוא לא בא עם רשיונות. אמרתי לו שהוא מפריע לי שיסתלק, הוא לא שמע לי והמשיך להפריע ואמר לה שתסגור את הרכב כשהיא בפנים. אמרתי לו שהוא מעוכב על הפרעה לשוטר וביקשתי שיעלה לניידת, הוא סירב, השוטר חסן שהיה איתי, הוא היה חדש, יומיים במשטרה, אמרתי לו שיעמוד מאחורי שיתן לי גב, תפסתי את ידיו של ג'לל, דחפתיו בכח, שמתי עליו אזיקים ידיים והעלתי אותו לניידת.

העד מופנה לנ/2, הוא איים עלי "אנחנו עוד נראה לך" שאלתיו מדוע הוא מאיים הוא ענה שיראה לי. ג'לל מוכר בתחום מח"ש, בעבר התלונן כנגד שוטר שהיה איתי ביחידה וזכה בסכום כסף, מאז הוא הולך ברחובות שהוא עבריין ושאף שוטר לא ידבר איתו, והשוטרים פחדו להתעסק איתו שלא יסתבכו איתו. אני לא מפחד, מאחר והחוק נתן לי סמכות, איני מוותר. כשהוא איים והפריע לי, מאמין שהוא ימשיך לעשות זאת, שוטרים לא מרתיעים אותו.

הכרתיו כעבריין, זו לא הסיבה שהפעלתי את סמכותי, אלא בגלל שהוא איים עלי, וזה שהוא הפריע לי.  הוא אמר לי אני עוד יראה לך. מטרתו היתה להפריע, לא ידעתי שיפית חברה שלו, הוא התעקש שלא ירשם לה דו"ח תנועה, ההתקהלות נתנה לו גב שיאיים על השוטר, חשתי מאויים, הוא אמר אנחנו עוד יראה לך, לא נוותר לך.

הזמנתי סיוע של ניידות, הגיע רכב עם שוטרת ועיכבו אותה בתחנה.

העלתי את המתלונן לניידת עם שוטר נוסף, חסן, מרחק הנסיעה לתחנה הוא 7-8 דקות.

בדרך ג'לל כמו שמכירים אותו, הוא לא רגוע, רגיל לקלל, לאיים, לזוז, הוא היה כבול עם ידיים קדימה, ישב במושב האחורי ימני, והשוטר חסן ישב מאחורי, והמתלונן ניסה להתקדם אלי.

לדברי המתלונן שבמהלך הנסיעה השתמשתי בכח – נתתי לו כפות, משיב שזה לא נכון, הוא ישב מאחור ליד חסן, אולי ניסה להגיע אלי והדפתי אותו או שחסן הדף אותו.

אם חסן העיד כשהוא אומר, אולי לא בטוח, לשאלה כיצד אני נוהג כשאני לחוץ ויש מתלונן שמקלל ומאיים, שהוא משתולל, והמשיך להתפרע, אפילו השוטר העיד על כך, המתלונן ניסה להתקדם אלי, יתכן שהדפתי ודחפתי אותו עם היד, אך כפות לא קיבל. הוא אמר שנתתי לו מכה במרפק, אין הסבר הגיוני שאני נוהג, עם חגורה ומדבר בקשר ולתת לו מרפק כשהוא יושב מצד ימין. הם מנסים להעצים את הדברים.

כשוטר אני מתעסק עם עבריינים, אם יפית אמרה שראתה ותארה שקיללתי אותה, והיא קיללה אותי וירקה לכיוון שלי והחזרתי לה יריקה, משיב שהיא ירקה וקיללה, זה האופי שלה, הכרתיה גם לאחר הארוע. אני לא קיללתי ולא ירקתי. לדבריה הכל מוקלט בפלאפונים של האנשים שהיו, שתראה, לא אסתבך שאקלל אותה.

החנתי את הרכב בחניה של המשטרה, זו חניה קבועה של הסיור. חסן ירד איתנו, כשהלכנו לכיוון התחנה, עם המתלונן, יתכן שנתקלתי בצוות שהביא את יפית, מעבר לכך לא היה משהו מיוחד. לא זוכר אם היא ראתה אותו.

נכון שאיני יהודי, ביפו יש רמת פשיעה גבוהה, לשאלה כיצד אני מתייחס לערבים ביפו משיב שבכל מקום אני שוטר ותיק מזה 10 שנים, התחלתי שרותי בנצרת הייתי שם 3 שנים כסייר, משם עברתי ליפתח, תגברתי בב"ש, בירושלים, ראיית האוכלוסיה הערבית בישראל שהם מקופחים והמשטרה מחפשת אותם ושהם אשמים, כשהם רואים שוטר ערבי, דובר שפתם שנלחם בהם בכל הכח, קיבלתי לא מעט תעודות הצטיינות אם זה במעצר מחבל, הם רואים שאיני מוותר.

כשאני נמצא במצב שצריך להתייחס לעצור, משיב שגדלתי על ערכים שכל אדם צריך לכבד, למדתי במשטרה שצריך להתייחס לאדם כאדם, יצא לי לעצור ישראלים, רוסים, ערבים, בדואים על שוד של סודני, שוטר אחר לא היה עושה את זה.

חקירה נגדית: כינויים כמו אפס, זבל, גנב בן גנב, זה לא אמירות מכבדות, לא זוכר למי אמרתי אותן. אם אמרתי זאת למתלוננים, משיב שאם זה כתוב בעדותי אז אמרתי.

האיום של ג'לל "אני עוד יראה לך", אמירה כמו "אל תדאג הכל יטופל" זה כמו איום, תלוי בסיטואציה. אם עצור אומר לחוקר זאת, אבקש להראות זאת מהעדות.

יתכן שבחקירה ביקשתי לעמוד והחוקר סירב.

הנאשם מופנה לת/8 ש' 224, זה היה. למרות זאת אני אוהב אדם, ורגוע, שומר על זכויותי, לא היית במקומי בחדר החקירות, כל היום נחקרתי, ונזרקתי כמו כלב שם. מה שנאמר היה ביום הראשון, המקרה היה ביום השני של החקירה. ביקשתי לעשן ולא נתנו לי.

נחקרתי לגבי רג'בי 3 פעמים, ועוד פעם בנושא אחר. הגירסה שספרתי היום בח.ר. נמצאת בדו"ח פעולה נ/18. עוה"ד אמר שהדברים לא מתיישבים והסברתי, לטענה שלא מסרתי הסבר בחקירותי, אלא אמרתי מה שהיה בנ/18 נכון.

בדיון בביהמ"ש במענה לאישום לא ניתן הסבר.

ההסבר שנתתי נולד לראשונה בח.ר. אמרתי לגבי רג'בי שחוץ משלוש לחיצות על הטייזר והשמת האזיקים לא היה שימוש בכח, לגבי הבעיטה אמרתי שבעטתי בו.  התכוונתי שלא היה שימוש בכח בניידת, אלא רק בטייזר,והוא נפל רק פעם אחת בכל הארוע. הוא נפל כתוצאה מהשימוש בטייזר. מהבעיטה הוא גם נפל, לכן נפל פעמיים. אמרתי שהמתלוננים מנסים לנפח, הגיוני שאדם שמנסה לנפח, יספר שבעטתי לו בבטן, לטענה שזה לא מופיע, משיב שאיני זוכר מה הוא אמר בעדותו, בתחילה הוא אמר שנפל בכל הדרך מהניידת למשרד. אני מסכים שרק אני אמרתי שנתתי לו בעיטה בבטן.

לא אמרתי בח.ר. שהוא עלה לניידת בלי בעיות, אלא הוא התנגד למעצר, ולכן דחפתי אותו פנימה. התחלנו לנסוע והוא השתולל בניידת, עצרתי כדי להעביר לו את האזיקים לידיים מאחור, ונאלצתי להשתמש בטייזר לראשונה. גם כך המתלונן מספר. הוצאתי אותו מהניידת, והוא עמד עם הפנים אלי, ניסיתי להעביר לו את האזיקים הוא לא הסכים ואז הוא הסתובב אלי ונתן לי אגרוף בכתף, נתתי לו בעיטה בבטן והוא נפל על הרצפה, איני יכול להדגים כעת. אם בדו"ח כתבתי שהוא רץ אלי, הכוונה שהוא לא בא בריצה אלא במהרה, המרחק ביננו היה מטר. הוא בא בתנועה מהירה, בעטתי לו בבטן, הוא נפל,  אני לא נפלתי ולא עפתי לאחור, למרות שהוא אדם גדול גוף.   הוא מנסה לקום, הסתובבתי לאחוריו והפעלתי את הטייזר, איני מקריב טייזר לפנים כי בהכשרות שעברנו זה אפשרי אך מומלץ בגב, זה גורם לפחות נזק.

השימוש בטייזר נעשה לאחר תחילת הנסיעה, כנ"ל השני והשלישי וכולם עקב התנהגותו הבעייתית בנסיעה, גם השוטר העיד כך.

כשנחקרתי לראשונה במח"ש לשאלה איך עברה הנסיעה אמרתי בציניות "וואלה סבבה", ואמרתי לחוקר ואפשר לשמוע בהקלטות שאמרתי זאת בציניות, בגלל התנהלות החקירה.

אם השאלה היתה בש' 53 כך שלא היתה שום התנהלות לפני כן, משיב שזה נכון.

דברי קטיה נכונים. לטענה שהיא לא ראתה אגרופים ובעיטות משיב שהיא ישבה בניידת ולא ראתה מה קורה בחוץ.

לא זוכר מתי דיווחתי בקשר, לפני השימוש בטייזר או לאחריו.

עילת המעצר של טהאר שהוא העליב, עיכבתי אותו והוא סירב ונעצר.

טאהר אמר שהוא עבר לידי ואמר גם לשוטרים משעמם, ואמר כשהתחלנו לנסוע ועצרנו ואז היה שימוש בטייזר, ואז כבלתיו באזיקים מאחור, הגרסאות זהות עד פה. הלחיצות הנוספות שרואים בנ/12 מעבר לשלוש הלחיצות שהעדתי הן לחיצות סרק. סתם לחצתי. לדוגמא בדו"ח הכללי, יום קודם ב- 20. לחודש אפשר לראות שמש' 173 עד 178 יש 6 לחיצות, אין הסבר לזה. זה מכשיר חדש ואנו בודקים אותו.

ביום הארוע 3 הלחיצות בניידת היו לאחר שנכנסה המחסנית, לחיצות הסרק היו לפני. מפנה לשורות 1-12 – זמן עצירת הניידת, כפי שהמתלונן גם טען. לחיצה בש' 12-13 היא מחוץ לניידת, ההסבר לשאר הלחיצות, 3 הלחיצות 13-15,  הן לחיצות שלי, והלחיצות הבאות כשהגעתי לתחנה הוצאתי את המחסנית מהטייזר, העלתי את העצור וירדתי לרשום את דו"ח הפעולה, רשמתי בשעה 22.12, ז"א שסתם לחצתי בעשר הדקות הללו, מדובר באקדח בלי מחסנית שאז זה שוקר. הלחיצות הן סתם לבדיקה. לחצתי ברצף, יתכן שבדקתי את המכשיר לפני שאני מוסר אותו למשמרת הבאה. בעדותי במח"ש אמרתי שהלחיצות הללו היו סתם לחיצות. אמרתי שהיו 3 שימושים, והשאר הם סתם לחיצות. כל הלחיצות שרואים בדו"ח הן שלי. בין השעה 15.00 ל- 22.00, הטייזר ברשותי.

העימות עם רג'בי היה לאחר ארוע, לא זוכר אם לחצתי על הטייזר בארוע ההוא.

קטיה היתה שותפה שלי מתחילת המשמרת. גם בארוע המקדים לרג'בי. כשיצאנו מהמעלית בתחנה נפרדנו.  הלחיצה באויר נראית כמו שהדגים איש הטייזר בבית המשפט, וזה עושה רעש חזק. אם קטיה מסרה שלא היה שימוש בטייזר במשמרת למעט על רג'בי זה נכון, היא ראתה את השימוש שהיה אחרי שעצרתי את הניידת.

לגבי לחיצות 2-9 אני לחצתי סתם. קטיה היתה איתי, אם היא נאמר שהיא אמרה שלא היו לחיצות משיב שאיני זוכר שהיא אמרה כך. איני זוכר שהיא נשאלה אם עברה תדרוך על טייזר.

אני שוטר מנוסה ומנוסה בהפעלת הטייזר, שמעתי שהיו מקרים שעצורים עשו על עצמם צרכים לאחר שימוש בטייזר. רג'בי אינו אחד מהם, בוודאות שלא, כי אחרי שכתבתי את דו"ח העיכוב מסרתיו לאחד השוטרים.

אם עולה מעדות קטיה שהוא כן עשה צרכיו, משיב שלפני הוא לא התלונן, לכן איני יודע אם הוא עשה. מבחינתי אני לא יודע ולכן זה לא קרה.  חזרתי לשוטר שקיבל אותו, אני הורדתי מידיו את האזיקים.

אם יש ראש משמרת שאומר ששלח שוטרים לנקות את הצואה, משיב שלא ראיתי את המקרה ולא את דו"ח השוטר.

במהלך הנסיעה עם רג'בי עקב שימוש בטייזר הוא צעק. נסיעה בה עצור משתולל וצועק ועושים עליו שימוש בטייזר היא לא נעימה עבורי. השימוש אז היה חדש ועורר סקרנות אצל שוטרים אחרים, אני הראשון שהוסמכתי במרחב, היו עוד 2 שהשתמשו. אחרים רצו שאראה מה זה עושה, אך זה לא נכון שהדגמתי להם, ואין שוטר שיגיד זאת.

אמרתי בח.ר. שביקשו שאראה להם את השימוש זה נכון, אך לא הדגמתי על אדם.

יש חשיבות להשוואת הזמנים בין דו"ח הטייזר לתמונת הנוף. לא כיוונתי את השעון של הטייזר ולא תיאמתיו עם שעון תמונת הנוף.

הטייזר מכשיר חשוב הוא מנטרל אנשים. בדר"כ אדם נופל, אך יש כאלה שמנסים לקום שוב, ושוב מבקשים נגדו בטייזר, אין הגבלה לשימושים. פעם הייתי עם אדם שרצה להתאבד ולפגוע בשוטרים והשתמשתי נגדו מעל ל- 30 פעם בטייזר.

זה לא מכשיר שבלחיצה אחת גומר את העבודה. אבל בכל שימוש האדם יפול. כך גם העיד מומחה הטייזר.

לגבי ג'לל איני מפחד ממנו. לא סירבתי לענות על שאלות החוקר לגביו, בת/8, כי עניתי לו בשורה קודמת, מקריא. אם כתוב שאני מסרב לענות למרות שזה מחזק את הטענות נגדי, ושאלו אותי אם אני מכיר את ג'לל, סרבתי לענות כי עניתי כבר על כך. הבנתי שאני בסטטוס של נחקר שאיני שואל שאלות.

נכון שג'לל עבריין, הוא טען שקיבל כפות בניידת ממני. אמרתי שיש לו הסטוריה במח"ש, הוא התלונן בעבר על שוטר מהיחידה שלי והוא זכה בסכום כסף. לא יודע אם הוא דיבר אמת, לא מכיר את התיק.

ש. כעצרת את ג'לל עמדת קרוב אליו, נכון?

ת. נכון.

ש. היתה לו חבלה על הפנים.

ת. לא זוכר. יכול להיות שכן.

ש. לא היית רואה דבר כזה, רושם דבר כזה.

ת. לא הייתי מתייחס לזה.

ש. תסכים איתי שלגבי מה שקרה בניידת היחידים שיכולים לספר זה אתה, גלל ועישם?

ת. כן.

ש. תסכים איתי שעישם תאר שפגעת בפניו של גלל במהלך הנסיעה.

ת. נכון.

ש. חסאן משקר?

ת. לא. אמרתי את זה מקודם. הוא ניסה להתקרב אלי ויכול להיות שהדפתי אותו. יכול להיות שבעינו זה מכה, אגרוף, להדוף. הוא עצמו אמר שהוא לא זוכר מה היה בדיוק.

ש.  בחקירות שלך במח"ש ההסברים האלה לא נאמרו. אתה אומר שכל מה שהיה בניידת זה שימוש בכח עדין.

ת. אמרתי שיכול להיות שהוא התקדם אלי והדפתי אותו.

ש. תסכים איתי שההדיפה הזו מתאימה...

ת. זה לא הדיפה.

ש. זה המילים שלך.

ת. זה לא המילים שלי. זה המילים של עישם. הוא אמר את זה פעם אחת.

ש. זה לא המילים של עישם. אני מקריא לך מעמ' 11 לפרוטוקול שורות 7-8 (מצטט). עישם העיד, הוא בעצמו איש חוק שאז היה איש משטרה והיום איש שב"ס. הוא שיקר או דיבר אמת?

ת. הוא ניסה להתקרב אלי והיתה הדיפה. זה מה שהיה.

ש. יכול להיות שהדיפה הזו גרמה לסימן האדום בפניו של קרה?

ת. אני לא יודע.

ש. איפה היא פגעה ההדיפה?

ת. אני לא יודע.

ש. אני רוצה שנדבר לגבי האישום השני -  התפקיד שלך היה להוביל את ארמיליה מהשטח תחנה, נכון.

ת. נכון.

ש. אתה לא לקחת חלק במעצר שלו, נכון?

ת. לא לקחתי חלק במעצר.

ש. כשאתה הבאת את ארמיליה לתחנה ערכת חיפוש בשירותים בתחנה בהפשטה, נכון?

ת. נכון.

ש. בשלב הזה עוד לא ידעת בדיוק מה קרה קודם בשטח, איך התנהל המעצר שלו, מה היה. נכון?

ת. אני הגעתי בשלבים האחרונים של המעצר בשלב שמושכים אותו וכבר כולם מעליו.

ש. תסכים איתי שבדוח הפעולה שלך אין כל תעוד לגבי חבלות וסימנים על הגוף של ארמיליה

ת. הוא לא עצור שלי ולכן אני לא נוטה להתייחס לזה.

ש. אחרי החיפוש אמרת שהעברת את העצור לצוות מעצרים ומשם הוא הולך לחקירות. אתה האדם היחיד שיכול לראות חבלות על הגוף שלו כשאתה מפשיט אותו, נכון?

ת. נכון.

ש. אז התשובה הקודמת שלך שמישהו אחר ירשום את החבלות – אין מישהו אחר מלבדך.

ת. ככה זה במשטרה. מי שעוצר הוא זה שצריך לרשום. שוטרים מפחדים לרשום את החבלות כדי שלא יבואו אליהם בטענות. אני רושם מה שהיה. מה שלא היה, אני לא רושם.

ש. ראית חבלות על ארמיליה?

ת. אני לא זוכר. גם אם ראיתי, לא הייתי רושם כי הוא לא עצור שלי. מי שעצר אותו ושם עליו אזיקים צריך לרשום. לא אני.

ש. הוא לא עצור שלך, אתה לא מתאר חבלות שיש לו על הגוף אבל אתה כן חוקר אותו בניידת. נכון?

ת. נכון.

ש. מהרגע שארמיליה נעצר ועד הרגע שהועבר לצוות מעצרים, בפניכם היה גם השוטר מדבדב?

ת. כן.

ש. גם בניידת וגם בשירותים היו שלושה אנשים: אתה, ארמיליה והשוטר מדבדב. נכון?

ת. נכון.

ש. אתה מסכים שאין מחלוקת שזמן קצר לאחר המעצר של ארמיליה תועדו חבלות על הגוף שלו.

ת. אני לא ראיתי.

ש.  התאור שאמיליה וזגול מסרו לגבי מבנה השירותים, הוא תאור נכון? חלק גדול המחולק לכמה תאים.

ת. תאור נכון.

ש. אתה ומדבדב הייתם קרובים מאוד, חברים טובים, נכון?

ת. נכון. אנחנו חברים טובים גם אז וגם היום. אנחנו קרובים כמו אחים.

ש.  אני מניח שהוא יבוא להגנתך, הוא היחיד שהיה שם.

ת. אני לא יודע.

ש. האדם היחיד שהיה איתך בחד הוא מדבדב ואתה אומר שהוא כמו אח בשבילך. הוא יעיד להגנתך.

ת. אני לא יודע.

ש. אתה יודע שגם הוא נחקר במח"ש.

ת. אני לא יודע. אחרי שנעצרתי הייתי מורחק מהמרחב ולא הייתי בקשר עם מרבית השוטרים. אחרי המעצר מח"ש לא רצו שאצור קשר עם המרחב ואתקרב למרחב אך זה לא אומר שאני והוא לא חברים עד היום.

ש. דוח הפעולה שלך לגבי האירוע של ארמיליה (מציג לעד), הדוח הזה נעצר אחרי שנעצר סאמר זגול. נכון?

ת. נכון.

דוח הפעולה מוגש ומסומן ת/24

דוח משלים לדוח הפעולה מוגש ומסומן ת/25

ש. אמרתשהתקשרו אליך כשהיית בחוץ?

ת. בחוץ או בדרך לתחנה או שבתוך התחנה.

ש. הובלת את ארמיליה, טיפלת בו והעברת אותו לצוות מעצרים. לאן אחר כך התכוונת ללכת, מה התכוונת לעשות?

ת. לחזור למשמרת שלי. אני סייר, התכוונתי לצאת בחוץ.

ש. אז לא התכוונת בכלל לרשום דוח פעולה לגבי ארמיליה.

ת. אני כן התכוונתי, ה-ת/24. הם הגיעו לתחנה ואני זה שעצרתי אותו.

ש. אני מתייחס לגבי ארמיליה. אם אני מין נכון מהדוח שלך ארמיליה מסר שהוא היה תצפיתן וזגול ביחד עם השני פרצו לרכבים. נכון?

ת. אם זה מה שכתוב.

ש. אגב, אתה יודע שזה היה בדיוק הפוך.

ת. נניח.

ש. איזה אזהרה מסרת לו לפני כתיבת הדוח?

ת. הוא נמצא בחקירה ושעליו לומר את האמת, כמו שחוקר אומר בחקירה.

ש. אבל אתה לא חוקר. עברת קורס חוקרים?

ת. עברתי קורס סייר מתקדם שזה כולל הכל. זה לא קורס חוקרים. בתור סייר כל אירוע שאני מגיע אליו מחובתי לקחת עדות.

ש. האירוע היה של עישם. התפקיד שלו היה לקחת עדות. הוא לקח?

ת. אני לא יודע אם הוא לקח מאזרחים אחרים או שהוא הפנה אותם לתחנה. אני לא הייתי בחלק הזה.

ש.  נכון שההודעות של סאמר וארמיליה דומות...

ת. כתבו להם מה להגיד. זה מה שארמיליה התייחס. הוא אמר בעדותו כשנשאל על ידי השופט שהוא לא אמר את זה.... כי אנשים מגיעיםאחרי תקופה מסוימת מספרים סיפורים וזה תוארם אחד לאחד.

ש. ראית את התמונות שלהם.

ת. לא.

ש.  בתיק יש תמונות שלהם וחוות דעת של המכון לרפואה משפטית.

ת. יכול להיות שכן.

ש. גם במכון לרפואה משפטית אמרו להם מה לכתוב בחוות דעת?

ת. אני לא יודע.

ש. אתה חושב שמישהו אמר לרופאים במכון מה לרשום?

ת. אני יכול להראות לך תמונה של מישהו שיש לו סימן מעל העין והוא אמר שזה בגלל קטטה.

ש. אני אומר לך שבניגוד למה שאתה אומר, התמונות של החבלות במכון וחוות הדעת הרפואיות גם דומות.

ת. אני לא יודע.

ש.  ראית איזה סוג שימוש בכח היה נגד ארמיליה בשטח?

ת. שמושכים אותו מתחת לרכב וכבלו אותו.

ש. אף אחד לא היכה אותו עם מקלות?

ת. לא זוכר.

ש. את זגול אתה עצרת בתחנה עצמה?

ת. כן.

ש. לא ראית שום חבלה על הפנים שלו, נכון?

ת. לא זוכר.

ש. את סאמר העברת לחיפוש בהפשטה ולצוות המעצרים.

ת. כן.

ש. גם במקרה של סאמר, יכול להיות שהיו חבלות על הגוף שלו, אתה לא זוכר ולא רשמת אם היו, נכון?

ת. נכון. יכול להיות שהיו, אני סך הכל העברתי אותו לצוות מעצרים.

ש. אם היית רואה שני עצורים הקשורים לאותו אירועים ושניהם חבולים, גם לא היית רושם דוח על החבלות שלהם.

ת. תלוי. היו מקרים שכן רשמתי. במקרה הזה החלטתי לא לרשום.

ש. לפי מה שאתה אומר יש הרבה מקריות בתיק. ראג'בי אומר שהיה הרבה שימוש בטייזר ויש דוח מתאים..

ת. ויש דוח שסותר את זה בתמונת הנוף. אכן היו הרבה לחיצות אבל לא על ראג'בי.

ש. תסכים איתי שלראג'בי אין גישה ואין ידע בדוחות האלה?

ת. אני אל יודע.

ש. תסכים איתי שלגבי גלל יש דוח רפואי זמן קצר לאחר שעצרת אותו שתומך במה שהוא אומר, שיש לו חבלות בפנים?

ת. איזה חבלות? יש הבדל בין חבלה לחבלה, בין חבלה של סכין, בין מכות. אני יכול לגרום לעצמי עכשיו חבלה תוך שניה. זה לא ביג דיל.

ש. הכל עשו כדי להפעיל אותך?

ת. זה לא רק אלה. חלק מ-8 תיקים שנחקרתי עליהם ובסופו של דבר הגשתם רק על שלושה תיקים ותיארתם אותי גם כאנס ושעשיתי מעשי סדום.

ש. אתה סובל מרצון לשלוט בעולם?

ת. מנמש לא.

ש. אתה יודע שזה המילים שלך "חבל שאני לא מנהיג עליון".

ת. מה הבעיה? כל אחד שואף להיות מנהיג עליון.

ש. בהקשר שזה נאמר זו אמירה מאוד בעייתית.

ת. למה? אתה יושב בתוך המחשבות שלי? לידע כללי, אני שוטר מאוד מוערך ואתה יכול לעיין בתיק האישי ואני קיבלתי תעודות הצטיינות. אני בין השוטרים היחידים במרחב שיצאתי למשמרת, קרעתי את עצמי ולא הייתי רואה את הבית בנצרת מרוב שאני עובד. המשמורת האחרונה שלי היתה ב-6.3.11. נראה לי שהתעללות בי.

ש. גם בחקירה התעללו בך?

ת. מאוד.

ש. רואים שאתה בחקירה צוחק בפנים של המתלונן.

ת. לפעמים מרוב שזה עצוב זה מצחיק אותי. אני לא מאחל לאף אחד את מה שעברתי. שמוציאים אותו מתא מעצר מכניסים אותו לחדר בלי חלון ולא קיבלתי אוכל שתיה, לא קיבלתי כלום. אני לא יודע אם היו חוקרים מחוץ למשרד או לא ואני יכולתי לפגוע בעצמי ואף אחד לא יכל לדעת מזה. אני מתייחס לאותו יום שהוציאו אותי מתא המעצר לחדר החקירות. כשהייתי במשרדים של מח"ש לא נתנו לי.

ש. דרור גבעולי איים עליך?

ת. מה זה איים בחקירה, אני לא מבין? מבחינתי כל ההתנהלות בחקירה וההטחות, בעיני זה איום. כשאתה מכניס אדם לחדר החקירה והוא רק יורד עלי והחוקר מכניס לו מילים, זה סוג של איום. ההתנהלות של החקירה זה איום מבחינתי. הוא יכל להגיד לבני שיעצור את החקירה ולהסביר לו שמה שנעשה כאן זה לא בסדר.

ש. אותה חקירה שבה אתה אומר לגבעוני "אל תדאג, הכל יטופל" וקורא למתלוננים "זבל, אפס". רואים אותך בחקירה יושב וצוחק. זה החקירה שאתה מדבר עליה?

ת. כן.

ש. נכון שיש לך כשרון טוב לנהיגה ברכב?

ת. אני לא ידוע מה זה כשרון טוב. אני נהג. אני לא יודע אם טוב.

ש. אתה יכול לנהוג עם הרגלים בלי ידיים?

ת. לא יודע, לא ניסיתי את זה.

ש. אני לא סתם שואל את זה. אני מפנה לת/11 לחקירתך האחרונה מחודש אוקטובר, שורות 258 לגבי ארמיליה וזגול – נשאלת לגבי הטענות שתוך כדי נהיגה הכאת את ארמיליה ואמרת שאתה יכול תוך כדי נהיגה עם הרגליים להכות. זה יכול להיות?

ת. יכול להיות, מה הקשר? (מעיין בדוח החקירה) מה שאני אמרתי בחקירה זה נכון.

ש. מה הגובה שלך?

ת. 1.83-1.84 מ'

ש. קרה לך בנהיגה שהיית צריך לקחת משהו מהמושב האחורי. יש בעיה לשלוח יד למושב האחורי?

ת. אני עוצר בצד. אני צריך מרווח כדי להגיע למושב האחורי.

ש. אתה לא יכול לשבת במושב הקדמי ולשלוח יד למושב האחורי?

ת. אני לא יודע, לא ניסיתי.

ש. יש לך מגבלה בכתף?

ת. לא, אין לי.

ש. אמרת בחקירה הראשונה שלך במרץ שאתה עוצר כל משמרת 3-4 אנשים. זה נכון?

ת. יש ימים שיש יותר פשעים ויש ימים שיש פחות.

ש. כל שוטר עוצר כמות כזו במשמרת?

ת. לפעמים כן. אנחנו במרחב יפתח. אם יש צוות שעומד על מועדונים לפעמים יש מעצר של 20 עצורים. יש לי תעודת הצטיינות על מעצרים.

ש. בשלושת האירועים בכתב האישום היו איתך שוטר שח"ם או שוטר צעיר, חודש שירות. נכון?

ת. יכול להיות.

ש. תסכים איתיש אתה לא מעריך אותם כאנשים מקצועיים.

ת. יש כאלה שכן ויש כאלה שלא. אני לא ידוע אם אני גם הכי מקצועי.

ש. כשאתה עם קטיה בניידת והיא חודש אחרי קורס במשטרה, יש פער גדול בפקודיות ובמקצועיות, נכון?

ת. ברור, אין ספק.

ש. אותו דבר לגבי עישם שהיה חודש במשטרה?

ת. לפעמים אנחנו במשטרה מתייחסים שונה לשוטרת ושונה לשוטר. אנחנו לא נותנים בדרך כלל לשוטרות שח"ם לעבוד באיזור יפו ששם יש אוכלוסיה בעייתית רק אם אין ברירה עושים זאת.

ש. תסכים איתי אם יש צוות בילוש לבצע מעצר בסוף רק שניים מבצעים את המעצר והשאר עומדים בצד, כולם רושמים דוחות פעולה?

ת. אני לא יודע, לא הייתי באירוע כזה.

ש. אתם במשטרה, רק אחד בכל צוות רושם דוח פעולה?

ת. כן, ככה זה.

ש. אם השני עזר במעצר, תחקר?

ת. בשביל זה רושמים בדוחות פעולה "יחד עם...". אם הוא ראה משהו חריג, הוא יכול לתעד את זה. לפי הנהלים עדיף שכל שוטר ירשום דוח אבל בפועל לא עושים את זה.

ש. הארמיליה היה איתך ברכב, מוסר גרסה ראשונית. מדבדב לא צריך לרשום דוח פעולה.

ת. אני לא חושב. לא נהוג לעשות את זה.

ש. אני רוצה לחדד כמה נקודות לגבי רג'בי. אמרת שהיתה התקהלות באירוע של רג'בי?

ת. היה הוא ועוד כמה אנשים. זה לא היה במקום מבודד. היו שניים שהיו עם רג'בי והיו עוד אנשים.

ש. אם אמרת שהית המולה. זה לא נכון.

ת. אם אמרתי את זה, אז היו עוד אנשים מסביב.

ש. אם קטיה אומרת שלא היו עוד אנשים חוץ משני החברים של רג'בי.

ת. אני לא זוכר.

ש. הדברים שאמר עישם בבית המשפט מקובלים עליך. אתה חושב שהוא משקר?

ת. מה שהוא אמר, הוא אמר. הוא אומר את הגרסה שלו ואני אומר את הגרסה שלי. אני לא יודע אם מה שהוא אמר זה נכון או לא. אני לא קראתי את העדות שלו, אני לא יודע מה הוא אמר, אם כן שלחתי יד או לא שלחתי יד. אין לי את העדות שלו.

ש. אירועים של תקיפת שוטרים הם אירועים חמורים, הם אפילו אירועים שמועברים מהתביעות המשטריות לפרקליטות. נכון?

ת. יכול להיות.

ש. גם ראגבי וגם שאקרה אתה מייחס להם איומים לתקיפה. ראית את החקירות שלהם במשטרה?

ת. לא. לא מעניין אותי אחרי שאני עוצר מה עשו איתם בחקירה. היה אירוע ששברו לי שיניים בו ולא עקבתי אחר החקירה של אותו אדם ששבר לי ואני גם לא יודע מה עלה בגורלו. זה לא העבודה שלי לראות מה קורה בחקירה שלהם ואם הגישו נגדם כתב אישום. אין לי זמן להתעסקבזה.

ש. בשנים האחרונות לא עבדת וכל חומר החקירה היה לפניך ואני מניח שהתכוננת לדיון היום. האם קרת חקירות של טהר, אבו ג'לל?

ת. נניח שקראתי, נו?

ב"כ הנאשם:

העד אמור להעיד מה שהוא זוכר. הוא לא אמור לזכור את כל מסכת העדויות שיש בתיק.

העד ממשיך בח.נ.

ש. אני אומר לך שמחקירותיהם של טהר וג'לל במשטרה נוצר הרושם שהחוקרים מיהרו לשחרר אותם.

ת. אני לא יודע. אני לא חוקר ולא איש חקירות. אני עוצר ומעביר לצוות חקירות. אני לא עוקב ולא נכנסתי לזה מה קרה איתם לאחר שהעברתי אותם.

העד משיב בחקירה חוזרת

ש. אם בחקירות קיימת אמירה שלך במהלך ההטחה שנעשתה בינך לבין טאייר שאמרת שאתה מרגיש מאוים, למה אמרת את זה, מה היתה התחושה, האווירה?

ת. אני כן אמרתי את הדברים האלה. יש אחד התיקים שמח"ש סגר אותו ולא הגישו כתב אישום. באחת החקירות נכנס אחד המתלוננים והטיח בי על ידי בן שהכניס לו מילים מה להגיד. אותו מתלונן שלא קשור לתיקים כאן לא זיהה אותי אפילו ואז אמרתי לבני שאני לא מוכן להמשיך את החקירה כשהוא נמצא בתוך המשרד ואז בני יצא מהחדר והכניס את ראג'בי.

ב"כ המשיב:

אני נרצה להזמין כעד הגנה את דני מדבדב, שוטר ממרחב יפתח.

- לאחר הפסקה -

ב"כ המאשימה:

לאחר ששוחחתי עם חברי הגענו להסכמה לפיה יוגשו שתי הודעותיו של דניאל מדבדב במח"ש והסדר הטיעון שנערך עמו וכתב האישום המשמעתי. אינני יודע באיזה שלב עומד ההליך המשמעתי נגדו.

המסמכים המתייחסים לדבדב מוגשים ומסומנים ת/26.

ב"כ הנאשם:

אכן זו ההסכמה אליה הגענו. אני מודיע שאלה עדיי.

<#2#>

החלטה

לאור סיום שמיעת הראיות, מבוטלת הישיבה שנקבעה ליום 24.12.13.

לבקשת ב"כ הנאשם כי הסיכומים לא ישמעו בעל פה אלא יוגשו בכתב, תגיש התביעה סיכומים בכתב עד ליום 15.1.14 עם העתק לסנגור.

ב"כ הנאשם יגיש סיכומיו עד 16.2.14 עם העתק לב"כ המאשימה.

הכרעת הדין תינתן ביום 20.3.14 שעה 09:00.

הנאשם הוזהר בחובת התייצבותו.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ד טבת תשע"ד, 17/12/2013 במעמד הנוכחים.

צבי גורפינקל, שופט בכיר

הוקלד על ידי ליאת כהן