בסוף שנת 1990, תחילת
ינואר 1991, במלחמת המפרץ
הראשונה, נאלצו אזרחי
ישראל לרכוש כמויות של
ניילונים ונייר הדבקה
שקוף (צלוטייפ) על מנת
לאטום חדר בבית כדי שאם
ייפול בקרבתם טיל הנושא
ראש נפץ כימי, הגז
שידלוף ממנו ויתפשט, לא
יגיע אל החדר האטום שכל
חלונותיו ודלתותיו
מודבקים בניילונים
ובסרטי הדבקה.
ל"מזלו הטוב" של עם
ישראל, זה לא קרה, ורק 40
טילים קונבנציונאליים
עפו באוויר והרסו מספר
בתים ברמת גן ובסביבה.
בימים אילו מופצת
ונמכרת מערכת חדשה
תוצרת מפעל ישראלי.
המערכת נקראית rainbow 36,
ובסיסה הוא מסנן (filter)
פחם פסיבי (ללא חשמל)
ואליה מתחבר בצינור
גמיש מכשיר הנקרא מפוח (blower)
המתחבר לחשמל, ומכיל
בתוכו גם סוללת גיבוי ל
11 שעות פעולה למקרה
שאין חשמל. כמו כן, אם
לאחר 11 שעות, הסוללה
נגמרת, ישנו מפוח ידני
הדומה לאקורדיון,
שתפקידו למצוץ אוויר
חיצוני דרך מסנן הפחם,
על מנת שיושבי המקום
האטום יוכלו לנשום
לרווחה.
אנשים עשירים שנמצאים
בפאניקה ויש עליהם כסף
בימי מיתון קשים אלו,
יכולים לרכוש את המערכת
ב 5,000 ש"ח טבין
ותקילין. המערכת הנ"ל
יכולה להיות מותקנת
במקלטים, בממ"דים (חדרי
בטחון) ביתיים ואפילו
באוהל ניילון אטום מוכן
מראש.
את המערכת לא ניתן סתם
כך לקנות ולהשתמש בה. על
מנת לנצל אותה במקלט או
בחדר בטחון ביתי, יש
לבצע שתי התאמות בקירות:
יש לספק חור לכניסת
אוויר, וכן חור ליציאת
אוויר.
בחור של כניסת האוויר
מותקן פעמון הדף,
שתפקידו למנוע כניסת
הדף לחדר האטום שיפגע
בלחץ האטמוספירי בחדר
ויפגע בנוכחים. בחור
יציאת האוויר, מותקן
שסתום חד כיווני המאפשר
לאוויר לצאת בלבד.
בעיקר מדובר ביציאה של
פחמן דו חמצני הנגרם
מנשימות האנשים בחדר
האטום.
המפוח החשמלי או הידני
מאפשר יניקה של אוויר
מבחוץ המסונן דרך מסנן
הפחם הפסיבי. בחדר
האטום נוצר לחץ אוויר
גבוה יותר מאשר בחדר
רגיל וכך נמנעת כניסה
של גז רעיל אחר לחדר, מה
שיכול לפגוע בנוכחים בו.
בחדר האטום המופעל ע"י
המערכת, אין צורך לשים
מסכות, וזו הסיבה
העיקרית ואולי היחידה
שרבים קונים את המערכת
בימים אלו ומתקינים
בביתם.
למקומות בהם אין מקלט
או ממ"ד שהותקן מראש (לא
בוצעו קידוחים והתאמות
בקירות), יש אפשרות
לפרוס אוהל אטום, שנפרס
לרוחב של 2 מטר ולאורך
של 2 מטר ולגובה של 2 מטר.
לאוהל ששמו הוא NBC,
קיימים חיבורי מתאמים
המאפשרים את חיבורם של
מסנן הפחם והמפוח
החשמלי על מנת ליצור
לחץ אוויר מתאים באוהל
הניילון, על מנת שגז לא
יוכל לחדור למרחב המוגן.
ביחד עם המערכות הללו,
מופץ תקליטור עם סרט
באורך של כ 8 דקות, המתאר
את אופן הפעולה וההרכבה
של המערכות בזמן אמת.
הסרט מתובל בדברי הסבר
של ראש אגף המודיעין של
צה"ל לשעבר, אלוף
במילואים אורי שגיא,
המתאר את האיומים
הקיימים במזרח התיכון
מצד סוריה, עירק ואירן,
דבר שיכול לגרום
לפאניקה אצל הלקוח
הפוטנציאלי ולגרום לו
לקנות את המערכת המסננת
והמגינה.
בהמשך הסרט משולבים
דבריו של אלוף פיקוד
העורף לשעבר, אלוף
במילואים שמואל ארד,
שמסביר על יתרונות
המערכת במציאות זו של
המזרח התיכון.
בסרט נראים אזרחים
שבזמן "אמת", ע"י
סירנה או הודעה ברדיו,
נכנסים למרחב המוגן,
אוהל אטום במקרה זה,
ומעבירים את שהותם בזמן
התקפת הטילים על ישראל,
בשתייה פפסי קולה, מיץ
תפוזים סחוט טבעי
בבקבוק ובאכילת חטיפים
וצ'יפס בשקית. כמובן, הם
לא שוכחים לדבר קצת
בטלפון עם החברים,
למרות שבשנת 1991 בהתקפת
האמת, כל קווי הטלפון
קרסו במתקפת הטילים
הראשונה.
הסרט מראה גם כיצד
המערכת מתאימה אפילו
למנכ"לים ולעובדיהם
השוכנים בבנייני הרב
קומות של עזריאלי בתל
אביב. סירנה אחת והופ!
המנכ"ל ופקידותיו
נכנסים להם לאוהל המוגן,
וזה בכלל לא משנה שהטיל,
הקונבציונאלי במקרה זה,
יכול להיכנס דרך החלון
ולהגיד שלום לכולם בחדר.
המערכת עצמה מיוצרת
בעיר זיכרון יעקב ע"י
תעשיות בת אל. תעשיות בת
אל הם בבעלות של קהילה
גרמנית נוצרית, כולם
תושבי ישראל, שבימים
אלו שוקדים על הצלת עם
ישראל מגז שעומד ליפול
עליו. כל העובדים במפעל
הם חברים בקהילה
הנוצרית גרמנית בישראל.
אגב, כולם שם דוברי
עברית טובה.
במפעל עצמו קיימת חנות
שמוכרת את הציוד הנ"ל
באופן פרטי. השילוט שם
על כל הקירות הוא בשפה
הגרמנית, לטובת העובדים,
ולמרות זאת, הוא נחשב
מפעל ישראלי לכל דבר
שמופעל ע"י עובדים
ממוצא גרמני.
לכל ישראלי שטורח
להזמין את המערכת הזו
בשוויץ הרחוקה, רק
שיידע שהוא זורק כסף,
מכיוון שהשוויצרים
מייבאים את המערכת הזו
מישראל ומוכרים אותה
לשאר העולם.
ותשאלו מהיכן אני יודע
את כל זה ? ובכן, עבדתי
ארבעה ימים בחברה
כמתקין ממ"דים באזור
המרכז, בערים כמו תל
אביב, פתח תקווה, רמת גן,
רמת השרון ועוד שכונות
בגוש דן. עבודה מעניינת,
קשה (הרבה ציוד לסחוב),
ומהנה (קיבלתי טיפים).
