בתי המשפט

 

 

 

פסק דין

 

1.         זוהי תביעה כספית שעניינה השבת כספים, שגבתה הנתבעת מאת התובעת, בגין חיובים עבור החזקה  ושימוש במקלט טלויזיה (אגרת טלויזיה).

 

2.         מוסכם בין הצדדים כי התובעת שילמה חובה לנתבעת בסך 2,546 ₪ בגין החזקת מכשיר טלויזיה בשנים 99, 2001 ו- 2002.

 

3.         התובעת טוענת כנגד הנתבעת שניים:

ראשית, טוענת התובעת כי אינה חבה את הסכום האמור, וכי זה נגבה ממנה ע"י הנתבעת שלא כדין.

            השני, העיקול שבוצע בבית התובעת ביום 2/6/03, נעשה שלא כדין.

 

4.         במהלך שמיעת התיק בפניי, הוברר לי באופן חד משמעי, כי חיוב התובעת בגין אגרת טלויזיה עבור שנת 99 בסך 878 ₪, היה שלא כדין.

 

5.         אגרת הטלויזיה בה חויבה התובעת בגין שנים 2001-2002, היתה כדין, שכן התובעת לאחר נישואיה, החזיקה במקלט טלויזיה יחד עם בעלה, בביתם המשותף. (ראה בעניין זה סעיף 28 א' (א) לחוק רשות השידור, התשכ"ה – 1965). שם נקבע כי המחזיק במקלט טלויזיה, ישלם לרשות השידור אגרה שנתית.

 

6.         לטענת התובעת ביחס לעיקול:

            לאור העובדה, כפי שנקבע לעיל, כי עיקר חובה של התובעת בגין אי תשלום אגרת הטלויזיה (שנים 2001-2002) היה כדין, הרי שגם אם מקצתו של החוב, בגין שנת 99 היה שלא כדין, הרי שאינו מאיין את חוקיות העיקול.

            אם לתובעת טענות לגבי אופן ביצוע העיקול, כי אז עליה להלין בעניין זה כנגד מבצעי העיקול.

 

7.         יוצא, איפוא, כי הנתבעת אמורה להשיב לתובעת, את הסכום, אשר גבתה ממנה שלא כדין בגין שנת 99 (878 ₪). יחד עם זאת, במהלך הדיון שבפניי, הובהר לי ע"י נציגי הנתבעת כי לתובעת חוב אצל הנתבעת בגין אי תשלום אגרת טלויזיה עבור שנים 2003-2004 בסך 1,461 ₪, שעולה על הסכום לו זכאית התובעת בגין שנת 1999.

 

8.         אשר על כן, זכאית הנתבעת לקזז מסכום החוב שחבה לה התובעת, את הסכום אשר עליה להשיב לתובעת בגין שנת 1999.

 

9.         סופו של יום, דין התביעה להידחות.

 

10.        בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות.

 

11.        המזכירות תמציא העתק מפס"ד זה לצדדים.

 

ניתן היום י"ד בשבט, תשס"ה (24 בינואר 2005) בהעדר הצדדים.

 

001300/04תק 314 ענבל ר.