עדכון אחרון: 20
מרץ 2004 | שלח
לי מכתב | צפה בספר האורחים | חתום בספר האורחים | אודות
חדר המידע | דף ראשי
|
|
|
|
|
|
אנטון פילר ותעשיית צווי
החיפוש האזרחיים
20/03/2004 | חדר המידע | משה הלוי halemo חברות גדולות מוציאות כיום צווי חיפוש ותפיסה אזרחיים כנגד
גולשי אינטרנט שהורידו שירים, העתיקו תוכנה והפרו זכויות יוצרים. בעגה המשפטית
נקראים צווי חיפוש אילו צווי אנטון פילר, על שם החברה השניה שהצליחה להוציא צו
שכזה באנגליה השמרנית ושומרת זכויות האזרח. מי הוא אנטון פילר שעל שמו יש צו
כזה? אנטון פילר, הסיפור המלא. אנטון פילר מייסד חברה
בשנת 1909 ייסד מהנדס המכונות הגרמני אנטון פילר (Anton Piller) את
מפעל המכונות "אנטון פילר משין פקטורי" (בגרמנית: Maschinenfabrik Anton
Piller. ובאנגלית: Anton Piller Machine Factory). החברה החדשה שנוסדה בעיר המבורג (Hamburg) בגרמניה,
ייצרה מערכות אוורור ומאווררים תעשייתיים. המייסד עצמו, אנטון פילר, לא עסק רק
בניהול המפעל, אלא עסק גם בשיווק ובתכנון המוצרים שלו. כישוריו של אנטון פילר
נודעו ברבים והוא רשם לזכותו פטנטים ייחודיים בהנדסה ובעיצוב מערכות אוורור. בשנת 1919 העביר אנטון פילר את המפעל שהתרחב וגדל לעיר אוסטרוד (Osterode) שבאזור הרץ (Harz) בגרמניה, על
מנת לתת שירות טוב יותר לחוג הלקוחות הגדול שרכש. המקום החדש היה מקום מרכזי
בגרמניה והמעבר למקום החדש אף הקל על הספקים של המפעל. לאחר המעבר לעיר אוסטרוד, החליפה החברה את מבנה הבעלות. המהנדס אנטון
פילר הפך את החברה לחברה בעירבון מוגבל, והבעלות הועברה למשפחת פילר כולה, אשר
שלטה באופן בלעדי בחברה והיתה הבעלים היחידה שלה באותה עת. המפעל המשפחתי שגדל והפך למפעל תעשייתי גדול ונקרא כעת אנטון פילר
בע"מ (Anton
Piller GmbH), לא עסק רק בבניית מערכות אוורור,
אלא ייצר בנוסף מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ומנועים חשמליים ייחודיים. בשנת 1930 כבר נודעה חברת אנטון פילר
כחברה ייחודית בתחום מערכות האוורור שהופעלו על בסיס חשמל (ולא על דלק). בשנת 1939 ביקשה החברה להרחיב את עסקיה בגרמניה, ולעניינים נכנס בנו של
מייסד חברת אנטון פילר, הנס פילר (Hans Piller). הנס המריץ
את עובדי החברה, והביא להצלחתה. עם ההצלחה, פתחה חברת אנטון פילר שני שלוחות נוספות של המפעל בגרמניה.
שלוחה אחת הוקמה בעיר דודרסטאדט (Duderstadt),שם הוקם פס
ייצור של מכונות חשמליות שונות בנוסף למאווררים. השלוחה האחרת הוקמה בעיר מוריגן
(Moringen) שם יוצרו משטחי מתכת לבניית להבי מאווררים ולוחות מתכת לתעלות
אוורור. בשנת 1945, לאחר מלחמת העולם השנייה, המשיכה החברה לייצר מערכות אוורור
חשמליות וזכתה לנתח שוק גבוה בגרמניה ומחוץ לגרמניה בשל רמת התכנון הגבוהה
והמוצר האיכותי. באותה תקופה אף ייצרה ושיווקה מנועים חשמליים וגנרטורים להפקת
חשמל. חברת ההייטק של שנות ה 40
באותם ימים שלאחר מלחמת העולם השנייה, נחשבה חברת "אנטון פילר משין
פקטורי" למובילה בתחומה ובתחום ספקי הכוח והמוצרים הנלווים. החברה
החלה לייצר בעזרת טכנולוגיות ייחודיות שפיתחה מוצרים חדשים וייחודיים באותה עת
כגון מייצבי מתח, ממירי מתח, ממירי תדר, ואף מערכות אל פסק (UPS)
שהיו חיוניות לעולם המחשבים המתפתח בתקופה של אחרי המלחמה. הגידול המהיר של חברת אנטון פילר וההתבססות על מוחותיהם של העובדים
היצירתיים בפיתוח מוצרים חדשים, גרמו לחברה לעשות הכל כדי להשאיר את העובדים.
החברה דאגה לשכן את עובדיה בעיר אוסטרוד (Osterode) שבה
שכנה שלוחת המפעל הגדולה ביותר. החברה החלה להשקיע בצורה מסודרת במחקר ופיתוח (מו"פ) של מוצרים
חדשים וטכנולוגיות חדשות נדרשות. המחקר והפיתוח האינטנסיביים של מוצרים חדשים
הגבירו את המכירות מחוץ לגרמניה, והחברה החלה לפתוח נציגויות מקומיות לשיווק
מוצריה בשווקים המקומיים. סניף מקומי המשווק את המוצרים נפתח גם בבריטניה והופקד בידיה של חברה
מקומית שייצגה את חברת אנטון פילר הגרמנית. הסניף הבריטי, כמו בכל הסניפים זכה
לאמון מלא מצד חברת האם בגרמניה, ובידי השלוחה הבריטית הופקדו סודות מסחריים והנדסיים ייחודיים
של החברה. הלורד דנינג והמשפט האנגלי
ביום 23 ינואר 1899 נולד באנגליה הויקטוריאנית אלפרד תומפסון דנינג (Alfred Thompson Denning). אלפרד הצעיר גדל והיה לבחור מבריק שאהב מתימטיקה וספרות
אנגלית. בתחילת שנות העשרים לחייו, כסטודנט צעיר, לא אהב דנינג ללמוד
באוניברסיטה. דנינג נהג לברוח אל היכל בתי המשפט, לשבת באולמות, להאזין בקשב
רב לטיעונים המשפטיים ולהסתכל על תמונותיהם של גדולי המשפט האנגלי שהיו תלויים
על הקירות. בשנת 1922 עשה אלפרד תומפסון דנינג את ההחלטה המשמעותית של חייו ושל חיי
העם האנגלי: הוא החליט ללכת וללמוד משפטים. דנינג נרשם למוסד להשכלה גבוהה על שם לינקולן, ולאחר שנה בלבד של
לימודים, הוא ניגש לבחינות של לשכת עורכי הדין ועבר בהצלחה את הבחינות. דנינג
החל את לימודיו המשפטיים בספטמבר 1922, ואת הבחינות עבר בחודש יוני 1923, פחות
משנה לאחר תחילת לימודיו. השכלתו הקודמת בתחום המשפט והנוהג שלו לברוח ולשמוע
דיונים בבית המשפט עזרו לו להשיג ציונים גבוהים בבחינה. אבל, למרות הצלחתו בבחינות, זה לקח לדנינג עוד כמה שנים של השתפשפות
בפרקטיקה עד שזכה להכרה נרחבת בכישוריו יוצאי הדופן. בינתיים כתב דנינג ספר רב מכר ולאחר 7 שנות עיסוק במשפטים, שמו הופיע
תדיר בעיתון טיימס הלונדוני. הפרסום בעיתון בכתבה היה הפרסום היחיד שהותר באותה
עת לפרקליטים מכיוון שהפרסום העצמי היה אסור בתכלית האיסור. בשנת 1944 קיבל אלפרד דנינג את תואר האבירות שלו ממלך בריטניה והוא מונה
לשופט בבית המשפט העליון (High Court of Justice)
בממלכה. במשך ארבע השנים הבאות הוא התקדם במהרה. בשנת 1948 מונה אלפרד תומפסון דנינג לשופט בבית המשפט לעליון לערעורים,
דרגה אחת יותר גבוהה מבית המשפט שבו שפט. בנוסף המינוי החדש הוצמד לו גם התואר
לורד, והוא הפך ללורד דנינג. בשנת 1957 מונה לורד דנינג לבית המשפט העליון של הלורדים, הדרג השיפוטי
הגבוה ביותר באותה תקופה. הוא שימש שופט בדרגה זו כ 9 שנים. בשנת 1962 הוא ירד ביוזמתו למעמד של שופט בבית המשפט העליון לערעורים
וקיבל מינוי של נשיא בעל סמכויות נרחבות (Master of the Rolls). המהלך של ירידה בדרגת השיפוט לא היתה מקובלת אז וגם לא כיום. הלורד דנינג בפסיקותיו ובניהול המשפט היה אחד הדמויות הצבעוניות ביותר
במערכת המשפט האנגלית. הבנתו ותפיסתו המהירה היו לשם דבר בממלכה הבריטית.
חידושיו בפסיקה נבעו מהבנתם של מצבים חדשים שלא נדונו ולא נודעו מקודם. גניבת סודות מסחריים וצו חיפוש ותפיסה אזרחי ראשון
מערכת המשפט האנגלי היא אחת ממערכות המשפט העתיקות והשמרניות ביותר בעולם. שורשיה
עמוקים, ואת כוחה היא שואפת משיטת הממשל המיוחדת שלה שמשלבת חצר מלוכה עם ממשלה
שנבחרת בצורה דמוקרטית על ידי העם בכל מספר שנים. אחד המאפיינים של מערכת המשפט האנגלי הוא ההסתמכות על פסיקות עבר, גם אם
הללו רחוקות מאוד בשנים. בשנת 1765 פסק בית המשפט האנגלי את אחת הפסיקות שהחזיקה מעמד יותר מ 200
שנה: אזרח פרטי או מוסד אזרחי אינו יכול להטיל סנקציות כנגד אזרח אחר לפני
שהאחרון השמיע את טענותיו בבית המשפט. המקרה נודע בשם Entick v. Carrington. התובע ביקש לקבל צו חיפוש ותפיסה כנגד אזרח אחר במעמד צד אחד
ובלא שהצד השני יידע על כך. בית המשפט שלל את הבקשה. עד לשנת 1974 כל בתי המשפט בבריטניה שנדרשו לסוגייה דומה של מתן צו חיפוש
ותפיסה אזרחיים, דחו את הבקשות האזרחיות ולא אפשרו מתן צו שכזה. החלטתם הסתמכה על
ההחלטה העתיקה משנת 1765. אבל, בשנת 1974 החל התהליך שממנו לא יוכלו לחזור עוד. שופטי בית המשפט
ליושר (Chancery
Judges), אחת מהערכאות השיפוטיות בבריטניה,
פיתחו סעד אזרחי חדש המאפשר לתת לתובע המביא ראיות ראשונות ומוצקות כנגד אזרח
אחר, צו חיפוש ותפיסה אזרחי במעמד צד אחד בלא ליידע תחילה את הנתבע. הצו החדש
הוגבל ליום מסוים ולמספר שעות קצר בשנת 1975 דנו שופטי בית המשפט ליושר בתביעה על הפרת פטנט של התובעת,
חברת EMI, על ידי הנתבעת, חברת פנדיט (Pandit).
חברת פנדיט התבקשה להגיש תצהיר חתום הכולל מידע על השימוש המפר בפטנט של חברת EMI. התצהיר שהוגש על ידי חברת פנדיט הגיע גם לידי התובע שטען כי מדובר בתצהיר
שקרי וכי ישנה אפשרות סבירה כי חברת פנדיט מנסה להעלים מסמכים באותה עת. פרקליטה
של חברת EMI ביקש מבית המשפט רשות להיכנס לשטחה של חברת פנדיט ולצלם מסמכים
מפירים. השופט טמפלמן (Templeman) שנתן את הצו נימק זאת בכך
שלבית המשפט סמכות לתת סעד במקרה חירום כאשר הראיות שבידי התובע מוצקות דיין. חברת אנטון פילר מבקשת ומקבלת צו חיפוש ותפיסה
בשנת 1976 הגיע מקרה שני דומה של בקשת צו חיפוש ותפיסה אזרחי גם לידי בית
המשפט העליון לערעורים שבראשו עמד לורד דנינג (Lord Denning).
בית המשפט לערעורים היה ערכאה גבוהה יותר מבית המשפט ליושר שנתן שנה קודם לכן צו
אזרחי שכזה. החברה הגרמנית אנטון פילר בע"מ (Anton Piller KG) שעסקה בייצור ושיווק מוצרים חשמליים תעשייתיים, גילתה כי
נציגתה בבריטניה, חברת מניופקצ'רינג פרוסס בע"מ (Manufacturing Processes Ltd.), אשר שימשה כסוכן מכירות באי, מוכרת את התוכניות והעיצובים
הסודיים שהופקדו בידיה מכוח חוזה, לחברות אחרות, בהן גם מתחרותיה של חברת אנטון
פילר. חברת אנטון פילר הגישה תצהיר חתום ובו ביקשה צו חיפוש ותפיסה במשרדי
החברה הנתבעת בלא שזו תדע כי צו כזה מבוקש על ידי התובעת. המקרה הגיע לידיו של
לורד דנינג שהיה שופט שלא היסס לקבוע הלכות חדשות בהכירו את המצב המשפטי החדש
שנוצר ולא היה קיים קודם לכן. וכך כתב הלורד דנינג בהחלטתו: [ציטוט] "במהלך 18 החודשים האחרונים שופטי בית המשפט ליושר נתנו
סעדים אזרחיים (orders) שלא נודעו קודם
לכן. הסעדים הללו דומים מאוד לצווי החיפוש (warrants). תחת הסעדים הללו, התובע ופרקליטיו מורשים
להיכנס לחצריו של הנתבע כדי לבחון ניירת, באישורו של הנתבע. הרשו לי לומר כי לשום בית משפט בארץ זו יש את הכוח לתת צו
חיפוש (פלילי) המרשה להיכנס לביתו של אדם כדי לבדוק האם יש ניירת או מסמכים שהם
בעלי גוון מפליל, בין אם הוצאת דיבה או הפרת זכויות יוצרים או כל דבר אחר מסוג
זה. לא שוטר ולא פקיד בית משפט יכולים לדפוק על הדלת ולדרוש כניסה
כדי לבחון ניירות או מסמכים. בעל הבית יכול לטרוק להם את הדלת בפרצוף ולומר להם
"צאו החוצה". זה נוסד במקרה של אנטיק נגד קרינגטון (Entick v.
Carrington) (בשנת 1765, מ.ה.). אף אחד מאיתנו לא מבקש לשחוק את העיקרון הזה בצורה הקטנה
ביותר. אבל הסעד שנלקח בחשבון במקרה זה הוא לא צו חיפוש (פלילי). הוא לא מאפשר
לפרקליטו של התובע או מישהו אחר להיכנס לחצריו של הנתבע בניגוד לרצונו. זה לא
מרשה לשבור כל דלת ולא להתגנב בדלת אחורית, ולא להיכנס דרך דלת פתוחה או חלון.
זה מרשה כניסה ובחינה על פי רשותו של הנתבע. התובע חייב לקבל את רשותו של הנתבע. אבל, זה עושה את זה: זה נותן אמצעי לחץ על הנתבע לתת את הרשות.
וזה עושה יותר: זה למעשה מורה לנתבע לתת רשות, אשר, אני מניח, שהתוצאה של אי מתן
רשות, היא שהוא יואשם בביזיון בית המשפט". [סוף ציטוט]
השופט השני בהליך, השופט אורמרוד (Ormrod)
הסכים עם קביעתו של לורד דנינג. השופט השלישי, השופט שאו (Shaw)
הוסיף את מלותיו שלו, וקבע כי זהו הסדר קיצוני והוא שמור רק למקרים שהנסיבות
אינן מאפשרים אחרת. חברת אנטון פילר קיבלה את הסעד המבוקש, צו חיפוש אזרחי, ומאז ועד היום
נודעת כל בקשה לצו שכזה ל"צו אנטון פילר" או "סעד אנטון
פילר" (Anton
Piller Order). בחלק מהמקרים אף משבשים את השם Piller והוא נכתב כ Pillar. צווי חיפוש ותפיסה אזרחיים מאז ועד היום
ההלכה המשפטית החדשה שנקבעה בבית המשפט העליון לערעורים של אנגליה
ופסיקתו החדשנית של לורד דנינג, התפשטה כהלכה פסוקה בכל הארצות שמערכת
המשפט שלהם מושפעת ממערכת המשפט האנגלית. כך בקנדה, באוסטרליה ובארה"ב. המטרה הראשונית של מתן צו אנטון פילר לחברות אזרחיות כנגד אזרחים אחרים,
נועדה להגן על סודות מסחריים ועל פטנטים של חברות. צווי אנטון פילר המשיכו להתפתח וכיום צווים כאלו ניתנים כבשגרה לאחר
הפקדת ערבות כספית מתאימה והגשת ראיות ראשוניות לבית המשפט, כנגד אזרחים שהעיזו
להוריד מוסיקה מרשת האינטרנט או להעתיק תוכנת מחשב של חברת גדולה. בשנות ה 2000 עושים שימוש נרחב בצווי חיפוש ותפיסה אזרחיים הידועים בשם
"צווי אנטון פילר" חברות כמו מיקרוסופט, איגוד ה BSA
המייצג חברות תוכנה גדולות, איגוד התקליטים האמריקאי RIAA,
ועוד. בבריטניה, מולדת הצו, עוגנה הסמכות להוציא צווי אנטון פילר בחוק משנת
1997. החוק נודע בשם Civil Procedure Act, 1997. המצב של הצו בישראל
גם מערכת המשפט בישראל מושפעת מן הדין האנגלי ובמהלך שנות ה 80 ו ה 90
ניתנו צווי אנטון פילר בודדים כנגד אזרחים לפי בקשות של אזרחים ומוסדות.
מרבית הצווים בסוף שנות ה 80 ושנות ה 90 ניתנו לטובת חברות שתבעו על הפרת זכויות
יוצרים, על עוולות מסחריות ואפילו בין בני זוג בבתי משפט לענייני משפחה כאשר צד
כלשהו ביקש לתפוס מסמכים של הצד השני שעלול היה להעלימם. עד לשנת 2001 נחשב מתן צו אנטון פילר להלכה פסוקה ("הלכת אנטון
פילר") וזו לא היתה מגובה בחקיקה מתאימה. רק בשנת 2001 עודכנו תקנות סדר
הדין האזרחי, ונוספה תקנה 387א לספר התקנות בלא אזכור השם הנפוץ של הצו. להלן ציטוט התקנה החדשה: [ציטוט] סימן ב'1: תפיסת נכסים וכינוס נכסים זמני (תיקון: תשס"א) 387א. תפיסת נכסים (תיקון: תשס"א) (א) בית המשפט רשאי בצו, בכפוף
להוראות סימן א', למנות אדם לשם ביצוע חיפוש, צילום, העתקה או תפיסה של נכסים
המצויים בחצרים (להלן - תופס נכסים) אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי
קיים חשש ממשי שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם, וכי
הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך. (ב) בית המשפט רשאי להורות בצו לאדם לאפשר לתופס נכסים כניסה
לחצרים שהוא מחזיק בהם, לשם ביצוע הפעולות המפורטות בצו שניתן על פי תקנת משנה
(א) (להלן - צו כניסה לחצרים). (ג) מונה תופס נכסים לפי תקנה זו, יחולו הוראות תקנות 391
,389 ו 392, בשינויים המחויבים. (ד) בתקנה זו, "נכסים" - נכסים המהווים ראיות או
הדרושים לשם בירור התובענה. [סוף ציטוט] איפה הם היום
ביום 29 ספטמבר 1982 פרש הלורד דנינג משיפוט פעיל לאחר 38 שנות שיפוט
שהחלו בשנת 1944. הלורד דנינג נפטר ביום 5 מרץ 1999 בגיל 100. בגלל פסיקתו
מרחיקת הלכת בשנת 1976, יכולות כיום חברות תוכנה ומוסיקה גדולות וחזקות, להוציא
צווים אזרחיים כנגד אחרים בחשד להפרת זכויות יוצרים. חברת אנטון פילר הגרמנית שעל שמה נקרא צו החיפוש והתפיסה האזרחי שנעשה בו
שימוש רב בימים אילו כנגד מפירי זכויות יוצרים, נמכרה במהלך השנים והבעלות
המשפחתית של משפחת פילר עברה לידיהם של קונצרנים תעשייתיים בינלאומיים. בשנת 1993 נקנתה חברת אנטון פילר על ידי קבוצת להמייר (RWE/Lahmeyer Group). שמה של החברה שונה מ"אנטון פילר" ל"פילר"
בלבד. בשנת 1996 נקנתה חברת פילר החדשה על ידי חברת SWI
הגרמנית (Sud
West Industriebeteiligungen GmbH), והיא הופכת
לחטיבה לייצור מאווררים וספקי כוח בקונצרן SWI. בשנת 2001 שוב הופכת חברת פילר בע"מ לחברה משפחתית, והפעם היא נמצאת
בידיה של משפחה אחרת. כיום חברת פילר מובילה בייצור ספקי כוח ומערכות הנעה, מערכות אל פסק (UPS)
למחשבים ולחדרי ייצור, מנועים ומערכות הספק על דלק ודיזל וגם מערכות אוורור,
אותם החלה לייצר בעת ייסודה בשנת 1909. האתר הרשמי של חברת פילר (לשעבר חברת אנטון פילר בע"מ) http://www.piller.de/en/index.html עוד מידע על הלורד דנינג http://www.tribuneindia.com/2000/20000402/spectrum/main4.htm |
|
|
תגובות הקוראים |
|
|
|
|
