מועצת העתונות בישראל

הועדה לנושא מועצת העתונות והאינטרנט

חברים: ד"ר ניצה שפירא-ליבאי, יו"ר, עו"ד שאול אלוני (שופט בדימוס), מר אריה אבנרי, מר ישראל וולמן, מר זאב חספר, ד"ר יחיאל לימור, מר שמואל רוזנר, מר חיים שיבי

ה ח ל ט ת ה ו ע ד ה

1. להחיל את כללי האתיקה המקצועית של מועצת העתונות על עתונות אינטנט.

2. לתקן את תקנון האתיקה המקצועית של מועצת העתונות על-ידי הוספת המילים "עתונים מקוונים" להגדרה של "עתון" בסעיף 1 ("הגדרות") של התקנון, כדלהלן:

"עתון" – לרבות אמצעי תקשורת אלקטרוניים ועתונים מקוונים, ולרבות הבעלים, המו"ל והעורך האחראי של אמצעי התקשורת.

(התוספת מודגשת בקו.)

3. לפנות בקריאה לכל העתונים המקוונים – באינטרנט, ברשתות הסלולריות ובמדיות אחרות – לקבל על עצמם את כללי האתיקה המקצועית של מועצת העתונות.

סיכום דיוני הועדה

1. בעקבות הפנייה של חבר המליאה אריה אבנרי למועצת העתונות להציב סכר מפני התופעה של העדר אתיקה בעתונות האינטרנט, החליטה נשיאות המועצה להקים ועדה לבחינת הנושא ולגיבוש הצעות לפעולה. הועדה בראשות ד"ר ניצה שפירא-ליבאי הורכבה מחברי מועצה המכהנים כנציגי הציבור, העתונאים, והעורכים והמו"לים – כמתחייב מתקנון המועצה – ומאנשים בעלי ניסיון בתחום עתונות אינטרנט, שאינם חברי מועצה.

2. בשלבי הדיון המוקדמים של הועדה גובשה מסגרת השאלות להתייחסות הועדה: האם להחיל את כללי האתיקה המקצועית של המועצה גם על האינטרנט כאמצעי תקשורת? מהו "עתון" באינטרנט? האם אחריות עתון אינטרנט תחול גם לגבי ה"צ'טים"? האם לעסוק גם באחריות הספק? האם להתייחס לסוגיות האתיות הייחודיות של אתרי התוכן הנוגעות למשל לקישורים, תיקון טעויות בדיעבד, ושילוב בין מידע למסחר?

3. במהלך עבודת הועדה הוחלט למקד את דיוניה בשתי שאלות שלובות: הראשונה, האם נכון וראוי הוא להחיל את כללי האתיקה של המועצה על עתונות אינטרנט? נקודת המוצא לדיון הייתה עתונות מקוונת להבדיל מהאינטרנט כפלטפורמה; "מעשה עתונאי" באינטרנט להבדיל מאתרי תוכן כללים. והשניה – בהנחה שהתשובה לשאלה הראשונה חיובית, האם וכיצד להגדיר עתון אינטרנט.

4. באשר לסוגיות הנוספות שאוזכרו בפסקה 2 לעיל, התגבשה הדעה שלפי שעה ראוי לדחות את הדיון בהן למועד שבו, אם וכאשר, יצטבר ניסיון מעשי מטיפול המועצה בתלונות על הפרת כללי האתיקה על-ידי עתונים אינטרנטיים, בשים לב להתפתחויות הפסיקה של בתי המשפט בנידון ולהשלכות האפשריות של הדיונים המתנהלים כיום בכנסת בנושא האינטרנט.

5. שני מומחים לנושא שהוזמנו לתרום מהידע המקצועי שלהם לדיוני הועדה, עו"ד חיים רביה וד"ר מיכאל בירנהק, המליצו ברמת העיקרון שלא להחיל את כללי האתיקה על אתרי עתונות אינטרנט. עם זאת, הם לא הסתייגו מהחלת הכללים על אתרים השייכים לעתונים החברים במועצה או קשורים בהם, או מקבלים עליהם מרצון את מרותה. "הכפפת גופים שאינם מעונינים בכך לכללי האתיקה של גוף שאין הם חברים בו מהווה", לדעת בירנהק, "פגיעה בחופש הביטוי שלהם".

6. משנתו של ד"ר בירנהק מצביעה, בין היתר, על כך שרשת האינטרנט יוצרת "זן חדש של כלי תקשורת" שעל מאפייניה נמנים: במקום המודל התקשורתי החד-כיווני מאפשרת הרשת מודל של "כולם לכולם" המגביר את יכולתו של הפרט להשתתף בשיח הדמוקרטי, להשיג מידע, לגבש ידע באופן עצמאי, ולהיות דובר אקטיבי. זאת ועוד, ברשת נעלם מעמד המתווכים הישן – המוציאים לאור, המדפיסים, ושאר "שומרי השער".

7. כללי האתיקה, לפי בירנהק, מגלמים מערכת ערכים מסוימת. הזן החדש של התקשורת, שקם בחלקו כמחאה וכתחליף ל"עולם הישן", מאפשר להרחיב את "סל הערכים". הטלת כללי האתיקה על גופים אלה תיתפס כניסיון לשעתק את כוחה של המדיה הוותיקה, וכניסיון לשליטה (תרבותית)במדיה החדשה.

8. עו"ד רביה הוסיף כי אתרי תוכן מתאפיינים בקשיי הישרדות. הגבלות על חופש האתרים מכוח כללי האתיקה יגרמו לצמצום באתרי המידע. יש להשית את כללי האתיקה על אתרים הקשורים לעתונים, ולפטור את השאר בנקודת הזמן הזו בגלל הקשיים הכלכליים.

9. כנגד אלה נטען בועדה כי אין הבדל בין עתון מודפס או משודר לבין אתרים עתונאיים באינטרנט. מבחינת הערכים שעליהם מופקדת מועצת העתונות, אלה גם אלה מעבירים תכנים עתונאיים לקהל הקוראים, המאזינים, הצופים או הגולשים. תמציתו של "סל הערכים" של המועצה בא לידי ביטוי, בין היתר, בסעיף הראשון לתקנונה:

"עתונות חופשית היא תנאי לקיום משטר דמוקרטי, שלטון תקין והוגן, וחברה נאורה הנוטלת חלק בעיצוב גורלה. עתונות טובה חייבת לשרת את החברה באספקת מידע וביקורת בנושאים שיש בהם עניין ציבורי, באופן אמין, אחראי והוגן.

מועצת העתונות מופקדת על שמירת ערכי עתונות חפשית וטובה, ובכללם חופש המידע, חופש הביטוי וחופש הבעת הדעה בישראל, ומייצגת את העתונות ואת הציבור במאבק למען ערכים אלה. מועצת העתונות תפעל להבטחת נאמנות לעקרונות האתיקה העתונאית מצד כל העוסקים בעתונות ותשקוד על קביעתן ואכיפתן של אמות מידה מקצועיות המושתתות על מחוייבות מוחלטת לאמת, לדיוק, להגינות, להגנה על כבוד האדם ויצירתו ולכיבוד צינעת הפרט."

10. חופש העתונות ואתיקה מקצועית הם כלים שלובים בידי המועצה. ללא אתיקה מקצועית יקשה על המועצה להלחם למען חופש העתונות, מה גם שהעתונות תאבד מאמינותה וזכות הציבור לדעת תצא נפסדת.

בחתירה להגן על חופש העתונות פועלת המועצה נגד חקיקה מגבילה של הכנסת, נגד כרסום בעצמאות העתונאית של כלי תקשורת ציבוריים, נגד מדיניות מגבילה היוצאת מלפניהם של בכירים בתקשורת הציבורית, ונגד הנחיות הפוגעות בחופש העתונאי במסגרת התקשורת הפרטית.

להבטחת אתיקה מקצועית בתקשורת, גיבשה המועצה תקנון אתיקה של העתונות המעודכן על-ידה לפי הצורך מעת לעת. לאכיפת כללי התקנון, הקימה המועצה מערכת בתי דין לאתיקה הדנה בתלונות מהציבור נגד כלי תקשורת, עורכים ועתונאים.

11. הכלל הראשון של תקנון האתיקה המקצועית של העתונות מורה כי העושים במלאכת התקשורת: "יהיו נאמנים לחופש העתונות ולזכות הציבור לדעת בהגישם לציבור שרות מקצועי ובפרסום מדויק, הוגן ואחראי של ידיעות ודעות." בעקבות עקרון היסוד, מפורטים בתקנון שורה של כללים שעניינם, בין היתר: יושר והגינות בפרסום ונאמנות לאמת; בדיקת העובדות; הבחנה בין ידיעות, דעות ופרסומת; תיקון טעויות, התנצלות ותגובה; הגנה על פרטיות ושם טוב; כיסוי רגיש של קורבנות (מלחמה, תאונה, או פשע); התייחסות מיוחדת לקטינים; כיבוד חזקת החפות מפשע; איסור הסתה לאפליה וגזענות; מניעת ניגוד עניינים ואיסור על שימוש לרעה במעמד העתונאי.

12. התכנים של תקנון האתיקה מייצגים כללים בסיסיים ועכשוויים לעשייה עתונאית אמינה, אחראית, והוגנת. מהות זו היא הנותנת לישימות הכללים גם ל"זן החדש של התקשורת", ככל שהדבר נוגע לאתרי עתונות באינטרנט או אפילו ברשת הסלולרית. הטענה לפיה כללי האתיקה העתונאית מכתיבים "סל ערכים (מיושן) של המדיה הוותיקה" מחטיאה את המטרה לשמה נקבעו הכללים. תקנון האתיקה של מועצת העתונות בא לשרת את הצבור בגיבוש אמות מידה מקצועיות לעתונות ראויה. אין בפורמט שבו מוגשים התכנים העתונאיים כדי לשנות מיעד זה. עם זאת, ראוי להזכיר כי ידה של המועצה נטויה לעדכן ולשכלל את התקנון ככל שמתחייב ממציאות נתונה.

13. סמכות מועצת העתונות לאכוף את כללי האתיקה המקצועית חלה על "כל העוסקים בעתונות" (סעיף 1 לתקנון המועצה). על-פי סעיף 39 לתקנון מוסמך בית הדין לאתיקה "לדון ולפסוק בתלונות על הפרת כללי האתיקה העתונאית על-ידי עתונאים ועתונים (לרבות כתבי עת למיניהם וכלי תקשורת אלקטרוניים), אף אם אינם חברים במועצת העתונות." שורת החלטות עקבית של גופי המועצה איששה וביססה את העיקרון האמור. כך למשל קבע בית הדין לאתיקה כי "הסמכות של מועצת העתונות, שהינה כאמור גוף וולונטרי, הינה סמכות ציבורית ומוסרית שמחילה כלליה על אלו הנמנים על חבריה וכן על כל 'מעשה עתונאי' באשר הוא." בית הדין לאתיקה אף לא נמנע מלפסוק את פסוקו מחמת העדר הנילון בשל טענת חוסר סמכות עקב כך שאינו חבר במועצה. מכאן עולה שעומדת למועצה הסמכות לאכוף את כללי האתיקה גם על אתרי עתונות באינטרנט.

14. הסנקציות אותן רשאי בית הדין להטיל על כלי תקשורת ועתונאי שהפרו את כללי האתיקה הם: אזהרה, נזיפה, פרסום התנצלות, השעיית כלי תקשורת מהמועצה והפסקת העסקתו של עתונאי (כולל עורך) שהורשע בעבירה שיש בה קלון למקצוע העתונאות. בנוסף לאלה, רשאי בית הדין להורות על פרסום החלטתו בכלי התקשורת הנוגע בדבר ובכלי תקשורת אחרים. סירוב לפרסם החלטה של בית הדין, מסמיך את נשיאות המועצה להורות על פרסום בתקשורת של הסירוב בלווי גינוי מטעם המועצה לסירוב.

לסנקציה של פרסום הפרות אתיות בתקשורת נודעת השפעה מרתיעה לא מבוטלת. ראיה לכך היא עוצמת המאבק שמנהלים נילונים כדי למנוע פסיקה של בית הדין נגדם, כולל פניה לערכאת הערעור של בית הדין. פרסום על הפרות אתיות יש בו כדי לפגוע במוניטין של כלי התקשורת, העורך הישיר או האחראי, ובמידה רבה בעתונאי. המוניטין המקצועי הוא נכס יקר לעוסק בעתונות, וההתנהלות האתית היא מרכיב חשוב ברכישת מוניטין מקצועי. ראוי להזכיר בהקשר זה את פסיקת בג"ץ לבטל את ההחלטה להעניק לעתונאי שמואל שניצר את פרס ישראל בשל מאמר שבעטיו קבע בית הדין לאתיקה (בערכאת ערעור) כי שניצר הפר אחד מכללי האתיקה של המועצה.

סנקציה בלתי ישירה נובעת מכך שכללי האתיקה העתונאית עשויים לשמש אינדיקציה לסטנדרד נוהג, במסגרת הליכים משפטיים. כך למשל עשויה להיות להם נפקות באשר לפירוש ההגנה של "תום לב" המוענקת בחוק הגנת הפרטיות ובחוק איסור לשון הרע.

15. היש בהחלת כללי האתיקה כדי להשפיע על ההתנהלות של אתרי עתונות באינטרנט? על פניו, יש למועצת העתונות כלים מסוימים – סמכות שיפוט והטלת סנקציות – כדי להרתיע כלשהו אתרים עתונאיים מפני הפרת כלליה המקצועיים. סמכות זו טעונה הבהרה מפורשת בדבר תחולתה גם על אתרי אינטרנט. כשיובהר הדבר, סביר להניח שאתר העוסק בתכנים עתונאיים מתוך כוונה לשמש כלי תקשורת מיומן, נגיש, ונפוץ, יחתור לרכוש מוניטין מקצועי הכולל התנהלות אתית. אפילו יתנער אתר זה או אחר מכפיפות לכללי האתיקה, מן הראוי שהמועצה, מכוח מחויבותה לציבור, תפעיל בנסיבות ראויות את הסמכויות העומדות לרשותה כנגד הפרות אתיות מצדו של אתר כזה.

סמכות המועצה כלפי אתרים סרבני אתיקה עומדת בניגוד לגישה של התפרטות מוסד התיווך בתקשורת. לפי גישה זו האחריות להכרעה בדבר אמיתות התכנים מוטלת על צרכני הפרסום באותה מידה שזו חלה על יצרני הפרסום. (גישת הזן החדש של כלי התקשורת.) בכל הנוגע לעשייה עתונאית, גישה זו אינה מתיישבת עם תפיסת היסוד של המועצה בדבר המחויבות המקצועית להגיש לציבור שרות אמין, הוגן ואחראי. יתרה מכך, בהוקיעה הפרות אתיות פועלת למעשה המועצה כמתווכת בין הציבור לכלי התקשורת. לפיכך, גם אם עתון אינטרנט ימשיך לנער חצנו מכללי האתיקה, תשרת המועצה את הציבור במתן פומבי להתנהלותו הבלתי אתית ותציב בכך תמרור אזהרה מפני אמינותו ומיומנותו המקצועית. בעשותה כן, נוקטת המועצה עמדה כנגד שימוש בלתי ראוי בחופש הביטוי העתונאי.

16. העולה מכל האמור לעיל הוא כי התשובה לשאלה האם נכון וראוי להחיל את כללי האתיקה המקצועית של המועצה על עתונות אינטרנט היא חיובית.

17. השאלה האחרונה שנידונה בועדה היא: האם וכיצד להגדיר עתון אינטרנט בתקנון האתיקה של המועצה?

ההגדרה הנוכחית בתקנון היא: "'עתון' – לרבות אמצעי תקשורת אלקטרוניים ולרבות הבעלים, המו"ל והעורך האחראי של אמצעי התקשורת."

18. לשאלה האם להוסיף הגדרה בתקנון, נטען, מחד גיסא, כי אין צורך בשינוי התקנון מאחר ואפשר לפרש את המונח "אמצעי תקשורת אלקטרוניים" כמתייחס גם לאתרי אינטרנט. מאידך גיסא, נטען כי: ספק אם המונח האמור, שכוון לרדיו ולטלוויזיה, חל גם על האינטרנט; אין זה מתפקידה של הועדה לפרש את התקנון אלא לגבש המלצה בת פועל; בלי הגדרה אין סמכות - אם רוצים להחיל סמכות צריך לכתוב על מה מחילים אותה. סוכם לפיכך שיש להוסיף להגדרה של "עתון" בתקנון התייחסות מפורשת לעתונות אינטרנט.

19. לגבי השאלה כיצד להגדיר עתון אינטרנט בתקנון - נדונו בועדה שתי הצעות שכל אחת מהן כללה שתי גרסאות חלופיות. לפי ההצעה הראשונה יש להוסיף לנוסח הקיים של הגדרת "עתון", את המילים: "עתונים מקוונים ואתרי אינטרנט שעיסוקם באספקת חדשות" או לחלופין, רק את המילים "עתונים מקוונים". שתי החלופות יוספו לאחר מילות הנוסח הקיים "לרבות אמצעי תקשורת אלקטרוניים".

20. אחת ההשגות על ההצעה הראשונה הייתה שאין בה מקור הכוונה לגופי המועצה (בית הדין לאתיקה והיועץ המשפטי) בבואם להכריע אם אתר אינטרנט מסוים הנו בבחינת עתון על-פי התקנון. כדי להתמודד עם קושי זה הוגשה ההצעה השניה. על-פי הצעה זו יש להוסיף לסעיף ההגדרות פיסקה נוספת המגדירה את המונח אמצעי תקשורת אלקטרוניים, כדלהלן:

"'אמצעי תקשורת אלקטרוניים' – לרבות עתונים מקוונים ואתרי אינטרנט העוסקים בתכנים עתונאיים ויש להם מעמד ציבורי." או לחלופין,

"'אמצעי תקשורת אלקטרוניים'" – לרבות עתונים מקוונים ואתרי אינטרנט שעיסוקם ומעמדם הציבורי הם לכאורה עתונאיים."

כהבהרה להצעה וכסימן דרך לעתיד צוטטה בפני הועדה מובאה מפסק דין בורכוב נ. פורן שניתן לאחרונה על-ידי בית משפט השלום בכפר סבא :

"הרציונל מושתת על הכוח והמעמד הציבורי של המדיה העתונאית, הכתובה או המשודרת, והאפקט הציבורי שלה….הציבור מייחס משקל רב מאוד למה שמתפרסם בעתון או ברדיו או בטלוויזיה. גם אם לא מדובר באמצעי תקשורת ממלכתיים אלא פרטיים- יש להם 'הילה' ציבורית. … מילה בעתון שווה הרבה – לא כי בעל העתון כתב אותה, אלא כי היא מופיעה בעתון. מחוץ לעתון עצמו היא מאבדת מהאפקט המיוחד. וכך גם ברדיו ובטלוויזיה."

21. בהתחשב בהלך הרוח של הרוב בועדה, הציע אחד החברים לקבל את הנוסח הבסיסי מבין ארבעת החלופות שהועלו בועדה, ולפיכך להוסיף לתקנון רק שתי מילים: "עתונים מקוונים". הגדרה זו היא הכי קרובה לנדרש. מצד אחד היא מוציאה מהכלל את הצ'טים והפורומים, ומצד שני היא מספיק עמומה כדי לאפשר למי שידון בתלונה להפעיל שיקול דעת בשאלה האם האתר נשוא התלונה ראוי להגדרת "עתון". להגדרה זו יתרון נוסף בכך ש"עתון מקוון" יכול לכלול גם את שירותי החדשות הטלפוניים הפועלים ברשתות סלולריות.

הרעיון הוא שבית הדין לאתיקה והיועץ המשפטי של המועצה בבואם להכריע אם יש לדון בתלונה נגד אתר מסוים, ישקלו זאת כפי שהם שוקלים אם תלונה שהוגשה נגד עתון בית ספר קטן ראויה להתייחסות של גופי המועצה. גם היום, הגדרת "עתון" בתקנון האתיקה כוללת לכאורה כל פמפלט שכונתי, כל מקומון נידח וכל רשת רדיו פירטית. מכאן שאותו עמעום של ההגדרה ואותה הפעלה של השכל הישר - יחולו גם לגבי אתרי אינטרנט עתונאיים.

22. ההצעה האמורה התקבלה על-ידי הועדה, והוחלט לפיכך להוסיף להגדרת "עתון" שבסעיף 1 לתקנון האתיקה את המילים "עתונים מקוונים" כמפורט לעיל. כמו כן התקבלה ההצעה לפנות בקריאה לכל העתונים המקוונים – באינטרנט, ברשתות הסלולריות ובמדיות אחרות – לקבל על עצמם את כללי האתיקה המקצועית של מועצת העתונות.

ד"ר ניצה שפירא- ליבאי

יו"ר הועדה ומ"מ נשיא המועצה