שלח לי מכתב | צפה בספר האורחים | חתום בספר האורחים | אודות חדר המידע | דף ראשי

 

 

 

 

 

ההיסטוריה של היום ה 29 בחודש פברואר


26/02/2004
| halemo

כמעט בכל 4 שנים, לוח השנה הלועזי המוכר לנו כיום ובשימושנו, מכיל תאריך מיוחד. חודש פברואר שהוא חודש קצר ומכיל 28 ימים, מכיל יום נוסף. היום ה 29. השנה שבה קיים בחודש פברואר 29 ימים בחודש, נקראת שנה מעוברת או שנה מלאה. קצת על ההיסטוריה של היום ה 29 בחודש פברואר.

 

 

שנה לועזית מעוברת היא שנה שבה קיימים 366 ימים. שנה רגילה היא שנה המכילה 365 ימים בלבד ונקראת גם שנה חסרה. מדוע בכל ארבע שנים כמעט מוסיפים יום נוסף לחודש השני בשנה, הוא חודש פברואר?

 

לוח השנה הלועזי, הוא לוח שנה המבוסס על מערכת השמש, ונקרא גם הלוח השמשי. הלוח השמשי אומץ בידי בני האדם מכיוון שהוא מתאים לעונות החקלאות התלויה בשמש. כך למשל נקבעים עונות קור ועונות חום על פי מערכת השמש. עונות הזריעה והקצירה נקבעות על פי השמש. כל שנה בלוח השמשי נקראת "שנת חמה".

 

הראשונים להשתמש בלוח השנה השמשי היו המצריים הקדמונים. המצרים קבעו כי שנה נמשכת 365 ימים. אבל למצרים היתה בעיה. היתה סטייה במדידת השנה.

 

הגודל המכריע בלוח השמשי הוא השנה הטרופית: רווח הזמן בו עוברת השמש את נקודת האביב (מזל טלה) של האקליפטיקה (שוויון היום והלילה באביב בחצי הכדור הצפוני) עד שובה אל אותה נקודה בשנה שלאחריה.

 

אורך השנה הטרופית הוא 365.2422 ימים, או בשפה פשוטה: 365 ימים, 5 שעות, 48 דקות ו 46 שניות. יום נמשך 24 שעות. שעה נמשכת 60 דקות. דקה נמשכת 60 שניות.

 

אורך השנה הטרופית מתקצרת ב 5 שניות בכל 1000 שנה, סטייה שניתן להתעלם ממנה מכיוון שהיא זניחה.

 

מכיוון שלוח השנה דורש ימים שלמים, צוברים את העודף בכל שנה של 365 יום, ובשנה מעוברת מוסיפים את העודף שהצטבר.

 

כך למשל, אם נצבור ונחשב את העודף של 5 שעות, 48 דקות ו 46 שניות בכל 4 שנים, נקבל 23 שעות, 15 דקות ו 4 שניות שהוא בקירוב 24 שעות שהם יום שלם.

 

את העודף הזה שמצטבר כל 4 שנים, מוסיפים לשנה, ומקבלים שנה המכילה 366 יום.

 

הרומאים השתמשו בלוח שנה שנקרא הלוח הרומי המבוסס גם על השמש וגם על הירח ונקרא הלוח הירחי שמשי (lunisolar). הלוח הירחי שמשי קבע שנים בהן היו 12 חודשים ושנים מעוברות בהן היו 13 חודשים. כל שנה לא מעוברת נמשכה 365 ימים וכל חודש היה בן 29 יום. תחזוקת לוח השנה ניתנה בידי הכוהנים. ראש השנה נקבע באביב.

 

בשנת 46 לפני הספירה ראה קיסר רומי, יוליוס קיסר, כי חלה ערבוביה בלוח השנה והחישובים לא היו מדוייקים. יוליוס קיסר אימץ את הרעיון כי כל שנה היא בת 365 יום ויש להוסיף לכל שנה רביעית יום נוסף לתיקון הסטייה. השנה חולקה ל 12 חודשים ש 7 מהם הם בני 31 יום, 4 מהם הם בני 30 יום וחודש אחד, הוא חודש פברואריוס הוא בן 28 יום. בכל 4 שנים נוסף יום מספר 29 לחודש פברואריוס. יוליוס קיסר גם קבע כי השנה דווקא תתחיל מחודש ינואר החורפי, ולא באביב.

 

עמים אחרים באותה תקופה עבדו עם לוחות אחרים ועם שנים שנקבעו על ידי הירח ולא על ידי השמש. כך למשל עם ישראל שהשתמש בלוח השנה העברי. עמים אחרים כמו הבבלים שילבו בין השמש לירח והשתמשו בלוח הירחי שמשי.

 

במאה ה 15 (לאחר הספירה) הכירה הכנסייה הנוצרית בלוח היוליאני ונעזרה בו כדי לקבוע את מועד חג הפסחא. אבל, הכנסייה גם זיהתה ששיטת חישוב הימים בלוח השנה היוליאני יוצרת סטייה משנת החמה האמיתית והמדוייקת.

 

הכנסייה בראשות האפיפיור גרגוריוס ה 13 מינתה וועדה של אסטרולוגים ותיאולוגים על מנת שיבחנו את הסטייה בלוח היוליאני ויתקנו אותו. בשנת 1582 קבעה הוועדה השמטה של 10 יום מלוח השנה ואחרי התאריך 4/10 בא התאריך 15/10. בכך תיקנה הוועדה את הסטייה שהצטברה עד כה.

 

על מנת שלא ייווצרו סטיות נוספות בעתיד, נקבע כי שנים שמספרן מסתיים בשני אפסים ואינו מתחלק ל 400, תהיינה חסרות, אף על פי שהיו צריכות להיות שלמות (מעוברות) לפי הלוח היוליאני. לפי הכלל החדש בלוח השנה, השנים 1700, 1800, 1900 ו 2100 הן שנים חסרות, כלומר בעלות 365 ימים ועם חודש פברואר בעל 28 יום. שנת 2000 למשל היא שנה שלמה בעלת 366 ימים מכיוון שהיא מתחלקת ב 400 ללא שארית.

 

הלוח המתוקן של הכנסייה נקרא "הלוח הגרגוריאני" על שמו של מייסד הוועדה, האפיפיור גרגוריוס ה 13. על פי הלוח הגרגוריאני, הסטייה החדשה מצטברת ליום שלם רק לאחר 3400 שנה.

 

לוח השנה הגרגוריאני התקבל אט אט בארצות אירופה הקתוליות. רוב המדינות הפרוטסטנטיות באירופה סירבו למעלה מ 100 שנה לקבל את הלוח החדש. בארצות מסוימות, לוח השנה החדש התקבל רק במאה ה 18.

 

מדינות מזרח אירופה שהיו רובן שייכות לכנסיה האורתודוכסית, המשיכו להשתמש בלוח השנה היוליאני עד לראשית המאה ה 20. רוסיה עברה ללוח הגרגוריאני רק לאחר המהפכה הקומוניסטית. הכנסייה האורתודוכסית עצמה קיבלה את לוח השנה הגרגוריאני רק בשנת 1923.

 

יום ה 29 בפברואר חל אחת ל 4 שנים, בשנה המתחלקת ללא שארית במספר 4. שנים שהן מספר בעל שני אפסים סופיים ומתחלקות ללא שארית במספר 100, ואינן מתחלקות ב 400, לא יציינו בחודש פברואר את היום ה 29 ויישארו שנים חסרות בעלות 365 ימים בלבד.

 

המועד הקרוב הוא 29 בפברואר 2004.

 

 

 

 



 

 

 


 

.