עדכון אחרון: 07 נובמבר 2002 שעה 13:00 | שלח לי מכתב | צפה בספר האורחים | חתום בספר האורחים | אודות חדר המידע | דף ראשי

	בול פגיעה: תחמנות בולאית פלסטינית
	משה הלוי halemo
תמונה מספר 1 תמונה מספר 2 תמונה מספר 3 תמונה מספר 4 תמונה מספר 5	בתאריך 15 אוגוסט 1994 הונפקו בולי הדואר הראשונים של הרשות הפלסטינית. הנפקת בולים ע"י הרשות הפלסטינית היתה חלק מהסכמי אוסלו שנחתמו בין מדינת ישראל לאש"ף שייצג את העם הפלסטיני. סעיף 26 בהסכם קהיר שהיה חלק מהסכמי הביניים בתהליך אוסלו ונחתם בקהיר בירת מצרים ב 4 מאי 1994, קבע מספר כללים הנוגעים לשירותי הדואר והנפקת בולים מטעם הרשות הפלסטינית. כיצד ניסתה הרשות הפלסטינית לבלף ולתחמן את ישראל כבר בשנים 1994 ו 1995 בנושא הנפקת בולים - בסיפור הבא. הסכם קהיר הסכם קהיר (אוסלו א), נחתם בקהיר בית מצרים בתאריך 4 מאי 1994. נספח II, פרוטוקול בעניינים אזרחיים, סעיף I, סעיף קטן 26, קבע מספר כללים להנפקת בולי דואר של הרשות הפלסטינית. ההסכם קבע שהנפקת בולים תהיה במגבלות הבאות: 26. שירותי דואר א. תחום זה כולל, בין היתר, ניהול משרדי דואר וחלוקת דברי דואר ברצועת עזה ובאזור יריחו. ב. הרשות הפלסטינית רשאית להנפיק בולי דואר, דברי דואר (להלן: בולים) וחותמות דואר בכפוף להוראות הבאות: 1. בולים יכללו את הביטוי "הרשות הפלסטינית", הערך הנקוב ונושא הבול בלבד. 2. הערך הנקוב יצוין בהילך החוקי המוסכם ברצועת עזה ואזור יריחו, כמפורט בנספח VI, בלבד. (קרי: מטבע ש"ח או מטבע מוסכם בלבד - מ.ה) 3. העיצוב, הסמלים ונושאי הבולים, דברי הדואר וחותמות הדואר שיונפקו על-ידי הרשות הפלסטינית יהיו בהתאם לעקרונות המפורטים בסעיף XII להסכם זה. (קרי: ללא הסתה וברוח השלום - מ.ה) 4. חותמת הדואר תכלול את שם משרד הדואר המופקד על החתמת הבול ותאריך ביצוע פעולה זו בלבד. ג. שני הצדדים יתאמו וישתפו פעולה בקביעת תעריפי שירותי דואר בין-לאומי, במגמה למנוע נזק כלכלי לכל אחד מן הצדדים. ד. ההסדרים למשלוח ולקבלת כל דברי דואר, לרבות חבילות, בין רצועת עזה ואזור יריחו לישראל והגדה המערבית יוסדרו בהסכם מסחרי בין רשות הדואר הישראלית והמינהל האזרחי מצד אחד והרשות הפלסטינית מן הצד האחר. ה. ההסדרים למשלוח כל דברי דואר, לרבות חבילות, בין רצועת עזה ואזור יריחו למדינות אחרות יוסדרו בהסכם מסחרי בין רשות הדואר הישראלית לבין הרשות הפלסטינית. הסדרים נוספים יידונו בוע"א. ו. עקרונות המכס המפורטים בנספח 4 יחולו גם על דברי דואר, לרבות חבילות, הנשלחות לרצועת עזה ולאזור יריחו. ההסכם שנחתם, בעצם אסר על הרשות הפלסטינית להשתמש בשם המדינה Palestine שלא קיימת או במטבע שאינו ישראלי (שקל חדש) או כזה שאינו מוסכם על ישראל. ביום 15 אוגוסט 1994 הונפקו בולי הדואר הראשונים של הרשות הפלסטינית (תמונה מספר 1). על הבולים שהודפסו בגרמניה צוירו דגלים פלסטיניים בארבעת הצבעים - אדום, שחור, לבן ירוק. על הבולים נרשמה שמה של הרשות הפלסטינית באנגלית ובערבית והערך הנקוב על הבולים היה במטבע מיל (Mils), מטבע ארץ ישראלי שהיה קיים ברחבי ארץ ישראל המנדטורית, פלסטינה בשמה הבינלאומי. בפועל, בולים אילו נמכרו בשער המרה של 1 ש"ח שווה 100 מיל. במשך תקופה מסוימת, עד ל 10 אפריל 1995 הודפסו מספר בולים שכולם היו נקובים במטבע הארץ ישראלי של פלסטינה, המיל. הבול האחרון עם ערך "מיל" שהודפס היתה גליונית זכרון שבה נראים יצחק רבין, ביל קלינטון ויאסר ערפאת לוחצים ידיים, אותה תמונה מפורסמת מיום 13 ספטמבר 1993 בחתימת הסכם השלום על מדשאת הבית הלבן (תמונה מספר 2). היה זה הבול הראשון בעולם שבו נראה ראש ממשלת ישראל יצחק רבין על בול דואר כלשהו. במהלך תקופה זו, אף הונפקה סדרת בולי הכנסה עם סמל הנשר הפלסטיני ומתחתיו הכיתוב Palestine ולא The Palestinian Authority כפי שנקבע בהסכם קהיר (תמונה מספר 3). הבולים הללו היו למעשה הפרה של הסכם קהיר שקבע בפועל שהערך הנקוב על הבולים היה חייב להיות במטבע מקובל על הצד הישראלי, וככזה, מטבע המיל ההיסטורי מתקופת מנדט הבריטי בהחלט לא היה מקובל על ישראל. הפלסטינים ניסו בעצם לקבוע ולהראות לעולם שהם ממשיכי אותה ישות גיאוגרפית שהיתה קיימת לפני הקמתה של מדינת ישראל על כל שטח ארץ ישראל המנדטורית. השימוש בשם המדינה Palestine בצורה מתוחכמת על בולי הכנסה כאילו הם שייכים לסמל העם הפלסטיני, הנשר, רצו בעצם להראות שאלו המשך אותם בולים שהונפקו בתקופת המנדט הבריטי עם הכיתוב Palestine. מדינת ישראל הפעילה סנקציות על מכתבים פלסטינים שבוילו בבולים שאינם עומדים בהסכם קהיר ולא אפשרה לדואר כזה לצאת מגבולות מדינת ישראל. הפלסטינים מתקנים אבל מנסים שוב לתחמן לפלסטינים לא נותרה ברירה. הם היו חייבים לתקן את הנזק שכמעט גרמו למדינת ישראל. הנזק המדובר היה בעצם הנסיון להציג לעולם את העובדה שהרשות הפלסטינית היא ההמשך הטבעי לפלסטינה ההיסטורית וזאת על ידי הנפקת בולי המשך לבולי המנדט הבריטי. ואכן, בתאריך 10 אפריל 1995, הודפסו על כל הבולים הלא חוקיים הפלסטינים הדפס רכב בצבע שחור. המונח הבולאי "הדפס רכב", הוא הדפס מאוחר בצבע שחור (או צבע אחר) על בול קיים ונועד לתקן עיוות שהיה קיים קודם מבלי להדפיס מחדש את הבול. על הבולים הקיימים הודפס פס שחור על המילה Mils וכיתוב של המילה Fils נרשם במקום. פילס הוא האגורות של המטבע הירדני, הדינר, אבל בהתאם להסכם קהיר, ערכו היה כשל המטבע הישראלי ושער ההמרה שלו היה 1 ש"ח שווה ל 100 פילס (תמונה מספר 4). וכך בעצם, הערך הנקוב על הבולים של הרשות הפלסטינית היו נקובים במטבע פסודו ירדני ששווה למטבע הישראלי בערכו. בבולי ההכנסה עם סמל הנשר שבו בכיתוב התחתון הופיעה המילה Palestine לא נעשה שימוש מחוץ לשטחי הרשות הפלסטינית. ביום 17 מאי 1995, הונפקו שלושה בולים פלסטינים חדשים בנושא "בול על בול", נושא די מקובל בהנפקות בולים בעולם, כאשר בבול מופיעה תמונה של בול ישן יותר של אותה מדינה (תמונה מספר 5). על הבולים הופיעו בולים ישנים מתקופת המנדט הבריטי שבהן הופיעו התמונות הבאות: קבר רחל, מגדל דוד וכיפת הסלע. הנפקת הבולים הללו יצרה בעיה חדשה למדינת ישראל: על הבולים מתקופת המנדט הבריטי הופיע הכיתוב Palestine, כיתוב שנאסר על הצד הפלסטיני להשתמש בו, אלא רק בכיתוב The Palestinian Authority. למרות שהכיתוב האסור נכתב בעקיפין ע"י הצגת תמונה ישנה של בול מתקופת המנדט, הדבר יצר מצב נוסף שבו בעצם הפלסטינים ניסו הציג לעולם שהם בעצם הישות המדינית שממשיכה את הישות שהיתה קיימת לפני הקמתה של מדינת ישראל. מדינת ישראל הגיבה בתקיפות לניסיון המתחכם של הפלסטינים. דברי דואר משטחי הרשות הפלסטינית שבוילו בבולים הללו, הוחזרו לשטחי הרשות הפלסטינית בחזרה עם בקשה לבייל את המכתבים מחדש. ביום 28 בספטמבר 1995 נחתם הסכם טאבה בבירת ארה"ב וושינגטון וקבע שוב את הכללים הברורים בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית בנושאי הדואר והנפקת הבולים. הסכם טאבה הסכם טאבה (אוסלו ב) נחתם בוושינגטון בית ארה"ב בתאריך 28 בספטמבר 1995: 29. שירותי דואר 1. תחום זה כולל, בין היתר, את התכנון, הקביעה והיישום של קווי מדיניות, וכן את הניהול והפיקוח על משרדי דואר, שירותי דואר וכל הפעילויות והעסקאות הכספיות ביחידות דואר של (הידועות בפומבי כ"בנק הדואר"). 2. הצד הפלסטיני ינפיק בולי דואר ודברי דואר (להלן: "בולים"), חותמות דואר וכל החומרים הקשורים האחרים, בכפוף להוראות הבאות: א. בולים יכללו רק את הביטויים "המועצה הפלסטינית" או "הרשות הפלסטינית", את הערך הנקוב ואת נושא הבול. אם חותמות דואר כוללות את שם הרשות המנפיקה, ניתן להשתמש רק בביטויים האמורים לעיל. ב. הערך הנקוב יצוין רק בהילך חוקי מוסכם מאלה הנמצאים במחזור בגדה המערבית וברצועת עזה, כמפורט בנספח V (פרוטוקול בנושא יחסים כלכליים). (מטבע ש"ח או מטבע מוסכם מראש אחר - מ.ה.) ג. העיצוב, הסמלים, הניסוח ונושאי הבולים וחותמות הדואר המונפקים על ידי הצד הפלסטיני יהיו ברוח השלום. 3. בקביעת תעריפי דואר לשירותי דואר בין-לאומיים, שני הצדדים יתאמו ביניהם בדרך שתמנע נזק כלכלי הדדי. 4. שני הצדדים יבטיחו את ההעברה והמסירה היעילות של פריטי דואר, לרבות חבילות, שיעדן או מקורן הוא הצד האחר. באופן דומה, הם יבטיחו את ההעברה והמסירה היעילות של פריטי דואר כאמור, שיעדם או מקורם הוא מדינות זרות. 5. הדרכים וההסדרים למשלוח ולקבלה של כל דברי הדואר, לרבות חבילות, בין שני הצדדים יוסדרו באמצעות הסכם מסחרי בין רשות הדואר הישראלית לבין הצד הפלסטיני. 6. א. הדרכים וההסדרים למשלוח ולקבלה של דברי דואר, לרבות חבילות, בין הצד הפלסטיני לבין מדינות זרות יוסדרו באמצעות הסכמים מסחריים בין אש"ף, לתועלת הצד הפלסטיני, לבין רשויות הדואר של ירדן ושל מצרים, והסכם מסחרי בין הצד הפלסטיני לבין רשות הדואר הישראלית. ב. בלי לגרוע מכלליותה של פסקה 5 לסעיף IX להסכם זה (יחסי חוץ), מעמד הצד הפלסטיני להסכם זה באיגוד הדואר העולמי יישאר כפי שהוא בהווה, והצד הפלסטיני לא יהיה צד לפעולה כלשהי לשינוי או לתיקון מעמדו. 7. עקרונות המכס הרלבנטים המפורטים בנספח V (פרוטוקול בנושא יחסים כלכליים) יחולו גם על דברי דואר, לרבות חבילות, המועברים לגדה המערבית ולרצועת עזה. לאחר הסכם המחודש בדבר הנפקת בולי דואר של הרשות הפלסטינית, השתדלו הפלסטינים לא להפר פעם נוספת את ההסכם עם ישראל בנושאי דואר. גלריה של בולים של הרשות הפלסטינית, אפשר לראות כאן http://www.palestine-mail.com/stamps/stamps.htm
	ניתן למצוא את ההסכמים המלאים באתר הכנסת הסכם קהיר http://www.knesset.gov.il/process/docs/cairo_agreement.htm הסכם טאבה http://www.knesset.gov.il/process/docs/heskemb.htm הסכם טאבה - עניינים אזרחיים ושירותי דואר http://www.knesset.gov.il/process/docs/heskemb4.htm