|
|
|
| חיים ברשת > תרבות דיגיטלית |
| ימיה האחרונים של העיתונות הממוסדת |
| "מותה
של עיתונות האינסטנט", הכריז גל מור ב-ynet, והצהיר על עליונותה המוחלטת
של התקשורת הממוסדת. הלמו, סוכנות ידיעות אינטרנטית של איש אחד, חושב
שדווקא הצהובונים העשירים צריכים למות |
|
|
עיתונות
הנייר הממוסדת משדרת מצוקה סמויה. אם בעבר יכול היה אדם לקנות עיתון
ולקרוא כבר בעמוד הראשון מגוון ידיעות, הרי שבשנתיים האחרונות רובו של
העמוד הראשון מוקדש לכותרות באותיות ענק על רקע צבעים עזים, מהן לא נפקד
מקומן של תמונות הענק.
עיתונות הנייר, שהיא חלק מן העיתונות
הממוסדת, מתחרה על הקהל שרובו יכול לקבל את מנת החדשות היומית שלו מאתרי
חדשות ברשת, ואם חפצה נפשו יוכל לקרוא עוד, גם באתרי מידע פרטיים שלא
כפופים למועצת העיתונות, לצנזורה, לבעל הון או לעורך קפדן. |
העיתונות בבעיה רשת
האינטרנט גימדה את העיתונות הממוסדת. האינטרנט עשתה את העיתונאים העובדים
בה קטנים. והקטנים, שאינם מפנימים עדיין שהוקטנו, רומזים במאמרים מלומדים
כי הם גזע עליון שלמד עיתונות מהי בבית ספר לתקשורת. הם עובדים תחת כללי
אתיקה נוקשים ועם עורך קפדן, שלא יעלה לאוויר ידיעה שלא נבדקה ולא הוצלבה
עם מקורות מידע אחרים. "אנחנו", הם יטיפו לכם, "אנחנו עובדים במערכת
עיתון. אתם לא".
איך קורה כדבר הזה? הם למדו, השקיעו, חקרו, עבדו
במלצרות בלילות וסיימו סופסוף תואר ראשון בתקשורת. הם, עם התואר המרשרש
והרזומה המרשים, התקבלו לעבודה בעיתון המעניין ביותר של המדינה. והנה, בא
לו הגולש פלוני'לה, כותב חופשי בפורומים, משחרר לאוויר מידע חדשותי חם
שהעיתונות עדייו לא הספיקה לעלות עליו, וגורם לעיתון להראות אנכרוניסטי ולא מעודכן מול מאות אלפי קוראיו. הלמו. קווים לדמותו |
פלוני'לה
ממשיך בשלו, מתקדם בחיים ואף פותח אתר חדשות משלו ברשת האינטרנט באזור
מגוריו. הוא מספק ידיעות חמות בחינם לכל מי שנכנס, ככה סתם, ללא עריכה,
ללא כללי אתיקה, ללא צעקות של דדליין מהעורך הראשי. איך, איך הוא עושה לנו
דבר כזה?
"אנחנו נתפוס את פלוני'לה דוט קום בפרסום מידע מסולף
שפורסם לפני שהבשיל", קובעים העיתונאים הממוסדים, שמדי שבוע מפסידים בגללו
סיפורים טובים. "או, הנה פלוני כתב משהו שהוכח שהוא לא בדוק. הבה ניכנס
בו", מציע עיתונאי בכיר.
מאמרי ביקורת נחרצים עולים על הנייר. כל מילת ביקורת נבדקת, עוברת הגהה. מלוטשת. מדובר, אחרי הכל, בעיתון ממוסד ולא בפורום נפסד. |
מקורות מידע מפוקפקים טעות
אחת קטנה של פלוני, עורך חדשות אלמוני ברשת, עלתה לו בכתבת ביקורת על
מקורות המידע המפוקפקים שלו. "אצלנו זה לא היה קורה", קובע רטרואקטיבית
העיתונאי הממוסד.
הממוסדים לא יספרו לנו כי את המידע שלהם הם
יונקים בשקיקה ובהנאה ממקומות ומגופים שהוכחו בעבר כמפוקפקים ובעלי
אינטרסים. למשל – אנשי משטרה שתמיד ידעו לספר לממוסד עד כמה החשוד הוא
מסוכן ופלילי. אף עיתונאי לא יבקש לקחת תגובה מהחשוד או מבני משפחתו. גם
החוקר הוא בעל אינטרס להופיע בכתבה בצורה טובה, וזאת על מנת שיוכל לתייק
את גזיר הנייר באלבום המשפחתי ולהתקדם לתפקיד הבא על גבו של הנחקר. תעודת 'אחד שכותב באינטרנט'. אל תצאו בלעדיה מהבית |
מקורות
ביטחוניים "רמי דרג" תמיד ידאגו למלא את מימיותיהם של העיתונאים הצבאיים
במידע "רב ערך", שימצא דרכו אל המערכת ומשם ישר לדפוס. זריית חול בעיניי
הקוראים היא דבר של מה בכך. מדובר במקורות צבאיים, והחול הוא חלק מהארסנל
שלהם. בישראל אין הרבה קוראים שמעיזים לפקפק ביושרה של הזווית הצבאית.
חברי
כנסת ושרים, מגובים בעוזרים פרלמנטריים מקושרים היטב, תמיד יתרמו מידע
לממוסדים, כדי שזה יופיע בעיתון. הממוסדים תמיד יודעים שמדובר במידע
אינטרסנטי, אבל זה ממש לא מפריע להם לדקלם. |
מטרה סמויה לעיתונות
הממוסדת מטרה אחת בלבד: למכור. לעשות בלגן. לייצר סיפור המשך. לגרום
שידברו על זה. לייצר פרובוקציה סמויה. ספין. להפיץ מידע. לקבוע עמדה.
לגרום למצב שלעובדים שלה תהיה גם מחר עבודה. הפרובוקציה הכתובה של היום
היא העבודה של מחר.
לאמינות המידע בעיתונות הממוסדת אין הרבה
רלוונטיות. מה שקובע הוא פיקנטיות המידע, לא אמינותו. אם אמינות היתה
קובעת, מקורות המידע של העיתונות היו מתפוגגים, והעיתונאים היו נותרים
חסרי תעסוקה.
האינטרנט משבש ומפריע לעיתונות הממוסדת. בעבר זה
הצליח לה, אבל לא עוד. כל גולש הוא מלך וכל בעל מסך הוא עיתונאי. רשת
האינטרנט יצרה מצב בו כל אחד יכול לפרסם חדשות ללא כללים, ללא עורך, ללא
דדליין, ללא תעודה, וללא צורך לעורר פרובוקציות מרוחות בצבע אדום ריבה, רק
כדי למכור את העיתון של היום הבא. |
הלמו הוא פסאודו עיתונאי עצמאי ומוציא ניוזלטר שבועי בשם דואר חשמלי.
רוצים לדבר על זה? היכנסו לפורום תרבות דיגיטלית. |
קישורים נוספים:
גל מור: מותה של "עיתונות האינסטנט"
|
|
|
|
|
|
