עוד לפני שאנחנו פותחים בראיון, מגיש לי עדי ז'ורבין, האיש, הבעלים, ההוגה והיוזם - למעשה הנשיא - של פרויקט "אובייקטיבי", כתבה מוכנה. בכתבה הוא מראיין את עצמו ארוכות, שואל שאלות, עונה תשובות, ואף מציע כותרת. "תקרא ואז נדבר", הוא אומר. בין דברי השבח שז'ורבין הרעיף על עצמו בטקסט, ראויות לציון עשרת הדיברות השיווקיים שלו המשעשעים עד מאוד. השורה התחתונה בכתבה היא ש"אובייקטיבי" כבר לא במרכז הפעילות של ז'ורבין ומעתה הוא "איש השיווק הכי טוב בארץ". ויש לו הצעה מפתה: "תשמע, אני אתנגח ואלכלך על כמה מנכ"לים, יהיה לך מה לכתוב, רק תבין שאני פותח דף חדש כאיש השיווק מספר אחת בישראל".

- מאיפה צברת את הניסיון השיווקי הרב הזה?

"אני חייב להיות ספץ בכול. ב'אובייקטיבי' אתה צריך לקבל את הערכת השוק, אתה שופט. אבל זה לא כמו אצל שופטים בבית משפט, שכולם באים, שרים לפניהם, והם יודעים מראש מה הם יחליטו. אני צריך לשמוע את הכול ואז להחליט. עם הזמן קיבלתי כזאת מומחיות, שהיום אני נכנס לעסק ואני אומר לך, 'זה לא בסדר וצריך להיות ככה' במהירות אדירה. במהלך הזמן קיבלתי הצעות, בוא תהיה יועץ שלנו. לא יכולתי כי הייתי ב'אובייקטיבי', הרי אני לא יכול לקבל כסף מחברה שחתמה להיות בפיקוח של 'אובייקטיבי' ולייעץ לה במקביל. ב'אובייקטיבי' לא היה אכפת לי מהחברה אם החברות הרוויחו או לא, זה לא עניין אותי".

- אבל עדיין לקחת מהן כסף. לא עשית זאת כפילנתרופ.

"כן, אני עובד עם אידאולוגיה. אי אפשר לעבוד בלי אידאולוגיה כמו שכתבו עליי בעיתון, שלז'ורבין אכפת מהשפעה ומכוח יותר מאשר מכסף. אחרי שמונה שנים אמרתי לעצמי שאני הופך את 'אובייקטיבי' לארגון ללא מטרות רווח. הפכנו לארגון של 500 אלף איש. 500 אלף איש זה מטורף".

אני עם 500 אלף איש

- איך עובד הקונספט החדש שלך?

"אם אני מקבל החלטה אני מוציא את זה במכה אחת ל-500 אלף איש. זה מהפך: הציבור הוא זה שנותן את המידע. אני רואה שאני יושב על 500 אלף איש. למשל, אני רוצה לעשות סקר על הסרת משקפיים בלייזר. לעשות מחקר כזה עלה לי עד עכשיו 70 אלף דולר. למה זה עולה כל כך הרבה? כי אם אתה רוצה להשיג אדם שעשה הסרת משקפיים בלייזר זה רק אחד מ-6,000 איש באוכלוסייה, ורק אחד מחמישה יתחיל לדבר איתך. פתאום אני לא צריך לעשות את זה יותר. יש לי 500 אלף חברי ארגון שאתה שואל אותם מי עשה את זה. עונים לך בערך 1,200 שעשו את הניתוח. אתה מקבל מתוכם 600, ויש לך פתאום מחקר.

"אני כבר לא עושה את ההחלטות. הציבור יעשה את ההחלטות, הציבור מזין את האינפורמציה, והציבור נהנה מהאינפורמציה. זה דומה לכך שאתה שואל חבר מה אתה ממליץ לי לעשות? אבל במקום לשאול חבר יש לך 500 אלף חברים".

- איך פועל המודל העסקי שלך?

"מעכשיו 'אובייקטיבי' פועל ללא מטרות רווח. בלי מודל עסקי. הפכתי את 'אובייקטיבי' לכלי לצרכני ישראל. אבל עזוב, אני לא רוצה לקחת את הכתבה לכיוון של 'אובייקטיבי'. דשו בזה מספיק. אני מעוניין בכתבה שתעסוק בשינויים שעברו על 'אובייקטיבי' בחצי השנה האחרונה ובכך שאני מכריז על עצמי כאלוף השיווק בארץ. אם יש בארץ מי שחושב שהוא טוב יותר בשיווק, אני מוכן להתחרות איתו על זה".

אני מרגל

- או.קיי. בוא נדבר על ז'ורבין כאלוף השיווק. מה אתה מתכנן לעשות כאלוף?

"מהרגע שחברה לוקחת אותי אני ממרר להם את החיים להשיג תוצאות. הם יודעים מראש שהם לוקחים אותי בגלל השם שלי. אני נחשב בעיני אנשי עסקים כשכיר חרב. אני בא ומביא תוצאות. לא מעניין אותי להגדיל מחזור בשלושה אחוזים. גם ב'אובייקטיבי' לא מעניין אותי להגדיל מחזור באחוזים קטנים. אם אני מגדיל, זה רק בעשרות אחוזים, לא באחוזים קטנים, זה משעמם".

- זרוק איזה טיפ.

"הדבר הראשון שחברות עושות, והוא שגוי לדעתי, הוא שהן משקיעות בפרסום יקר ובזמן שצוות המכירות שלהן מוכר רק אחד לארבע. קח חברה של מטבחונים למשל. באים ארבעה אנשים והם סוגרים רק עם אחד. אז המנכ"ל הולך להשקיע עוד כסף בפרסום כדי שיבואו יותר אנשים. במקום להגיד, רגע, למה יצאו מפה שלושה אנשים? אם עוד בן אדם סוגר מתוך הארבעה זה משתלם יותר. אלה דברים שלא שמים לב אליהם. זה רק חלק משימור לקוחות. קח את חברות הסלולר. הדבר הראשון שאני רוצה לייעץ להן זה בואו נשמור על הלקוחות ונטפל בהם טוב יותר. הדבר השני הוא שאני מוצא מנכ"לים עיוורים.

"הם מתכננים איך יהיה הקמפיין, מה הם יעשו, והם עיוורים למה שקורה בציבור, למה שקורה בעסקים אחרים. הם לא הולכים לראות מה קורה בחברות אחרות. אין מספיק ריגול תעשייתי. הם שולחים עובד אחד לראות מה קורה אצל המתחרים. מתכננים בצורה חובבנית קמפיין כאילו המתחרים יושבים קפואים. בארץ אין מי שיעשה את זה".

אני נגד הקופצים

- אתה מנסה ליצור סטנדרט חדש בישראל?

"כל חברה היום בארצות הברית יש לה מישן-סטייטמנט. אפילו הקטנה ביותר".

- מה זה מישן-סטייטמנט?

"אתה יודע מה זה מישן באנגלית?"

- כן, משימה.

"אבל מישן-סטייטמנט זה בא מהמילה מיסיונריות. זה נוצרי, זה יותר עילאי".

- מי עובד נכון?

"במירס יש להם קצת מישן-סטייטמנט כי הבעלים הוא אמריקאי, אבל המישן-סטייטמנט הוא לא מפורט. הם אומרים, אני רוצה פחות לקוחות ולשמור אותם יותר. אבל הם נופלים על שאר הדברים שכל הזמן משתנים.

מישן-סטייטמנט זה דבר חשוב שאתה יושב ימים רק לחשוב מה אתה רוצה. כל פעם שאתה לא יודע להחליט מה טוב לעסק שלך, אתה חוזר למישן-סטייטמנט ושואל איך זה מתקשר למה שאני רוצה לבדוק. אפילו המילים 'לעשות כסף' הן מילים שאתה צריך להגדיר. אני רואה בעיות עם מנכ"לים שצריכים לתת ביצועים, ועכשיו. לא אכפת להם מהחברה כי המנכ"לים היום עוברים אחרי שנתיים לעסק אחר. אז הם רוצים לגזור קופון, אבל הם פוגעים בתדמית של העסק. ויש כאלה שמורידים מחירים ואחר כך העסק בחובות, הם מקריבים את העסק למען הרווחיות של השנה, וזה נוגד את מה שבעלי המניות רוצים. הרבה פעמים אני מגיע ומזכיר למנכ"ל מה בעלי המניות באמת רוצים".

- יש באמתחתך דוגמה למנכ"לים כאלה?

"אני לא רוצה לנקוב בשמות, אבל יש מנכ"לים שכך הם באמת עובדים, קופצים ממקום למקום וזה מה שהם עושים".

אני בעד הציבור

- למה שמנכ"לים יביאו אותך?

"תלוי מי מביא אותי. אם הדירקטוריון מביא אותי, הוא מביא אותי לשמש עזר כנגד המנכ"ל. אני שם כדי להזכיר לו איפה דברים נמצאים. אם יש דירקטוריון חכם הוא ייקח אותי, יתנגח עם המנכ"ל. המנכ"ל יהיה לו האגו להראות שהוא יודע יותר טוב ממני, שנינו נתנגח והחברה תרוויח. אם יש דירקטוריון חכם הוא לוקח אותי ליצור מאבק של מלחמת כוחות".

- מה עם ניגוד אינטרסים בין החברה שתעסיק אותך ל"אובייקטיבי"? נאמר שחברה מדורגת במקום הנמוך ביותר, האם פתאום בעקבות העסקתך דירוגה יעלה?

"אני יוצא מ'אובייקטיבי'. לא לוקח חלק פעיל יותר בארגון".

- מי מנהל את "אובייקטיבי" במקומך?

"הציבור ינהל אותה".

- מי יספק את התמיכה לאתר?

"השקענו סכום אדיר במערכות שלנו שהכול יעבוד לבד. אני לא בעל החלטה. המערכת מנתבת את עצמה. לא יהיה יותר 'אובייקטיבי קובע'. אני אתאר לך איך זה עובד. אתה נכנס לאתר לברר על משכנתא. כדי להיות חבר בארגון אני דורש ממך לתת לי את הניסיון שלך בשני מחקרים. אתה נותן לי את הדיווח, בתמורה אני נותן לך אפשרות להיכנס לחמישה מחקרים שונים. אתה מקבל מחקר משכנתאות ויכול להתחבר דרך האתר לבנקים הנבחרים. הבנק הנבחר יודע שאתה בא מ'אובייקטיבי', שזה ארגון של חצי מיליון איש. אם הוא יעז לא לטפל בך כמו שצריך, אתה תדווח עליו באתר. אם יש לו שכל הוא יחשוב פעמיים".

אני לא מוכן לחשוף

- בישראל ברור שהחברות ידאגו להכניס חומר לא נכון לאתר.

"(צוחק) תקשיב טוב. בנינו מערכת מתוחכמת. אנחנו מאשרים גם טלפונית, גם עם sms , עשינו דברים מאחורי הקלעים שאני מעדיף שלא לחשוף. בעיקרון העתקתי את העיקרון מקאזה. החוק האמריקאי אומר שאם אתה מעביר קבצים פרוצים אז קאזה עצמם הם בסדר גמור, כי אתה זה שהחלפת את הקבצים.

משתף הקבצים אשם, לא קאזה. כמו במקרה מכונת הצילום. אתה לא יכול להאשים את מכונת הצילום שהיא פגעה בזכויות היוצרים. אני הולך לקחת דוגמה של מישהו שניסה לעבוד עלינו, ואנחנו נתבע אותו. עם תביעות כאלה אנשים יחשבו פעמיים לפני שינסו לעבוד עלינו. וחוץ מזה, יש לנו עוד שיטה שבה אנחנו מנטרלים אנשים. אני מעלה מחקר חדש, שולח ל-800 אלף אנשים. רק מי שמגיע מאותם מיילים שאני שלחתי ייכנס למערכת. אם באת מהרחוב ואתה מכניס מידע, אתה לא חלק מהחישוב שלי. אז כל מי שרוצה יכול להכניס כל מידע, ואני לא אחשיב אותו".

- מה תהליך הקבלה שלך?

"בוא נניח שזו מערכת מתוחכמת. גוגל עלה לי בראש כשתכננתי את זה. אני בן אדם שעובד כל כך מהר שאתה לא יכול להאמין. לקח לי שמונה חודשים לעבוד על זה עם שישה מתכנתים. היו לנו השקעות מטורפות, ואת כל זה עשיתי בלי שציפיתי לרווח".

- מאיפה הכסף?

"מאיפה בא הכסף? גמרתי את הכסף. נכנסתי לבעיות ולקשיים. זה כמו שמישהו רץ, יודע שיש לו לגמור את הקילומטר האחרון, גומר את הכסף ואומר, עכשיו תהרגו אותי".

אני אלמד את הבנקים לקח

- איך תחזיר את החובות?

"יש רק את 'אובייקטיבי', זה כל מה שיש לי. אין מה לקחת. יש לי רק את המערכת שנועדה לציבור ואין לה מטרות רווח".

- הבנק עומד להכריז עליך כפושט רגל.

"הם רוצים לעשות זאת, ואני אלמד אותם לקח. יש כספים שאני חייב לבנקים. אין לי רכוש בגרוש. כל מה שיש לי זה 'אובייקטיבי', וכל מה שיש ל'אובייקטיבי' זה אותי. כל מה שיש לי שמתי ב'אובייקטיבי'. לא שלקחתי וקניתי יאכטה או משהו מפואר. כל מה שיש ל'אובייקטיבי' אני מאמין בו בטירוף. אני מאמין שהכלכלה צריכה להיות נכונה. כדי לעשות את זה החלטתי לנהל את 'אובייקטיבי' במשך שמונה שנים. סיימתי שמונה שנים. מספיק. אני רוצה לחיות וצריך שקט בראש. אני צריך לתת את זה לציבור, לעשות את זה במסגרת 'אובייקטיבי' לתועלת צרכני ישראל, ועם זה אני אסיים.

"אתה שואל אותי: 'עדי, יש לך בעיות עם כספים?' כן, יש, הכול נכון, יש לי חובות, ואני עד כדי כך מאמין ב'אובייקטיבי' שלקחתי ערבויות על 'אובייקטיבי' והשקעתי את הנשמה והבנק מנסה להיכנס בי. החלטתי להיות חלק במאבק של המועצה לצרכנות נגד הבנקים. אני חושב שאם הבנק היה חכם הוא היה מחכה ועובד איתי. הבנק ניסה להכאיב לי, אז ייתכן שאני אנצל זאת ואני אכריז על פשיטת רגל, אבל אתן לבנק לאכול את זה ולהבין שאין לי גרוש, שכל מה שיש לי זה 'אובייקטיבי', ועם זה אי אפשר לעשות כלום. אתה יושב מול בן אדם שמאמין במה שהוא עושה ושם את כל כולו בפנים".

אני אלמד את הבנקים פוקר

- אם כך, אתה פותח חזית מול הבנק ומכריז מלחמה?

"לא מלחמה. אני רוצה ללמד את הבנק שצריך לעבוד עם הצרכן. לא להיכנס בו באופן קר. אם תיכנסו בי באופן קר תפסידו. הם משחקים איתי פוקר, ואם הבנק עשה שיעורי בית במה שעברתי בחיים, אז הבנק צריך להבין שלשחק איתי פוקר לא יהיה דבר חכם. אז אני הולך ללמד את הבנק לקח ולהראות לו שאין לי כלום. כל מה שאכפת לי זה להוביל את הצרכנות בישראל. אני לא יודע למה שמונה שנים לא תפסו את זה. כל הזמן כתבות שליליות. מה שמעניין אותי זה להוביל את הצרכנות בישראל".

- יש ידיעות שליליות עליך בעיתונות, באינטרנט, בכל מקום, ואתה מגדיר את עצמך אלוף שיווק?

"למדתי את הנושא של עיתונות רק לאחרונה. בשמונה השנים שלי בעסק התעלמתי מהנושא של העיתונות במשך שש שנים. הייתי נותן סתם תגובה טיפשית בטלפון. רק בשנה-שנתיים האחרונות למדתי לתת תגובה כמו שצריך, אבל זה מאוחר מדי. ברגע שאתה מקבל תדמית שלילית לא יודעים לכתוב משהו אחר, לא יודעים להסתכל עליך אחרת. אבל הצרכן שקורא את המחקר הוא יהודי חשדן. הוא אומר, אני לא יודע, אבל כדאי שאבדוק מה 'אובייקטיבי' כתב על זה. ואז הוא הולך ובודק ואומר, יש בזה משהו, וכך זכיתי לאמון הציבור. היום יש כ-72 אחוז בציבור שמכירים את 'אובייקטיבי'. חצי הולכים אחרינו בעיוור, וחצי חושבים שאנחנו שקרנים. מהחצי שחושבים שאנחנו שקרנים חצי קוראים את המחקרים ואומרים שהם מושפעים מהם. כלומר יש לי השפעה על 70 אחוז מהציבור. אני רוצה להסביר לך משהו שאני לא יודע אם אי פעם הסברתי למישהו".

- כן.

"בשלב מסוים הייתי צריך להחליט אם אני רוצה ש'אובייקטיבי' יהיה אמין או פרובוקטיבי. אי אפשר את שניהם, פשוט אי אפשר. מתי אתה אמין? כשאתה לא כותב על אחרים, לא מלכלך ולא מוצא פגמים. כשאתה מוצא פגמים אז מלכלכים עליך והאמינות שלך מעורערת. מתי אתה פרובוקטיבי ומעניין? כשאתה חושף דברים, אבל אז אתה לא יכול להיות אמין".

- מה אתה, "כלבוטק" או אמנון לוי?

"'אובייקטיבי' עושה השוואה בין מחירים וקובע סטנדרטים בשוק. 'כלבוטק' מכניס חומוס למעבדה וחושף קוליפורמים, הוא לא משווה בין מוצרים. ובחייך, ערוץ 2 יסכים לכזה דבר? רשת, קשת וטלעד יסכימו למלחמות כמו שאני עובר? רפי גינת לוקח חברה ומוצא מה לא בסדר בה. אני לא. אני מדרג, וזה מקומם. אני התחלתי בעשר אצבעות, בלי הלוואות, בלי בנקים. זה נחשב כלום בזמנו, והגדולים ביותר החליטו להיכנס בי ולטשטש אותי. הרי אם אתה אומר שהשליח שקרן וכאילו הממצאים שלו שקריים, אתה ראית פעם מישהו שבדק את המחקר עצמו? כולם אומרים שז'ורבין שקרן".

אני אלמד גם את מכון התקנים

- מה תענה למי שאומרים שדרשת מחברות כסף עוד לפני שעשית את המחקר?

"(מגחך) בוא נעבור על זה יחד כי הייתי רוצה שנמשיך אחר כך לדברים מעניינים. הבנתי שזה לא הולך להיות תחקיר. בוא נלך בצורה לוגית. ניקח לדוגמה את תחום הבנקאות. התאוריות שיוצאות נגדי אומרות שמי שמשלם יותר זוכה. אבל מנהלי הבנקים באים לחזר על פתחו של ז'ורבין ורוצים לשלם יותר כי הם רוצים לזכות בגושפנקה שלו. לא מדובר בסכומים קטנים, מדובר ב-90 או 100 אלף דולר. התאוריה אומרת שמנהל בנק אחד התחרה עם אחר לתת לי יותר כסף, והוא אמר, אני אשלם לך יותר. ולמה הוא עשה את זה? כי הם רוצים את הגושפנקה. למה הם רוצים את הגושפנקה שלי? כי יש לי את הכוח של הציבור, ולי יש את הכוח כי הציבור בודק אותי ורואה שמה שאני כותב זה נכון, והוא נעזר בי שוב ושוב".

- אז מה אתה אומר?

"להגיד שהציבור מטומטם אתה יכול להגיד בחצי השנה הראשונה וגם בשנה הראשונה. אנחנו מדינה של יהודים, אל תשכח. אתה קורא משהו, אתה רואה שאתה לא מאמין, אתה בודק מי כתב את זה. אתה הולך לחנות ואומר, הוא שקרן, לא רוצה לדבר איתו יותר. אנחנו עשינו 900 מחקרים, 2,300 מותגים. מי שקרא את המחקרים שלנו הביע דעה על זה כבר. מנכ"לים נבחרים התחרו על קולו של 'אובייקטיבי' ורצו לשלם עשרות אלפי דולרים. זה אומר 80 אלף, השני אומר יותר. ברגע ששיקרתי לציבור אני יכול לעשות את זה פעם אחת, פעם שנייה, הציבור לא מאמין לי. אם אני עושה את התהליך הזה אני פוגע בפרנסה שלי. אם זה נכון, המנכ"ל שהציע פחות יביא לבית משפט מסמך מתאריך כך וכך שז'ורבין אמר כך וכך. זה לא תקף. התמ"ס ניסה הרי לתבוע אותי בטענה שאני מטעה את הציבור. למה הוא עשה את זה? כי אני מתנגח במכון התקנים, וזה שייך לתמ"ס. ואני השפלתי את המועצה לצרכנות וקראתי עליהם תיגר כי אני מאמין שכך עושים צרכנות טובה. הוא החליט לעשות לי כתב אישום שאמרתי לציבור שאני כאילו אובייקטיבי והם אומרים שאני לא.

"הם עשו פשיטה, לקחו דברים מהמשרדים לפני ארבע שנים, ובבית המשפט עשו מעצמם צחוק. הגיעו שני מנכ"לים שנמצאו לא טוב אצלנו. בית המשפט שאל אותם בהתאם לתהליך שנקרא טקס חשיפה, אתם ידעתם מי זוכה? הם אמרו, לא. ז'ורבין פנה אליכם אי פעם לפני המחקר? הם ענו, לא. נודעו התוצאות, אתם ידעתם מי זה? האם האחרים ידעו מזה משהו? הם ענו, לא. אז

השופטת מסתכלת על התובעת במבט של 'מה אנחנו עושים פה?' אני נכנסתי במכון התקנים וחשפתי כל מיני דברים לא נעימים שמתרחשים שם, תקרא את הכתבה ב'ידיעות אחרונות'. זיווה פתיר, יו"ר מכון התקנים, אומרת שהטיפוס שהכי מעצבן אותה זה ז'ורבין. איזה אינטרס יש למכון התקנים להכניס תקנים חדשים ולהכניס מלחמות חדשות במקום לתת כסף לעובדים?

איזה אינטרס, תגיד לי. מי מפקח עליו? אתה יודע מה זה חיתול? אתה יודע באיזה תקן מכון התקנים בודק אותו? הוא בודק אותו בתקן משנת 88', תקן מלפני 16 שנה. אתה יודע מה הוא בודק? ספיגה. אתה לא מבין למה זה מצחיק, ספיגה לא בודקים כבר חמש שנים. תינוק משתין 70 מ"ל. תינוק ששתה המון, 110, תינוק רוסי ששתה כל הלילה וודקה והשתין כל הלילה ולא החליפו לו משתין 220 מ"ל.

"החיתול הגבוה ביותר סופג 700 מ"ל. מה שבודקים זה מהירות חלחול, הישארות חומר, לא בודקים את כמות הספיגה. אז אני קורא תיגר על מכון התקנים. מי מפקח על מכון התקנים? תשובת המועצה לצרכנות היא שהיא לא יכולה לפקח עליהם כי היא לא חברה ממשלתית, היא חברה פרטית ממשלתית ש-25 אחוז מהמניות שלה מוחזקות על ידי מכון התקנים. הוא יושב בגוף שאמור לפקח עליו, וכולם יושבים בתוך התמ"ס. זה לא הגיוני. חשפתי את זה, והם הבינו שאני הולך לעשות רעש. אמרתי להם, אני אגיש לבג"ץ עתירה לפרק את המועצה לצרכנות. חודשיים-שלושה אחרי זה קיבלתי תביעה. אז אני אעבור את זה".

אני למען המדינה

- נחזור אליך, כי בניגוד למכון התקנים, יש לך חוצפה לדרוש כסף על המחקרים שלך מהמנצחים בהם.

"עשיתי את המחקר בכוחות עצמי, על חשבוני. אף אחד לא ידע דבר וחצי דבר. אם אתה יצאת מקום ראשון, אני אומר לך, יש לך הזדמנות להכפיף את עצמך לפיקוח לשלנו, זאת אומרת, אם אתה עושה שימוש במחקר תמשיך לשמור על האיכויות שבגינן זכית, ואם לא, נגנז המחקר. מת. והפסדתי כסף. מקדונלדס היו צריכים להתחייב שיש להם 9.4 אחוזי שומן. בכל מקרה הם עשו את זה, אבל בדקנו, ואלו הפרמטרים שבגינם הם זכו. נעבור הלאה. שים לב על מי אתה מדבר. אתה מדבר על טייקונים, זו מחמאה אדירה. אתה מדבר על 120 מנכ"לים שחתמו אצלי על פיקוח במהלך שמונה השנים האלה. הגדולים ביותר, תאר לעצמך במה מדובר".

- אמרת בתחילת הראיון שמה שמעניין אותך בסופו של דבר זה טובת הציבור ולא המנכ"לים.

"אני אגיד לך משהו, בינינו. 60 מהמחקרים יצאו לציבור בכל מקרה. אם תסתכל באתר תראה את זה. 'אובייקטיבי' בעצם טיבו לא יכול להיות רווחי. התביעות, המחקרים, כולם חושבים שביקשנו סכומים של עשרות אלפי דולרים. המחקרים עלו הרבה. גם הטיפול המשפטי עולה הרבה. גם המנגנון. עובדה שבסיכום של שמונה שנים נשארתי בלי גרוש. אז איפה כל התאוריות שז'ורבין לוקח כסף?"

- מה עם הסיפור שעמד מאחורי נטוויז'ן?

"במקרה של נטוויז'ן עשיתי טעות. בשנת 97' הייתה החלטה. מה יותר חשוב באינטרנט, ידידותיות המערכת או מהירות הגלישה. ואני החלטתי שידידותיות יותר חשובה ממהירות. ונטוויז'ן יותר ידידותיים ונטוויז'ן זכו. באו אליי מאינטרנט זהב ואמרו לי, כל הבסיס מוטעה, מהירות יותר חשובה. אמרתי, נחכה שבוע.

"שלחנו את הסקר למינה צמח ואינטרנט זהב צדקו, לציבור חשובה יותר המהירות. נטוויז'ן נלחצו והתחילו להגיד, הנה הוא החליף את הזוכה, ועשו סלט.

נטוויז'ן ואינטרנט זהב סירבו להגיב לכתבה.

"כמה שנים אחרי חברה גדולה מאוד תבעה אותי בשלושה מיליון שקל. הגענו לשלב גילוי המסמכים. יש תהליך בבית משפט שנקרא גילוי מסמכים, שבו כל אחד חייב להראות לשני את הממצאים שלו. זה השלב שאנחנו צריכים להראות מי המומחים. אני תמיד מגן על המומחים. רק בשלב אחרון אני מראה מי המומחים וחושף את המחקר. בשלב הזה הצד השני אומר, הו, זה לא מה שחשבתי. בוא נסיר את התביעה. זה מה שקרה עם כל תביעה של לשון הרע שהייתה לנו עד היום. בהתחלה תובעים אותנו, בסופו של דבר הם מסירים את התביעה. אחר כך הם חותמים ומשלמים 200 אלף דולר. חברה שהפסידה והשפילה אותי חתמה להיות בפיקוח של 200 אלף דולר. כולם מגיעים לשלב גילוי המסמכים, רואים את המחקר ומסירים את התביעה".

אני תקן הסלולרים

- אם כך, למה אתה לא חושף מי עורך לך את המחקרים?

"כי המומחים לא יעבדו איתי. אף פעם לא חשפתי מומחים. אני יכול להראות לך רשימת מומחים, תתקשר ותשאל איך ז'ורבין. האם הוא הנחה אתכם? אתה תזרוק לי שם של מחקר ואני אשלח את המומחים. אתה תבדוק את זה ואחרי תחקיר קצר אתה תזיל דמעה, ותאמר, אתה לא מאמין מה עושים לו במשך כל שמונה השנים הללו. לאחר מכן אני עורך בדיקה של רמות קרינה מטלפונים ניידים. אני אחליט מה יהיו רמות הקרינה. אני עושה בדיקה. יש לי ממצאים, אני הולך לח"כ פינס, אומר לו, פינס תקשיב לי. פינס רצה שעל כל סלולרי תהיה מדבקה עם אזהרה כמו שיש על סיגריות. אני אמרתי לו, פינס, זה לא יעבוד. בוא נהיה חכמים, בוא נדרוש שעל כל סלולרי יהיה את רמת הקרינה שלו, הרי לזה לא יכולים להגיד לך לא, ואז החברות יתחרו ביניהן למי יש רמת קרינה נמוכה. פינס הולך עם ההצעה לכנסת מגובה במחקר שלי. תביעה אחת אני לא הפסדתי".

- מה עם זאת של סולגאר, אתה חייב לשלם להם שלושה מיליון שקל?

"איחרתי למשפט בעשר דקות. הכריחו אותי לזמן את המומחים שלי, ד"ר שי וד"ר שחם. שתיהן דוקטוריות שמתמחות בוויטמינים. אז השופט נתן לי מעין פאול, מעין ניצחון טכני".

אני אידיוט, היה לי את זה בידיים

- יש משהו שאתה מצטער עליו?

"הסיפור של רמדיה. אני אידיוט, כי היה לי את זה בידיים, ואני החלטתי ללכת באותו זמן על ניתוחים פלסטיים. אני אסביר לך, אני מגיש בג"צים מדי פעם נגד המדינה בנושא של צרכנות. היה לי ביד את רמדיה, והיה לי גם את הניתוחים הפלסטיים. להגיש בג"ץ זה 22 אלף דולר, לא ידעתי שזה יכול לעשות כזה דבר גרוע, ידעתי שזה פחות טוב, ומה שהם מצהירים לא תואם את האריזה. מצד שני ראיתי אנשים נפגעים מניתוחי לייזר, הגשתי בג"ץ מול המדינה בנושא של ניתוחים פלסטיים, ודרשתי מהמדינה שיהיו חוקים ברורים בתחום. מי מגיש ב-20 אלף דולר בג"ץ? איזה כסף אתה רואה מזה? לא הוצאתי את זה אפילו לעיתונות. איזה כסף אתה עושה מלפרסם בדיקות קרינה? איזה כסף אתה רואה מלפרסם את היוגורטים כששניהם יוצאים חרא? כדי להיות משוגע כמוני חייבים אידאולוגיה. לא הגיע הזמן שיהיה העיתונאי הראשון שיגיד 'אולי כולנו טעינו?' לברגר קינג יש את רני רהב, איך אני יכול מולו?"

- יש אדם בשם הלמו, שמנהל מלחמת חורמה נגדך באתר שלו מכיוון ששלחת לו, ובעצם לכל המדינה, דואר זבל.

"יש לי בערך חמישה מיליון שקל שאני תובע כל מיני אנשים שמלכלכים עליי בעיתונות. אני עושה את זה כדי שאנשים ילמדו שהם לא יכולים לכתוב כל דבר שעולה על רוחם באינטרנט. לגבי הלמו, אמרתי לו, אין לך זכות להכפיש את שמי. הוא לא לקח את זה ברצינות, תבעתי. התקשרתי אליו לפני כמה זמן ואמרתי לו, אתה אידיוט. אתה כותב יפה, אתה כותב נהדר, תן לי, אני אעזור לך. הבן אדם מובטל חמש שנים, אין לו אינטרנט מהיר אפילו. אמרתי לו, אני אקנה לך מחשב נייד וחיבור מודם, אני אעזור לך, אני אעשה בשבילך דברים, את התביעה אני מוכן להוריד בתנאי שתעשה משהו למען הצרכנות בישראל. תכתוב על דברים שהם לא בסדר, אל תכתוב עליי. אבל הבן אדם לא שומע, הוא מרגיש דון קישוט".