בית משפט השלום בקריות

ת"א 5762-10-13 דגל תקשורת בע"מ נ' לנקרי ואח'

בפני	כבוד השופטת פנינה לוקיץ'
תובעת		דגל תקשורת בע"מ
נגד
נתבעים		1.שמעון לנקרי 2.ליאור לנקרי

פסק דין

התובעת, חברה העוסקת בפרסום, מבקשת לחייב את הנתבעים להשיב לה סך של 262,769 ₪, ששילמה, לטענתה, לספקים שונים עבור הנתבעים ולבקשתם במהלך מערכת הבחירות לראשות העיר עכו בשנת 2008, ואשר טרם הושב לה, חרף התחייבותם המפורשת לעשות כן.

העובדות בתמצית

1. בשנת 2008 התקיימו בחירות ארציות לרשויות המקומיות.

הנתבע 1 שעמד בראש "סיעת פז" ושימש כנציג מפלגת "קדימה" (להלן : "קדימה") התמודד בבחירות לראשות העיר עכו, לקדנציה שניה.  הנתבע 1 זכה בבחירות, והוא משמש עד היום כראש עיריית עכו.

הנתבע 2 הוא אחיו של הנתבע 1 ומי שהתובעת טוענת כי היה מעורב בניהול מערכת הבחירות אז.

2. אין מחלוקת כי קדימה קיבלה מהתובעת שירותי פרסום לצורך מערכת הבחירות (להלן: "שירותי הפרסום").

כמו כן אין מחלוקת כי עוד קודם לאותה מערכת בחירות התובעת זכתה במכרז זוטא שהתפרסם על ידי עיריית עכו (להלן : "העיריה") לשם ביצוע עבודות הצבה, התקנה, פרסום, אחזקה ותפעול של זרועות דגל ושלטי דגל, שעוצבו והותקנו על עמודי תאורה בכניסה לעיר עכו ובצירי התנועה בעיר. התקשרות זו הסתיימה בחודש 11/12, כעולה ממכתב יועמ"ש העירייה (נספח "א" לנ/3).

3. לצורך מתן שירותי הפרסום במהלך מערכת הבחירות פנתה התובעת לספקים שונים כאשר מנגנון התשלום לתובעת היה כזה שקדימה מימנה את מערכת הבחירות לראשות העיר וכל ההתקשרויות הכספיות שהיו כרוכות בעבודת המטה נעשו מול קדימה ונוהלו על ידי המערך החשבונאי שלה. ההתחשבנויות הכספיות נוהלו מול הספקים הגדולים בלבד. ספקים אלה, כמו התובעת, נשאו במימון הביניים עבור הזמנת עבודות מספקים קטנים מהם, הם ריכזו את כל אותם התשלומים שהם ביצעו בחשבוניות מרכזות, בצירוף עמלה מוסכמת של הספק הגדול, והעבירו אותן לתשלום לקדימה.

4. אין מחלוקת כי קדימה העבירה לידי התובעת סך כולל של 208,361 ₪ בגין  העבודות והשירותים המפורטים בהזמנה מס' 108 מיום 24.8.08 (נספח ה'1 לת/1) וזאת כנגד שתי חשבוניות שהוציאה התובעת (להלן: "חשבוניות התובעת"): חשבונית מס'  10 (נספח ה'2 לת/1) וחשבונית מס' 14 אשר הוצאה בגין הזמנת המשך להזמנה 108 (אשר העת ממנה לא הוצג) (נספח ה'3 לת/1). התשלום הנ"ל יכונה להלן: "התשלום מקדימה".

5. אמנם בכתב התביעה המקורי טענה התובעת כי קיבלה מקדימה החזר חלקי עבור תשלומים ששילמה לספקים אחרים בסך של 104,989 ₪ בלבד, והכחישה קבלת כל סכום נוסף (סעיפים 11-14 לכתב התביעה המקורי), אולם בהמשך תוקן כתב התביעה  והתובעת הודתה שקדימה העבירה לידיה את מלוא התשלום בסך של 208,361 ₪ זאת בשני שיעורים בגינם הוצאו חשבוניות התובעת.

6. בנוסף, במהלך ההליך, התובעת טענה כי התשלום מקדימה היה בגין שירותים ועבודות שהיא סיפקה בעצמה לקדימה ושאינם קשורים בשום דרך לסכומים הכלולים בתובענה. לטענת התובעת התשלומים מקדימה היו בעבר עבודות ושירותים שהוזמנו ישירות מקדימה והתשלום בגינם הועבר לידי התובעת במלואו. לטענתה, הסכומים הנתבעים בהליך כאן, הינם תשלומים שהיא ביצעה לספקים ואשר הנתבעים התחייבו כלפיה להשיב לה אותם, ובגינם היא לא קיבלה כל תשלום מקדימה, וזהו למעשה לב המחלוקת שבין הצדדים.

7. להוכחת תביעתה הציגה התובעת אסמכתאות (בחלקן חשבוניות) לתשלומים ששילמה לטענתה לספקים השונים  (נספחים  ב'1 – ב' 38  לת/1 - להלן: "דרישות תשלום ספקים"). נספחים אלו מעידים על תשלומים או דרישות תשלום שונות לתקופה שבין חודש 6/08 עד לחודש 12/08.

מחלק מהמסמכים עצמם, עפ"י הרשום בהם, עולה בבירור כי מדובר בתשלומים שסופקו עבור שירותים או מוצרים הקשורים ישירות למערכת הבחירות (כגון: ב'10, ב'16, ב'17, ב'19, ב'20-ב'34, ב'38), ואילו מאחרים עולה כי הם בגין הוצאות פרסום שונות (או הוצאות אחרות כגון: טלפון נייד) שאין באמור במסמכים עצמם להעיד על קשר בינם לבין מערכת הבחירות

טענות הצדדים

8. לטענת התובעת קמה לה עילת תביעה כנגד הנתבעים שהתחייבו כלפיה באופן אישי כי ישיבו לידיה את התשלומים שביצעה לספקים שונים. מאחר שהנתבעים הזמינו את מימון העבודות נשוא התובענה ולא קדימה, אין התובעת טוענת כי קדימה אחראית לתשלום התחייבויותיהם אלה הנתבעים ( סעיפים 17-18 לת/1), והיא טוענת כי בשל כך לא פנתה לקדימה בדרישה לתשלום (סעיף 27 לסיכומי התובעת).

9. הנתבעים מכחישים כי הזמינו באופן אישי בכתב או בע"פ שירותים או עבודות מאת התובעת. הם מודים בכך שקדימה, אשר מימנה את סיעת פז שהנתבע 1 היה מועמד לראשות העיר עכו מטעמה, היא זו אשר הזמינה שירותים מהתובעת, ואף שילמה את מלוא תמורתם.

ביחס לנתבע 2 מכחישים הנתבעים כל טענה כי היה קשור בכלל לניהול מערכת הבחירות.

הנתבעים מכחישים את טענת התובעת  כי היא נאלצה להסכים למנגנון לפיו התובעת תישא במימון הביניים עקב העובדה כי מנהל התובעת חש מאוים נוכח דברי הנתבע 2 כי יעיף את התובעת מהעיר עכו אם לא תיעתר לבקשתם (סעיף 10 לת/1).

לטענת הנתבעים השיהוי הממושך בהגשת התביעה (למעלה -54 שנים לאחר ביצוע התשלום האחרון לספקים כנטען), כמו גם אי ביסוס עילת תביעה כנגד הנתבעים באופן אישי, מעידים על כך שהולדת התביעה בעובדה שהעיריה הפסיקה את קבלת שירותי הפרסום מהתובעת, ומנהלה סבר אולי כי יהא בהגשת התביעה "להלך אימים" על ראש העיר ולשכנעו לחזור בו מכוונתו לסיים את ההתקשרות עם התובעת.

ראיות הצדדים

10. מטעם התובעת הוגש תצהירו של מנהלה מר מאיר ויצמן (להלן: " מאיר", סומן ת/1). לתצהיר צורפו נספחים שהם: נספח "א" שהוא רשימה מרכזת של הספקים והתשלומים שבוצעו להם ע"י התובעת, ונספח "ב" שכולל את דרישות התשלום של אותם ספקים.
נספח "ג" שהוא מכתב הדרישה של ב"כ התובעת אשר הופנה לנתבעים ולמנכ"ל העיריה.
נספח "ד" שהוא מכתב התשובה שנכתב ע"י מר ארנון כרם (להלן: "מכתב כרם").
נספח "ה" הכולל את הזמנה 108 וחשבוניות התובעת.

11. מטעם הנתבעים הוגשו התצהירים הבאים:

11.1. תצהיר חני כהן ששימשה במועדים הרלוונטיים לתביעה ועד לחודש 2014 /8 כמנהלת חשבונות ראשית בקדימה  (להלן: " חני", סומן נ/1). לתצהיר צורף נוהל התקשרויות של קדימה וכן מסמכי חשבון בנק המעידים על ביצוע התשלום לתובעת.

11.2. תצהיר רו"ח ארנון כרם ששימש במועדים הרלוונטים לתביעה כאיש קשר בנושא כספים בין סיעת " פז" לקדימה, בין היתר, בכל הנוגע להתקשרות עם ספקים, וזאת בהתנדבות (להלן: "כרם ", סומן נ/2).
כרם הסביר בתצהירו את מנגנון ההתקשרות של המפלגה לספקים גדולים, אופן ביצוע ההזמנות והתשלומים לתובעת. כרם הסביר כי מכתבו מחודש 5/13, מכתב כרם הנ"ל, נכתב לאחר שהעיריה העבירה את פניית ב"כ התובעת. כרם אישר כי התשלומים של קדימה לתובעת היו בגין הוצאות פרסום ומדיה, וכי קדימה לא שילמה לספק אחר בגין שירותים אלו במערכת הבחירות בעכו.

11.3. תצהיר שמעון לנקרי הנתבע 1 (סומן נ/3), אשר אישר כי התובעת נתנה שירותים לקדימה וערכה את כל ההתחשבנות מולה. הנ"ל הכחיש כל התקשרות אחרת בינו לתובעת או בין אחיו לתובעת, ואף טען כי אחיו כלל לא היה קשור למערכת הבחירות.

דיון והכרעה

12. לאחר עיון במלוא חומר הראיות שהוגש בתיק ושמיעת העדויות אני קובעת כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח את טענותיה ביחס לכך שהתשלום שהועבר אליה מאת קדימה אינו מכסה את מלוא ההתחייבויות שקיבלה קדימה כלפי התובעת בשל שירותי פרסום במערכת הבחירות. התובעת גם לא עמדה בנטל להוכיח כי הנתבעים, להבדיל מקדימה, התחייבו כלפיה אישית בהתחייבות כלשהי אשר יש בה להביא לחיובם כלפיה.

התובעת לא הניחה תשתית ראייתית, ולו מינימאלית, אשר תעגן את טענותיה כי התשלום שקיבלה מקדימה איננו מכסה את מלוא התשלומים הנדרשים בתביעה זו, ואף לא הניחה תשתית ראייתית ביחס לאופן ההתקשרות עם הנתבעים בעצמם ואת ההסכמות הנטענות במסגרת התקשרות כזו.

13. תצהירו של מאיר, מעבר לכך שהוא בגדר עדות יחידה של בעל דין (שכן מאיר הוא בעל המניות והמנהל של התובעת) לגביה קובע סעיף 54 לפקודת הראיות כי ככלל אין להסתמך עליה אלא בהינתן נימוקים מיוחדים, הרי שאין בו כדי לשפוך אור על נסיבות ההתקשרות וההסכמות בין הצדדים.

לא ניתן לסמוך ממצא כלשהו על עדותו של מאיר שהיתה בלתי ברורה וחסרת שיטתיות ובהירות,  בדיוק כמו המסמכים שצורפו לתצהירו. כך למשל סכום דרישותיו השתנה בין מכתב הדרישה (355,834 ₪) לבין כתב התביעה המקורי (221,911 ₪) או זה המתוקן (262,769 ₪). כך גם חלק מדרישות התשלום של הספקים הוגשו בכפל, חלקם כלל אינם מעידים על ביצוע תשלום בפועל (להבדיל מהצגת דרישה), וביחס לחלקם, כאשר לעיל, לא ניתן לבסס כל קשר למערכת הבחירות דווקא.

14. בתצהירו מציין מאיר כי התובעת שילמה לספקים השונים סך של  220,756.5 ₪ ( סעיף 12 לת/1). בחקירתו טוען מאיר כי הסכום הנ"ל מורכב מכל הנספחים שצורפו לתצהיר (ב' 1 – ב'38), בהשיבו:

" ש. אם נחבר את כל המסמכים, נספח ב' שצירפת נקבל את הקרן?

ת. כן. אני מקווה שלא טעיתי טעות טכנית קטנה." (עמ' 11 שורות 27-24).

אלא שעיון בנספח ב' מעלה כי מאיר אכן טעה, ואין מדובר מ"טעות טכנית קטנה", כי אם ברצף טעויות. חלק מהחשבוניות שצורפו לתצהיר כפולות (ב'1=ב'3=ב'6; ב'2 =ב'7; ב' 21= ב' 25; ב'28=ב'32). בעדותו פוטר מאיר את סוגיית החשבוניות הכפולות כטעות טכנית (עמ' 11 שורות 33-30 וכן עמ' 12 שורות 10-1 וכן למשל עמ' 14 שורה 4).

חלק מהחשבוניות לא ניתן לקשר דווקא לסיעת פז שבה פעל הנתבע 1 במערכת הבחירות (עמ' 12 שורות 25-18 וכן עמ' 13 שורות 31-25). כשנחקר התובע ביחס לשאלת הקשר בין חשבוניות שצורפו לסיעת פז, וכיצד ניתן ללמוד על קשר כזה, לא היתה בפיו תשובה ברורה מדוע לא סיפק עד כה אסמכתאות ולא הביא עדים להוכחת טענותיו (עמ' 15 שורות 27-18).

בנוסף חלק מדרישות תשלום ספקים אינם מסמכים שיש בהם כדי להעיד על תשלום שבוצע. כך למשל נספח ב'13 לת/1.

15. זאת ועוד, התובעת לא הצליחה להוכיח הסכם התקשרות בע"פ או בכתב עם הנתבעים ולא הציגה כל ראיה לתמיכה בטענותיה כי הם התחייבו כלפיה באופן אישי וזאת חרף העובדה כי מאיר העיד שיש בידיו ראיות למכביר: "ליאור לנקרי ניהל... אני יכול להביא חמישה עדים לנושא הזה, יש לי המון חומר. למה לא הבאתי, כי העורך דין לא ביקש ממני. יש לי עדויות מפה ותקופה של הרבה זמן, בדיוק מה עשה ליאור. אני אציג לך " (עמ' 4 שורות  10- 8).
ובהמשך עדותו : "אין לי מסמך בכתב, היו לי מאות פניות בעל פה, יש לי הקלטות שאני אציג לבימ"ש.
ש. למה לא הצגת אותם עד עכשיו?
ת. כי לא רציתי. אני לא הבנתי שאני צריך להציג את כל הראיות שלי לפני הישיבה היום, אני אבקש הזדמנות להציג את כל מה שיש לי". (עמ' 4 שורות 25-21).
אמר ולא יסף, לא הביא כל עד  ולא הציג ולו שמץ של ראיה, ואף לא ביקש הזדמנות נוספת להבאת ראיות נוספות.

בהמשך עדותו מספר מאיר על מעורבותו של גורם נוסף- מנכ"ל העיריה ( עמ' 4 שורות 33-27) ומתאר את אופן התנהלותו מול הנתבע 2 (למשל עמ' 5 שורות 33-30). למותר לציין כי זיכרם של כל אלה לא בא בתצהירו ולא הובאו עדים שהיה בכוחם לשפוך אור על הפרשה, לרבות מנכ"ל העיריה.

16. הכלל בדבר אי העדת עד רלבנטי, ידוע, כפי שנוסח בע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו ואח', פ"ד מה(4) 651 (1991) בעמ' 658: "אי הבאתו של עד רלוואנטי מעוררת בדרך הטבע, את החשד כי יש דברים בגו וכי בעל הדין שנמנע מהבאתו חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה כנגד". בע"א 548/78 אלמונית ואח' נ' פלוני, פ"ד לה(1) 736 (1980), בעמוד  760 נאמר: "מעמידים בעל דין - בחזקתו, שלא ימנע מביהמ"ש ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית, שהיא בהישג ידו ואין לו הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים האזרחיים והן במשפטיים פליליים, וככל שהראיה משמעותית, כן רשאי ביהמ"ש להסיק מאי הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה."

משהודתה התובעת כי היו בידיה ראיות למכביר וכן עדים שהיה ביכולתה להביא אשר יכלו להעיד על הקשר של הנתבע 2 למערכת הבחירות ולהתנהלותו, ולהתקשרות בין התובעת לבין הנתבעים, אך היא בחרה שלא להציגם אני קובעת כי היא כשלה מלהציג ראיות מספקות להוכחת טענותיה והיא אינה יכולה להיבנות מעדותו של מאיר לבדה.

17. גם נסיון התובעת להיבנות ממכתב כרם מיום 16.5.13 (נספח "ד" לת/1) לא יכול לסייע בידה להוכיח תביעתה. בסיכומיה טוענת התובעת כי יש במכתב כרם משום הודאת בעל דין בכך שהנתבעים, במכתב זה,  מכירים בחוב כלפי התובעת (סעיף 54 ואילך לסיכומי התובעת). התובעת מסיקה ממכתב כרם כי השירותים המפורטים בסעיף א' למכתב הם השירותים שהוכרו ככאלה שסופקו בפועל על ידי התובעת במהלך מערכת הבחירות ואושרו לתשלום על ידי כרם, אך לטענתה לא הוכיחו הנתבעים כי הם שולמו בפועל, ולפיכך זכאית התובעת לתשלום בסך של 130,022 ₪.

התובעת השוותה ומצאה כי רוב השירותים המפורטים בסעיף א למכתב כרם נכללים בדרישות תשלום ספקים המפורטים בנספחי ב' לת/1, למעט ארבעה שירותים שסכומם המצטבר עולה כדי 36,198 ₪, אותו יש להפחית מהסכום שאושר לתשלום (כמפורט בסעיף 57.ג. לסיכומי התובעת). לשיטת התובעת יוצא כי קיימת הודאת בעל דין בסכום השווה לסך של 130,022 ₪.

18. אקדים ואומר כי אין מדובר בהודאת בעל דין מהסיבה הפשוטה שכרם, או אפילו קדימה או סיעת פז מטעמה הוא פעל כאיש קשר,  אינם בעלי דין בתובענה שלפניי. אמנם נכון כי מכתב כרם נשלח כמענה למכתב הדרישה של התובעת אשר הופנה לנתבעים ולמנכ"ל העיריה, (העתק ממכתב כרם גם נשלח לאותם גורמים), אולם לא ניתן ללמוד מנוסח מכתב כרם כי המענה ניתן בשם הנתבעים באופן אישי, אלא דווקא תוכנו מלמד על כך שהנתבעים טוענים בו כי כל ההתחשבנות ביחס למערכת הבחירות נעשתה בין התובעת לקדימה, תוך שצויין בו "ברחל בתך הקטנה" כי: "הממוענים במכתבכם אינם צד להתחשבנות זו".

בהקשר זה ניתן דווקא למצוא הודאת בעל דין הפוכה, מטעם התובעת, וזאת בעדות מאיר עצמו המאשר כי אין לתובעת הסכם התקשרות מול הנתבע 1 אלא מול סיעת פז:

" ש. לך אין הסכם למתן שירות עם הנתבע 1.
   ת. יש לי הסכם עם סיעת פז כל הקבלות שייכות לסיעת פז" (עמ' 5 שורה 26).

אישור מצד התובעת לכך שבעלת דינה, ביחס לתשלומים שביצעה לספקים שונים במהלך מערכת הבחירות הינה דווקא סיעת פז/קדימה, ניתן גם למצוא במכתב ההתראה (נספח "ג" לת/1) בו התובעת למעשה מאשרת את גירסת הנתבעים באשר לאופן ההתחשבנות עבור שירותי התובעת במערכת הבחירות, ורק נטען שם כי הנתבעים הם שהתחייבו אישית בפני התובעת להחזר הכספים.

19. מעבר לכך לא מצאתי כל תימוכין למסקנת התובעת כי ממכתב כרם ומעדותו עולה הודאה בקיומו של חוב כלפי התובעת בגין שירותים שניתנו במערכת הבחירות.  נהפוך הוא. מכלול הראיות תומך דווקא במסקנה ההפוכה, לפיה השירותים המפורטים בסעיף א למכתב כרם שולמו במלואם כמפורט בסעיף ב' למכתב כרם.

לשון סעיף א למכתב כרם מציינת:
" א. להלן רשימת ספקים ששולם להם בהתאם לאסמכתאות שצורפו " (ההדגשה לא במקור פ.ל.) ובהמשך מופיעה טבלה ובה פירוט מרבית החשבוניות הכלולות בנספח ב' לת/1. בסוף הטבלה המפורטת בסעיף א' למכתב כרם, מופיע סך כולל של 166,220 ₪.




בהמשך בסעיף ב למכתב כרם מצויין :
"ב. שולם למרשתכם לפי חשבונות שהמציאה והועברו לתשלום ע"י מפלגת קדימה כדלקמן:
                                                                                          בש"ח
עבור חשבונית עסקה 10                                104,989 שולם ביום 17/10/08
עבור חשבונית עסקה 14                                103,372 שולם ביום 2/11/08                                                                     
                                                                       208,361 "

20. בחקירתו מבהיר רו"ח כרם כיצד יש לפרש את המושג "שולם" בסעיף א' למכתבו:
"המושג שולם, הוא מבוסס על אסמכתאות שהמצאת אבל אני לא בטוח שזה נכון.... אני בטעות השתמשתי במושג שולם. יכול להיות שהייתי צריך לכתוב עבודות שבוצעו. כדי שאדע אם משהו שולם אני חייב לראות קבלה ולא בטוח שבכל החשבוניות הוצאו קבלות. על פי החשבוניות, בוצעו עבודות שאתם מסרתם לנו ונחזה שהם קשורות בפז" (עמ' 22 שורות 33-28, עמ' 23  שורות 2-1). דהיינו כרם הבהיר בעדותו שאין באמור בסעיף א' משום אישור לכך שקדימה שילמה תשלום כלשהו לאותם ספקים, או אישור לכך שהתובעת בעצמה שילמה בפועל לאותם ספקים, אלא שכוונתו היתה שהחיובים המופיעים בסעיף א' למכתבו הינם כאלה שקדימה הכירה בחובתה לשלם לתובעת עבורם שכן מדובר בעבודות שבוצעו עבור קדימה.

21. התובעת נתפסת ללשונו הכתובה של מכתב כרם ומתייחסת למושג "שולם" המופיע בסעיפים א'  כאישור עקרוני לתשלום מעבר לתשלום שבוצע בהתאם לסעיף ב' למכתב כרם. דהיינו, לשיטת התובעת השירותים המפורטים בסעיף א' למכתב כרם הם שירותים שניתנו מעבר לשירותים שקדימה כבר שילמה עליהם, הם אושרו לתשלום ע"י כרם, אך בפועל לא הועבר תשלום בגינם.

אלא שטענה זו של התובעת אינה עולה בקנה אחד עם הסבריו של כרם בעדותו, ממנה עולה בבירור כי השירותים המפורטים בסעיף א למכתב כרם אכן הוכרו על ידי קדימה, ומשכך אושר התשלום בגינם. דהיינו מימון הביניים שבוצע על ידי התובעת לספקים השונים כלול בחשבוניות שהגישה התובעת לתשלום קדימה והם חלק מאותם "שירותי פרסום" עבורם קיבלה התובעת את התשלום מקדימה.

22. מעבר לכך שעדותו של כרם היתה מהימנה ואמינה, הרי שגרסתו מסתברת יותר, וככל שהתובעת ביקשה להפריך גירסה זו ולהרים את הנטל המוטל עליה להוכיח כי דרישות תשלום ספקים המפורטים בנספחי ב' לת/1 הם תשלומים נוספים מעבר לאלו בגינם קיבלה תשלום מקדימה צריכה היתה למעשה להוכיח כי התשלום מקדימה בוצע עבור שירותים אחרים שסיפקה התובעת במהלך מערכת הבחירות, ובנטל הזה התובעת לא עמדה.

מחומר הראיות שהובא לפני עולה כי בוצע לתובעת תשלום עבור השירותים המפורטים בסעיף א למכתב כרם, כמפורט בסעיף ב' למכתב. דהיינו שבעבור היותה של התובעת משמשת כספק גדול ל"שירותי פרסום" לסיעת פז, שולם לה תשלום עבור מלוא השירותים והעבודות שהיא רכשה מספקים קטנים (כמפורט בסעיף א' למכתב כרם), בצירוף עמלה נכבדה כמפורט בסעיף ב' למכתב כרם, ועובדה זו משמיטה את הקרקע תחת התביעה, שכן ברור שאין התובעת יכולה להיפרע פעמיים ביחס לאותם תשלומים.

23. טענת מאיר בעדותו כי התשלומים לספקים אינם כלולים בחשבוניות התובעת כנגדם ביצעה קדימה את התשלום, איננה "מחזיקה מים". בסעיף 16 לת/1 טען מאיר כי התשלומים שביצעה קדימה היו בגין שירותי הפרסום הכלולים בהזמנה 108 (אשר הוארכה לאחר מכן לתקופה נוספת), לא בעבור תשלומים לספקים נשוא התביעה.

בהתאם להזמנה 108, שהוא מסמך שהוציאה התובעת עצמה, בהזמנה כלולים: 2 יח' בילבורד, פלריג בהיקף של 1,000 מ"ר, שילוט, הדפסת חוברת ב-7,000 ₪ - כל זאת בעלות של 90,900 ₪ בצירוף מע"מ, ובהתאמה הוצאה חשבונית מס' 10. חשבונית מס' 14 לעומת זאת רק מציינת כי היא "המשך להזמנה מס' 108".

אלא שמאיר בעדותו לא הצליח לפרט עבור מה, אם כן, שילמה קדימה? אין ברשות התובעת הזמנה מטעם סיעת פז או מפלגת קדימה, ולמעשה דרישת התשלום של התובעת, מעבר לפירוט המופיע בהזמנה 108 (שהוא מסמך שהיא יצרה), איננה כוללת פירוט כלשהו של עבודות שביצעה התובעת עבור מערכת הבחירות.

אמנם נכון כי כרם אישר כי בעת ביצוע התשלום ע"י קדימה לא נערכה על ידו כל בדיקה של החיובים הכלולים בחשבוניות התובעת, אלא הוא הניח כי הדבר נעשה ע"י מי שהעביר לו את החשבוניות לתשלום (עמ' 22 שורות 23-27), ומכאן שכרם לא יכול היה ב"זמן אמת" לדעת איזה עבודות בדיוק עשתה התובעת עבור סיעת פז. אין ספק כי תיאור כרם את התנהלות סיעת פז אל מול קדימה מעידה על מערכת קלוקלת במובן זה שלא הוכח כי היתה בקרה אמיתית על התשלומים שבוצעו לספקים, ולפחות לא לתובעת כספק הפרסום.

למעשה כרם מאשר כי רק בדיעבד,  לאחר קבלת דרישת התובעת ומעבר על החשבוניות (בשנת 2013), הוא אישר, במכתבו, לאחר בדיקה, כי כל אותם תשלומים לספקים בסך של 166,220 ₪ היו תשלומים שקדימה התחייבה לפרוע אותם לתובעת, ומשכך כלולים בתשלומי קדימה, על אף שלא יכול היה להציג ראיה כלשהי לכך שדווקא תשלומים אלו היו כלולים בחשבוניות התובעת. למעשה הוא אישר כי רק בדיעבד, לאור דרישת התובעת, ערך בדיקה של החשבוניות אחת לאחת ו"אישר" רק את אלו שניתן היה להבין את הקשר שלהן למערכת הבחירות ולשירותי התובעת כספק שירותי הפרסום, במובנם הרחב.

24. אלא שאינני מוצאת שיש בהתנהלות קלוקלת כזו כדי להפוך לראיה שהתובעת תוכל להבנות ממנה בכדי להוכיח תביעתה וזאת ממספר סיבות:

ראשית, חלק מדרישות הספקים עליהן היא מסתמכת הינם בגין פריטים שבוודאות כלולים בהזמנה 108. כך למשל חשבוניות אבו רחמון עוסקות בשירותי הדפסה וחשבונית ב'4 מתיחס מפורשות להדפסת חוברות אשר ניתן לראות כי היא כלולה בהזמנה 108; כך למשל רכישת פוליגל (לוח פלסטי) הכלול בחשבונית ב'14, ב'15 ומשמש להכנת שלטי חוצות, או גרפיקה עבור פרסום חוצות אשר ברור כי נדרשת לצורך ביצוע פרסום החוצות (ב'18).

שנית, גם באם נצא מהנחה כי התשלום הראשון של קדימה, כנגד חשבונית 10 שולם רק בעבור השירותים הכלולים בהזמנה 108 (אשר יש לזכור כי היא "הזמנה" ערוכה על ידי התובעת עצמה ללא חתימת מזמין כלשהו אשר הוצאה ביום הוצאת חשבונית 10!), הרי שמאיר לא יכול היה להסביר בעבור מה שולם התשלום השני. טענתו כי התשלום השני שולם עבור "הארכת" הזמנה 108, איננה סבירה בכלל. הרי חומרי הפרסום הכלולים בהזמנה 108 כבר בוצעו, אז איזה שירות נוסף נתנה התובעת במערכת הבחירות לאחר ביצוע הזמנה 108? לתובעת בלבד הפתרונים לקושיה זו, והם לא הובאו בפני בגרסה נתמכת בבדל ראיה.

אילו אכן רצתה התובעת להוכיח כי התשלום מקדימה שולם בעבור שירותים אחרים שהיא נתנה (מלבד מימון ביניים לתשלום עבור ספקים קטנים בגין שירותי פרסום שונים) מדוע לא הציגה חשבוניות אחרות או הוצאות שהיו לה (מעבר לאותם תשלומים לספקים) בגין שירותי הפרסום שביצעה במערכת הבחירות אשר היו "שוות" למעלה מ-208,000 ₪?

שלישית, טענת התובעת כי לא יתכן שתשלומי קדימה היו בעבור אותן דרישות ספקים, שכן חשבוניות התובעת שעל בסיסן שילמה קדימה הוצאו עוד לפני שהוצאו מרבית דרישות הספקים, דינה להידחות. כפי שניתן לראות מהתנהלות הצדדים ב"זמן אמת", חשבונית 10 הוצאה ע"י התובעת בד בבד עם הוצאת הזמנה 108, באותו היום. ברור כי התנהלות כזו איננה מציגה התנהלות כלכלית אמיתית, שכן ברור שמיד עם הוצאת הזמנה לא יכולה לקום זכאות לתשלום. מכאן שיש להניח כי התקיים אחד משני מצבים: או שהתובעת קיבלה תשלום לפני ביצוע עבודות או תשלומים על ידה כמקדמה על החשבון, או שהתשלום בוצע לאחר השלמת מתן השירותים ע"י התובעת, ורק האסמכתאות לכל העסקאות מול הספקים, הוצאו והוצגו במועד מאוחר יותר. כך או כך, בהעדר עדויות כלשהן בדבר השיטה בה פעלה התובעת אל מול סיעת פז, לא ניתן לקבוע כי לא קיים קשר בין תשלומי קדימה לבין דרישות הספקים, או כי תשלומי קדימה לא כללו את אותן דרישות של ספקים.

מכל האמור לעיל עולה, כפי שציינתי בפתח הדיון, שהתובעת לא עשתה את הנדרש על מנת להוכיח את תביעתה. לא במישור הוכחת הסכומים הנתבעים והיותם "מחוץ" ומעבר לתשלומים שקיבלה התובעת מקדימה בגין שירותי פרסום שנתנה לסיעת פז במערכת הבחירות, ולא במישור הוכחת חבות או התחייבות אישית של מי מהנתבעים כלפיה.

הפרכת טענות אינה תחליף להבאת ראיות, בוודאי שלא מקום בו העלתה התובעת טענות בדבר "כפיה" או "אילוץ" כלכלי כלפי הנתבעים (כהסבר להתנהלותה) ומקום בו מלוא הראיות מצויות בהישג ידה של התובעת (כך על פי עדות מנהלה) ולמרות זאת לא הביאה אפילו בדל מהם בפני.

אשר על כן אני דוחה את התביעה, ומחייבת את התובעת לשאת בהוצאות הנתבעים בגין שכ"ט עו"ד בסך של 12,000 ₪. סכום זה נפסק בין היתר בהתחשב בעובדה כי נתבע 2 כלל לא התיצב לדיון. הסכום ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום,  כ"ו סיוון תשע"ו, 02 יולי 2016, בהעדר הצדדים.