דף ראשי | שלח מכתב

תקציר הפרשה: מוסר תשלומים ירוד לעיתונאים 23/03/2005 | פרשת נטוויז'ן | halemo חברת נטוויז'ן המחזיקה את אתר התוכן נענע מזמינה לפעמים מאמרים וכתבות מעיתונאים תמורת סכום כסף נמוך. היא לא תמיד משלמת. מוסר התשלומים שלה די ירוד. לפעמים היא מבינה שהיא צריכה לשלם לכותבי המאמרים רק דרך בית המשפט בהליך משפטי יקר מבחינתה. ביום 27 פברואר 2004 הזמינה חברת נטוויז'ן מאמר בן 400 מילה עובר אתר "נענע" שבבעלותה. הובטח תשלום בסך 250 ש"ח. המאמר נכתב ופורסם באתר נענע מיד ביום למחרת. זה המאמר המדובר באתר נענע http://net.nana.co.il/Article/?ArticleID=108335&sid=10 וזה עותק מהמאמר המקורי והלא ערוך http://halemo.net/info/views/0007.html זה עותק של כתב התביעה court20040404.html נטוויז'ן היתה צריכה להעביר תשלום על העובדה שבוצעה, אך היא החליטה שלא לעשות זאת. נטוויז'ן לא שילמה יותר מ 60 יום את התשלום ומסיבותיה שלה דחתה ודחתה את התשלום. כידוע לכל העיתונאים ברשימה, עיתונאים לא תובעים את העיתונים שלא משלמים להם, אחרת הם יישרפו בשוק העיתונות. לי אין את הבעיה הזאת. ביום 4 אפריל 2004 הגשתי תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בעכו. התביעה היתה על סך 5,000 ש"ח על עשיית עושר ולא במשפט ועל הפרת זכויות יוצרים (לא היה הסכם בין הצדדים). בהמשך, חברת נטוויז'ן הגישה כתב הגנה ובקשה למחיקת התביעה על הסף court20040422.html בדיון הראשון לא הופיע נציג חברת נטוויז'ן, וזאת אחרי שהם הגישו כתב הגנה ועוד בקשה למחיקת התביעה. במעמד צד אחד התקבל פסק דין על ידי שופט ראשון שקובע שנטויז'ן ישלמו 6,000 ש"ח. ההחלטה court20040503.html חברת נטוויז'ן ביקשה לבטל את פסק הדין וטענו לטעות באי הופעה לדיון. הם נאלצו לשלם לי הוצאות בסך 1,500 ש"ח. הם שילמו מיד, כמובן. בהמשך התקיימו עוד שני דיונים, כשהשופטת השניה בדיון השני חותרת לפשרה בין הצדדים. אני סירבתי, ולמרות זאת נכתב בפרוטוקול ביתה המשפט שאני מסכים לפשרה. הגשתי בקשה לתיקון הפרוטוקול ולמחיקת פסק הדין. הסברתי לבית המשפט שאני לא אשתוק על סילוף דבריי בפרוטוקול. בקשתי התקבלה והשופטת השניה בדיון השלישי פסלה את עצמה (מבלי שהצדדים ביקשו). התיק הועבר לסגן הנשיא של בית המשפט (שופט שלישי בסבב), וזה הורה להעביר אותו לשופט רביעי. בדיון הרביעי שהתקיים אצל השופט הרביעי, הוסמך השופט על ידי הצדדים לפסוק מה השכר המגיע לי ככותב, לאחר שאמר שלדעתו לא מדובר בהפרת זכויות יוצרים, אלא על אי תשלום שכר על עבודה. נטוויז'ן טענה שלא חתמתי על טפסים שלהם. לאחר דין ודברים, כשנציג נטוויז'ן בוכה ומתלונן שההליך המשפטי עלה לחברה הרבה כסף והם בסך הכל היו צריכים לשלם לי 250 ש"ח בלבד, השופט פסק כי על הטור שכתבתי עבור נענע מגיע לי שכר ראוי בסך 750 ש"ח. כלומר פי 3 מהסכום המקורי. בסה"כ, מכל הסיפור יצאתי מורווח סך של 2,250 ש"ח, סכום של 2,000 ש"ח יותר מהשכר המקורי. פי 9 מהשכר המקורי שהיה צריך להיות משולם לי על טור עיתונות בן 400 מילה. פסק הדין כאן court20050310.html באותו דיון, שלא לפרוטוקול, ביקש נציג נטוויז'ן צו איסור פרסום על פסק הדין. לטענתו, פרסום פסק הדין יפגע במוניטין של חברת נטוויז'ן. בית המשפט סירב כמובן לבקשה השטותית הזאת. נטוויז'ן לא שונה הרבה מעיתונים שלא משלמים לכותבים בזמן או את הסכום שהוסכם עליו. עיתונאים לא נוהגים לתבוע את העיתון שביקש מהם לכתוב מאמר, טור או כתבה. הגיע הזמן שזה ישתנה ושעיתונאים לא יפחדו להשתין לכיוון מי שמרמה אותם ומנצל את חולשתם.