דף ראשי | שלח מכתב

 

 

 

 

 

תקציר הפרשה: כשגולשת מתוסכלת מתחרפנת

 

07/04/2004 | פרשת נינה | halemo

 

בחודש נובמבר 2001 התלוננה גולשת בכינוי נינה למשטרת ישראל על הטרדתה לכאורה, לאחר שהח"מ מצא כי היא מטרידה אותו בשם בדוי ברשת. רק ביום 26 דצמבר 2001 הוזמן הח"מ לחקירה בתחנת המשטרה בעכו. לאחר שמירה על זכות השתיקה, הוא נעצר ונכלא בגין סירובו לדבר על יחסיו הוירטואליים עם הגולשת המתוסכלת שהתלוננה כנגדו. רק לאחר יממה וחצי הוא שוחרר ממעצרו. את המשטרה שעצרה אותו הוא לימד מאיפה משתין הדג.

 

 

רקע

 

בשנת 2001 הכרתי גולשת בכינוי נינה. נינה, מעצבת גרפית במקצועה (כך הציגה את עצמה) יצרה קשר שהתפתח לידידות וירטואלית ברשת האינטרנט. במהלך אותה תקופה דיברנו הרבה דרך תוכנת ICQ, החלפנו יצירות גרפיות ואפילו עשינו אחת ביחד, יצירה בשם "מונה לוזר" שהציגה את ראש הממשלה אהוד ברק כ"מונה ליזה".

 

המונה לוזר

http://halemo.net/satiroom/images2/monaloser2.jpg

 

 

במהלך אותה תקופה הושמצתי על ידי גולשת בכינוי "קציפה ירקרקה". ההשמצות היו בפורומים לעיצוב גרפי באתר תפוז ובאתר נענע. חלק מהשמצות גלשו לתגובות כאילו בשמי באתרים כמו ynet.

 

לאחר חקירה קצרה, החשד נפל על ידידתי הוירטואלית "נינה".

 

באמצע חודש נובמבר 2001, משך תקופה של מספר ימים התנהלה מלחמה בפורום "עיצוב גרפי" בתפוז (כיום נקרא בשם פורום "תקשורת חזותית"). במשך תקופה הושמצתי על ידי כינויים שונים שמקורם הוא אותה גולשת משמיצה בכינוי "קציפה ירקרקה".

 

 

התלונה למשטרה

 

ביום 25 נובמבר 2001 הוגשה תלונה למשטרת חיפה, כך על פי מסמך סגירת תיק החקירה מספר 4628/01.

 

ביום 10 דצמבר 2001 עוברת התלונה למשטרת עכו, כך על פי עדותו של בא כוח המשטרה בפרוטוקול בית המשפט מיום 16 ינואר 2002 (בש 1060/02).

 

 

חשיפת המשמיצה

 

ביום 28 נובמבר 2001 נחשפה המשמיצה "קציפה ירקרקה" באופן סופי וברור. בעזרת טריק טכנולוגי פשוט הנקרא webbug, שלחתי שני אימיילים, אחד לנינה והשני לקציפה ירקרקה. פתיחת המכתבים בתוכנת הדואר או באתר הדואר, שלחה את נתוני המחשב הסטנדרטיים ששולח כל דפדפן: כתובת IP, סוג מערכת ההפעלה וסוג הדפדפן. בשני המקרים הנתונים היו זהים אחד לשני והמסקנה היתה אחת: הגולשת המשמיצה בכינוי "קציפה ירקרקה" היא לא אחרת מאשר אותה ידידה בכינוי "נינה".

 

עוד על webbug, כאן

http://halemo.net/edoar/0009/0002.html

 

פניתי לנינה והסברתי לה שעליתי עליה. הסברתי שאני מקבל את זה כבדיחה וזהו. נינה לא אהבה את החשיפה שלה ואיימה כי תפנה למשטרת ישראל כדי שימררו לי את החיים. למעשה, כבר פנתה בתלונת שווא למשטרה.

 

 

החקירה

 

ביום 26 דצמבר 2001 הוזמנתי טלפונית לחקירה במשטרת עכו. בשעה 12:30 בצהרים התייצבתי לחקירה במשטרת עכו. בחקירה החלטתי לשמור על זכות השתיקה ולא לענות לשאלות החוקר.

 

לאחר כשעה של שאלות, נלקחתי לקצין משטרה, מפקד משרד חקירות בעכו חתם על כניסתי למעצר בבית מעצר גליל הסמוך לתחנת המשטרה.

 

 

המעצר

 

ביום 26 דצמבר 2001 בשעה 14:00 הוכנסתי לחדר מספר 11 בבית מעצר "גליל" בעכו. ביליתי בתא מעצר עם עוד מספר עצירים. החדר היה מלא ונאלצתי להעביר את הלילה על הרצפה בניגוד לחוק המעצרים החדש.

 

ביום 27 דצמבר 2001, למחרת היום, בשעה 08:00 נלקחתי לבית המשפט השלום בעכו לשם הארכת מעצר. לאחר ישיבה של שעתיים במרתף בית המשפט הצפוף והמחניק מעשן סיגריות, הועלתי לאולמו של השופט פארס פלאח.

 

בדיון שהתקיים, הוארך מעצרי לשלושה ימים נוספים לשם המשך חקירה. לאחר הדיון הוחזרתי למרתף בית המשפט להמשך שהייה עד לחזרה לבית מעצר גליל, פחות מקילומטר מבניין בית המשפט.

 

תיק מ 4187/01: פרוטוקול המעצר

court20011227.html

 

 

תפיסת המחשבים

 

באותו היום, בשעה 16:00 הגיעו שני שוטרים לביתי לשם החרמת המחשבים. המשטרה הוציאה צו תפיסת מחשבים במעמד צד אחד. שני מחשבים ודפדפת צהובה נלקחו על ידי המשטרה מדירתי. המחשבים הובאו לחדר החקירות בתחנת המשטרה בעכו (בש 7779/01).

 

תיק בש 7779.01: צו חיפוש ותפיסת מחשבים

court20011227b.html

 

 

 

השחרור

 

בשעה 16:30 נלקחתי מחדר המעצר בעכו לחקירה חוזרת אצל החוקר שחקר אותי לראשונה ביום שלפני. שיתפתי פעולה, עניתי על השאלות ושוחררתי לביתי, לא לפני שחוקר המשטרה המתלהב הבטיח לי כתב אישום בטוח, בין השאר על העלבת עובד ציבור (קיללתי אותו כשהוא הגיע לבית מעצר לדבר איתי).

 

 

הפרסום בעיתונות

 

באותו הערב, בשעה 17:30 כשהגעתי לביתי, התחלתי לכתוב את סיפור המעצר על מחשב ששאלתי מאחותי.

 

ביום למחרת, יום שישי, 28 דצמבר 2001, פרסמתי את סיפור המעצר במספר פורומים, בהם פורום "תרבות דיגיטלית" באתר נענע וכן בפורום "עיצוב גרפי" באתר תפוז. בשני הפורומים הללו שהפורטלים שלהם היו מעורבים בהשמצות, נמחקו הפרסומים. הפרסומים נשארו בפורומים האחרים, בהם "העניין שלנו" בהייד פארק ובפורום "סקופים וחדשות" באתר רוטר נט.

 

סיפור המעצר המלא

pr20011228.html

 

 

בקשה להחזרת המחשבים התפוסים

 

ביום 2 ינואר 2002, לאחר סירובה של משטרת ישראל להחזיר את המחשבים התפוסים, הוגשה בקשה בכתב להשבת מיטלטלין לבית המשפט השלום בעכו. בבקשה פורטו הטענות כנגד משטרת ישראל שמחזיקה את המחשבים בניגוד לחוק. החוק מתיר החזקת מחשבים למשך 48 שעות בלבד (בש 1060/02).

 

ביום 7 ינואר 2002, התקבלה תגובתה של משטרת ישראל התקבלה בבית המשפט. המשטרה טענה כי המחשבים לא משמשים למשלח יד, ואף טענה בשקריות כי המבקש אינו בעל מקצוע במחשבים, בניגוד לראיות הברורות.

 

 

החזרת המחשבים התפוסים

 

ביום 16 ינואר 2002 התקיים דיון בבית המשפט השלום בעכו באולמו של השופט ג'מיל נאסר. בדיון נחשפה המשטרה במערומיה. נציג המשטרה לא ידע לתת תשובות לשאלות השופט, והראיות המצביעות על כך שהמבקש הוא בעל מקצוע במחשבים ועשה הכל כדי לדבר עם המשטרה לפני הפניה לבית המשפט, היו ברורות וחזקות.

 

לאחר הדיון קיבל השופט נאסר החלטה בדבר החזרת המחשבים התפוסים לידי המבקש עד ליום המחרת בשעה 15:00.

 

בש 1060/02: פרוטוקול והחלטה בדבר החזרת המחשבים התפוסים

court20020116.html

 

 

ביום 17 ינואר 2002 הוחזרו המחשבים לידי על ידי המשטרה. בבדיקה שלי את המחשבים מאוחר יותר בביתי, גיליתי כי המשטרה גלשה במחשבים התפוסים דרך חשבון האינטרנט שלי בחברת נטוויז'ן.

 

ביום 2 יוני 2002 הוגשה תלונה למחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) כנגד השוטרים המעורבים בפרשה.

 

 

סגירת תיק החקירה

 

ביום 2 מרץ 2003 סגרה פרקליטות מחוז חיפה את תיק החקירה. עילת הסגירה: לא נמצאו ראיות מספיקות להעמדה לדין.

 

בכך נסגרה חלקית הסאגה של תלונת שווא מצד גולשת אינטרנט מתוסכלת כנגד גולש אינטרנט אחר שחשף את השמצותיה כלפיו.

 

 

סוף דבר

 

פרשה זו אינה גמורה ועדיין לא נאמרה בה המילה האחרונה.

 

 

 

 






רחל יהודית פרומקין
"נינה"
(וגם "קציפה ירקרקה")