כתבי בי דין:
תשובת המבקש לתגובת המשיב בבקשה להזמנת עדים

06/06/2004 | פרשת יואב יצחק | halemo

בבית המשפט השלום

בתל אביב יפו

ת"א 33613/03

בעניין שבין:

משה הלוי, המבקש (נתבע 3)
מרחוב האורן 15/20 ת"ד 5052 עכו 24406

טלפון/פקס: 04.9818044

- נ ג ד -

יואב יצחק, המשיב (התובע)
מרחוב שלונסקי 6 פתח תקווה 49298
ע"י ב"כ עוה"ד אמיר טיטונוביץ ואח'
מגדל משה אביב (קומה 42)
דרך ז'בוטינסקי 7, רמת גן 520 52
טל' 03.6114080
פקס' 03.6114081

תשובת המבקש לתגובת המשיב בבקשה להזמנת עדים

בהתאם להחלטת כבוד בית המשפט מיום 03/06/2004, מצורפת בזה תשובת הנתבע והמבקש משה הלוי (להלן: "המבקש") מדוע יש לזמן את התובע והמשיב יואב יצחק (להלן: "המשיב") לתת את עדותו בבית המשפט.

הקדמה

1. על החלטת בית המשפט מיום 03/06/2004 למד המשיב מאתר האינטרנט של בית המשפט ומתשובתו בדואר אלקטרוני של בא כוח המשיב, עו"ד אמיר טיטונוביץ' (להלן: "בא כוח המשיב").

2. תשובתו של בא כוח המשיב נשלחה אל המבקש באמצעות דואר אלקטרוני כקובץ ממעבד תמלילים ללא הנספחים שצירף המשיב לתגובתו. לפיכך תשובתו של המבקש לא תתייחס לגופם של הנספחים שהוגשו, אלא לתשובה עצמה בלבד.

3. לתשובה זאת הוקצבו 3 ימים בלבד על פי החלטת בית המשפט מיום חמישי 03/06/2004 ותשובה זו נכתבת תחת לחץ זמנים.

התנהגות חסרת אתיקה ועבירה על החוק של עו"ד אמיר טיטונוביץ', בא כוח המשיב

4. המשיב ובעיקר בא כוח המשיב החליטו "לשבור את הכלים" ולהביא כראיות חלק מתכתובת הדואר האלקטרוני שנוהלה בין המבקש שאינו מיוצג בהליך זה לבין בא כוח המשיב.

5. בין בא כוח המשיב לבין המבקש היתה הבנה כתובה שהתכתובת ביניהם תהיה ותישאר אישית וחסויה.

6. ביום 07/12/2003 אף כתב בא כוח המשיב בדואר אלקטרוני למבקש את הדברים הבאים:

"מר הלוי,

אין לי כל עניין לפרסם תגובה כלשהי באתרך.

אני מרשה לעצמי להתכתב אתך בחופשיות מתוך הנחה, שההתכתבות נשארת בינינו ואינה מתפרסמת ברבים.

ככל שאני טועה, אחדל מהתכתבות זו."

7. בתשובה לדברים הנ"ל, הבהיר המבקש לבא כוח המשיב את מה שהיה ידוע ומוסכם כבר ביניהם:

"עו"ד טיטונוביץ,

אל חשש.

ההתכתבות בינינו חסויה ולא תצא החוצה בשום שלב כל עוד אני חי.

ככה זה גם עם מרשך שמדיי פעם כותב לי ומנסה להעמיד אותי על "הכפשותיי" ".

8. בין בא כוח המשיב לבין המבקש היתה הסכמה שהתכתובת ההדדית ביניהם היא חסויה והינה שיחת חולין לא משפטית בניסיון לפתור את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט.

9. בא כוח המשיב, בניסיונו להציל את לקוחו המשיב מעדות מכרעת בבית המשפט לא בחל בעבירה על חוק הגנת הפרטיות תשמ"א 1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות").

10. סעיף 1 בחוק הגנת הפרטיות קובע כך:

1. איסור הפגיעה בפרטיות

לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו.

11. סעיף 2 ס"ק (5) בחוק הגנת הפרטיות קובע כך:

2. פגיעה בפרטיות מהי

פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:

(5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו;

12. סעיף 2 ס"ק (8) ו (9) בחוק הגנת הפרטיות קובע ומוסיף פגיעה בפרטיות מהי:

(8) הפרה של חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;

(9) שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;

13. בא כוח המשיב רמס ברגל גסה את פרטיותו של המבקש בעת שציטט (בצורה מסולפת) תכתובת שלא נועדה להיחשף בבית המשפט ונועדה לסגור עניינים מחוץ לבית המשפט.

14. כנגד בא כוח המשיב, עו"ד אמיר טיטונוביץ', תוגש בנפרד קובלנה משמעתית ללשכת עורכי הדין בנושא הפרת הפרטיות של המבקש.

15. על בית המשפט לתת את דעתו על דרכיו הנלוזות של המשיב ושל בא כוח המשיב בניהול ההליך המשפטי כולו ולפסוק כנגדם הוצאות בהתאם.

תשובת המבקש (נתבע) לתגובת המשיב (תובע)

16. תשובתו של המשיב שהוגשה לבית המשפט רצופה אי דיוקים, ראיות לא קבילות למכביר בצורת תכתובות מסולפות וערוכות של תכתובת דואר אלקטרוני שאינן עומדות בדיני הראיות.

17. בא כוח המשיב שעימו נוהלה מרבית התכתובת, לא צירף תצהיר מטעמו התומך בנספחים שצירף לתשובה, והעדיף להעמיד תצהיר של המשיב שלא היה צד לתכתובת ועדותו בכתב היא עדות מפי השמועה ואינה עדות קבילה. תדפיסי הדואר האלקטרוני אינם קבילים כראיה על פי דיני הראיות.

18. תגובתו של המשיב מבולבלת ורצופה דבר והיפוכו, מכילה טענות והיפוכן, השמצות על המבקש, השפלות כנגד המבקש וסילופי עובדות שכבר הוצגו באמצעות תצהיר עדות ראשית שהגיש המבקש לבית המשפט הנכבד ביום 1/1/2004. תשובת המשיב מלאה גיבובי מילים למכביר ודווקא תומכת בנימוקיו של המבקש מדוע יש להזמין את המשיב לעדות כפי שיפורט בהמשך תשובה זו.

19. בתשובה לסעיף 2 בתגובת המשיב:

הסדר הגישור והפשרה בין המשיב לבין נתבעים 1 ו 2, נעם וישעיהו רוטר (להלן: "הרוטרים") שצירף המשיב לתשובתו כנספח "א", אינו כולל את המבקש שהיה נתבע 3 בתיק. ההסדר התקיים כאשר תיק התביעה היה בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת"א 1609/01) וכלל את המשיב ואת הרוטרים בלבד. המבקש לא היה שותף להסדר זה.

20. סעיף 8 בהסדר הגישור קובע:

9. הסכם זה נכרת אך ורק בין הצדדים. בית המשפט יתבקש ליתן לו תוקף של פסק דין בתביעת התובע נגד רוטר בלבד, והוא אינו חל על התביעה (בשיעור 100,000 ש"ח) נגד הנתבע מס' 3. התובע מצהיר, כי בכוונתו להמשיך בבירור התביעה נגד הנתבע 3 ולמצות עמו את ההליכים.

21. הסדר הגישור אינו רלוונטי בין המשיב לרוטרים ואינו רלוונטי לסכסוך בין המבקש למשיב. הדברים שנכתבו בהסדר הגישור נאמרו לצורכי פשרה.

22. פרוטוקול הישיבה של קדם משפט מיום 2/12/2003 אינו רלוונטי לעניין העדויות והראיות שיוצגו בישיבת ההוכחות שתתקיים ביום 9/6/2004. לשם כך קיימת ישיבה הנקראת "ישיבת הוכחות".

23. המשיב אכן בחר שלא להגיש תצהיר עדות ראשית ולמלא פיו מים ולשמור על זכות השתיקה לנוכח הראיות והעובדות הרבות שנכתבו כנגדו. זאת בניגוד למלחמה מתוקשרת ושקרית שניהל המשיב מול המבקש ומול הרוטרים בעיתונים בהם הוא עובד בעת שהגיש את התביעה לבית המשפט המחוזי תל אביב, ת"א 1609/01 (ומשם נשלחה אחר כבוד לבית המשפט השלום לאור סכום התביעה, מחמת חוסר סמכות עניינית).

24. המבקש אכן פנה בבקשה לבית המשפט הנכבד על מנת שיעשה שימוש בסמכותו ויורה למשיב להגיש את תצהירו.

25. רק לאחר שכבוד השופטת יהודית שבח הורתה למשיב בפעם השנייה להגיש תצהיר עדות ראשית, והוטעתה על ידי המשיב לחשוב שהוא לא הגיש תצהיר מחמת השביתה הגדולה, כיבד המשיב את בית המשפט הנכבד ואת המבקש בהודעה רשמית על נייר שהוגשה לבית המשפט הנכבד על כך שאינו מתכוון להגיש תצהיר עדות ראשית. בכך נמנעה ממנו טענה מאוחרת על כשלים מנהליים בגין אי הגשת תצהיר עדות ראשית.

26. המבקש אכן הביע אכזבה רבה מכך שהמשיב לא יספר לבית המשפט בתצהיר מדוע כינה את כבוד השופטת דורית בייניש בכינויים מעליבים המפורטים בכתבי הטענות, מדוע עשה זאת בעבר ומדוע הוא ממשיך להציק לכבוד השופטת בייניש גם היום.

27. המבקש מפנה את תשומת ליבו של בית המשפט הנכבד להחלטה בתיק בג"צ 1993/03 (התנועה לאיכות השלטון נ' ראש הממשלה ואח') מיום 24/8/2003 בה מתייחסת כב' השופטת בייניש בחומרה לניסיונו של המשיב לפגוע בעבודתה.

פסק הדין נמצא גם באתר האינטרנט של בית המשפט, בקישור הבא:

http://62.90.71.124/files/03/930/019/n21/03019930.n21.HTM

28. ביום 5/5/2004 התקיימה ישיבת קדם משפט שניה ואחרונה בפני כבוד השופט קובי ורדי. בישיבה זו לא נכח המשיב ולא ניתן היה להפעיל את תקנה 167 לתקנות סדר דין אזרחי תשמ"ד 1984, ולהעיד את המשיב שלא נכח בישיבה. המשיב העדיף להתעסק בטרפוד מינויה של הגב' עדנה ארבל, פרקליטת המדינה לשעבר, לשופטת בבית המשפט העליון, כפי שניסה לעשות בעבר לגב' דורית בייניש (כתוארה אז). לפיכך, ישיבה קדם המשפט הפכה למיותרת מכיוון שגם המשיב לא הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו וגם לא ניתן היה לשמוע ממנו עדות ראשונית בנושא.

29. משנוכח המבקש סופית ובאופן ברור שהמשיב אינו יגיש תצהיר עדות ראשית, אפילו לא כזו ששוללת את הראיות והעובדות שנטענו כנגד בתצהיר עדות ראשית, ומשכבר נקבע תאריך לישיבת הוכחות, ביקש המבקש לזמן את המשיב שהוא גם התובע בתיק לתת את עדותו בבית המשפט. עדותו של המשיב עוזרת דווקא למבקש ולזכותו של המשיב ייאמר שהוא לא יעיז לשקר תחת אזהרה ומול פומביות הדיון מכיוון שהוא עיתונאי המבקר תכופות את מערכת המשפט ויודע היטב מה דינו של מי שמשקר בעדות תחת אזהרה.

30. לאור כל זאת, המבקש ביקש להזמין את המשיב כעד מטעם ההגנה. מכיוון שהעד הוא בעל דין (התובע בכבודו ובעצמו), ובין המשיב למבקש יש רגשות אישיים קשים, נעשתה פנייה מנומסת אל בא כוח המשיב.

31. בא כוח המשיב העדיף להתעלם במופגן ולא להשיב למבקש כנהוג בין צדדים. לאחר התעלמות של בא כוח משיב מהמבקש באופן מופגן, פנה שוב המבקש אל בא כוח המשיב. הפעם עם העתק המכתב למשיב בעצמו.

32. בתגובה לפניה זאת, הואשם המבקש על ידי המשיב בהטרדה. המשיב בסה"כ ביקש לפנות אליו באמצעות בא כוחו (שהתעלם במופגן מהמבקש). הוסבר למשיב שנעשתה בקשה להזמינו כעד מטעם ההגנה, ומכיוון שבא כוחו אינו ענה למכתבים כפי שעשה בעבר, נעשתה פנייה ישירה גם אליו.

33. הדברים נתמכים בתגובת המשיב שהוגשה לבית המשפט ביום 3/6/2003 ולא ברור למבקש על מה מלין המשיב. המשיב אינו פרימדונה חסינה ממתן עדות בבית משפט והוא כאחד האדם. אם עדותו עוזרת למבקש (שהוא הנתבע בתיק), הוא יוזמן כאחד האדם להעיד מטעם ההגנה. בית המשפט הנכבד מתבקש להזמינו כעד מטעם ההגנה.

34. המבקש לא מתכוון להפוך את אולם בית המשפט לקרקס, וסומך את ידיו על שופטת מקצועית שתנהל את הדיון. המבקש בטוח שבא כוח המשיב, עורך דין מדופלם במקצועו כבר הרבה מאוד שנים, יידע להגן על לקוחו מפני שאלות קנטרניות או משפילות מצד המבקש.

35. בתשובה לסעיף 15 בתגובת המשיב:

בא כוח המשיב עושה שימוש מסולף בתקנה 168 לתקנות סדר דין אזרחי תשמ"ד 1984 (להלן: "תקנות סדר דין אזרחי"). תקנה 168 לתקנות סדר דין אזרחי מסמיכה את בית המשפט לצוות על הוכחת עובדות על ידי תצהיר. ס"ק (א) קובע כי בית המשפט רשאי לבקש מבעל דין המבקש להביא עד מטעמו, להגיש את עדותו בכתב. בית המשפט לא קבע דבר כזה ולא הורה למבקש לעשות זאת.

36. בקדם המשפט הראשון שהתקיים ביום 2/12/2003, פעלה כבוד השופטת יהודית שבח על פי סמכותה לפי פרק י"ג לתקנות סדר דין אזרחי (קדם משפט), ועל פי תקנה בתקנה 143 לתקנות סדר דין אזרחי באותו הפרק ("סמכותו של שופט בקדם משפט"), והורתה לצדדים בלבד להגיש תצהיר עדות ראשית על פי ס"ק (5) לתקנה 143. קדם משפט נוסף נקבע על מנת לבדוק ולבחון את תצהירי עדות ראשית של הצדדים.

37. המבקש הגיש תצהיר עדות ראשית. המשיב בחר שלא להגיש תצהיר עדות ראשית עד למועד קדם המשפט השני והאחרון.

38. בקדם המשפט השני והאחרון שהתקיים ביום 5/5/2004 באולמו של כבוד השופט קובי ורדי, לא הופיע המשיב לדיון. לפיכך, לא ניתן היה לעשות שימוש בתקנה 146 לתקנות סדר דין אזרחי ("עדות בעלי דין בקדם משפט") ולזמן את המשיב לעדות ראשונה בישיבת קדם משפט ולבדוק תחת אזהרה מדוע אינו הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו. השופט ורדי קבע ישיבת הוכחות ליום 9/6/2004. השופט ורדי קבע שמי שהצהיר, יתייצב לחקירה על תצהירו במועד הנקוב.

39. משנקבעה ישיבת הוכחות, ביקש המבקש (נתבע) להזמין עד הגנה. לא נקבע בשום החלטה בתיק כי עד הגנה חייב להגיש תצהיר לפני מתן עדותו בבית המשפט.

40. ביום 18/5/2004 ביקש המבקש מבית המשפט הנכבד לפעול על פי סמכותו לפי תקנות 178 ו 189 ולזמן את המשיב (התובע) לעדות מטעם ההגנה.

41. בכל הכבוד, וכאמור, לא נעשה שימוש בתקנה 168 לתקנות סדר דין אזרחי בשום שלב על ידי בית המשפט. בית המשפט, בהליכי קדם משפט, עשה שימוש בתקנה 143 בתקנות סדר דין אזרחי ולא בתקנה 168.

42. בא כוח המשיב מנסה להטעות את בית המשפט הנכבד בסעיף 15 בתגובתו לבקשה להזמנת עדים.

43. בכל הכבוד, את הסכסוך בין הצדדים יש לראות באופן הבא:

שרירן עיתונות (המשיב) מגיע לשוק הרעיונות החדש ברשת האינטרנט, פותח דוכן במימון גורם עברייני שהורשע בדין (אתר אינטרנט בהלוואה שקיבל ממר יעקב נמרודי), מתחיל להרביץ לכולם, משמיץ את כולם, מאיים על כולם, מגיש נגד כולם תלונות שווא ותלונות שקר למשטרת ישראל וליועץ המשפטי לממשלה. במשך למעלה מארבע חודשים הוא מוציא דיבתם רעה בכל הארץ. כשקורבנותיו של הבריון מדממים ושבורים, אחד מאנשי הקהילה (המבקש), בשארית כוחותיו אומר משהו לא נעים לבריון בארבע עיניים. בתגובה, הבריון מכה אותו שוב, מספר לכולם שקרים, מתלונן עליו למשטרה, ליועץ המשפטי לממשלה ובכוונה תחילה מסלף את דבריו של זה שהרביץ לו, למען כולם יראו וייראו. הקורבן (המבקש) מבקש סליחה ומחילה בפומבי כדי לא לקבל שוב מכות מהבריון, אבל הבריון מרגיש מאוד חזק ומגיש גם תביעה על לשון הרע לבית המשפט. לאחר יותר משלוש שנים, כששעת העדות בבית המשפט מגיעה, שני הצדדים צריכים להעיד עדות אמת על מה שקרה. למזלו של הקורבן (המבקש), הבריון (המשיב) לא יעיז לשקר בבית המשפט מפחד פומביות הדיון ומפחד של ביצוע מעשה פלילי. הבריון יעדיף למלא פי מים ולשמור על זכות השתיקה כמו שלימדו אותו בהליכים פליליים. הקורבן (המבקש) מזמין את הבריון (המשיב) לתת את עדותו בהליך אזרחי.

נימוקים להזמנת התובע/משיב כעד מטעם ההגנה

44. בגלל הראיות:

זירת הסכסוך בין המבקש למשיב היא רשת האינטרנט. רשת האינטרנט בישראל ובעולם התפתחה במשך השנים האחרונות במהירות עצומה, אך דיני הראיות עדיין לא התפתחו דיין כדי שבית המשפט יקבל בלב שלם פלט מחשב משמיץ שתוכנו נכתב על ידי המשיב באתר האינטרנט שלו.

45. לפיכך עדותו של המשיב חשובה, מכיוון שהוא יוכל להכחיש או לאשר את הראיות הבעייתיות. מדובר במשיב (תובע) עצמו שהחל את ההליך.

46. הראיות שבתצהיר עדות ראשית שהגיש המבקש, הן ראיות שנכתבו על ידי התובע עצמו כמו כתבותיו המכפישות הרבות כנגד המבקש.

47. ראיות אחרות בתיק הן התנצלויות בכתב שקיבל המשיב מאת התובע. מכיוון שמדובר במשפט דיבה, יש משמעות רבה למתן התנצלות לנפגע לפני שתבע ויש משמעות להתנהגות הפוגע והנפגע. על המשיב להסביר לבית המשפט מדוע לא קיבל את התנצלויות המבקש. המשיב בעצמו דרש באופן מופגן מתן התנצלות פומבית, וקיבל אותה מעל ומעבר.

48. לעניין ההשלכות המשפטיות הנובעות ממצב בו המשיב שהוא בעל דין ואינו מביא ראיות שהן לכאורה לטובתו ומצויות בחזקתו לגביו נאמר כבר בפסיקה כי:

"כלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל-דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה ראיה, הייתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי-הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה" (ע"א 548/78, בית המשפט העליון, נועה שרון ואח' נ' יוסף לוי. פ"ד לה(1), 736, עמ' 762-763).

49. חסכון בזמן שיפוטי יקר:

עדותו הישירה של התובע תחסוך הבאתם של מספר עדים אחרים שהיו עדים למעשיו הרעים והפוגעים של המשיב במבקש. בכך, יחסך זמן שיפוטי יקר של הזמנת עדים, הכנתם לחקירה וחקירתם בידי הצד שכנגד.

50. המשיב התלונן בנושא הסכסוך גם למשטרת ישראל. משטרת ישראל חקרה בנושא תיק התביעה והסכסוך וסגרה את תלונתו של המשיב לאחר שאספה ראיות שבית המשפט עדיין לא נחשף אליהם. התיק נסגר לאחר שנה וחצי של חקירה. הבאת ממצאי המשטרה והפרקליטות כרוכה במתן צו שיפוטי למסירת מסמכים ובהבאת עד שהוא עובד ציבור. עדותו של המשיב שהוא בעל דין בתיק, תחסוך את כל ההליך הקשה הזה.

51. העדות חשובה לצורך בירור כל העובדות הרלוונטיות להגנה:

האירועים נשואי הסכסוך בתיק התביעה התרחשו בחודש מרץ 2001, לפני יותר משלוש שנים. את התמונה הטובה ביותר יקבל בית המשפט הן מעדותו של המבקש, והן מהמשיב (התובע) עצמו שיסביר לבית המשפט הנכבד מדוע ניהל מלחמת חורמה והשמצות כנגד המבקש ברשת האינטרנט, שבסופו של דבר הביא לפתיחת ההליך. לעניין מלחמות מילים בין צדדים יריבים בתביעת לשון הרע, ועל המשמעות של מעשיו של הנפגע, נא עיינו בפסק דין ע"א 4534/02, בית המשפט העליון, רשת שוקן ואח' נ' אילון הרציקוביץ' ,מיום 4/3/2004.

פסק הדין נמצא גם באתר האינטרנט של בית המשפט, בקישור הבא:

http://62.90.71.124/files/02/340/045/a05/02045340.a05.HTM

52. בגלל הגנות לשון הרע שנטענו כנגד התובע/משיב:

בכתב ההגנה ובתצהיר עדות ראשית שהגיש המבקש (הנתבע) נטענו הגנות של אשם עצמי תורם והתנהגות תורמת של המשיב (התובע). כמו כן נטען שאת הפרסום ראה רק המשיב ויש משמעות לשאלת היקף הפרסום. בית המשפט חייב לראות כי יש דברים בגו' ובזאת הוא יוכל להתרשם רק על פי עדותו של המשיב שהחל בהליך כתובע.

53. למען הצדק:

מתחילת ההליך המשפטי, המשיב שעוסק בעיתונות, נהנה מיתרון כנגד המבקש. הוא יכול היה לכתוב שקרים בנושא התביעה בעיתון מעריב ובעיתון גלובס בהם הוא עובד מזה שנים מבלי למצמץ כששיקר ומבלי לתת על כך את הדין. המשיב ניצל ברגל גסה את מעמדו כעיתונאי ואת הערך הדמוקרטי של חופש העיתונות כדי לגבב שקרים ולהשחיר פנים של ציבור בלתי מסוים. חופש גם בא כוח המשיב נהנה מיתרון כזה וכבר הפיק מאמר בגנות המבקש בעיתון גלובס.

54. עדות בבית המשפט נהנית מעקרון פומביות הדיון ועדות שקר תחת אזהרה נושאת בחובה עונשים כבדים בחוק. עדות האמת של המשיב היא חיונית ביותר ותציג באור אמיתי את הדברים ואת נושא הסכסוך בין הצדדים.

55. כדי לא לפתוח שוב את הסכסוך בין הרוטרים למשיב:

הרוטרים, הרב ישעיהו רוטר ובנו נעם רוטר, שהיו הנתבעים 1 ו 2 בתיק התביעה שהיה עדיין בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת"א 1609/01), הגיעו עם המשיב להסדר פשרה. הרב ישעיהו רוטר (נתבע 1) הוא מורה ומחנך בישראל, מנהיג קהילה דתית בעיר חיפה, שספג מהלומות קשות מצד המשיב. המשיב כינה אותו לעיני כל בעיתונו באינטרנט בכינוי המעליב "גנב" בשתי כתבות מכפישות עליו. מעמדו בקהילה רגיש.

56. הכתבות המכפישות כנגד הרב ישעיהו רוטר עדיין מתנוססות באתר האינטרנט של המשיב, ולמרות הסדר הפשרה בין המשיב לרוטרים, והבטחות בא כוח המשיב לרוטרים כי הכתבות ייגנזו, לא נעשה דבר. למרות הסדר הגישור, בין המשיב לרוטרים עדיין יש רגשות קשים.

57. גם כיום סופג הרב ישעיהו רוטר מהלומות מצד המשיב, אך הפעם הרב ישעיהו רוטר שותק ומנהל את חייו תוך התעלמות מהשמצות המשיב.

58. זימונו של הרב ישעיהו רוטר לעדות מטעם ההגנה תפתח את הסכסוך מחדש ועלול להפוך את דיון ההוכחות לקרקס ולמסע השפלה שיעבור הרב ישעיהו רוטר מצד התביעה.

59. עדותו של המשיב תחסוך כל זאת.

60. המבקש מפנה את תשומת ליבו של בית המשפט הנכבד לפסק דין בתיק ע"א 5653/98 (אמיליו פלוס נ' דינה חלוץ ואח') מיום 16/8/2001 בה מתייחס בית המשפט ובראשו כבוד הנשיא אהרון ברק לסוגיה שבה עיתונאי מכנה אדם בכינוי "גנב" בראש חוצות. המבקש מפנה את בית המשפט לסעיף 70 בפסק הדין, בה נקבע כי עיתונאי המכנה אדם בכינוי "גנב" בלא שתהיה לכך הוכחה, יחויב בפרסום לשון הרע.

פסק הדין נמצא גם באתר האינטרנט של בית המשפט, בקישור הבא:

http://62.90.71.124/files/98/530/056/g03/98056530.g03.HTM

61. כי המשיב/תובע הוא איש ציבור:

קיימת משמעות רבה לעדותו של איש ציבור ועיתונאי שתבע על לשון הרע, לאחר שפתח במלחמת מילים. המשיב כבר הוכר על ידי הפסיקה כאיש ציבור. בפסק דין ע"א 2685/00, בית המשפט המחוזי תל אביב, יואב יצחק (מערער) נ' ארנון מוזס ואח' (משיבים), מיום 5/2/2003, כתב בית המשפט הנכבד בסעיף י"ב לפסק הדין את הדברים הבאים:

"לענייננו - נראה לי כי המערער הגיע בתחום התקשורת לעמידה באור הזרקורים… בעצם הגשת התביעה הנוכחית (כמו רבות אחרות) חשף עצמו לביקורת, לרבות ביקורת הבאה לידי ביטוי בכתב ההגנה ובדיווח עליו… המערער הוא עיתונאי חוקר, שדיווח וחשף פרשיות רבות, ובתור שכזה נראה שיש לראות בו אישיות ציבורית".

62. הפסיקה כבר הכירה בכך שאל לאנשי ציבור שפותחים במלחמת מילים למהר ולהגיש תביעות לשון הרע כנגד יריביהם. הדבר נכון שבעתיים כלפי אנשי ציבור בעלי מעמד בכיר בעיתונות, בעלי אתר אינטרנט עצמאי, שאוחזים בעט ובמקלדת ויכולים בהינף מקש להביא את עמדתם לציבור.

63. התרשמות ישירה של בית המשפט מאופיו ומהימנותו של המשיב:

סעיף 22 לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה 1965 מאפשר בנסיבות מסוימות להביא ראיות בדבר אופיו, מהימנותו ושמו הרע של הנפגע. בית המשפט יקבל את ההתרשמות הכי טובה מעדותו הישירה של המשיב בנושא הסכסוך. למשיב יש כאן יתרון: הוא יכול לנסות להרשים לטובה את בית המשפט בצורה ישירה. לא ברור למבקש מדוע המשיב אינו שש לעשות זאת.

64. כדי שהמשיב יפסיק לזלזל באופן מופגן בבית המשפט השלום בתל אביב:

המשיב הביע לא אחת בכתביו הרבים את חוסר שביעות רצונו מבית המשפט השלום בתל אביב. הגדיל ועשה ואף עשה שתי כתבות נאצה בעיתון מעריב כנגד הנשיאה של בית משפט זה (ראו "דיקטטורה ושלום", עיתון מעריב, מוסף שבת, יואב יצחק, 7/2/2003; "דיקטטורה ושלום 2", עיתון מעריב, מוסף שבת, יואב יצחק, 14/2/2003).

65. המשיב אף תיאר בספרו משנת 1995 הנקרא "מחלקה ראשונה 1995" [ יואב יצחק, מחלקה ראשונה תשנ"ה 1995, (כרך ראשון - תחקירים, הוצאת עגל הזהב עיתונות בע"מ, הדפסה ראשונה, אוקטובר 1995) ], בעמוד 610, את חוסר שביעות רצונו מבית המשפט השלום בתל אביב (עותק של הספר נמצא בספרית בית המשפט המחוזי בתל אביב).

וכך כתב (כל הזכויות שמורות למשיב):

"יותר לא אתקרב לבית משפט השלום בתל אביב; אולי רק לביקורים הכרחיים במסגרת עבודתי כעיתונאי, או אם לא תהיה בידי ברירה אחרת. לדידי, התמשכותה של תביעה כה פשוטה על פני חמש וחצי שנים מהווה עינוי דין לשמו".

66. ראוי שבית המשפט הנכבד יכבד את המשיב בהזמנה להעיד מטעם ההגנה כמו אחד האדם. למשיב אין חסינות מפני מתן עדות.

סוף דבר

67. לאימות העובדות שנכתבו בבקשה זו, מצורף תצהירו של המבקש והוא מהווה חלק בלתי נפרד מבקשה זו.

68. לאור כל זאת, מתבקשת התייצבותו של המשיב כעד בפני בית המשפט הנכבד במועד הקבוע לישיבת ההוכחות ולכל ישיבה נדחית אחרת. בית המשפט הנכבד מתבקש לפעול על פי סמכותו לפי תקנה 178 ולפי תקנה 189 לתקנות סדר דין אזרחי התשמ"ד 1984.

69. לאור כל זאת, יש לחייב את המשיב בהוצאות הבקשה.

70. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.

יום ראשון, י"ז סיוון התשס"ד, 6 יוני 2004.

משה הלוי

הנתבע/המבקש.

…

תצהיר

אני הח"מ, משה הלוי, ת"ז 00000000, מרחוב האורן 15/20, ת"ד 5052 עכו, לאחר שהוזהרתי כדין כי עליי להצהיר אמת וכי אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן - מצהיר בזאת כלהלן:

1. שמי ופרטיי כלעיל.

2. אני עושה תצהירי זה בתמיכה לתשובה לתגובת המשיב לבקשה להזמנת עדים, אשר הוגשה על ידי התובע יואב יצחק (להלן: "המשיב") במסגרת תביעתו נגדי בת"א 33613/03 בבית משפט השלום בתל אביב.

3. התצהיר יתמוך בעובדות כפי שהובאו בתשובתי לתגובת המשיב לבקשה להזמנת עדים.

4. תצהיר זה מהווה חלק בלתי מתשובתי לתגובת המשיב לבקשה להזמנת עדים.

התנהגות חסרת אתיקה ועבירה על החוק של עו"ד אמיר טיטונוביץ', בא כוח המשיב

5. בין עו"ד אמיר טיטונוביץ', בא כוח המשיב (להלן: "בא כוח המשיב") לבין המבקש היתה הבנה כתובה שהתכתובת בדואר אלקטרוני ביניהם תהיה ותישאר אישית וחסויה.

6. ביום 07/12/2003 אף כתב בא כוח המשיב בדואר אלקטרוני למבקש את הדברים הבאים:

"מר הלוי,

אין לי כל עניין לפרסם תגובה כלשהי באתרך.

אני מרשה לעצמי להתכתב אתך בחופשיות מתוך הנחה, שההתכתבות נשארת בינינו ואינה מתפרסמת ברבים.

ככל שאני טועה, אחדל מהתכתבות זו."

7. בתשובה לדברים הנ"ל, הבהיר המבקש לבא כוח המשיב את מה שהיה ידוע ומוסכם כבר ביניהם:

"עו"ד טיטונוביץ,

אל חשש.

ההתכתבות בינינו חסויה ולא תצא החוצה בשום שלב כל עוד אני חי.

ככה זה גם עם מרשך שמדיי פעם כותב לי ומנסה להעמיד אותי על "הכפשותיי" ".

8. בא כוח המשיב, בניסיונו להציל את לקוחו המשיב מעדות מכרעת בבית המשפט לא בחל בעבירה על חוק הגנת הפרטיות תשמ"א 1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות").

9. בא כוח המשיב הפר את פרטיותי והפר את סעיף 1 ואת סעיף 2 ס"ק (5), (8), (9) לחוק הגנת הפרטיות.

תשובת המבקש (נתבע) לתגובת המשיב (תובע)

10. על פי הידוע לי, תשובתו של המשיב שהוגשה לבית המשפט רצופה אי דיוקים, ראיות לא קבילות למכביר בצורת תכתובות מסולפות וערוכות של תכתובת דואר אלקטרוני שאינן עומדות בדיני הראיות.

11. ביום 2/12/2003 התקיים דיון קדם משפט בפני כבוד השופטת יהודית שבח. בישיבה זו הורתה כבוד השופטת שבח לי להגיש תצהיר עדות ראשית עד ליום 5/1/2004. המשיב נדרש להגיש תצהיר עדות ראשית עד ליום 5/2/2004.

12. ישיבת קדם משפט נוספת נקבעה ליום 12/2/2004.

13. ביום 1/1/2004 הגשתי את תצהיר עדות ראשית שלו לבית המשפט.

14. המשיב בחר שלא להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ולא כיבד את בית המשפט ואותי בהודעה בעניין.

15. ביום 9/2/2004, לאחר שנוכחתי לדעת שהמשיב לא הגיש תצהיר עדות ראשית, ביקשתי מבית המשפט הנכבד לאסור הצגת ראיות מטעמו מכיוון שלא הגיש תצהיר עדות ראשית. עוד כתבתי כי ישיבת קדם המשפט הבאה ביום 12/2/2004 עלולה היתה להיות מיותרת לגרום לי טרטור. אני מגיע מהעיר עכו בצפון הארץ, כאשר הדיון מתקיים בבית המשפט השלום בתל אביב.

16. בתגובה לבקשתי, קבעה כבוד השופטת שבח כי המשיב יגיש את תצהירו בתוך 20 יום.

17. רק ביום 24/2/2004 הגיש בא כוח המשיב את הודעתו לבית המשפט ולי כי המשיב אינו מתכוון להגיש תצהיר עדות ראשית לבית המשפט.

18. ישיבת קדם משפט שניה ואחרונה נקבעה ליום 5/5/2004 בפני כבוד השופט קובי ורדי.

19. ביום 5/5/2004 התקיימה ישיבת קדם משפט. לדיון לא הגיע המשיב ולא נכח בדיון. בא כוחו ואני נכחנו בדיון. לא ניתן היה לחקור את המשיב על דוכן העדים לפי תקנה 167 לתקנות סדר דין אזרחי תשמ"ד 1984.

20. ישיבת הוכחות בפני כב' השופטת רות רונן נקבעה ליום 9/6/2004.

21. אני בחרתי להביא את המשיב כעד מטעם ההגנה. מכיוון שהמשיב לא הגיש תצהיר עדות ראשית, הוא לא יעלה על דוכן העדין לחקירה נגדית שתסייע דווקא לי ולהגנה בתיק.

22. מכיוון שהמשיב בעצמו נוהג להתעלם ממני ומפניותיי כבר שלוש שנים (תיק התביעה הוגש ביום 10 אפריל 2001 לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ת"א 1609/01), נעשתה פניה אל בא כוחו באמצעות דואר אלקטרוני. ייאמר כי גם בא כוחו נוהג להתעלם לעיתים מדברים שלא נוחים לו כאשר אני פונה אליו כמקובל בין צדדים.

23. ביום 18/5/2004 הגשתי בקשה להזמנת עדים לבית המשפט השלום בתל אביב. הבקשה נשלחה במקביל לבא כוח המשיב. בא כוח המשיב לא השיב לבקשתי.

24. ביום 19/5/2004 פניתי שוב לבא כוח המשיב עם הבקשה להזמנת עדים וצירפתי העתק גם למשיב בעצמו. בא כוח המשיב והמשיב בחרו שלא לענות לי.

25. ביום 27/5/2004 החליט בית המשפט לתת 7 ימים למשיב להשיב לבקשה להזמנת עדים.

26. ביום 30/5/2004 נודע לי על החלטת בית המשפט ופניתי לבא כוח המשיב והודעתי לו שיש לו 7 ימים להגיב לבקשתי להזמנת המשיב כעד מטעם ההגנה.

27. ביום 30/5/2004 השיב לי המשיב בעצמו והורה לי להפסיק להטריד אותו בענייני המשפט. הודעתי למשיב שמכיוון שבא כוחו אינו עונה לי כמקובל בין צדדים, והוא ככל הנראה יוזמן כעד מטעם ההגנה, הוא יהיה מכותב עד שבא כוחו ישיב לפניותיי.

28. המשיב רטן ושלח לי מכתבי דואר אלקטרוני נוספים שמאשימים אותי בכל מיני פשעים כנגדו. השבתי למשיב את תגובתי והסברתי לו שאם עשיתי משהו רע, שיפנה לרשויות המוסמכות כמו שהוא נוהג לעשות תמיד.

נימוקים להזמנת התובע/משיב כעד מטעם ההגנה

29. בגלל הראיות:

זירת הסכסוך ביני לבין המשיב היא רשת האינטרנט. רשת האינטרנט בישראל ובעולם התפתחה במשך השנים האחרונות במהירות עצומה, אך דיני הראיות עדיין לא התפתחו דיין כדי שבית המשפט יקבל בלב שלם פלט מחשב משמיץ שתוכנו נכתב על ידי המשיב באתר האינטרנט שלו.

30. לפיכך עדותו של המשיב חשובה, מכיוון שהוא יוכל להכחיש או לאשר את הראיות הבעייתית. מדובר במשיב (תובע) עצמו שהחל את ההליך.

31. הראיות שבתצהיר עדות ראשית שהגשתי, הן ראיות שנכתבו על ידי התובע עצמו כמו כתבותיו המכפישות הרבות כנגד המבקש.

32. ראיות אחרות בתיק הן התנצלויות בכתב שקיבל המשיב ממני לפני כחודש לפני הגשת התביעה. מכיוון שמדובר במשפט דיבה, יש משמעות רבה למתן התנצלות לנפגע לפני שתבע ויש משמעות להתנהגות הפוגע והנפגע. על המשיב להסביר לבית המשפט מדוע לא קיבל את התנצלויותיי הרבות. המשיב בעצמו דרש ממני באופן מופגן מתן התנצלות פומבית, וקיבל אותה מעל ומעבר.

33. חסכון בזמן שיפוטי יקר:

ידוע לי שעדותו הישירה של המשיב (התובע) תחסוך הבאתם של מספר עדים אחרים שהיו עדים למעשיו הרעים והפוגעים של המשיב בי. בכך, יחסך זמן שיפוטי יקר של הזמנת עדים, הכנתם לחקירה וחקירתם בידי הצד שכנגד.

34. המשיב התלונן כנגדי בנושא הסכסוך גם למשטרת ישראל. משטרת ישראל חקרה בנושא תיק התביעה והסכסוך וסגרה את תלונתו של המשיב כנגדי לאחר שאספה ראיות שבית המשפט עדיין לא נחשף אליהם. התיק נסגר לאחר שנה וחצי של חקירה. הבאת ממצאי המשטרה והפרקליטות כרוכה במתן צו שיפוטי למסירת מסמכים ובהבאת עד שהוא עובד ציבור. עדותו של המשיב שהוא בעל דין בתיק, תחסוך את כל ההליך הקשה הזה.

35. העדות חשובה לצורך בירור כל העובדות הרלוונטיות להגנה:

האירועים נשואי הסכסוך בתיק התביעה התרחשו בחודש מרץ 2001, לפני יותר משלוש שנים. את התמונה הטובה ביותר יקבל בית המשפט הן מעדותי, והן מהנתבע עצמו שיסביר לבית המשפט הנכבד מדוע ניהל מלחמת חורמה והשמצות כנגדי ברשת האינטרנט, שבסופו של דבר הביא לפתיחת ההליך.

36. בגלל הגנות לשון הרע שנטענו כנגד התובע/משיב:

בכתב ההגנה ובתצהיר עדות ראשית שהגשתי נטענו הגנות של אשם עצמי תורם והתנהגות תורמת של המשיב (התובע). כמו כן נטען שאת הפרסום ראה רק המשיב ויש משמעות לשאלת היקף הפרסום. בית המשפט חייב לראות כי יש דברים בגו' ובזאת הוא יוכל להתרשם רק על פי עדותו של המשיב שהחל בהליך כתובע.

37. למען הצדק:

מתחילת ההליך המשפטי, המשיב שעוסק בעיתונות, נהנה ביתרון כנגדי. הוא יכול היה לכתוב שקרים בנושא התביעה בעיתון מעריב ובעיתון גלובס בהם הוא עובד מזה שנים מבלי למצמץ כששיקר ומבלי לתת על כך את הדין. גם בא כוח המשיב נהנה מיתרון כזה וכבר הפיק מאמר בגנות המבקש בעיתון גלובס.

38. ידוע לי שעדות בבית המשפט נהנית מעקרון פומביות הדיון ועדות שקר תחת אזהרה נושאת בחובה עונשים כבדים בחוק. עדות האמת של המשיב היא חיונית ביותר ותראה באור אמיתי את הדברים ואת נושא הסכסוך בין הצדדים.

39. כדי לא לפתוח שוב את הסכסוך בין הרוטרים למשיב:

40. ידוע לי שהכתבות המכפישות כנגד הרב ישעיהו רוטר עדיין מתנוססות באתר האינטרנט של המשיב, ולמרות הסדר הפשרה בין המשיב לרוטרים, והבטחות בא כוח המשיב לרוטרים כי הכתבות ייגנזו, לא נעשה דבר. למרות הסדר הגישור, בין המשיב לרוטרים עדיין יש רגשות קשים.

41. ידוע לי לאחר שיחה אישית עם הרב ישעיהו רוטר שגם כיום הוא סופג מהלומות מצד המשיב, אך הפעם הרב ישעיהו רוטר שותק ומנהל את חייו תוך התעלמות מהשמצות המשיב.

42. ידוע לי שזימונו של הרב ישעיהו רוטר לעדות מטעם ההגנה תפתח את הסכסוך מחדש ועלול להפוך את דיון ההוכחות לקרקס ולמסע השפלה שיעבור הרב ישעיהו רוטר מצד התביעה.

43. ככל הידוע לי, עדותו של המשיב תחסוך כל זאת.

44. כי המשיב/תובע הוא איש ציבור:

קיימת משמעות רבה לעדותו של איש ציבור ועיתונאי שתבע על לשון הרע, לאחר שפתח במלחמת מילים. המשיב כבר הוכר על ידי הפסיקה כאיש ציבור. בפסק דין ע"א 2685/00, בית המשפט המחוזי תל אביב, יואב יצחק (מערער) נ' ארנון מוזס ואח' (משיבים), מיום 5/2/2003, כתב בית המשפט הנכתב בסעיף י"ב לפסק הדין את הדברים הבאים:

45. ידוע לי שהפסיקה כבר הכירה בכך שאל לאנשי ציבור שפותחים במלחמת מילים למהר ולהגיש תביעות לשון הרע כנגד יריביהם. ידוע לי שהדבר נכון שבעתיים כלפי אנשי ציבור בעלי מעמד בכיר בעיתונות, בעלי אתר אינטרנט עצמאי, שאוחזים בעט ובמקלדת ויכולים בהינף מקש להביא את עמדתם לציבור.

46. התרשמות ישירה של בית המשפט מאופיו ומהימנותו של המשיב:

ידוע לי שסעיף 22 לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה 1965 מאפשר בנסיבות מסוימות להביא ראיות בדבר אופיו, מהימנותו ושמו הרע של הנפגע. בית המשפט יקבל את ההתרשמות הכי טובה מעדותו הישירה של המשיב בנושא הסכסוך.

47. כדי שהמשיב יפסיק לזלזל באופן מופגן בבית המשפט השלום בתל אביב:

ידוע לי שהמשיב הביע לא אחת בכתביו הרבים את חוסר שביעות רצונו מבית המשפט השלום בתל אביב. הגדיל ועשה ואף עשה שתי כתבות נאצה בעיתון מעריב כנגד הנשיאה של בית משפט זה (ראו "דיקטטורה ושלום", עיתון מעריב, מוסף שבת, יואב יצחק, 7/2/2003; "דיקטטורה ושלום 2", עיתון מעריב, מוסף שבת, יואב יצחק, 14/2/2003).

48. ידוע לי וקראתי בעבר שהמשיב תיאר בספרו משנת 1995 הנקרא "מחלקה ראשונה 1995" [ יואב יצחק, מחלקה ראשונה תשנ"ה 1995, (כרך ראשון - תחקירים, הוצאת עגל הזהב עיתונות בע"מ, הדפסה ראשונה, אוקטובר 1995) ], בעמוד 610, את חוסר שביעות רצונו מבית המשפט השלום בתל אביב (עותק של הספר נמצא בספרית בית המשפט המחוזי בתל אביב).

וכך כתב (כל הזכויות שמורות למשיב):

סוף דבר

49. זה שמי, זו חתימתי, ותוכן תצהירי אמת.

משה הלוי

המצהיר/הנתבע 3

אישור

אני הח"מ, משה ויסברג - עו"ד (מ.ר. 24721) מאשר בזה כי היום הופיע בפניי ה"ה משה הלוי, המוכר לי אישית, ולאחר שהזהרתיו כדין כי עליו להצהיר אמת וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן - אישר נכונות תצהירו דלעיל וחתם עליו בפניי.

יום ראשון, י"ז סיוון התשס"ד, 6 יוני 2004.

משה ויסברג, עו"ד

כתבי בי דין: תשובת המבקש לתגובת המשיב בבקשה להזמנת עדים

בבית המשפט השלום

בתל אביב יפו

תשובת המבקש לתגובת המשיב בבקשה להזמנת עדים

הקדמה

התנהגות חסרת אתיקה ועבירה על החוק של עו"ד אמיר טיטונוביץ', בא כוח המשיב

סוף דבר

תצהיר

נימוקים להזמנת התובע/משיב כעד מטעם ההגנה

סוף דבר

אישור

משה ויסברג, עו"ד

כתבי בי דין:
תשובת המבקש לתגובת המשיב בבקשה להזמנת עדים