כתבי בי דין:
הודעת התובע לעניין סיכומי הנתבע
28/10/2004
| פרשת יואב יצחק | halemo
בבית המשפט השלום תל אביב יפו
בפני
השופטת הנכבדה רות רונן
ת"א
33613/03
תאריך: 28/10/2004
בעניין:
התובע
יואב
יצחק
באמצעות בא
כוחם עוה"ד אמיר טיטונוביץ
ממגדל משה
אביב (קומה 42)
דרך
ז'בוטינסקי 7, רמת גן 52520
(טל'
03.6114080; פקס' 03.6114081)
הנתבעים
1.
ישעיהו רוטר
2. נועם
רוטר
שהתביעה נגדם
הסתיימה בהסדר גישור
3. הלוי משה
באמצעות בא
כוחו עו"ד א' אילון
מרחוב
בצלאל 1, רמת גן 52521
(טל'
03.6138370; פקס' 03.6138375)
הודעה לבית-המשפט הנכבד
למקרא
סיכומי התשובה, שהוגשו מטעם הנתבע, ואשר נמסרו לידי בא-כוח התובע רק ביום
27.10.04, מבקש התובע להפנות את תשומת-לבו של בית-המשפט הנכבד כדלהלן:
1.
סיכומי
התשובה מטעם הנתבע זרועים אי-דיוקים (לשון המעטה), ודומה שהנתבע מקווה שבית-המשפט
הנכבד לא יקרא את כתבי הטענות, הוגשו על-ידי בעלי-הדין, ואת הפרוטוקול ולא יעיין
במוצגים, אלא יסמוך על כך שהדברים, שנכתבו בסיכומי התשובה שלו נכונים ומדויקים.
לאור זאת
שהתובע יודע, כי בית-המשפט הנכבד יקרא גם יקרא את כל החומר שבפניו, הרי הוא לא
יפנה את בית-המשפט הנכבד לכל אי-הדיוקים הרבים, הזרועים לאורך 3 דפי סיכומי
התשובה, אלא יסתפק בכך, שהוא יציין שלמקרא סיכומי התשובה נודע משנה חשיבות
לבדיקת הדברים ולאימותם בחומר, המונח בפני בית-המשפט הנכבד.
2.
התובע מבקש
להפנות את תשומת-הלב רק לכך שבסיכומי התשובה "מעיד" בא-כוח הנתבע
"עדות" פסולה, שאין להתייחס אליה.
א.
כך, למשל,
בסעיף 13 לסיכומי התשובה, הוא מעיד (עדות מומחה?) בנוגע לאופן, שבו "צילום
מסך של דפדפן בתוכנת 'חלונות' של מיקרוסופט" צריך להיראות. זו אינה ידיעה
שיפוטית, ומאחר שהדבר לא הוכח במשפט, יש להתעלם מן הדברים (שלמיטב ידיעת התובע
גם אינם נכונים).
ב.
בסעיף 17
לסיכומי התשובה "מעיד" בא-כוח הנתבע (שוב עדות מומחה?), כאילו באתר
רוטר.נט ישנן "3 דרגות תפקידים", וכאילו מנהלי הפורום מכוני
"מנהלי אתר רוטר.נט". כאמור, הוא עושה כן לאור נסיונו של הנתבע להציג
את התובע כמי שבפרסמו דברים אודות "מנהלי אתר רוטר.נט" הוא התייחס גם
אליו. אין לקבל את "עדותו" של בא-כוח הנתבע בסיכומי התשובה. הדברים אינם
נכונים, והם לאהוכחו במשפט עצמו (ועוד: למעלה מן הצורך הוכח שבהתייחסו
למנהלי אתר רוטר.נט נהג התובע לנקוב בשמותיהם - ישעיהו ונעם רוטר).
ג.
גם
הדוגמאות לשמות אנונימיים (שמוטב לכנותם "פסבדונים"?) שבנספח א'
לסיכומי התשובה, מהווה "עדות", של בא-כוח הנתבע, בדבר עניינים, שאינם
מצויים בידיעתו השיפוטית של בית-המשפט הנכבד.
3.
על מנת
למנוע שגגה מלפני בית-המשפט הנכבד, מבקש התובע לציין, בתכלית הקיצור, את אלה:
א.
שלא כנטען
בסיכומי התשובה של הנתבע (בס' 3), את הפרסום נשוא התביעה, פרסם הנתבע תחת הכינוי
"נוטור יוני" ולא תחת הכינוי "HALEMO". עובדה זו לא היתה שנויה
במחלוקת, הנתבע הודה בכך, ובחקירתו יוחד פרק נרחב לשאלה מדוע הוא עשה שימוש
דווקא בכינוי זה ולא בכינוי "HALEMO".
ב.
התובע
מעולם לא הציג עצמו כעורך-דין. פרוטוקול בית-המשפט, אשר צורף לסיכומי התשובה
כנספח ב' (ממתי מותר להגיש ראיות במסגרת הסיכומים?), לא נכתב על-ידו, ויש לשער
שהמדובר בטעות של קלדנית. מכך ועד ייחוסה לתובע של עבירת ההתחזות המרחק גדול
ורב.
ג.
שלא כנטען
בסיכומי התשובה (ס' 12), הסכמתו של בא-כוח הנתבע להתנגדות להרחבת חזית
המחלוקת, לא הייתה לכך ש"טענה זו תיבחן לאחר דיון ההוכחות במסגרת
הסיכומים". ההסכמה הייתה לכך, שלא תותר הרחבת חזית (ראי לעניין זה גם ס' 12
לסיכומינו וההפניות שם).
רק אלמלא
הייתה הסכמה שכזו, היה מקום לקיום דיון, כבר באותו השלב, בשאלת הרחבת חזית
המחלוקת. הדיון התייתר לאור ההסכמה.
ד.
שלא כנטען
בס' 16 לסיכומי התשובה, "נימוק הגנה שנולד לנתבע לאחר הגשת התובענה",
אין משמעו נימוק הגנה, שעלה בדעתו של הנתבע רק לאחר הגשת התובענה. הכוונה
היא לנימוק הגנה (עובדתי), שלא היה ידוע לנתבע קודם לכן ושנודע לו רק
לאחר הגשת התובענה. אם תאמר אחרת, תרוקן את המונח "עדות כבושה" מכל
תוכן.
4.
הן בישיבת
קדם-משפט מיום 5.504 (ע' 1 לפרוטוקול הישיבה), והן בישיבת ההוכחות (ע' 10
לפרוטוקול ש' 28-29) התנגד בא-כוח התובע לכל עדות שמיעה, סברא, עדות בלתי
רלבנטית, הרחבת חזית וכל עדות בלתי קבילה בתצהיר הנתבע. בא-כוח הנתבע הסכים לכך
(ע/ 11, ש' 2).
לפיכך,
ולנוחיותו של בית-המשפט הנכבד, מצורף בזה דף, ובו פירוט כל הסעיפים בתצהיר
הנתבע, שהאמור בהם הנו בבחינת עדות בלתי קבילה, לה התנגד התובע, והטעם לכך. מן
הדין להתעלם מעדויות בלתי קבילות אלה.
5.
ואחרון:
סיכומי הנתבע וסיכומי התשובה שלו מודפסים באותיות זעירות וצפופות, אשר לו היו
מודפסות בגודל רגיל והמקובל, וברווחים סבירים, היו גורמים לכך שסיכומי יתפרשו
על-פני מספר הרבה יותר גדול מזה, שבית-המשפט הנכבד התיר. הנתבע לא הסתפק בכך.
בסיכומיו הוא חרג מעט מן המותר, ולסיכומיו ולסיכומי התשובה, הוא אף הרשה לעצמו
להוסיף נספחים, אשר גם בהם הוא העלה טענות וציטט ציטוטים ("שיטת הדלת
האחורית").
התובע מצדו
השתדל שלא לנהוג כך. ה"מחיר" היה בדמות זאת, שהוא פרש את טענותיו
"על דרך המלך" ולאו דווקא כתשובה לטענות הנתבע, שנכללו בסיכומיו
ובסיכומי התשובה שלו.
הרי לך טעם
נוסף, שלא לקבל את טענות הנתבע בסיכומיו ובסיכומי התשובה שלו כ"דברי אלוהים
חיים", אלא לבדקן, אחת לאחת, ולוודא שהאמור בהן משקף את מצב הדברים במשפט.
הרי לך טעם
שלא לזקוף לחובתו של התובע את הגשתו של מסמך קצר זה, וזאת שלא בגדר סדרי הדין,
שנקבעו על-ידי בית-המשפט הנכבד.
אמיר טיטונוביץ, עו"ד
בא כוח
התובע
|
