הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי
|
|
|
|
|
|
|
|
מי ישמור על התוכן שלנו (2) בגיליון
מספר 2 של "דואר חשמלי", בכתבה מספר 3, כתבתי (קישור) על כך
שמדינת ישראל אינה ערוכה כיום, לשמור על תכנים באינטרנט שהולכים ונעלמים כאשר
אתר האינטרנט נסגר מחוסר תקציב. תוכן עברי מקורי ורב יורד לטמיון בגלל שאף אחד
לא שמר. לא הגולשים, לא הבעלים וגם לא המדינה. כך אובדים להם תכנים עבריים
מקוריים ברשת בגלל העדר התייחסות מתאימה מצד כולם. בבריטניה,
לקחו את נושא שמירת התכנים המקוונים קצת יותר ברצינות. בבריטניה
עבר לאחרונה בקריאה שניה "חוק ספריות להפקדות חוקית" (The Legal Deposit Libraries Bill).
החוק חייב לעבור בקריאה שלישית בבית הלורדים על מנת שיאושר בסופו של דבר. החוק יבטיח
שחומר לא מודפס יהיה כפוף ל"חוק ספריות להפקדות חוקית", שכאמור עבר
בקריאה שניה בבית הנבחרים הבריטי. תחת החוק
הבריטי משנת 1911, עותק אחד מכל פרסום שהודפסה בממלכה הבריטית, חייב להיות מופקד
בששה מקומות שונים, ביניהם הספרייה הבריטית. החוק הנוכחי מתייחס כעת רק לחומר
מודפס (על נייר). בשנת 2000 הוקמה וועדה ל"הפקדות מרצון" ע"י
הספריות וארגון הסחר וההוצאה לאור, על מנת לפתח ולפקח קוד התנדבותי, על מנת
שיופקד חומר לא מודפס כמו תקליטורים, מיקרופיש ומיקרופילם. הוועדה לא
הרחיבה את פעולותיה לפרסומים מקוונים באתרי האינטרנט. ההסכם מרצון עבד היטב, אבל
הצורך בתמיכה קבועה היה גבוה מכיוון שהובאה דאגה שאם לא תגיע תמיכה כזו, חומר
אלקטרוני ומקוון רב ירד לטמיון וההיסטוריה של ההוצאה לאור המקוונת יאבדו לעד,
בשל מחסור בתקציב. זו החקיקה
הראשונה בעולם שמכירה בפרסומים מקוונים ואלקטרוניים. חקיקה זו מכירה בערך הרב של
הפרסומים שלא הודפסו על נייר. החקיקה תאפשר בעתיד לחוקרים והיסטוריונים לכתוב
ולפרסם מאמרים ותזות על הימים הראשונים של הפרסומים המקוונים. את החקיקה
בבריטניה יזם חבר הפרלמנט מטעם מפלגת הלייבור כריס מול (Chris Mole). ככל הנראה,
קיימים אתרי אינטרנט שברשותם חומר ודפי אינטרנט בעל ערך היסטורי וארכיוני. האם
בעתיד חומר כזה יוכל להיסחר כעתיקות בעלי ערך ? שמירת תוכן בישראל
בישראל
קיימים חוקים הנוגעים לשמירת תוכן עברי מקורי ע"י המדינה. פקודת העיתונות
משנת 1933 ותקפה עד לעצם יום זה, קובעת שכל ספר עיתון הכתוב ומודפס ברשיון שניתן
ע"י המדינה, חייב להעביר עותק מהעיתון המודפס למספר גופים. 8. מסירת גיליונות של העיתון (תיקון: תשי"ג) (1)
מיד להופעתו של כל גיליון של עיתון או של הוספה לעיתון , חייב עורכו למסור העתק
אחד לגנזך המדינה, אחד לספריית הכנסת, אחד למשרד המזכיר הראשי, אחד למשרד החינוך
והתרבות ואחד לממונה על המחוז, ואילו שני העתקים לבית-הספרים הלאומי
והאוניברסיטאי. (2)
כל אדם שאינו ממלא אחר הוראות סעיף זה יאשם בעבירה ובכל פעם שהוא עובר על סעיף
זה יהא צפוי לקנס של עשרים וחמש לירות. 24. חובה למסור העתקים מספרים (תיקון: תשי"ג) ספר
שלם אשר יידפס בישראל לאחר מתן תוקף לפקודה זו, יחד עם כל המפות, הצילומים ושאר
הפיתוחים השייכים לו, וגם מכל מהדורה חדשה אשר תצא לאור בכל הוספה או שינוי, בין
שהשינויים או ההוספות יהיו בגופו של הספר ובין שיהיו במפות, בצילומים, או בשאר
הפיתוחים השייכים לו, בין שהמהדורה הראשונה של הספר יוצאת לאור לפני קבל פקודה
זו תוקף ובין שתצא לאור לאחריה, יימסרו חינם ובלי טענות ומענות על ידי המוציא
לאור העתק אחד לגנזך המדינה, אחד לספריית הכנסת, ואחד למשרד החינוך והתרבות,
ואילו שני העתקים לבית-הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. ההעתקים הללו יימסרו בתוך
חודש ימים מיום צאת הספר לראשונה ממכבש הדפוס. 27. עונשו של מו"ל שאינו מוסר ספרים (תיקון: תשי"ג) כל
מוציא-לאור שאינו מוסר העתק מכל ספר, או מכל מהדורה חדשה של ספר, בהתאם לסעיף
24, דינו - קנס עד עשרים וחמש לירות. אחרית דבר
האם יגיע
היום ואנחנו כעם נצטער על היום שבו לא שמרנו את התוכן העברי ברשת, רק בגלל
הזילות בו? האם המחוקק הישראלי ישכיל ליצור חוק שיאפשר שמירת תכנים מקוונים ברשת
האינטרנט שעתידים להיות בעלי ערך בעתיד? קישורים
לשון החוק
הבריטי http://www.parliament.the-stationery-office.co.uk/pa/cm200203/cmbills/026/03026.1-6.html כתבה ב The Register הבריטי http://www.theregister.co.uk/content/6/30339.html פקודת
העיתונות 1933 http://www.amalnet.k12.il/sites/commun/law/frm_pkudat.htm מאמר קודם:
מי ישמור על התוכן שלנו (1) http://halemo.net/edoar/0002/0003.html נאומו של
כריס מול, יוזם החוק, בפרלמנט הבריטי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
