הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

 

 

 

 

 

חוק ניירות ערך הותאם לעידן האינטרנט

 

משה הלוי |  דואר חשמלי | גליון מספר 10

[email protected]

01/05/2003

 

חוק נוסף שחוקק ע"י הכנסת נכנס לספר החוקים הישראלי ומגדיר את רשת האינטרנט ככלי עבודה מרכזי לדיווח הודעות לרשות לניירות ערך. הדיווחים לרשות לניירות ערך דווחו עד כה דרך מכתבים בדואר רגיל ודרך פקס וטלפון.

 

ההתייחסות הראשונה לרשת האינטרנט קיימת בחוק חתימה אלקטרונית תשס"א 2001 סעיף 24 לחוק:

24. ביצוע ותקנות

(א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, וכן לקבוע -

(3) את דרכי העיון במרשם, לרבות בתקשורת האלקטרונית ובאתר האינטרנט של הממשלה.

 

התייחסות נוספת ומפורשת של המחוקק הישראלי לאינטרנט, היתה השוואתה של רשת האינטרנט  כאל "אמצעי פרסום בכתב", השווה לכאורה לעיתון מודפס, באמצעות תיקון מספר 22 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה) משנת 1959 שקבע שאסור לבצע סקרים באינטרנט ביום הבחירות, כשם שאלו אסורים בכלי התקשורת האחרים הטלוויזיה, הרדיו והעיתון.

 

כתבה על חוק הבחירות (דרכי תעמולה) והאינטרנט

http://halemo.net/info/elections/index.html

 

 

ביום 27 אפריל 2003 נכנסו לתוקפם המעשי תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני) התשס"ג 2003. משמעות התקנות החדשות שנוסחו בוועדות הכנסת השונות (וועדת חוקה וועדת המדע) הוא שהחל מחודש מאי 2003, יוכלו גורמים שונים לדווח לרשות לניירות ערך שהיא גוף ממשלתי גם בעזרת אתרי אינטרנט שהוקמו לשם כך במיוחד, וקישור אליהם נמצא בחוק. כך למעשה, לראשונה בספר החוקים הישראלי קיים קישור אל אתר אינטרנט שיפעל מתוקף חוק קיים חוק ניירות ערך.

 

 

מי היא הרשות לניירות ערך?

 

רשות ניירות ערך הוקמה על פי חוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968, ותפקידה הוא שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, כפי שנקבע בחוק.

 

במסגרת תפקידה מטפלת הרשות, בין היתר, בתחומים אלה:

 

·        מתן היתר לפרסום תשקיפים שעל פיהם מציעים תאגידים ניירות ערך לציבור.

·        הסדרת הפעילות של ענף קרנות הנאמנות ופיקוח עליו.

·        מעקב אחר דוחות שוטפים שכל תאגיד חייב להגיש לאחר שהציע ניירות ערך לציבור וכל עוד ניירות הערך נמצאים בידי הציבור.

·        מעקב אחר מפרטים של הצעות רכש

·        פיקוח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה

·        רישוי מנהלי תיקים ויועצי השקעות, פיקוח על מילוי חובותיהם וטיפול בעבירות משמעת

·        עריכת חקירות בעבירות על חוק ניירות ערך, חוק השקעות משותפות בנאמנות, חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות ובעבירות על חוקים נוספים מקום שהן כרוכות בעבירות על חוקים אלה.

 

 

חובת הדיווח לבורסה ולרשות לניירות ערך

 

חברות ציבוריות שמניותיהן נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, חייבות בדיווח מדי תקופה לגבי נושאים שונים. כך למשל, חברה ציבורית חייבת לדווח לבורסה ולרשות לניירות ערך על שכר הבכירים, על שינוי הון עצמי של החברה, על חשש לירידה ברווחים או עליה בהם, על הקצאה ניירות ערך נוספים של החברה, על רכישה עצמית של ניירות ערך של החברה מהציבור, מצבה הכספי של החברה, נזילות הכספים בחברה, שינויים בהשקעות של החברה ועוד נושאים רבים המאפשרים ליצור שקיפות וגילוי נאות של מהלכי החברה הנסחרת בבורסה עבור המשקיעים בבורסה.

 

עד כה דווחו לבורסה ולרשות לניירות ערך בעזרת האמצעים הקיימים כמו משלוח דואר רגיל או רשום, משלוח הדוחות בפקס ולאחרונה גם משלוח קבצים בדואר אלקטרוני, אבל ללא אזכור לפעולה זו בחוק שהיה קיים עד כה.

 

 

הבורסה לניירות ערך

 

הבורסה לניירות ערך היא חברה מוגבלת בערבות, שבעליה, המכונים "חברי בורסה", הם בנקים וחברים שאינם בנקים שבאמצעותם יכול כל משקיע לסחור בבורסה. חברי בורסה רבים מציעים ללקוחותיהם שירותי מסחר באמצעות האינטרנט. מבנה הבורסה ופעולותיה מוסדרים בחוק ניירות ערך ורשות ניירות ערך מפקחת על פעילותה.

 

אתר הבורסה לניירות ערך

http://www.tase.co.il

 

 

באתר האינטרנט של הבורסה כבר קיימת מערכת הודעות שנקרא "מאיה" maya, ראשי תיבות של "מערכת אינטרנט הודעות (של חברות)". במערכת זו, שולחים החברות שמניותיהן נסחרות בבורסה, הודעות אל הבורסה המפרטות את פעילותן, אזהרות רווח והפסד, כניסה של בכירים לתפקיד, תביעות לבית משפט שהוגשו נגדן או שהן הגישו, עסקאות שנחתמו, ואירועים נוספים, המחויבים בדיווח על פי חוק ניירות ערך.

 

מאיה, מערכת אינטרנט להודעות של חברות

http://maya.tase.co.il

 

 

באתר "מאיה" שמפעילה הבורסה לניירות ערך של תל אביב, ניתן למצוא הודעות של חברות בפורמט קובץ PDF, שהוא פורמט קבצים של חברת אדובי (Adobe), המאפשר ליצור מסמך כלשהו במעבד תמלילים, ולשמור אותו בפורמט שניתן להדפסה מאוחרת, בדיוק כשהם שהיה מודפס אם תוכנת מעבד התמלילים היתה מפיקה אותו למדפסת המקומית.

 

תוכנת אקרובט (Acrobat) של חברת אדובי מתקינה על מחשב המשתמש מדפסת וירטואלית שניתן להדפיס אליה את המסמך מכל מעבד תמלילים, ולמעשה המסמך "מודפס" אל קובץ עם סיומת PDF, וכל משתמש וגולש אחר יכול להתקין תוכנה שתקרא את המסמך, תוכנה בשם Acrobat Reader (אקרובט רידר). תוכנה זו היא נפוצה מאוד ברחבי רשת האינטנרט וניתן להורידה בחינם מאתר האינטרנט של חברת אדובי. את התוכנה שמייצרת מסמכים בפורמט PDF ונקרא רק "אקרובט" יש לרכוש במחיר מלא.

 

דוגמה לדיווח מקוון של חברת "ריטליקס" הנסחרת בבורסה

http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=57052

 

 

למרות שהדיווחים הללו של חברות אל הבורסה ואל הרשות לניירות ערך קיימות כבר זמן די רב, חוק ניירות ערך לא התייחס למשמעות של העבודה עם רשת האינטרנט ככלי מרכזי לדיווחים ולצפייה בדיווחים של חברות ציבוריות.

 

כמו כן, עד כה לא אומתו הדיווחים של החברות שנשלחו בדואר רגיל או בפקס מול הגורם המקבל. כך למעשה, ניתן לבצע זיוף קל ופשוט של הודעות שישלחו אל הבורסה, והללו יפרסמו אותן ללא בדיקה נוספת מול הגורם שכביכול שלח אותן.

 

 

חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001

 

בשנת 2001 חוקק חוק חתימה אלקטרונית אשר קבע שיטות לחתימה ולאישורם של מסמכים באמצעים טכנולוגיים. החוק נכנס לתוקף בתחילת חודש אוקטובר 2001. החתימה והאישור נדרשו על מנת לתת תוקף לשליחתם של מסמכים ומתן אישור שהמסמך אכן נשלח ונחתם ע"י האדם (או הגוף) הנכון, זה שחתימתו מתיימרת להיות על המסמך.

 

נכונות החתימה האלקטרונית על מסמכים נועדה לתת תוקף משפטי מחייב למסמכים שנשלחו בדואר אלקטרוני וברשת האינטרנט. חשיבותו של חוק חתימה אלקטרונית היא בכך שגם המסחר האלקטרוני יכול להתפתח בצורה נכונה, ולקבל תוקף משפטי כאשר מקרה כלשהו יגיע לבית המשפט.

 

חוק חתימה אלקטרונית קבע קיומם של גורמים מאשרים, מעין נוטריונים מקוונים שיכולים לקבוע שמסמך או עסקה, יש להם תוקף משפטי מחייב. הגורמים המאשרים הם גופים שהוסמכו על ידי המדינה לתת אישורים ותעודות לעסקאות ולהחלפת מסמכים באמצעות רשת האינטרנט. גופים אילו מאשרים למעשה את החתימה ומפיקים תעודה אלקטרונית.

 

כמו כל חוק שנחקק במדינת ישראל, הותקנו תקנות כיצד ליישם את החוק בפועל. אחת התקנות תקנות חתימה אלקטרונית (רישום גורם מאשר וניהולו) התשס"א 2001 הגדירה עבור גופים המעונינים להירשם כגופים מאשרים, את נוהלי העבודה ואת התקנים שעליהם לעמוד בהם על מנת לזכות בתואר "גורם מאשר".

 

מדינת ישראל הקימה גוף נוסף שנקרא "רשם הגורמים המאשרים" שתפקידו לפקח על הגופים הפרטיים המאשרים חתימות אלקטרוניות.

 

 

תיקונים בחוק ניירות ערך והתאמתו לעידן האינטרנט

 

במהלך שנת 2002, נערכו דיונים בוועדות הכנסת, בעיקר בוועדת המדע והאינטרנט של הכנסת, וכן בוועדת חוקה חוק ומשפט, על התאמתו של חוק ניירות ערך משנת 1968 לעבודה בעידן החדש.

 

שינוי החוק התבקש על מנת לתת תוקף חוקי למשלוח דיווחים של חברות ציבוריות שמניותיהן נסחרות בבורסה, באמצעים ובכלים מודרניים לדיווח. כיום, הדיווחים של החברות מפוקססות לרוב או נשלחות באמצעות דואר רגיל או שליחים אל הגורמים המדווחים.

 

קיימים שלושה גורמים המחויבים בדיווח: הרשות לניירות ערך (גוף ממשלתי), הבורסה לניירות ערך בתל אביב (גוף פרטי ציבורי) ורשם החברות (גוף ממשלתי).

 

בחוק ניירות ערך בוצעו מספר תיקונים, וכן תוכנו תקנות קיימות ונוספו לחוק תקנות מתאימות לדיווח אלקטרוני. שיטת הדיווח האלקטרוני שנוספה לחוק אינה רק דיווח הנשלח באמצעות דואר אלקטרוני או אתר אינטרנט, אלא דיווח אלקטרוני מאומת המקבל תוקף משפטי מחייב על פי חוק חתימה אלקטרונית משנת 2001.

 

שני תקנות חדשות נוספו למערכת החוקים של חוק ניירות ערך:

1. תקנות ניירות ערך (מאשר חתימה), התשס"ג 2003

2. תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני) התשס"ג 2003

 

התקנה הראשונה המתייחסת למאשר החתימה, נחתמה כבר ביום 26 פברואר 2003 ע"י שר האוצר ושר המשפטים דאז, סילבן שלום ומאיר שיטרית (בהתאמה). התקנות בעניין חתימה ודיווח אלקטרוני נחתמו ע"י שר האוצר הנוכחי בנימין נתניהו, ומהוות משלים לתקנות האחרות.

 

 

מאשר החתימה

 

על פי התקנות והחוק, גוף המבקש להיות גורם מאשר חתימה (אלקטרונית) לחוק ניירות ערך, חייב להגיש בקשה בכתב לרשות לניירות ערך בירושלים, גם אם אלו כבר אושרו ע"י רשם הגורמים המאשרים ששייך למשרד המשפטים בירושלים.

 

כיום קיימים שני גופים מאשרים של חתימות אלקטרוניות: חברת קומסיין (ComSign) בע"מ מיסודה של חברת VeriSign  הבינלאומית (חברת בת של חברת קומדע), וחברת סקיורנט (SerureNet) בע"מ, שניהם חברות שאושרו להיות גורם מאשר בחודש פברואר 2003.

 

אתר חברת קומסיין

http://www.comsign.co.il

 

אתר חברת קומדע

http://www.comda.co.il

 

אתר חברת סקיורנט

http://ica.co.il

 

מרשם הגורמים המאשרים באתר משרד המשפטים

http://www.justice.gov.il/rashamgormimmashrim/gormimmeashrim/default.asp

 

 

מאשרי החתימות התבקשו על פי התקנות לעבוד עם אתר האינטרנט של הרשות לניירות ערך שהוקם לצורך העניין ונקרא "מגנא" מערכת גילוי נאות אלקטרונית.

 

 

מגנא: מערכת גילוי נאות אלקטרונית

 

מגנא, ראשי תיבות של מערכת גילוי נאות אלקטרונית, היא מערכת המחשב של הרשות לניירות ערך המשמשת לקליטת הדיווחים של הגורמים המדווחים (תאגידים, נאמני תעודות, חתמים), וכן מיועדת להפצת המידע שדווח אל הציבור.

 

על מנת לעבוד עם הרשות לניירות ערך בצורה של עסקאות מאובטחות היטב ומערכת שתקבל מסמכים ודיווחים מחברות שחייבות לדווח על פי החוק, היה צורך להקים תשתית באתר האינטרנט של הרשות לניירות ערך, אשר תדע לקבל דיווחים מגורמים מדווחים, וכן מתן אפשרות לגורמים אחרים, כמו ציבור המשקיעים, לעיין בדיווחים שהתקבלו.

 

לשם כך הוגדרו בתקנות ניירות ערך (מאשר חתימה) וכן בתקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני) שני אתרי אינטרנט לצורך העניין: "אתר הדיווח" ו"אתר ההפצה".

 

אתר הרשות לניירות ערך

http://www.isa.gov.il

 

 

"אתר הדיווח" על פי התקנות, הוא אתר האינטרנט של הרשות, שאליו מתבצע הדיווח האלקטרוני לרשות. זהו אתר מאובטח, מכיוון שלא כל אחד יכול לשלוח דיווחים, אלא רק מי שהוגדר לצורך כך.

https://filing.magna.gov.il

 

"אתר ההפצה" על פי התקנות, הוא אתר האינטרנט של הרשות, הפתוח לעיון הציבור, ובו מוצגים דיווחי הגורמים המדווחים. אתר זה אינו מאובטח, כי לא נשלחים אליו דיווחים החייבים באימות, אלא רק ניתן לקרוא ממנו דיווחים קיימים.

http://www.magna.isa.gov.il

 

בזמן כתיבת שורות אלו, אתרי האינטרנט הללו אינם פועלים, אך יפעלו בעתיד, ככל הנראה כבר בחודש מאי 2003. כתובת האתרים (URLs) כאמור מוגדרת בתקנות.

 

תקנות ניירות ערך פירטו כיצד יתבצע הדיווח המקוון. התקשורת בין המחשב השולח דיווח לבין המחשב המקבל את הדיווח (מגנא), תתבצע בערוץ מאובטח, הידוע יותר בכינוי SSL. בעזרת הצפנה הכוללת מפתח פרטי ומפתח ציבורי, יעברו מסרים בין המערכות ולדיווח האלקטרוני יהיה תוקף משפטי לאחר שהגורם המאשר המעורב בהפצת הדיווח אל מערכת המגנא, יספק תעודה ואישור חתימה.

 

 

חתימה ודיווח אלקטרוני: התהליך הטכני

 

תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני) מפרטות לראשונה בחוק ישראלי כלשהו, תהליך טכני ממוחשב מרגע משלוח הדיווח עד להגעתו אל המערכת המקבלת את הדיווח, היא מערכת מגנא של הרשות לניירות ערך.

 

בפרק ד בתקנות, פורט התהליך הטכני בכל סעיף וסעיף:

 

תקנה 10 קובעת שמסמך אלקטרוני (קובץ ממעבד תמלילים) יקבל את התאריך שבו יתקבל במערכת מגנא. האישור לקבלת המסמך יופיע באתר הדיווח ויישלח לכתובת דואר אלקטרוני של מורשה החתימה האלקטרונית.  מורשה החתימה הוא אדם המכהן במשרה בכירה ומונה ע"י הגורם המדווח, הוא התאגיד או החברה המדווחים.

 

תקנה 10 קובעת שכל מסמך שמתקבל חייב לעבור בדיקות קבלה טכניות, ביניהם בדיקות שהקובץ אינו נגוע בוירוס (נגיף מחשב) או בקוד עוין שעלול לגרום נזק או שיבוש למחשב הרשות לניירות ערך. אם מסמך כלשהו לא עבר את הבדיקה בהצלחה, הוא לא יחשב כדיווח, למרות שהתקבל.

 

תקנה 11 קובעת שבכל מסמך המוגש באופן אלקטרוני, לא יהיו קישורים (hyper links) לתוך מידע במסמך או מחוצה לו, חוץ מקישורים פנימיים מתוכן העניינים אל תוך גוף המסמך עצמו.

 

תקנה 12 קובעת שכל מסמך המצורף לטופס דיווח (דף עם טופס באתר האינטרנט של הרשות), יוכן באמצעות תוכנה שמתאימה לשימוש במערכת מגנא, המשמשת ליצירת קבצים בפורמט PDF.

 

התקנה אינה מפרטת אילו תוכנות מתאימות, אבל אפשר להניח כי מסמך ממעבד תמלילים בפורמט RTF או DOC, מתאים למשל לעבודה עם מעבד התמלילים של מיקרוסופט, WORD, שבעזרתו ניתן "להדפיס" את המסמך ולהמיר אותו לפורמט PDF של תוכנת אקרובט של חברת אדובי.

 

ניתן לצרף קבצים מוכנים בפורמט PDF, אך אילו מוגבלים בחיפוש הטקסט בתוכם, ואילו יתקבלו רק אם לגורם המדווח אין שליטה על הכנת המסמך.

 

סעיף 12 בתקנה קובע כי דיווח אלקטרוני לא יכלול קבצי וידאו, אודיו או אנימציה. המסמך לא יכלול תמונות למעט גרפים, טבלאות, לוגו או סמל של התאגיד המדווח.

 

תהליך המשלוח של המסמכים יתבצע באמצעות הצפנה בעזרת החברות המאשרות את החתימה האלקטרונית. הדבר יתבצע על ידי כך ששולח הדיווח יצפין את המסמך באמצעות מפתח פרטי, הנקרא בתקנות מאשר החתימה "אסימון" (token). אסימון על פי התקנות הללו הוא "התקן פיזי המתחבר בכניסה למחשב המדווח, והמשמש לאחסון מפתח פרטי, מפתח ציבורי ותעודה אלקטרונית, אשר בשילוב סיסמה הידועה לבעל התעודה האלקטרונית, מאפשרים גישה מורשית לאתר הדיווח של מגנא".

 

 

עיון ושימוש במידע באתר האינטרנט על פי החוק

 

פרק ו בתקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני) מפרט את השימוש במידע שקיים באתר האינטרנט של הציבור ופתוח לציבור לעיון ושימוש.

 

סעיף א בתקנה 16 בפרק ו קובע כי הכניסה לאתר ההפצה והעיון במידע הם פטורים בכל אגרה כלשהי.

 

בסעיף ב בתקנה 16 שהורדת נתונים מהאתר מחייבת תשלום אגרה המפורטת בתוספת לתקנות. על פי התוספת לתקנות שנחתמה ע"י שר האוצר בנימין נתניהו מפורטים הסכומים הבאים:

אגרה שנתית עבור הורדת נתונים לפי תקנה 16(ב) עומדת על 60,000 ש"ח (!!!).

העתק מאושר לפי תקנה 18(ג) עד 5 עמודים עומדת על 37 ש"ח בלבד.

העתק מאושר לפי תקנה 18(ג) לכל עמוד נוסף עומדת על 3 ש"ח.

 

למרות המחירים הללו, סעיף ג בתקנה 16 קובע שאם הורדת הנתונים מאתר ההפצה של הרשות היא בהיקף סביר ואינה מיועדת לצורך מכירה של נתונים, הצגתם או העברתם באופן שיטתי, ההורדה תהיה בחינם ולא תהיה חייבת באגרה.

 

 

אחרית דבר

 

המהפכה המקוונת בישראל עושה צעד נוסף. הפעם בחקיקה. כבר היום, למרות שאין הדבר מוסדר בחוק, ניתן להוריד פסקי דין מאתר בתי המשפט, להיכנס לתיקים הנדונים בבית המשפט (רק ע"י בעלי הדין בתיק ועורכי דינם), לגשת לאתרי האינטרנט של הממשלה ולקבל מידע על חקיקה השייכת לאותו משרד ולקבל נסח טאבו (רישום בעלות על מקרקעין) דרך האינטרנט ובדואר אלקטרוני.

 

הבורסה לניירות ערך עברה כבר מזמן משיטת הכרוז והצעקות באולם המסחר, אל שיטת הכרוז הממוחשב (כר"ם), ולאפשרות מסחר דרך אתרי האינטרנט של הברוקרים המספקים שירות זה.

 

הבורסה לניירות ערך כבר מפעילה מזה זמן מערכת הודעות ממוחשבות בשם "מאיה" כפי שפורט לעיל, בה ניתן לעיין בכל יום בהודעות של תאגידים.

 

הרשות לניירות ערך היא גוף ממשלתי והחקיקה החדשה מתאימה את העבודה לשנות ה 2000 המודרניות.

 

חוק ניירות ערך הוא החוק השלישי המתאים עצמו לעבודה עם אינטרנט, לאחר חוק חתימה אלקטרונית וחוק הבחירות (דרכי תעמולה). הפעם מדובר בחוק הכולל תקנות המגדירות היטב תפקידו של אתר אינטרנט ודרכי העבודה עמו.

 

 

הרהור טכני קטן שלי

 

על פי התיקונים בחוק ניירות ערך, אתרי האינטרנט בהם מתבצעים דיווחים מקוונים, חייבים להיות מאובטחים. הדרישה היא מהגורמים המאשרים, אותן חברות פרטיות שתפקידן לאשר את החתימה.

 

לעומת זאת, האתר הנוכחי של הרשות לניירות ערך (גוף ממשלתי) ובו גם תופעל מערכת מגנא, נמצא על שרת IIS גירסה 4 של מיקרוסופט, שאינה הגרסה המתקדמת ביותר (קיימת כבר גרסה 5), ואינו המאובטח ביותר בעולם, ולמעשה כבר קיימת רשימה של באגים ידועים שלו המאפשרים חדירה אליו.

 

בבדיקה שלי בעזרת סניפר (sniffer), תוכנה לניתוח פרוטוקולי תקשורת בין מחשב מקומי למחשב מרוחק, ניתן לראות את שמו של שרת האינטרנט של הרשות לניירות ערך:

 

זו הבקשה מהמחשב שלי לקבלת דף אינטרנט:

 

GET /default.asp?active=home HTTP/1.1

Accept: */*

Referer: http://www.isa.gov.il/

Accept-Language: he,en;q=0.5

Accept-Encoding: gzip, deflate

User-Agent: Mozilla/4.0 (compatible; MSIE 6.0; Windows 98; COM+ 1.0.2204)

Host: www.isa.gov.il

Connection: Keep-Alive

Cache-Control: no-cache

Cookie: ASPSESSIONIDQQGGQGBE=ILOJCEGBMKMEFOEHKCLLOCIJ

 

 

וזו תשובתו של השרת המרוחק הכולל גם את שמו וגרסתו של שרת (Server) של הרשות לניירות ערך:

 

HTTP/1.1 200 OK

Server: Microsoft-IIS/4.0

Date: Mon, 28 Apr 2003 10:07:13 GMT

Content-Type: text/html

Cache-control: private

Transfer-Encoding: chunked

 

 

וזו השורה המפרטת את סוג השרת והגרסה שלו:

 

Server: Microsoft-IIS/4.0

 

 

וכאן יש רשימה של באגים ידועים ומחדלי אבטחה בשרתי IIS

http://cve.mitre.org/cgi-bin/cvekey.cgi?keyword=IIS

 

 

 

קבצים מצורפים

תקנות ניירות ערך (מאשר חתימה), התשס"ג 2003

eapproval.pdf

 

תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני), התשס"ג 2003

ereport.pdf