הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

 

 

 

 






מידע חבלני מהאינטרנט אינו הוכחה לחברות בארגון עוין

14/08/2003 |   גיליון מספר 22

halemo

 

 

ביום 7 אוגוסט 2003 הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים עותמאן כיאניה, ערבי ישראלי, בקשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין. ניסיונות התביעה להוכיח גם חברות בארגון החמאס על ידי הצגת מידע חבלני שהושג ברשת האינטרנט, לא צלחו והרכב של שלושה שופטים קבע שהחזקת מידע חבלני שמקורו מהאינטרנט היא טריויאלית ואינה מצביעה דווקא על חברות בארגון עוין של מפיק המידע.

 

 

עותמאן כיאניה (להלן: עותמאן) הואשם ביחד עם שני חבריו, סופיאן עבדו (להלן: סופיאן) ומוסא נאצר (להלן: מוסא), בניסיון לבצע פיגוע הרעלה במסעדת "קפה רימון" בירושלים. לשם כך ניסו סופיאן ומוסא לגייס לעזרתם את גיבור סיפור זה, עותמאן, שעבד כטבח במסעדת קפה רימון שבאוניברסיטה העברית, והיה בעל גישה למטבח המסעדה, לבצע פיגוע הרעלה במסעדה.

 

לשם כך, הם ביקשו מעותמאן לבדוק אפשרות של החדרת רעל למזון שהוגש לבאי המסעדה. עותמאן התבקש על ידי סופיאן להכנס לאתרי אינטרנט שהכילו מידע על רעלים שונים ולבדוק את הכתוב. בידי סופיאן היה מידע על רעלים שהודפס מרשת האינטרנט.

 

סופיאן הספיק כבר לפני כן לקבל לתיבת הדואר שלו, מתכון לרעל שמקורו בתרופה בבית מרקחת שעברה תהליך של הפרדת הרעל מהתרופה. סופיאן התבקש לנסות תחילה את החומר על חתולי רחוב.

 

סופיאן, שניסה לבצע את הכתוב במתכון, נכשל בהפקת החומר הרעיל מהתרופה. לפיכך, פנה סופיאן אל עותמאן, טבח המסעדה "קפה רימון", וביקש להיעזר בו. סופיאן ביקש מעותמאן להיעזר באינטרנט על מנת ללמוד להכין רעל מתאים. עותמאן ידע שסופיאן מצא מידע על רעלים ברשת האינטרנט. התביעה ניסתה לייחס לעותמאן התעלמות מכך שידע שסופיאן הוא חבר בארגון עוין בשל המידע המזיק שהחזיק ברשותו.

 

עותמאן על פי טענתו ועל פי טענת סופיאן בבית המשפט, לא ידע כי סופיאן חבר בארגון החמאס, וכל היכרותו עם סופיאן היתה אמירת שלום ולא יותר מכך.

 

עותמאן הואשם על ידי התביעה בשני עבירות לפי חוק העונשין: עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע (לפי סעיף 499(א)(1) לחוק) ועבירה של קשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה (לפי סעיפים 99 ו-92 לחוק).

 

בבית המשפט נסגרו עסקאות טיעון עם הנאשמים סופיאן ומוסא. סופיאן ומוסא הורשעו בסעפי האישום הבאים: חברות בארגון טרוריסטי לפי סעיף 3 לפקודה למניעת טרור; סיוע לאויב במלחמה לפי סעיף 99 לחוק העונשין, התשל"ז 1977; קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין וקשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה לפי סעיף 99 בצירוף סעיף 92 לחוק (שתי עבירות).

 

מוסא, הנאשם השני, הורשע גם בעבירות של תמיכה בארגון טרוריסטי לפי סעיף 4 לפקודה למניעת טרור; סיוע לאויב במלחמה לפי סעיף 99 לחוק  וקשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה לפי סעיף 99 בצירוף סעיף 92 לחוק.

 

גזר דינם של סופיאן ומוסא טרם נגזר.

 

עותמאן, שבחר שלא לשתף פעולה עם התביעה, הורשע על ידי השופטים רק בקשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין. מסעיפים 92 לחוק העונשין (קשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה) ומסעיף 99 לחוק (סיוע לאויב במלחמה) הוא זוכה.

 

התביעה, שניסתה לייחס לעותמאן התעלמות וידיעה שסופיאן הוא חבר בארגון טרור, ולו רק בשל המידע החבלני שהחזיק סופיאן ברשותו ונועד לפיגוע הרעלה, לא צלח, ושופטי בית המשפט המחוזי בירושלים קבעו שאדם המחזיק ברשותו מידע חבלני שהושג מרשת האינטרנט, אינו יכול לרמז על כך שהוא חבר בארגון טרור כלשהו, ולו רק בשל העובדה שהמידע הזה נגיש לכולם.

 

בהכרעת הדין התייחס כבוד השופט לסוגיית האינטרנט ולחוסר האפשרות של עותמאן לדעת כי סופיאן קשור לארגון עוין.

 

וכך כותב כבוד השופט צבי זילברטל בהכרעת הדין:

"העובדה שהנאשם (עותמאן) ידע שסופיאן השיג את "המרשם" להכנת הרעל באמצעות האינטרנט (או "המחשב") אינה מלמדת דבר, שכן ידוע לכל שניתן להתקשר בקלות רבה לאתרים שונים ולדלות מהם אינפורמציה בתחומים רבים ומגוונים. עצם העובדה האמורה, אין בה כדי להצביע על כך שמדובר בנסיבות שמטבען מעלות חשד לגבי קיומו של מצב דברים אסור (דהיינו - לגבי קשריו של סופיאן עם ארגון מחבלים). לא מדובר בהתעלמות מאפשרות קרובה לוודאי, שמחייבת לחשוד בקיומה של עובדה."

 

ובהמשך הוא מוסיף:

"הנאשם אף הדגיש, כי היו בין השניים יחסי אמון והוא הבין שמדובר בסוד גדול שניתן לגלותו רק לאנשים קרובים, היודעים לשמור סוד. כל אלה מביאים למסקנה שלא ניתן לשלול את האפשרות, ולו מחמת הספק, שהנאשם יכול היה להניח שסופיאן פועל על דעת עצמו, כשהוא נעזר במקורות גלויים המצויים בשפע ברחבי רשת האינטרנט".

 

 

גזר הדין טרם ניתן נכון לכתיבת שורות אלו.

 

 

קבצים מצורפים

 

תיק פ"ח 5067/02, בית המשפט המחוזי בירושלים, מדינת ישראל נגד סופיאן עבדו ואחרים