הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי
|
|
|
|
|
|
|
|
מנהלי חברת אבטחה הורשעו בהחזקת תוכנת רשומון לפני מספר
ימים הורשעו מנהלי חברת עוז אבטחה בגין החזקתו של פנקס הבוחרים של משרד הפנים.
למרות שלא ידעו כיצד מפעילים מחשב ולא עבדו ישירות מול התוכנה האסורה לאיתור
אנשים, הם הורשעו בהחזקת מאגר מידע שלא כדין, על פי סעיף 8(א) לחוק הגנת הפרטיות
הישראלי. רשומון, או
בשמו הרשמי "פנקס הבוחרים" הוא מאגר מידע של משרד הפנים שנמצא על
תקליטור ומופץ בכל מערכת בחירות אל המפלגות השונות, על מנת שאילו יוכלו לשלוח
ולהתקשר אל בוחרים פוטנציאלים. לאחר כל
מערכת בחירות כזו, מוצאים עצמם עותקים מהתקליטור מסתובבים בציבור, מועתקים מאחד
לשני, ואף נסחרים בחינם או תמורת כסף באתרי אינטרנט ובפורומים. תוכנת
הרשומון היא מצרך מבוקש אצל הגולשים. במנועי החיפוש באינטרנט דוגמת גוגל נעשים
חיפושים רבים על המילה "רשומון". חלקם של התוצאות מוביל אל דפים כמו
זה שמספרים לכם על הרשומון. כאשר משטרת
ישראל תופסת מחשב של חשוד, אחד הדברים שהיא עושה הוא לחפש את התוכנה הזו על
הדיסק של החשוד. החזקתה של התוכנה היא אסורה על פי החוק, הן על פי חוק העונשין
והן על פי חוק הגנת הפרטיות. הרשעה במתן שוחד נגד מנהלי חברת אבטחה
חברת
"עוז אבטחה" מדרך פתח תקווה 72 בתל אביב (כיום דרך בגין) הוקמה על ידי
אסף חפץ ועוזי כהן. מטרתה של החברה היה לספק שירותי אבטחה וכן שירותים נוספים,
כמו למשל שירותי מסירה לעורכי דין, שירות בו מאותרת כתובת של אדם ומסירה של כתב
בית דין נמסר לידיו אישית. החברה מעסיקה כ 300 עובדים. במהלך שנת
1999 נעצרו בעלי חברת האבטחה בחשד למתן שוחד לשוטרים. חברת האבטחה הואשמה כי
העסיקה שוטרים בתפקידי מאבטחים תמורת שכר, אשר כלל הפעלתם כשוטרים פרטיים מול
אנשים במסיבות שהתנהגו לא יפה, והיה צורך לרסנן. לאחר חקירה
של מח"ש (המחלקה לחקירת שוטרים), מדינת ישראל הגישה כתב אישום כנגד בעלי
חברת האבטחה וכנגד השוטרים המילאו תפקידי שיטור פרטי. המשפט כנגד 9 נאשמים נערך
בבית משפט השלום בתל אביב מול השופט דוד רוזן (תיק פלילי 9705/00). ביום 5
ספטמבר 2002 הורשעו עוזי כהן (נאשם מספר 8) ואסף חפץ (נאשם מספר 9) בעבירה לפי
סעיף 291 לחוק העונשין - מתן שוחד לאיש ציבור. חלק מהשוטרים זוכו וחלקם הורשעו
בעבירה לפי סעיף 290 לחוק העונשין - קבלת שוחד. עוזי כהן ואסף חפץ עירערו על
ההרשעה לבית המשפט המחוזי. ביום 11
נובמבר 2002 נתן השופט דוד רוזן את גזר הדין ובו קבע עונש מאסר של 1 חודש למנהלי
חברת האבטחה, עונש שירוצה בעבודות שירות. את עוזי כהן (נאשם מספר 8) שלח השופט
לעבודות שירות בבית חולים
איכילוב, לעבודות סיוע ואחזקה תחת פיקוח שרות בתי הסוהר (השב"ס). את אסף
חפץ (נאשם מספר 9) שלח השופט לעבודות שירות בבית האבות משען נאות אפקה, לעבודות
סיוע ואחזקה תחת פיקוח השב"ס. ועוד עבירה קטנה אחת - החזקת מרשם התושבים
במהלך
תפיסת החפצים של חברת האבטחה על ידי מח"ש, נתפס גם מחשב המשרד. במחשב המשרד
גילתה המחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) כי על הדיסק הקשיח הותקנה תוכנת מרשם התושבים של משרד הפנים,
הנקראת גם "הרשומון" וכוללת פרטים על אזרחי ישראל כמו מספר תעודת
זהות, כתובת, שם האב ואפשרויות להצלבת מידע בין אנשים. מח"ש העביר את
הממצאים ואת המחשב לבדיקה במשטרת מרחב ירקון. לאחר חקירה של משטרת ירקון, הוחלט
על הגשת כתב אישום כנגד בעלי המחשב התפוס. במהלך החקירה, הופלל גם שותפם לשעבר
של כהן וחפץ, יריב אלמוג. כתב אישום
נפרד הוגש כנגד שני בעלי חברת האבטחה (תיק פלילי 8775/00). כתב אישום נפרד נוסף
הוגש כנגד איש המחשבים של החברה ושותפם לשעבר בשם יריב אלמוג (תיק פלילי
8773/00). כתב האישום ייחס לשלושת הנאשמים החזקת מאגר מידע שלא כדין, עבירה לפי
סעיף 8(א) ו(ב) לחוק הגנת הפרטיות התשמ"א 1981. כתבי האישום הוגשו בבית
המשפט השלום בתל אביב. יריב אלמוג
הודה מיד בעבירות המיוחסות לו בהחזקת תוכנת הרשומון, ונדון בחודש ינואר 2002
לעבודות שירות לציבור בהקיף של 80 שעות ללא הרשעה. גזר הדין ניתן על ידי השופט
דוד רוזן מבית המשפט השלום בתל אביב. אסף חפץ
ועוזי כהן סירבו בתחילת ההליך להודות בכתב האישום וטענו כי העובדות המפורטות
בכתב האישום לגביהן, אינן מהוות עבירה לפי סעיף 149(4) לחוק סדר הדין הפלילי
(נוסח משולב) ) התשמ"ב 1982. בישיבת בית
המשפט שהתקיימה ביום 29 מאי 2002, טען בא כוח הנאשמים, עו"ד שחר מנדלמן טען
בפני השופטת יהודית אמסטרדם כי ההבדל בין מאגר מרשם התושבים של משרד הפנים
(תוכנת הרשומון) לבין ספר טלפונים רגיל הוא תוספת של מספר תעודת זהות. כמו כן
טען כי באינטרנט קיים אתר אינטרנט הנקרא 441 ובעזרתו ניתן לקבל שם וכתובת של אדם
על פי מספר טלפון, אפילו חסוי. לעומתו,
טענה בא כוח המדינה, עו"ד בר און, כי החוק קובע שמאגר מידע אמור לכלול רק
שם, מען ודרכי התקשורת, ואילו במקרה זה יש גם תעודת זהות וגם שם אב והמדינה לא
מכירה על שום תוכנה כזו באינטרנט שפתוחה לאדם. "אי אפשר באמצעות תעודת זהות
להגיע לפרטים על אדם", וענה עו"ד בר און. ביום 27
אוגוסט 2002 נתנה כבוד השופטת יהודית אמסטרדם החלטה בעניין הבקשה לביטול כתב
האישום. השופטת אמסטרדם דחתה את בקשתם של שני הנאשמים. בהערת
שוליים בהחלטה כתבה את התייחסותה לאתר 441 שמאפשר שליפת פרטים על אנשים על פי
מספר טלפון, ועל הפרת הפרטיות בפורומים השונים: "בהערת
שוליים אציין כי, גם אם כיום באינטרנט נעשית הפרה בוטה של חוק הגנת הפרטיות כפי
שאירע בדוגמא שהובאה ע"י הסניגור – פרסום מס' טלפון חסוי שברשותו או במקרים
אחרים של הפרת חוק הצנזורה או הפרת עקרון ה"סוב יודיצה" – אין בכך כדי
לפרוץ פרצות, ולהתיר ביצוע הפרות חוק אחרות, מה גם שבתקופה הרלבנטית לכתב האישום
לא נעשה שימוש באינטרנט." במשפט
שנערך בהמשך שנת 2002, העיד יריב אלמוג, המורשע הראשון בהחזקת תוכנת הרשומון.
בהמשך, העידו גם בעלי החברה, אסף חפץ ועוזי כהן, וטענו כי אינם יודעים להפעיל
מחשב ולא עסקו כלל בעבודה עם התוכנה האסורה בשימוש. להגנתם טענו כי לא ידוע מה
הותקן במחשב המשרד ולא עסקו בכך, למרות שחברת האבטחה שהקימו, עסק גם בשירותי
מסירת מכתבים לעורכי דין על ידי איתור אנשים, כתובתם ומספר תעודת הזהות שלהם. בישיבת
הוכחות שנערכה ביום 13 יולי 2003, ולאחר עדותם כי לא כלל אינם יודעים להפעיל
מחשב ולפיכך לא עסקו בהפעלת התוכנה, המליץ בית המשפט לנציג המדינה לתקן את כתב האישום.
הנאשמים קיבלו הנאשמים את המלצת בית המשפט וחזרו בהם מכפירתם בכתב האישום.
הנאשמים הודו בעבירה של אחזקת מאגר מידע שלא כדין - עבירה על סעיף 8(א) לחוק
הגנת הפרטיות תשמ"א 1981. הנאשמים זוכו מעבירה של שימוש במאגר מידע - עבירה
על סעיף 8(ב) לחוק הנ"ל. ביום 16
ספטמבר 2003, קיבל בית המשפט את תסקיר קצינת המבחן בהקשר להרשעתם. לנאשמים היו
הרשעות קודמות, ביניהן הרשעה לא חלוטה של מתן שוחד לשוטרים, עליו עירערו לבית
המשפט המחוזי. הרשעה בהחזקת תוכנת מרשם התושבים שלא כדין
ביום 22
אוקטובר 2003, נתנה כבוד השופטת יהודית אמסטרדם את החלטה בתיק. השופטת אמסטרדם
ציינה את הודאתם של אסף חפץ ועוזי כהן בהחזקת מידע שלא כדין - עבירה על סעיף
8(א) לחוק הגנת הפרטיות, והטילה עליהם לבצע 80 שעות לציבור, ללא הרשעה. את אסף
חפץ שלחה לביצוע עבודות שירות במסגרת המועצה האיזורית לב השרון בעבודה עם ילדים.
את עוזי כהן שלחה לבצע עבודת חונכות במועדוניות לילדים במסגרת עיריית חולון. את הדיסק
הקשיח שהכיל את תוכנת הרשומון, הורתה כבוד השופטת להשמיד. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
