הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי
|
|
|
|
|
|
מחבלת האינטרנט הורשעה ברצח הצעיר הישראלי 01/11/2003 | גיליון מספר 28 | halemo אמנה מונא, פעילת פלסטינית צעירה בת
24 מביר נבאללה, פיתתה גולש אינטרנט צעיר מאשקלון. מונא הזמינה את אופיר רחום בן
ה 16 לפגישה בירושלים. בפגישה, היא וחבריה ירו בו עשרות קליעים ורצחו אותו. יותר
משנתיים לאחר הרצח, הורשעה המחבלת בבית דין צבאי. רצח הנער אופיר רחום - הסיפור
המלא. אמנה מונא
אמנה מונא, ערביה נוצריה, צעירה
ילידת 26 נובמבר 1976, מביר נבאללה, בעלת תעודת זהות ישראלית. מונא היתה פעילה
בארגון הפת"ח הפלסטיני. במסגרת הפעילות הפוליטית שלה בארגון הפת"ח,
השתתפה בהפגנות וכתבה מאמרים. כתושבת הכפר ביר נבאללה, היא גדלה על המיתוס של
חטיפת החייל נחשון ווקסמן ז"ל, שנחטף והובא לכפר כשש שנים לפני. במהלך לימודי הסוציולוגיה שלה
באוניברסיטת ביר זית, היא הצטרפה ל"שאביבה", הזרוע של ארגון התנזים
פת"ח באוניברסיטאות. לאחר סיום לימודיה, היא הקימה תנועות נוער. בשנת 1999 הספיקה מונא לזרוק בקבוק
תבערה לעבר חיילי צה"ל, בעת הפרות סדר בצומת איו"ש. בתחילת אינטיפאדת אל אקצה בחודש
אוקטובר 2000, עבדה מונא כעיתונאית בעיתון "אלסנובר" ברמאללה. בתחילת
הקריירה שלה בעיתון, עבדה כפקידה ומפעילת מחשב, ובהמשך ככתבת, עורכת וצלמת. כעיתונאית, היא נכחה בקרבות
ובחילופי אש בין פעילי תנזים לבין חיילי צה"ל. ביום 12 אוקטובר 2000, היתה מונא
נוכחת במקום ליד משטרת רמאללה בעת שפלסטינים ערכו לינץ' בשני חיילי מילואים ישראלים
שנקלעו למקום בטעות. באותה עת גמלה בליבה ההחלטה לחטוף אזרח ישראלי יהודי ולהביא
אותו לתוך רמאללה, על מנת לשדר מסר פוליטי לעולם. לשם ביצוע פעולת החטיפה, פנתה מונא
לידידה מפעילות משותפת בארגון הפת"ח (התנזים), חסן אל קאדי, יליד שנת 1975
מהכפר ביתוניה, והציעה לו להשתתף בביצוע החטיפה. ברשותו של חסן אל קאדי היה רובה
קלצ'ניקוב. חסן אל קאדי ישב בעבר במאסר לאחר שירה במשתף פעולה פלסטיני עם ישראל.
לאחר חמש שנות מאסר השתחרר מהכלא. ניסיון החטיפה הראשון
החל מחודש אוקטובר 2000, ניסתה אמנה
מונא ליצור קשר עם גולש אינטרנט ישראלי. במהלך אותה תקופה יצרה קשר עם בחור בשם
מאיר קרני, תושב ירושלים. הקשר נוצר דרך תוכנת הצ'אט אייסיקיו (ICQ).
תחילה דרך מנוי אייסיקיו מספר 82019264 ואחר כך דרך מספר מנוי אייסיקיו מספר
100397733. הכינוי שבחרה בו אמנה מונא היה סאלי
(SALI). מונא ציינה כי היא מישראל. מונא השתמשה בכתובת הדואר
האלקטרוני [email protected] ונהגה להתחבר לרשת האינטרנט מבתי קפה אינטרנט בעיר רמאללה. במשך החודשים אוקטובר עד דצמבר
2000, ניהלה שיחות צ'אט עם מאיר קרני ואף שוחחה עימו בטלפון הנייד שלה. מונא
החזיקה בטלפון טוקמן של חברת סלקום בעל המספר 052.976394. בתחילה הציגה עצמה כישראלית, אך
מאוחר יותר סיפרה כי היא ערביה. מונא ביקשה מקרני להיפגש בעיר רמאללה, אך קרני
סירב. בהמשך, השניים נפגשו בירושלים במשך שלוש הזדמנויות שונות. את עצמה המשיכה
להציג בשם סאלי. לאחר שלושת הפגישות עם מאיר קרני,
החליטה כי קרני אינו מתאים לביצוע חטיפה בעזרת ידידה חסן אל קאדי. אופיר רחום
אופיר רחום היה נער בן 16 מאשקלון.
רחום היה תלמיד כיתה י"א במגמת תקשורת בבית ספר מקיף ד' בעיר. אופיר היה
פריק מחשבים ואף בנה אתר אינטרנט לעצמו. אופיר גר ברחוב שפירא באשקלון. אתר האינטרנט של אופיר רחום (עשוי
להיות לא פעיל) אופיר רחום נחשב לתלמיד טוב שאהב
לשחק כדורגל והיה אוהד את קבוצת מנצ'סטר יונייטד האנגלית. לאופיר הורים ושלוש אחיות. תחילת הקשר עם אופיר
באותה תקופה של שלושת החודשים
האחרונים של שנת 2000, ניהלה אמנה מונא במקביל שיחות צ'אט עם הנער אופיר רחום.
השיחות עם "סאלי" נערכו בעזרת תוכנת אייסיקיו. מספר המנוי של מונא ששימש לשיחה היה 100397733.
מספר האייסיקיו של רחום היה 96740678. השיחות בין אופיר רחום לאמנה מונא
נערכו באנגלית. "סאלי" סיפרה לרחום כי היא אמה היא ישראלית ואביה הוא
ממוצא מרוקאי והיא עצמה נולדה במרוקו, וכי עלתה לישראל לפני כשנה. לאחר מספר שיחות, קבעו השניים
להיפגש בחג החנוכה בחודש דצמבר 2000 בירושלים. הפגישה לא יצאה אל הפועל בסופו של
דבר מכיוון שלאופיר לא היתה האפשרות להגיע לירושלים. ביום 31 דצמבר 2000 ניסתה שוב מונא
בשיחת צ'אט, לשכנע את אופיר להגיע לירושלים. הצעתו של אופיר שתיגע לאשקלון,
סורבה על ידה. לאחר שיחות נוספות מיום 9 ינואר
2001 ועד ליום 16 ינואר 2001 הצליחה מונא לשכנע את אופיר להגיע לירושלים. במהלך
השיחות הללו, הבטיחה אמנה לאופיר כי תקיים עימו בילוי אינטימי בדירת חברתה
שהשיגה מבעוד מועד. השניים קבעו להיפגש בתחנה המרכזית
בירושלים ביום 17 ינואר 2001. בערב המפגש ביום שלישי, 16 ינואר 2001, דאגה אמנה
מונא להתקשר לאופיר ולוודא שהוא אכן מגיע לפגישה הצפויה. הפגישה גורלית
ביום רביעי בבוקר, 17 ינואר 2001,
עדכנה אמנה מונא את ידידה פעיל הפת"ח חסן אל קאדי על המפגש שעומד להתרחש
באותו היום. האחרון הורה לה להביאו לרמאללה, כאשר התכנון היה שהוא ושניים מחבריו
שמונא לא מכירה, ידאגו לחטיפה. אל קאדי ראה בחטיפה פעולה לאומנית של ארגון
הפת"ח. ביום המפגש, נסעה מונא אל ידידה
בעיר אל בירה. באל בירה קיבל אל קאדי את מקום מכונית החטיפה שעליה היו לוחיות
רישוי ישראליות צהובות וכן את מפתחות הרכב מסוג פורד אסקורט. את רכב החטיפה נהגה מונא עד לצומת
א-ראם שם החנתה אותו. מצומת א-ראם לקחה מונית ונסעה לתחנת המרכזית בירושלים.
במהלך הנסיעה התקשר אליה אופיר רחום ושאל מדוע היא מאחרת. מונא הסבירה זאת
ב"פקקים שבדרך". כשהגיעה לתחנה המרכזית בירושלים,
התקשרה אל אופיר מטלפון ציבורי הנמצא ליד משרד החוץ וביקשה ממנו להגיע ליד
מודיעין אגד. ליד מודיעין אגד הם נפגשו, שוחחו קצרות באנגלית ופנו למונית שחיכתה
להם ותסיע אותם לצומת א-ראם, שם המתינה מכוניתה הישראלית. הרצח
אופיר רחום ואמנה מונא ירדו מהמונית
ועלו למכונית הפורד אסקורט הישראלית שחנתה במקום. מונא הסיעה את הרכב לכיוון
רמאללה ועצרה בנקודת המפגש בסטאח מרחבה, נקודה שנקבעה קודם עם ידידה חסן אל
קאדי. בשעה 11:30 בנקודת המפגש, עצרה מונא
את הרכב. ידידה חסן אל קאדי התקרב לרכב כשברשותו רובה קלצ'ניקוב טעון במחסנית.
אל קאדי הורה לאופיר רחום בן ה 16 לצאת מהרכב. רחום החל לצעוק, אחז בהגה בחוזקה
וסירב לצאת מהרכב. חסן אל קאדי ניסה להוציא את רחום בכוח מן הרכב, ואף ירה לעבר
רגליו חמישה כדורים. היריות הראשונות לא הכריעו את אופיר
והוא החל להגביר את צעקותיו ונותר בתוך הרכב. חסן אל קאדי ירה צרור כדורים נוסף לעבר
רחום. כתוצאה ממטח הירי השני, נהרג רחום כאשר הוא מתבוסס בדמו בתוך הרכב. כ 15
כדורים נוספים פילחו את גופו. בעת הירי, עמדה בצד אמנה מונא
והתבוננה במתרחש. בעת הירי התקרב לרכב שותף נוסף
לניסיון החטיפה, פתאח אל דולה. את הגופה גררו אל קאדי ואל דולה לעבר מכונית
המאזדה שהגיעו עימה. את הגופה שמו בתא המטען. בעת גרירת הגופה על כביש האספלט,
עמדה בצד אמנה מונא והתבוננה במתרחש. שביל של דם מגופתו המנוקבת של רחום נמרח על
הכביש. אל קאדי ואל דולה עלו למכונית
המאזדה ונסעו מהמקום. אמנה מונא עלתה על מכונית הפורד אסקורט ונסעה אחריהם. הבריחה לשטחי הרשות
הפלסטינית
אמנה מונא וחבריה הרוצחים הגיעו
למשרדי הפת"ח באל בירה. את מכוניתה שבה היו סימני הרצח, החנתה בסוף הרחוב
ולא ליד דלת המשרד. בעזרת ידידה חסן אל קאדי, הם החלו מחפשים את הטלפון הנייד של
אופיר רחום בתוך הרכב. תיקו של אופיר רחום נמצא ברכב. חסן אל קאדי הודיע למונא כי את רכב
המאזדה עם גופתו של רחום בתא המטען, ימסור לידי מישהו שידאג לקבורת הגופה.
בינתיים שלח אל קאדי את מונא לשטוף את הדם מהידיים, לשתות מים ולהירגע. לאחר מכן, פנתה מונא למשרדה, פגשה
שניים מחברותיה, והשלוש פנו לאכול ארוחת צהרים טובה במשרדה של מונא. לאחר ארוחת
הצהרים, ביקרה מונא את דודתה בבית החולים. בשעות אחר הצהריים חזרה מונא לירושלים
על מנת להשתתף בקורס נהיגה מונעת בו הייתה חייבת להשתתף. סימנים של רצח ומציאת
הגופה
כבר באותו יום 17 ינואר 2001, התגלו
סימני דם על הכביש ליד העיר רמאללה באזור שנקרא סטאח מרחבה. סימנים של גרירת
גופה היו ברורים על האספלט. חיילי צה"ל וצלמי עיתונות הגיעו למקום בעקבות
דיווחים של נהגים על ירי באזור, ועדיין לא ידעו כי מדובר בנער אופיר רחום
ז"ל. ההשערה היתה כי מדובר ברצח בין פלסטינים. הוריו של אופיר רחום מודאגים בשעות הערב המאוחרות, ביום 17 ינואר
2001, הוריו של אופיר רחום היו מודאגים שאופיר לא שב הביתה. בשעה 23:30 הם
מדליקים את המחשב האישי של אופיר ומפעילים את תוכנת האייסיקיו. הוריו של אופיר
מנסים ליצור קשר עם "סאלי": "23:36 את שם??? 23:39 יש מישהו שם???? 23:45 מישהו???". הניסיון האחרון לקשר נערך בשעת חצות
ועוד 21 דקות: "את שם??" פרסום דבר הרצח
ביום חמישי, 18 ינואר 2001 כאשר היה
ברור כי אופיר רחום לא חזר לביתו, נעשתה פנייה לרשות הפלסטינית לחפש את הנער.
לאחר מאמצים, מצאו כוחות הבטחון הפלסטינית את הקבר הטרי, לאחר דיווחים של תושבים
בשכונת אטירה ברמאללה. גופת רחום הוצאה מהקבר בשכונה אטירה ברמאללה, והוחזרה
בשעות הערב לידי ישראל. בשעת חצות פורסמה כי גופתו של הנער אופיר רחום נמצאה
והוחזרה על ידי הרשות הפלסטינית. כאשר נודע דבר הרצח, נעשה הקישור
בין תמונות שבילי הדם שהתגלו על הכביש יום קודם לבין הרצח. ביום שישי פורסמו
תמונות של זירת הרצח בעיתונות בהקשר הנכון של הרצח. אינטרנט מזועזע
דבר הרצח של הנער אופיר רחום
ז"ל בידי גולשת פלסטינית היה ברור כבר בשעות הערב, לאחר שמחשבו של הנער
אופיר רחום נשלח לבדיקה במשטרת ישראל. המשטרה מצאה את תמלילי השיחה שנשמרו של
תוכנת הצ'אט אייסיקיו. התמלילים, "לוגים" בפי העם, הסבירו כיצד הגיע
הנער אופיר רחום לאזור ירושלים ללא ידיעת הוריו. ראש הממשלה אהוד ברק הביע זעזוע
מהרצח. יושב ראש הליכוד והאופוזיציה דרש למצות את הדין עם האחראים. היתה זו
תקופת בחירות לראשות הממשלה. הידיעות על הרצח היכו את האינטרנט
בתדהמה. באתר רוטר נט שבו גלש גם הנער אופיר רחום נרשמו הודעות אבל רבות
והשתתפות בצער המשפחה. האבל היה כבד. יותר מכך, האינטרנט נראה פתאום לאנשים שלא
גלשו בו מעולם, כמקום מסוכן רוחש אנשים מסוכנים שמנסים לפתות גולשים צעירים
ותמימים. גולשים רבים ניסו ליצור קשר עם
תוכנת הצ'אט אייסיקיו של אופיר רחום ז"ל, ואלו אכן יצרו. במקום את אופיר,
הם קיבלו את החוקר שעבד על המחשב ובדק אותו. גולש אחר בכינוי Gere
הצליח לגלות כי שמה של נערת הפיתוי היה "סאלי" (נכתב באנגלית SALI),
עוד לפני שהדבר פורסם בתקשורת. ההלוויה
ביום שישי, 19 ינואר 2001, נערכה
הלווייתו של הנער אופיר רחום ז"ל. המומים וכואבים, צעדו אחר גופתו העטופה
בתכריכים, חבריו ללימודים, משפחתו ורבים ששמעו על הרצח הטראגי בטלוויזיה ובעיתונות. מצבת האבן על קברו של אופיר רחום
ז"ל נבנתה בצורה של מחשב אישי, אותו כל כך אהב, אבל גם גרם בעקיפין למותו
הטראגי. מעצר נערת הפיתוי
אמנה מונא ששמעה בחדשות כי נמצאה
גופתו של הנער אופיר רחום ז"ל והוחזרה לישראל, החלה לחשוש. מונא ידעה שעל המחשב
של אופיר רחום נמצאים הלוגים ותמלילי השיחות ביניהם, וחוקר מנוסה יוכל להצליב
מידע ולהגיע אליה. ביום שישי, יום הלוויתו של רחום,
היא פנתה לידידה חסן אל קאדי וביקשה למצוא לה מקום מסתור. ביתה של מונא נמצא
בשטח שבשליטה בטחונית ישראלית, מה שעלול להקל על כוחות הבטחון הישראלים להגיע
אליה ולעוצרה. לאחר שקיימה פגישה עם אל קאדי ולאחר
שפנתה לבית חולים מאחר ולא הרגישה טוב, חזרה בה מונא מהכוונה לברוח ולעזוב את
משפחתה. מונא חזרה לביתה בביר נבאללה. שעה לאחר הגעתה הביתה, נעצרה בידי השב"כ. ביום שבת, 19 ינואר 2001, לאחר
חקירה של השב"כ ושל המשטרה והפקת מידע מהמחשב של רחום ומשיחות הטלפון הנייד
שלו, נעצרה אמנה מונא בביתה. כוח של יחידת המסתערבים "דובדבן" בשיתוף
השב"כ, פשט על ביתה ועצר אותה. לא היתה כל התנגדות למעצר. ביום 20 ינואר הובאה מונא לפני שופט
ומעצרה הוארך עד תום ההליכים. רק ביום 3 מרץ 2001 בשעות הערב,
הותרה לפרסום תמונתה של אמנה מונא. התברר, שתמונתה כבר נמצאת בידי העיתונות,
לאחר שבעבר השתתפה בהפגנת מחאה ברמאללה, וצולמה יושבת שבת עם חבריה לתנועה. מנגנון הביטחון הפלסטיני עוצר את
שלושה ידידיה של אמנה מונא שהיו מעורבים ברצח, אך אינו משתף פעולה בחקירה. המשפט
אמנה מונא יוצגה עורכי דין מהאגודה
הפלסטינית למען האסיר. בחודש מרץ 2003, כחודשיים לאחר מעצרה של מונא, התאוננה
הסניגורית עו"ד נאילה עטיה כי מרשתה מוחזקת מעל 60 יום בצינוק, קבורה חיים.
עו"ד עטיה ציינה שעצם הפרסום כי אמנה מונא יצרה קשרים עם גברים ישראלים
באינטרנט, הוא גזר מוות בשבילה, מכיוון שהציבור הפלסטיני לא יבין את המסר שביקשה
מרשתה להעביר על ידי חטיפת ישראלי. "את הרצח", הוסיפה עורכת הדין,
"מרשתה לא צפתה ולא רצתה". ביום 18 מרץ 2001 הוגש כתב האישום
כנגד אמנה מונא. סעיף האישום שבו הואשמה הוא "גרימת מוות בכוונה",
עבירה לפי סעיף 51(א) לצו בדבר ביטחון, התש"ל 1970. אמנה מונא יוצגה גם על ידי
עו"ד אלגרה פצ'קו מהאגודה הפלסטינית למען האסיר. ההרשעה
ביום 21 אוקטובר 2003, יותר משנתיים
וחצי לאחר הרצח של הנער אופיר רחום, רצח בו היתה שותפה, הורשעה מונא בבית הדין
הצבאי במחנה עופר. גזר הדין והעונש יינתנו במועד מאוחר יותר. עדכון: 7/11/2003
גזר הדין
ביום 06 נובמבר 2003, ניתן גזר דינה
את אמנא מונה בבית הדין הצבאי במחנה עופר. אב בית הדין סא"ל יורם חניאל
והשופטים סא"ל נתנאל בנישו ורס"ן אלי בר-און גזרו על מונא מאסר עולם
בגין גרימת מותו בכוונה של אופיר רחום ז"ל. זכות ערעור על גזר הדין ניתן
תוך 30 יום. עותק מגזר הדין נמצא כאן: עדכון: 19/10/2011
השחרור
ביום 18 אוקטובר 2011 שוחרר אמנא
מונה מהכלא בו שהתה, וזאת במסגרת עסקת שליט. במסגרת עסקת שליט שוחררו יותר מ
1,000 אסירים פלסטינים ששהו בבתי הכלא בישראלו וזאת בתמורה לשחרורו של החייל
החטוף גלעד שליט, שנחטף בשנת 2006 על ידי ארגון החמאס, נלקח לעזה ושהה במקום
מסתור במשך כ 1940 ימים ולילות (יותר מ 5 שנים תמימות). מונה היתה מיועדת לגירוש לרצועת
עזה, אך לאחר שסירבה (מאחר והיא חילונית) ולאחר חשש לחייה בעזה מצד פעילי חמאס,
היא ביקשה לנסוע למצרים. מונא גורשה למצרים ביחד עם עוד מספר
אסירים ואסירות, שם התקבלה על ידי יושב ראש תנועת החמאס חאלד משעל. לאחר מספר שעות, הועברה מונה לטורקיה במטוס. מונה תבלה את שארית חייה בטורקיה.. |
|
|
תגובות הקוראים |
|
|
|
|
