הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

בית משפט התיר המצאת כתב בי דין באמצעות דואר אלקטרוני

21/11/2003 | גיליון מספר 31

halemo

שופטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, השופטת טובה סיון, התירה המצאתו של פסק דין לנתבע באמצעות משלוח לכתובתו האלקטרונית כפי שידועה לילדיו. זו החלטה ראשונה מסוגה בישראל, שעד כה לא התיר המצאת כתבי בי דין לצדדים שלא על פי התקנות.

תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, קובעות באופן מפורש כיצד מתנהל הליך משפטי במדינת ישראל. התקנות, שתפקידן לפרש את חוק בתי המשפט הישראלי, קובעות בין השאר כיצד להזמין צדדים לדיון בבית המשפט וכיצד יש לשלוח אליהם כתבי תביעה, כתבי הגנה, החלטות, צווים ושאר כתבי בי דין אזרחיים.

תקנות סדר הדין האזרחי הנוגעות למשלוח מסמכים אל הצדדים, נחשבות לנוקשות מאוד. לפני כל דיון והחלטה, בשאלה שמתעוררת בבית המשפט, מתקיים דיון האם בכלל צד כלשהו קיבל את המסמכים המדוברים.

כאשר עולה שאלה שכזו, על הצד שכנגד להוכיח לבית המשפט שהמסכים אכן נשלחו לאדם או למוסד הנתבע. לפעמים הטיעון כי בעל דין קיבל את המסמכים מידיו של שליח, חייבות להיות מגובות בתצהיר חתום כדין על ידי השליח, ובית המשפט לא מסתפק בעובדה כי קיימת חתימה המאשרת את קבלת המסמכים. תצהיר חתום כמוהו כשבועה בעדות בבית משפט, ותצהיר שקרי נחשב לעבירה פלילית על פי החוק שעונש מאסר של שלוש שנים בצידה.

פרק ל"ב בתקנות סדר הדין האזרחי מפרט במדויק כיצד יש להמציא כתבי בי דין לצדדים. תקנות מספר 475 ועד מספר 502 מפרטות מה הן דרכי ההמצאה.

התקנות קובעות שכתבי בי דין יישלחו בדרכים הבאות:

(1) במסירה אישית על ידי פקיד בית המשפט, על ידי עורך דין, פקידו או שליח מטעמו, או על ידי אדם אחר שבית המשפט או מנהל בתי המשפט הסמיכו לכך בכתב, או על ידי שליח מטעמו של אדם שהוסמך כאמור.

(2) אם לא הורה בית המשפט על מסירה אישית, ימציא בעל הדין את כתב בי הדין בדואר רשום עם אישור מסירה, לא יאוחר מחמישה ימים מיום שנמסר לידו לשם המצאה. בעל הדין ישמור ברשותו את אישור המסירה והעתק ממנו יוגש לבית המשפט כאשר בעל הדין מגיש בקשה לסעד כלשהו נגד בעל דין אחר.

(3) באמצעות מכשיר פקסימילה. מיועד בעיקר לעורכי דין בינם לבין עצמם ומול מזכירות בית המשפט.

אם בית המשפט נוכח לדעת כי לא ניתן להמציא כתב בי דין לפי הדרכים המקובלות, רשאי הוא להתיר גם את הדרכים הבאות:

(4) בהדבקת עותק שלו במקום נראה לעין שבבניין בית המשפט, וכן בבית שבו, לפי הידוע, גר או עסק הנמען לאחרונה.

(5) בפרסום מודעה ברשומות (פרסומים רשמיים של המדינה) או בעיתון יומי.

ביום 30 אוקטובר 2003, גילתה כבוד השופטת טובה סיון מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, כי פסק דין כנגד אדם שחייב לשלם לילדיו מזונות, נשלח אליו באמצעות כתובת דואר אלקטרוני שהיתה ידועה לילדיו המתכתבים איתו באמצעות האינטרנט.

האב ,סרבן המזונות, עבר מאנגליה בה גר, אל ארה"ב ושם גם נעלמו עקבותיו וכתובתו לא ידועה למשפחתו. הקשר היחיד אליו נעשה באמצעות תכתובת דואר אלקטרוני בינו לבין ילדיו בישראל.

כאמור, בסעיף 8 בפסק הדין של השופטת סיון, בית המשפט התיר לצד התובע לשלוח לאב הסרבן את פסק הדין, ומקבל את העובדה כי זהו הקשר היחיד בין האב לילדיו בישראל.

זוהי פסיקה ראשונה מסוגה בישראל.

עד כה לא בית המשפט לא התיר המצאת כתבי בי דין באמצעות דואר אלקטרוני, וגם המחוקק לא נתן דעתו על כך. יצוין שעד לפני שנת 1998, לא התיר בית המשפט המצאת כתבי בי דין באמצעות מכשיר פקסימיליה, למרות שזו שימשה את בית המשפט ואת עורכי הדין בפועל למשלוח כתבי בי דין.

פסק הדין מצורף.

email_from_court.htm

וגם בפורמט המקורי

email_from_court.rtf